סיכום => (5.6.23) עומדים על החומה: קרבות חטיבה 16 הירושלמית במלחמת ששת הימים

[SABA Amit]

בס"ד

בית ספר שדה כפר עציון ו-'עמיתים לטיולים' 

סיכום => עומדים על החומה: קרבות חטיבה 16 הירושלמית במלחמת ששת הימים

הסיור התקיים ביום שני ט"ז סיון תשפ"ג  (5.6.23)

בשעות 19:30-22:00

הדרכה: ד"ר נדב פרנקל

כתיבה: ירון בוצר

סרט הסיור באדיבות אברם מש: 23367בי"ס שדה עציון ועמיתים לטיולים -ט"ז סיון תשפ"ג- עומדים על החומה - YouTube

ירושלים הינה עיר מדהימה בכל מובן, ובכל עת שאני זוכה להגיע אליה אני עומד נפעם מעוצמתה הרוחנית, יופיה כובש הלב של העיר, וההשראה הרבה הקורנת ממנה.

לרגל יום השנה לאיחוד העיר אשר הביא להפיכתה מעיר גבול מדממת לעיר אותה אנו מכירים כיום, ואת מדינת ישראל למדינה בטוחה ומשגשגת יצאנו בהובלת ד"ר נדב פרנקל בעקבות לוחמי חטיבה 16 הירושלמית לכבד ולזכור את הקרבות בהם שוחרר אזור דרום הבירה.

טיילת ארמון הנציב

מדריכנו פותח את הסיור בטיילת ארמון הנציב במבט עורג אל לב בירתנו הנהנית מקרני השמש האחרונות של יום זה, ובתודה לעמית אררט יו"ר 'עמיתים לטיולים' על שיתוף הפעולה שאפשר הוצאת סיור חשוב זה.

עקב תנאי הפתיחה של מלחמת ששת הימים, בהם רוב הצבא נערך מול המצרים, את ירושלים שחררו בעיקר לוחמי מילואים מחטיבות: הראל המשוריינת, הצנחנים וחטיבת ירושלים, והיום כאמור נצעד בעקבות לוחמי החטיבה הירושלמית.

את סקירת הקרבות בדרום ירושלים נפתח בהיסטוריה של התעצבות קו הגבול במהלך מלחמת השחרור, בה פעלה באזור ירושלים חטיבת עציוני אשר לקראת סוף מלחמת השחרור אורגנה מחדש כחטיבת ירושלים. משה דיין במהלך המלחמה קיבל מינוי כמפקד אזור ירושלים, ובאוגוסט 1948 הוביל את החטיבה למבצעים בשם "סעודה שלישית" לשחרור אזור ארמון הנציב ומבצע "יקב" לשחרור אזור בית לחם. שני המבצעים נכשלו ואזור דרום ירושלים נותר בידי האויב.

בנובמבר 1948 נפגש דיין עם עבדאללה א-טל מפקד הלגיון הירדני באזור ירושלים על מנת לשרטט את קווי הסכם הפסקת האש שחצה את בירתנו לשניים, כאשר ברור לשניהם אותה עת כי מדובר בהסכם זמני בלבד, אך עם שוך הקרבות כמעט שנה לאחר מכן כאשר נחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ממלכת ירדן התקבעו קווים אלו. קווים אלו עם השנים היו חשופים לפעולות איבה מהצד הירדני אשר גבו מחיר דמים כבד במהלך 19 השנים בהן עבר הגבול בלב בירתנו.

נדב מנצל את קרני השמש האחרונות לסקירת קו הגבול אשר עבר אי אז בנוף העירוני השליו הנפרש תחתינו. קו גבול אשר כאן באזור ארמון הנציב הוגדר בהסכם כשטח מפורז. 

בהסכם נקבע כי חלקו המערבי של אזור ארמון הנציב שייך לישראל, המרכזי בו נמצא ארמון הנציב עצמו בשליטת האו"ם, והמזרחי ירדני, הכל כאמור מפורז ללא כניסת כוחות צבא משום צד.

הסכמים מטבעם הינם מילים בלבד, והירדנים בונים בתחומם מוצב גדודי שקיבל על שם צורתו את השם מוצב הנקניק.

