אחרי שלושה חודשים אני מניח שהשלמתם את המטמורפוזה ואתם כבר יצורים בירוק שצועקים "כן הסמל" גם מתוך שינה.
מה שלום המוחין? זוכרים את הדבר הזה?
שלומי בטוב. סובל מאוד מלהיות בחופש [=נהנה מכל רגע]. בחלק הראשון השקעתי שעות רבות בקריאת תכנים פמיניסטיים והשיעורים ביהדות ופמיניזם מועברים בימים אלו בישיבה ועולים לאתר. יש בינתיים כמה הדים מאוד מעניינים מחוץ לישיבה, גם מהאגף הליברלי וגם מהאגף הישיבתי. דוקטורנטית אחת ממכון הרטמן ביקשה לבוא ולהגיב והרב רא"ם אישר. אין ספק שהנושא טעון מאוד לכל הצדדים.
לצערי אל הנושא השני שתכננתי אני לא כל כך מצליח להגיע בהיקף שרציתי. אני כן מעביר שיעור שבועי עם הרב שמעון קליין בנושא קריאה נבואית בכלי הדמיון. זאת אומרת שהוא מעביר ואני מקשיב ומוסיף הערות. אני חושב שיש לו דרך לימוד מדהימה, שמתאימה למי שרוצה להגיע לרמות חדשות של יכולת דיוק והקשבה בטקסט. ממליץ לכם מאוד לשבת פעם בשיעור שנתי שלו.
כדי לא למות מגעגוע לתורה אני מתחיל את היום בלימוד הלכה, ואולי אעשה בסוף הזמן את אחרון מבחני הרבנות בהלכות שמחות. כמו בתחומים אחרים גם כאן ההלכה לא בוחלת מלגעת בשום תחום בחיים- גם בסוף שלהם. יש משהו מיוחד במינו בעיסוק בהלכות מוות. בעזרת הכלים הלכתיים המדודים לוקחים את הדבר המפחיד ביותר ועוסקים בצורה מדויקת במעבר מעולם לעולם, ובאלו שנשארים מאחור.
כמו תמיד יש תחושת החמצה שאי אפשר לעיין בדברים כפי שהיה ראוי להם.
בשנה הבאה אלמד בע"ה את שיעור ה
הזמנה- מי מוכן לשתף באיזה תורה שצמחה לו?
זה יכול להיות מחשבות בפרשת שבוע, הגיג על עבודת ה' או עבודת המידות של האדם
וזה יכול להיות גם תובנה של החיים הצבאיים
מתגעגע!
אמנון