בשותפות 'עמיתים לטיולים'
ובתפעול בית ספר שדה כפר עציון
לרגל יום ירושלים
סיכום => בעקבות הצנחנים משחררי
ירושלים
הסיור התקיים ביום חמישי
כ"ז אייר תשפ"ג (אור לכ"ח אייר) 18.5.23
בשעות 21:00-24:00
הדרכה: ד"ר נדב פרנקל
כתיבה: ישראל מהלו
צילום: עמית אררט => https://photos.app.goo.gl/odeL2zadRfGYCJt86
התאספנו בגן מאחורי תחנת הרכבת הקלה של תחנת שמעון הצדיק . שמענו את השיר ירושלים של ברזל של מאיר אריאל - תחושת הלוחמים שכבשו את ירושלים שיש להם קושי לחגוג.
תהליך היסטורי אחרי מלחמת השחרור יש למדינת הישראל הטרייה 1200 ק"מ גבולות ביניהן 670 ק"מ בין ישראל לממלכה האשמית, 7 ק"מ מתוכם בתוך ירושלים ע"פ ההסכם שחתם משה דיין עם עבדאללה א תל.
באפריל 1967 מתיחות ויום קרב בין ישראל לסוריה ברמת הגולן מטוסים סורים מופלים וטייסי ישראל עושים יעף סביב ארמון אסד בדמשק. רוסיה עושה מניפולציה ומדווחת שישראל אוספת 22 חטיבות לתקוף ברמת הגולן.
סביב יום העצמאות נאצר מתחיל לחמם את הגבול בהכנסת כוחות צבא מצריים לחצי האי סיני, ומטוסים מצרים עוברים מעל 'מפעל הטקסטיל' שליד דימונה, מבלי שצה"ל עוצר אותם. שבוע לאחר מכן סגירת מצרי טיראן ומצור על ישראל.
באותה תקופה שני אירועים: הראשון בן גוריון קורא אליו לשדה בוקר, את הרמטכ"ל יצחק רבין וצועק עליו שהוא מביא את ישראל לבידוד מדיני וצבאי. רבין מפסיק לתפקד יומיים, ועזר ויצמן מחליף אותו. השני ראש הממשלה - לוי אשכול מדבר אל העם ומגמגם בגלל שינוי הנאום על ידי המזכיר הצבאי דבר שגרם בהלה בעם ושאלות מי יכבה את האור בנתב"ג. התוצאה שיש ממשלת ליכוד לאומי. עם מנחם בגין ומשה דיין מתמנה לשר הבטחון.
בירושלים המצב מורכב כי ברור שיש מלחמה עם מצרים וסוריה אבל לירדן יש רק מה להפסיד היא שולטת על המקומות הקדושים לאסלם ולנצרות. ב 31.5.67 הסכם הגנה בין מצרים לירדן, גנרל מצרי יושב במטכ"ל הירדני. ישראל שולחת מסרים לירדן אל תעשו כלום.
תשובת ירדן – הפגזה בתחילת המלחמה, עשרות הרוגים ופצועים אזרחיים - בעיר הבירה ירושלים, ועדיין ישראל לא עושה כלום. רק כאשר ירדן כובשת את ארמון הנציב, ישראל מתחילה להגיב. יש שני שטחים בעיתיים: בדרום ירושלים ג'בל מוכאבר, והר הצופים בצפון ירושלים. אליעזר אמיתי מפקד חטיבת ירושלים חושש מכניסת כוח ירדני מרכס ג'בל מוכאבר אל תלפיות ומקור חיים, ובצפון מכיבוש מובלעת הר הצופים עם זיכרונות משיירת הדסה של האחיות והרופאים בתש"ח, מההתקלות בשיח' ג'ראח שכונה ירושלמית ערבית של ערבים שיצאו מחוץ לחומה והקימו את השכונה – בה בתים של המשפחות העשירות נששיבי וחוסיני. בצמוד שכונות יהודיות: שלוש שכונות באזור, הקרקע היהודית נקנתה בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ועשרים וגרו בשכונות בעיקר משפחות עניות. קבר שמעון הצדיק משירי כנסת הגדולה היה מקום ל-'חלקה' של ילדי ירושלים – בהגיעם לגיל 3 ובקשת גשמים בשנות בצורת.
אנדרטת גדוד 71
ב-1948 במסגרת מבצע יבוסי כוחות הפלמ"ח משתלטים על אזור שיח ג'ראח אולם הבריטים דורשים מהם לסגת כי הם רצו לשמור מסדרון נקי לצורך נסיגה מירושלים.
יצחק שליו כתב את השיר על גג מנזר נוטרדם שיר נבואי. במלחמת ששת הימים הגענו לאן ששאפנו להגיע במשך 19 שנים.
צנחני המילואים מגדוד 66 יצאו מבית ספר לשוטרים לכבוש את גבעת התחמושת.
גדוד 71 יצא משמואל הנביא לשיח ג'ראח ומשם למוזיאון רוקפלר ולעיר העתיקה.
באחת בצהרים ביום כ"ו חודש אייר, הירדנים נכנסים לארמון הנציב ויש שמועות שהם מתקדמים לחוות ההכשרה של רחל ינאית בן צבי. הגדוד שהיה במחנה אלנבי (גדוד 161) נכנס לפעולה ומתחיל לכבוש את ארמון הנציב, מוצב הנקניק ומוצב הפעמון ובעצם מסלק נוכחות ירדנית מדרום ירושלים עד הערב. בלחימה בעזרת פלוגת טנקים 'סודית' שישבה ליד הסטף ובירושלים ובאזור גן הפעמון. סה"כ 18 טנקים - המ"פ אהרון קמארה.
רדיו רבת עמון מודיע בשקר על כיבוש הר הצופים, דבר שמגביר את הלחץ בירושלים. מלך ההר – מנחם שרפמן מודיע לפיקוד - שאצלו הכל כשורה. במקביל חטיבת הראל (10) יצאה מפרוזדור ירושלים והתקדמה עד תל אל פול ובזה הסירה את הסכנה מהר הצופים. בינתיים חיל האוויר השמיד חטיבת טנקים ירדנית (60) שהייתה בדרך לגב ההר.
צנחני המילואים, שהועלו במהירות לירושלים יושבים בשכונת בית הכרם והתושבים דואגים להם. אישה זקנה מוציאה דגל ונותנת ליורם זמוש מ"פ בגדוד 71 שיתלה בכותל.
המטכ"ל רוצה שנחכה לבוקר יום השני למלחמה, אבל מוטה גור אומר לפעול בלילה ומהר והתוצאה קרב היתקלות בגבעת התחמושת. גדוד 71 יוצא לדרך האנדרטה שעומדת במקום שבו היה רתק גדודי. אריה דביר שם שנוסף לאנדרטה – היה מ"מ בגדוד 71. הגיעו לאיזור ואדי ג'וז ושם ראה שיש ערבים שגרים במערות. הוא רצה לתחקר אותם ובנתיים ירה בו צלף והוא נפצע קשה ונפטר כשלושה עשורים לאחר המלחה.
התקדנו דרך השכונה האמריקאית והגענו לפיצול עם רחוב צאלח אדין. בתוכנית הקרב של גדוד 28 היה לצאת אחרי גדוד 71 להגיע למסגד להמשיך עד רחוב צאלח אדין ואז להגיע למוזיאון רוקפלר. הירדנים שמרו לאורך כל הקו במוצבים, ואחרי שהצנחנים עברו אותם הם הסתובבו וירו בהם מאחור דבר שגרם לגדוד לעבוד בכוחות קטנים נגד עמדות אילו ולפיזור רב בשטח. עוד לפני תחילת הקרב בסמטת הגמול הייתה הפגזה ירדנית ונפצעו ונהרגו מספר חיילים. ביניהם יוסף חגואל. נגש אליו שלמה אפשטין וחובש אותו ואז יש עוד פצצת מרגמה שנפלה ושמואל מת ויוסף ניצל . כל זה בסמטת הגמול עוד לפני מעבר הקו העירוני.
יוסי פרדקין מג"ד 28 רוצה לפנות בצלאח אדין, וכך עושה המפקד נחשון ישראל אולם החיילים ממשיכים ישר בדרך שכם והוא הולך איתם דבר שגרם לקרב של 7 שעות על פני ק"מ וחצי.
בספר המלחמה על ירושלים של משה נתן: גדוד 28 גדוד ותיק לחם ביחד הרבה שנים במרדפים בבקעה והיחסים בין החיילים כמשפחה ולכן הקושי כשחיילים נופלים. הלחימה קשה והרבה נופלים ונפצעים. עבודה בקבוצות קטנות ובעיית שליטה.
אנדרטת גדוד 28
אנו מגיעים לאנדרטה לגדוד 28. בסמוך שרידי החומה השלישית שבנה אגריפס המלך לירושלים הקדומה, המשכה במגרש הרוסים.
בסמטת המוות: בסמטה יש בונקר של הירדנים ולכן נהרג בו חייל ונפצע חייל נוסף מפלוגה א'. הטנק של רפי ישעיה מנסה להיכנס ולא הצליח. מורדי פרידמן סמ"פ א' מוציא את ההרוג ומטפל בפצועים. כשבא לזרוק רימון נחשף ומקבל כדור בראש. פלוגה ג' מחליפה את פלוגה א' ואז יהושע דיאמנט ודני פרישמן נהרגים. עוד שני חיילים מנסים לעזור ונהרגים תוך כדי הלחימה. בסוף הטנק חזר ופגע בעמדה.
לוחמי גדוד 28 דרך בבית קברות בבאב א סהרה, מנסים להתקדם אל מוזיאון רוקפלר וחושבים שהם גבוהים מהחומה ולכן מוגנים מה שבסוף הוכח כלא נכון ואבנר גץ נהרג מצלף. מוזיאון רוקפלר הוקם על ידי מחלקת העתיקות הבריטית. אוניברסיטת הר הצופים לציונות כמו בית מקדש חילוני מול הר המוריה .
לבסוף, גדוד 28 מגיע למוזיאון רוקפלר. חלק מהחיילים כותבים בספר האורחים וחלק שותים מהבר. גדוד מרגמות מגיע לעזור לחטיבה באוטובוסים של חברת המקשר. הם נוסעים ברחוב סולטן סולימן והירדנים יורים על האוטובוס. באוטובוס יש ציוד של חובשים. חיים רוסק ושלמה בודקים את האוטובוסים ומורידים ציוד. חיים רוסק נפגע. מוטה גור מגיע למוזיאון רוקפלר ומבין את משמעות האבדות הגדולות.
גם בדרום ירושלים, באבו טור יש קרבות רציניים - נהרגים 17 לוחמים והמג"ד מיכה פיקס. חטיבה 16 הירושלמית, מגיעה מדרום לעיר העתיקה והצנחנים מצפון. הירדנים מבינים שצה"ל מנצח ומנסים להבריח את החיילים שלהם אחורה לירדן.
מוטה גור מקבל רשות לעלות להר הצופים והוא שולח את רפי ישעיה עם הטנקים והסיירת של חטיבה 80 עם ישי צימרמן. הם פונים שמאלה וחושבים שזו הפניה לואדי ג'וז וממשיכים ישר לאורך החומה עד הגשר על נחל קדרון שם הם מבינים שטעו, ומנסים לחזור - טנק נופל מהגשר. ואז הקרב הופך לקרב חילוץ. שינדלר חרדי שהתגייס לסירת מנסה לחלץ פצועים עם יעקב עילם (בוכמן). הם נכנסים כמה פעמים כל פעם שפצצת התאורה יורדת, לחלץ. בוכמן נהרג מירי הירדנים וישראל שינדלר קופץ 8 מטר לואדי, ומפנה את עצמו לתחנת פינוי פצועים שם רואים את הידיים שלו ומחליטים לאשפז אותו. הוא נהרג במלחמת יום כיפור.
בבוקר, עולים לאוגוסטה ויקטוריה שם נהרג גיורא אשכנזי. מוטה מכנס את המפקדים לפקודות מול העיר העתיקה. במשך הלילה ניתנה רשות לצנחנים לכבוש את העיר העתיקה. בנוסף יש מאבק כנגד הזמן, שמועצת הבטחון לא תודיע על הפסקת אש.
מהר הזיתים, נכנסים לעיר העתיקה, דרך שער האריות - אריות על הקיר כסמל של הסולטן סולימן להגיד אני כמו ביברס הממלוכי. ליד שער האריות אמרנו את שיר המעלות שמחתי... לכבוד ירושלים.
יורם זמוש מזכיר למוטה גור שהוא הבטיח לו להיכנס להר הבית ראשון. איתו בא משה סטמפל הסמח"ט שייהרג בהמשך בבקעה במרדף ואדי שובש, והם תולים את הדגל על הר הבית
מהצד השני אלי קידר מ"פ בחטיבה 16 הירושלמית מוביל את חייליו לרובע היהודי רץ ומביא את אביו שגר ברובע לפני מלחמת השחרור.
יש נגינת תופים ממגדל דוד והאנשים בבית טאנוס מבינים שיש שינוי בשליטה בעיר.
בכל זאת בירושלים לא מאמינים שכבשנו את הר הבית ואז חיילי צה"ל מחלקים בעיר סיגריות ירדניות להוכחה.
בהמשך החטיבה הירושלמית כבשה את כל מרחב יהודה בית לחם גוש עציון וחברון.
באזכרה לחיילי הצנחנים מחליטים בני כפר עציון ובראשם חנן פורת שלחם איתם, לחזור לביתם וליישב את כפר עציון מחדש.
תודות ל-
ביס"ש כפר
עציון על התיפעול
ד"ר נדב פרנקל
על הדרכה מרטיטה
סבא-עמית על הפקה
מדוקדקת
עמיתים האדוקים והלמדנים

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.