עקב תוואי השטח היה קיים חשש כי עת יפתחו שוב מעשי האיבה הירדנים יכבשו את ארמון הנציב (מה שאכן קרה!) ויפרצו אל השכונות היהודיות של דרום הבירה.

ב1967 ירדן שולטת על אזור יהודה ושומרון, כולל העיר העתיקה בירושלים, ולכאורה אין לה ממש אינטרס להיכנס למלחמה עם ישראל, אך בלחץ מדינות ערב המלך חוסיין נכנס להסכם עם נאצר שליט מצריים ובעצם מכפיף חלקית את כוחותיו למצריים.   לכן מתגבר מאוד החשש כי ירדן תנסה לעשות מחטף ולחזק את אחיזתה בשכונות ירושלים היהודית או בהר הצופים אשר היה אז מובלעת ישראלית בלב השטח הירדני.

בזמן המלחמה גזרה זו נמצאת תחת פיקודו של אשר דר, שיקבל את עיטור העוז על גבורתו בקרבות לשחרור אזור דרום ירושלים.

אשר דר נערך מראש לפריצת המלחמה ומתכנן פעולות נקודתיות של צה"ל לשחרור אתרים בעלי חשיבות טקטית.

עם פריצת המלחמה בבוקר ה5.6.1967 פותחים הירדנים בהפגזה כבדה על ירושלים, אך עדיין אין אישור לתגובה מלבד השבת אש ארטילרית.

פלוגה ה' של גדוד 161 (פלוגת עתודאים) תופסת אותה עת את האזור הישראלי של ארמון הנציב. בצהריים כח ירדני נכנס אל ארמון הנציב, ללא התנגדות של אנשי האו"ם, ומלחמת ששת הימים פורצת גם בגזרה זו.

ארמון הנציב

הליכה קלה לאורך הטיילת הכל כך ציורית מביאה אותנו אל סמוך לשערי ארמון הנציב.

כאמור חטיבת ירושלים לחמה באזור זה, וסיור זה נקרא בשם "עומדים על החומה" שכן ירושלמים רבים הגנו על הבית.

כוחות אלו אורגנו בגזרה זו כלהלן: גדוד 161, סיירת חטיבת ירושלים בה שרתו אקדמאים רבים, ופלוגת טנקים של גדוד שריון 182 שסופחה לחטיבת ירושלים מס' 16. לפי הסכמי שביתת הנשק היה אסור להחזיק כאן טנקים ולכן פלוגה זו קיבלה את השם "פלוגת הטנקים הסודית" שהיו מוסווים => tinyurl.com/2d7ww42s 

כח זה התכנס באזור מחנה אלנבי (מעט ממערב לארמון הנציב) בצהרי יומה הראשון של מלחמת ששת הימים והמתין לאישור פריצה לכיוון ארמון הנציב.

התכנון היה כי פלוגת הטנקים בסיוע של הסיירת ינועו מזרחה לארמון הנציב וימשיכו לכיוון מוצב האנטנה ובמקביל פלוגה ה' תאגף מעט מצפון לכיוון מוצב סאלים א-ראס. 

בשעה 15:00 ניתן האישור, הטנקים מתחילים לנוע לכיוון שער ארמון הנציב (חלקם שוקע בבוץ שטחים חקלאיים מושקים של חוות העלמות ששכנה כאן באותם ימים).

הטנק הראשון מבטל בזחליו את הקו הדמיוני אותו שרטטו דיין וא-תל לפני 19 שנה, ומגיע אל שערי הארמון, השער נעול אך עוצמת הפלדה של הטנק מכריעה אותו בקלות.

מתחיל קרב עם הירדנים המתבצרים בשטח ארמון הנציב עם תותחים ללא רתע, אך נחישות לוחמי החטיבה הירושלמית מניסה אותם.

אשר דר הנמצא בראש הכח מבחין כי הכוחות אשר אמורים להמשיך למתחם האנטנה פונים גם הם לכיוון ארמון הנציב, וכח רכוב ירדני מתחיל לירות לכיוונו, ואף מצליח לפצוע אותו מרסיסי פגז. אש שמשיב הכח פוגעת בירדנים הנמצאים בגבעת האנטנה.

במקביל עת הלוחמים מטהרים ברימונים את חדרי ארמון הנציב הם שמים לב כי אנשי האו"ם אשר נכנעו מיד לירדנים מכונסים כולם בחדר בודד, וערנותם מצילה את חייהם של אנשי האו"ם.

ארמון הנציב עצמו טוהר במהירות, אך פלוגה ה' נקלעת לקרב קשה עם כח ירדני גדול, וסופגת את ההרוג הראשון בקרב זה.

בינתיים כח קטן מתפצל מהסיירת ויוצא צפונה לטהר מספר מחפורות הנמצאות מצפון לכאן, פורץ את הדרך למוצב סלים א-ראס, תוך שפלוגה ה' מצטרפת אליו.

בשעה 16:00, 5.6.1967 מסתיים הקרב כאן כאשר ארמון הנציב משוחרר. ביום שאחרי נוחתת על הארמון הפגזה ירדנית כבדה, ושישה לוחמים נהרגים.

למרות ההצלחה, על תוואי השטח כאן שולט מדרום מזרח מוצב האנטנה אשר עדיין לא שוחרר ומצריך התארגנות מהירה והמשך הקרבות.

מוצב הנקניק

נדב מתקדם עם אור אחרון דרומה בעקבות לוחמי הפלוגה הירושלמית אל מרגלות מוצב האנטנה.

בזמן מלחמת ששת הימים היתה כאן אנטנה של מטה משקיפי האו"ם (היום נמצאת כאן אנטנה מודרנית) אשר שכן עדיין בארמון הנציב. אנטנה זו נתנה למוצב ירדני סמוך את שמו. גבעה זו שולטת היטב על הסביבה, כמו שניתן לראות עם הידלקות אורות הניאון ברחבי העיר סביב.

ממזרח לאנטנה שכן מוצב ירדני שקיבל את השם הצה"לי מוצב הצומת (אזור המשטרה של היום). מוצב זה שלט על הדרך אותה פרצו הירדנים בין מזרח ירושלים לחברון, ולכן היה בעל חשיבות אסטרטגית. לצה"ל היה ברור כי עם פתיחת המלחמה יש לנתק את ירושלים המזרחית מחברון כדי למנוע מהירדנים לשלוח תגבורות לכאן, ולכן נקבע מוצב זה כיעד חשוב עם פרוץ המלחמה.

מעט מדרום לכאן במקום בו שוכנת היום שכונת ארמון הנציב היה מוצב מוארך, בשם מוצב הנקניק בו נמצא הכוח הירדני העיקרי. על הרכס מדרום לו, ממזרח לקיבוץ רמת רחל שכן מוצב ירדני חשוב נוסף בשם מוצב הפעמון.

עם השלמת שחרור ארמון הנציב פונה כח השריון יחד עם הסיירת אל האנטנה במטרה להגיע אל מוצב הנקניק ולהכניעו.

הטנקים מנהלים קרב עם כח ירדני המוצב על גבעת האנטנה ומניסים אותו לכיוון מוצב הנקניק, וממשיכים להכניע את המוצב הקטן אך החשוב שתפס את אזור האנטנה.

הכוחות מתכנסים על גבעת האנטנה, ואליהם חוברים מספר חיילים מפלוגה ה'.

לכוחותינו היו כאן מספר יתרונות מול מוצב הנקניק: הם היו מצוידים בטנקים, יש לנו יתרון גובה, ועדיין יש אור יום המאפשר להבין את השטח ולנצל את תנופת ההתקפה והבקעת הקו הירדני.

כוחות חי"ר נכנסים לתעלות הקשר ומטהרים אותן עם רימונים, תוך התקדמות איטית וזהירה, ולאחר כשעה של קרב זהיר נתפס המוצב ללא הרוגים לכוחותינו. בשעה 17:00 הגבעות השולטות על דרום הבירה מאובטחות על ידי צה"ל והחטיבה הירושלמית למעשה מסיימת לבצע את המשימה שהוגדרה לה ביום הלחימה הראשון.

מוצב הפעמון

הפיקוד מבקש לנצל את ההצלחה ומורה לכח להמשיך אל מוצב הפעמון. לאחר המתנה למשאיות התחמושת והצטיידות הכרחית מתכנן מפקד הכוח את המשך הלחימה.

בתצפיות לפני המלחמה הבחין אשר דר כי קיימת תעלת קשר המובילה מהכפר צור-באחר אל מוצב הפעמון, ולכן מחליט שלא לחבור לגדוד 62 הנמצא ברמת רחל כדי לתקוף חזיתית את מוצב הפעמון הנמצא ממזרח לרמת רחל, אלא לאגף את המוצב ולהגיע אליו מעורפו מכיוון צור-באחר הנמצאת ממזרח לפעמון.

להשלמת סיפור הגבורה של החטיבה הירושלמית אנו יוצאים ברכבים אל מוצב הפעמון, בו באור אחרון התרחש חלקו האחרון של הקרב. מוצב זה קיבל את שמו על שום המצדית המרכזית שלו הנראית מכיוון רמת רחל כמו פעמון.

מוצב הפעמון שמור היטב ונמצאים בו שלטי הנצחה ושלטים המתארים את סיפור הקרב, וכדאי להגיע לכאן באור יום ולהתרשם מהאתר, מהמורשת ומהנופים המרשימים הפרושים תחתיו ומעידים על חשיבותו בשליטה על השטח.

מוצב זה היה חלק מקו הביצורים הירדני שתפקידו היה לעמוד מול רמת רחל, לאיים על הקיבוץ ולשלוט על קו הגבול העירוני בנקודה זו.

עם אור אחרון חמישה טנקים בתגבור זחל"מים של סיירת ירושלים יוצאים באיגוף דרך רחובות צור-באחר אל עורפו של מוצב הפעמון.

הטנקים נאלצים לתמרן בין רכבים נטושים בסמטאות הכפר הצרות, אחד מהם מתהפך ונופל אל ואדי תלול, ואחד מהלוחמים נהרג.

בשעה 19:00 מאתר אשר דר את תעלת הקשר באחת מחצרות צור-באחר וחיילי הגדוד מתקיפים את מוצב הפעמון דרך תעלת קשר זו, כאשר הטנקים מחפים עליהם.

החיילים מטהרים בקרב איטי את מצדיות ועמדות המוצב, והטנקים נקראים להיכנס אל מרכז המוצב כדי לסייע להם.

לאחר שעה של לחימה יש הרגשה שהקרב הוכרע לטובתנו, וגדוד 62 נקרא לפרוץ מכיוון רמת רחל כדי לתפוס את המוצב ולהחליף את לוחמי גדוד 161 המותשים.

טיהור המוצב נמשך, וחייל אחד נהרג בטיהור אחת המצדיות, ומיד מספר חיילים ירדנים מסתערים ממרכז המוצב על חוליית הפיקוד. עולה חשש כי מדובר בלוחמי גדוד 62, ולכן לא יורים עליהם. ארבעה מחיילינו נופלים במתקפת נגד זו, אשר דר נפצע שנית אך ממשיך בפיקוד על הכח, ולאחר קרב קשה מחוסלים אותם חיילים ירדנים.

גדוד 62 מחליף את לוחמי גדוד 161 לאחר תום הקרב הקשה, והם שבים לאזור ארמון הנציב כדי להחזיק את הקו.

ביום הקרבות הראשון של המלחמה הצליחה חטיבת ירושלים לשחרר מוצבים שאיימו על הבירה מדרומה במשך 19 שנה, להביא בטחון, שגשוג ועתיד בטוח לירושלים. 

בקרבות קשים אלו, של היום הראשון למלחמה נהרגו שבעה לוחמים. 

יהי זכרם ברוך.

תודות:

לד"ר נדב פרנקל על סיור מורשת חשוב, על תחקיר מעמיק ושפע ידע, והזכות ללכת בעקבות לוחמים.

לבית ספר שדה כפר עציון על שותפות איתנה.

לעמית אררט על ארגון סיור מעמיק וחשוב.

ולעמיתים הרבים שבאו לזכור, לכבד וללמוד. 

 'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND