עקב המצב הביטחוני חלקי ארץ רבים נחסמו בפני מטיילים, ושיבושי האלקטרוניקה מפריעים לניווט בחבלי ארץ נוספים.
אז כמובן שיצאנו להמשך סדרת הסיורים בשומרון, הבטוח והקרוב מתמיד!
את סיורנו אנו פותחים בתפילת שחרית משותפת בלב היישוב היפה נופים.
המאור הקטן מפנה את מקומו למאור הגדול, קול השופר מהדהד בין הרי השומרון, ואנו מוכנים לצאת לדרך.
מדריכנו אלקנה סוקולובר פותח בתדריך קצר ומיד אנו יוצאים לכיוון מערב אל חורבת שחאדה המפורסמת.
חורבת שחאדה
מעט לפני מיקום החורבה מדריכנו נעצר בלב החורש הים תיכוני, ומביט מטה אל האדמה עליה מונחים סלעים גדולים העשויים מינרל שקוף ונוצץ.
הגיאולוגיה בשומרון מעניינת מאוד, וסלעים אלו מלבד יופיים מלמדים כי אי אז שכנה כאן מערה עתיקה שנוצרה על ידי בליה קרסטית בסלעי הגיר.
הגשם אשר חלחל אל מעבה האדמה דרך חריצים וסדקים בסלע החל תהליך כימי אשר המס את סלעי הגיר ויצר מערה תת קרקעית, ובו בזמן יצר גם מינרל בשם קלציט, ממנו עשויים הסלעים הנוצצים לרגלינו.
עם השנים קרסה המערה, ובליה סחפה את קירותיה, ורק סלעי הקלציט נותרו כקול מן העבר המספר את מה שאירע כאן.
אור הזריחה הזהוב מאיר את חורבת שחאדה הנמצאת מולנו. החורבה מכסה בהמוני שרידי קירות שהשתמרו היטב על גבעה קטנה. קירות אלו עדיין משרטטים את קווי המתאר העירוני של תושבי אותה גבעה.
לרגלי החורבה ממתין לנו מקווה טהרה שמור היטב. המקווה חצוב אל סלע הגיר, אליו מוליכות מדרגות חצובות מסותתות היטב, טיח בעל גוון אדמדם מכסה את קירותיו, ורק קצת מים חסרים להחזרת המקווה לתכליתו המקורית.
צבעי הטיח נוצרו על ידי תוספות שונות שהוספו לטיח. בתקופה הביזנטית נהגו להוסיף לטיח שברי חרסים (אדומים) על מנת להקנות לטיח חוזק ואלסטיות. היות שידוע כי באזור זה כבר לא היה יישוב יהודי בתקופה הביזנטית, מיוחס מקווה זה לשומרונים אשר יישבו אז את האזור.
אנו עולים לאורך תוואי הרחוב המקורי של חורבת שחאדה אל ראש הגבעה, ובין שרידי בית בד המפוזרים על ראש הגבעה אנו מקבלים תצפית מודרכת אל גבעות מערב השומרון.
מדריכנו פורט את הנוף ליישוביו, נופים ממנה השכמנו הבוקר לצאת לסיורנו, קרני שומרון, שתי הגבעות הצמודות של רמת גלעד וביתו הגדול של משה זר - גואל הקרקעות. מצפון לנו נחל קנה מתחתר בין הגבעות, ומישור החוף רוחץ באובך ממערב.
סביבנו על ראשי הגבעות יישובים יהודים רבים זוהרים באור השמש הזהוב, ומעידים כי שבנו לארצנו, לבנותה ולהישאר בה לנצח.
מבחינה ארכיאולוגית, בית הבד שנחפר בראש חורבת שחאדה הינו מסוג הנפוץ בתקופה הביזנטית, על המדרונות המערביים נחשף שבר של גלוסקמה, וכמובן בדרכנו ראינו עוד מקווה טהרה.
בשכבה נמוכה יותר נחשף מבנה חשמונאי, ממנו נותר על פני השטח משקוף מעוטר ברוזטה.
השכבות כאן מעידות, ומספרות למי שיודע להקשיב לשירת האבנים על ההתיישבות היהודית המפוארת במערב השומרון.
גלוסקמה היתה בשימוש בלבדי של יהודים בימי בית שני, כאשר קבורה משנית היתה נפוצה. את הנפטר הניחו על משכב במערת קבורה, ולאחר שנה אחסנו את עצמותיו בגלוסקמה אותה הטמינו במערה יחד עם גלוסקמאות אבותיו. מכאן הביטוי "נאסף אל אבותיו".
יחד עם המבנה החשמונאי, ברור כי שכן כאן יישוב יהודי בימי בית שני.
האזור כולו חרב לאחר מרד בר כוכבא, וההרס העצום אותו המיטו הרומים על ארצנו.
בתקופת בית שני השומרונים אשר שכנו בלב השומרון והתרכזו בעיקר סביב שכם ניצלו את הריק ההתיישבותי לאחר מרד בר כוכבא ופלשו אפילו דרומה מנחל קנה. מאותה תקופה מקור המקווה השומרוני.
במסכת יבמות רבי אבהו, ראש ישיבת קיסריה מונה 13 עיירות אשר נשתקעו בכותים בימי השמד, ולא מן הנמנע כי חורבת שחאדה הינה אחת מהן.
בתחילת התקופה הביזנטית מנו השומרונים יותר ממיליון נפשות, ואילו כיום הם מונים מאות בודדות בלבד, וזאת לאחר מספר מרידות כושלות מול ראשוני ממלכת הנוצרים - הביזנטים, ועוינות של השלטון המוסלמי כלפיהם.
השם שחאדה עצמו כנראה הינו שם ערבי, ואינו משמר שם קדום כלשהוא.
בין הכרמל לשומרון
אנו פונים דרומה, אל ערוץ נחל קטן היורד מצפון לג'בל אברד אל נחל מושטחי, בין מדרונות ירוקי עד המכוסים עצי אלון, חרוב ועוד מעצי החורש הים תיכוני.
הערוצון מתפתח במהרה לקניון איכותי, עם מפלונים קטנים המתחתרים בין סלעי הגיר, והמון חורש ים תיכוני המחבק אותנו בירוק עז.
הנחל מזכיר מאוד את נחלי הכרמל, אך פראי מהם, ומספק חוויה בראשיתית של גילוי וחקירת הארץ.
אנו עוברים במנהרות צל (מעברים ביער הסבוך היוצרים מנהרה מוצלת), על שכבות של עלי שלכת היוצרים מרבדים חומים כתומים, ונהנים מחוויה אתגרית משובחת.
מדי פעם טור המטיילים מאט, רק כדי לגלות בסוף הפקק מפל מעט מאתגר מקודמיו.
מפל גדול במיוחד בגובה של שישה מטרים מאלץ אותנו לעקוף אותו מצפונו, בירידה תלולה בין שרכים, קוצים, האחזות בזיזי הסלע, גלישה על הישבן...ובכלל כיף לא נורמלי!
ערוץ נחל זה משום מה נותר ללא שם במפות, ואני בוחר לתת לו את השם ערוץ סוקולובר, לכבוד מדריכנו הנפלא.
כרמי זיתים וצמחי טבק המכסים את ערוצו של נחל מושטחי מגלים כי הסתיימה הרפתקאת הגלישה בערוץ, ועתה מתחיל חלק הגילוי של סודות בית שני.
קאסר מנצור
העליה מתוך ערוץ נחל מושטחי חושפת את יופיו של הנחל הכמוס בין עיקוליו, וכן את הדרך המובילה אל פאתיו הצפוניים של הכפר קראוות בני חסן.
מצפון לנו ג'בל אברד, בתרגום ישיר הר הקרח על שם רוחות החורף המקפיאות הנושבות על פסגת השולחן שלו, ומדרום לנו, חורבת פרדוסי, שכונה גדולה של הכפר.
שמעון דר סקר את חורבת פרדוסי, וחשף בה ממצאים רבים מימי בית שני. בכפר השתמרו שרידי מבצר בשם קלעת פרדוס, ונראה כי השם פרדוס משמר את שמו של המלך הורדוס!
אנו נעים דרומה בדרך המזופתת. לעיתים מזופתת באספלט, ולעיתים מבוקעת ומזופתת לחלוטין...
הליכה קצרה בחובו של כרם זיתים הצופה אל בתי הכפר הצבעוניים מובילה אל קאסר מנצור, מגדל הבנוי מאבני גוויל, חלקן מסותתות בצורה גסה. רק הכניסה אל המגדל מצידו המערבי בנויה מאבני גזית.
המגדל בנוי על שטח של חמישה על חמישה מטרים, ומתנשא לגובה של כשבעה מטרים. בחזיתו המערבית כאמור פתח בנוי היטב, ומספר מטרים מעליו חלון המעיד אולי על קומה שניה שהיתה קיימת אי אז.
בתוך המגדל נמצאת קשת שאמורה לחזק את המגדל, ונראה כי היא כבר מתפוררת ותלויה על בלימה, לעומת קירות המגדל שנבנה בימי בית שני ועדיין עומדים יציבים על תילם.
אלקנה פורס מפה של סקר שנעשה בשומרון, ממנו מתברר כי נתגלו שרידים של יותר מ1200 (!) מגדלים שכאלו.
מעצם כמות המגדלים ברור כי לא מדובר ביוזמה של חקלאי מקומי, אלא ביוזמה ממלכתית.
מגדלים אלו לא מוקמו בהכרח בנקודות אסטרטגיות, וחלקם אף קרובים זה לזה, כך שברור שלא נבנו למטרת שמירה והגנה ממלכתית.
המחקר מראה כי מגדלים אלו שימשו כמן מקררים לצרכי ייצור היין. קירותיהם העבים הבנויים אבן שמרו בתוך המגדל את קרירות הליל, ובתוך המגדל אוחסן התירוש אשר תסס בטמפרטורה קבועה וקרירה יחסית, לייצור יין משובח.
כמותם העצומה של מגדלים אלו בשומרון מראה כי תעשיה זו הביאה הון רב לאוצר הממלכה.
ממסכת מנחות אנו למדים כי "הכרותים והטולים אלפא ליין", כלומר מהמקומות הנזכרים הביאו את היין המשובח ביותר. השם כרותים כנראה השתמר בשם קרוואת שהוא שם הכפר, אליו הוסיפו עם השנים בני חסן את שמם לשם הכפר כיום, קראוות בני חסן.
מובאה תנכ"ית חשובה המתקשרת עם מגדל זה היא תחילת פרק לא' בירמיהו, המנבאת כי עוד יטעו כרמים בהרי שומרון, ויקראו הנוצרים בהר אפרים. הנוצרים הינם השומרים על מגדלים אלו, אשר עסקו לא בשמירה לצרכי הממלכה, אלא שמירה על היין הנמצא במגדל.
העושר הרב אשר הגיע מתעשיית היין משתקף במערות קבורה מפוארות מאוד שנחשפו באזור מערב השומרון, אחת מהן דיר א-דרב נמצאת בפאתי הכפר, ולא נגיע אליה עקב אילוצים ביטחוניים, ואילו השניה נמצאת בחורבת כורכוש ובה נסיים את מסענו היום.
אנו ממשיכים וחוקרים שרידי מגדל נוסף - קאסר סאבח, שמור היטב, אך פחות מקודמו, ולכן זוכה לפחות עניין, וממשיכים אל מצפה הדר הנמצא סמוך לקרית נטפים.
בדרך אני מתעכב ארוכות ליד עץ תאנים מתוקות, ומקניט את המאסף המזרז אותי, תגיד לי מה אתה בדיוק מאסף?
תשובתו היא כי יש לו אוסף עתיקות גדול, ובצדק כנראה אני נכלל בתוכו...
תשובה מנצחת זו מנתקת אותי בקלות מעטיני התאנה עם חיוך...
מצפה הדר
מצפה הדר נקרא על שמה של הדר אריאל שנהרגה בתאונת דרכים, ובו בריכה יפה, נוף מרחיב לב של השומרון, שרידי מגדל נוסף, וברז למילוי מים.
למרות שלא ביקרנו במערת הקבורה של דיר א-דרב, אלקנה מתאר כי מדובר במערה מפוארת מאוד, אשר אנשי הסקר הבריטי תארו אותה כאחת היפות ביותר בארץ ישראל.
המערה הינה חצר גדולה החצובה אל מדרון הגבעה, אליה מובילות מדרגות מונומנטליות, ושני עמודים ואומנות מעטרים את כניסתה ומובילים אל תוך הקבר המפואר.
הבניה בקבר זה בעלת סיתות שוליים כנהוג בבניה ההרודיאנית. ודומה מאוד לסגנונן של מערות קבורה ירושלמיות מימי בית שני.
למרות שעברו יותר מאלפיים שנה מאז נחצבה מערה זו, באופן מופלא יכולים החוקרים לשער מי הקבור בה.
מסימני הדרך שאספנו ברור כי מדובר באיש עשיר, בן תקופת הורדוס (פרדוסי, סוג הבניה).
שמעון דר מעלה את ההשערה כי מדובר בשר האוצר של הורדוס, תלמי איש רודוס אשר ידוע לנו כי גר בכפר אריס.
הכפר חארס הסמוך לכאן משמר אולי את השם אריס.
לתלמי היתה אחוזה קרובה לכפר מולדתו, ומן הסתם נקבר שם, ובזכותו שמו של הורדוס דבק במספר אתרים בכפר קראוות בני חסן.
חורבת בורכ
אנו חוצים את היישוב היפה קרית נטפים, ונכנסים אל אזור התעשיה ברקן. אזור התעשיה מטופח, ירוק, בו מרחבים פתוחים ונעימים, וברחביו ממוקמות חברות תעשיה רבות.
אל אזור התעשיה ברקן המודרני נושק אזור תעשיה עתיק, חורבת בורכ אליו אנו שמים את פעמינו.
בחורבה זו בולטת לה מחצבת אבן רחבת ידיים, שנחצבה אל התצורה הגיאולוגית 'בינה' בה אבן גיר איכותית שעד ימינו כורים ממנה באזור זה.
סמוך למחצבה, גת עצומה ורחבת ידיים, בה משטח דריכה גדול, תאי אחסון, ותעלות המובילות אל מערכת לאיגום וצבירת התירוש.
הגת שמורה היטב, ודיוק החציבה ניכר בה עד ימינו.
נראה כי תעשיית היין החשובה המשיכה לשגשג כאן לאורך התקופה הביזנטית ונעלמה רק עם הגעת האיסלם האוסר על ייצור יין.
בנוסף אני חייב לציין כי אבן הגיר כאן שטוחה ונוחה מאוד למנוחת צהריים, גם אם אין יין בגת...
מלבד המתקנים הבולטים במבט ראשון, ישנה כאן גם גורן גדולה, ועוד מתקנים חקלאיים, בהחלט אזור התעשיה ברקן ממשיך מסורת ארוכת שנים של תעשיה בשומרון.
חורבת כורכוש
על כל גבעה כאן ממתינה הפתעה, ואנו ממשיכים דרומה אל חורבת כורכוש הסמוכה לאזור התעשיה של אריאל.
בחורבת כורכוש ממתינים לנו שרידים של מחצבות עצומות שנכרו לעומקה של הגבעה, ובסמוך אליהן חצרות חצובות ובהן קברים מימי בית שני.
רב הקברים הינם בעלי כניסה מקושתת כנהוג באותם ימים ובתוכן מספר כוכים. אך קבר מפואר אחד מושך מיד את תשומת הלב.
מדובר בחציבה מפוארת ומעוטרת אל המצוק היוצרת חזית רבועה שכרכובה מעוטר, וניכר כי אי אז שני עמודים תמכו את חזיתה.
חלל קבר זה מתהדר במספר גומחות.
ולאחר הצצה אחרונה אל פאר בית שני שעדיין ממתין מעל גבעות השומרון, אני מביט אל היישובים הישראליים הנפלאים העוטרים בפאר וקדושה את גבעות השומרון, מחממים את הלב, ויודע כי זכינו להגשים ושוב לטעת כרמים בהרי שומרון, ולבנות את ארצנו בפאר והדר.
לאלקנה סוקולבר על הובלה מלאת ידע בדרכי השומרון היפות, בין פאר בית שני להדר חזרת בני ישראל לארצם,
לעמית אררט על שנים רבות של קשר ישיר אל הארץ, עברה ועתידה,
לצוות מסו"ל שומרון על התפעול המעולה של סדרת סיורים זו,
לברוך שרבף על יוזמת וביצוע סדרת סיורים זו,
ולעשרות העמיתים שבאו להתחבר ברגליהם וליבם אל השומרון, הקרוב מתמיד.
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד"כ חינמיות, להצטרפות שלחו WhatsApp ל-עמית אררט 050-6617016
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן עקבו אחרינו:
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה. להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND
