אבל למה לחלום אם אפשר פשוט לצאת לנפוש בנחל קנה?
חוות יאיר
מול זריחה קסומה בשלל גווני תות-רימון אנו מגיעים אל הגבעות המוריקות של היישוב חוות יאיר, וחולפים על פני שלל אתרי התיירות הנהדרים של היישוב, בריכות גידי בכניסה ליישוב, מרפסת התצפית התלויה על הצוק מעל נחל משטחי, ואף שלט המבטיח אומגה אל הנחל - אתר חדש שנשמח לתהות על קנקנו בקרוב.
המשכימים קום בינינו אף נהנים מתפילת שחרית משותפת בבית הכנסת 'נחלת יוסף' במרכז חוות יאיר, הצופה דרך חלונות רחבים אל נופו המרהיב של נחל משטחי.
מורה הדרך האגדי, ישי בן פזי, מכנס אותנו אל מרפסת התצפית המנציחה את פועלם וזכרם של לוחמי המחתרות ומגלה כי למרות שבתנ"ך נזכר יאיר בן מנשה ככובש חלק בארץ ישראל המזרחית אשר לו קרא חוות יאיר, היישוב היפה בו התכנסנו מנציח את זכרו של אברהם שטרן מפקד הלח"י, אשר נודע בכינויו המחתרתי 'יאיר', תוך התכתבות עם יאיר התנכ"י.
ישי נעזר בעמיתים כדי לפרוש מפה גדולה של ארצנו אשר ניכר בה כי בעזרתה הרביץ תורה במטיילים רבים, וחולק עימנו את ההגדרה הגאוגרפית של אזור יהודה, השומרון, ונחל שילה אשר בגדול הינו קו ההפרדה בין אזורים חשובים אלו.
אנו יוצאים לסיור קצר במרפסת התצפית המדהימה, הבנויה עץ המשתלב היטב עם הנוף הסובב, ונמתחת לאורך המצוק לאורך עשרות מטרים. המרפסת מאפשרת תצפית אל ערוץ הנחל הכה בראשיתי תחתינו, תוך שמדריכנו חולק עימנו את פועלם של לוחמי המחתרות המונצחים לאורכה.
לאחר שהתחברנו אל נוף האזור, הרי גיר נישאים שביניהם מתפתלים ערוצי נחלים קניוניים, עטויים בחורש ים תיכוני ירוק עד, אנו פוסעים מערבה, חולפים על פני הכיכר המנציחה את יצחק שמיר, מפקד הלח"י וראש ממשלת ישראל. וממשיכים בין רחובות חוות יאיר ובתיה המתמזגים בצורה אוהבת בחורש הסובב. בתים רבים כאן נבנו מעץ, או צבועים בצבעי חום פסטל, וביניהם שלל עצי פרי מניבים, ורצועות חורש ים תיכוני המראות את החיבור החם של בני היישוב לסביבתם.
חורבת שחאדה
אנו צועדים מחוץ לחוות יאיר ומתמזגים עם החורש הים תיכוני (מי יותר ומי פחות) ונהנים מתחושת הביטחון והאפשרות לטייל בצורה חופשית יחסית אותה מספק גוש היישובים העבריים סביבנו, כמו גם הביטחון אותו מספק גוש יישובים זה לערי החוף השאננות מספר קילומטרים ממערב לנו, אשר שוכנות לבטח בזכות העין הידידותית המשגיחה מעל.
ישי המדריך, עוצר תחת חרוב המעתיר צל רב, ובעוד טור המטיילים מתכנס לו אל תחת העץ מלווה אותנו בשיר לכת ישן נושן הממריץ את צעדי המטיילים. כאשר האחרונים אשר מתעקשים להיות תמיד בסוף מגיעים, פוסע מדריכנו אל מחוץ לחורש אל שטח מבורא הניתן לעיבוד, שעליו חולשת גבעה רמה המכוסה בשרידי מבנים רבים - חורבת שחאדה.
ישי מגלה כי בקרוב נסייר בחורבת שחאדה, אתר מרשים מימי בית שני ונחקור את המקוואות ובית הבד שנחשפו בה, אך לפני כן להשלמת התמונה עלינו לדון בעם אחר אשר ישב בחלקים של השומרון, השומרונים.
אנו למדים על ההיסטוריה של הכותים כפי שהיא מצטיירת ממקורותינו, עם שהובא לכאן לאחר גלות בית ראשון בידי מלך אשור, כיצד חיקו את דת הארץ ויצרו גרסה משלהם של היהדות והקשר בין אותם כותים לשומרונים החיים היום בארץ.
בסקרים שערך הארכיאולוג ד"ר דביר רביב מסתבר כי בימי בית שני גבולם היה מצומצם משסברו תחילה, וכי בדרום מערב השומרון, בו אנו מסיירים היום, ישנם הרבה שרידים יהודיים מימי בית שני, שומרות רבות (מבנה חקלאי לשמירה ואחסנת יבול) ודרכים סלולות המעידות על מערך ממלכתי יהודי ששכן באזור זה בימי הבית השני, ועד ימי מרד בר כוכבא.
ישי מצטט את עצתו של יהושע בן נון לבני אפריים שהתלוננו על איכות נחלתם, לברא את היער, עצה ממנה אנו למדים כי השומרון של תקופת ההתנחלות היה מיוער, וכדוגמא יפה מצביע אל השטח המבורא סביב חורבת שחאדה, שסביבו חורש ים תיכוני המורכב בעיקר מאלון מצוי ואלה ארץ ישראלית.
הגבעה עתירת הממצאים קוראת אלינו מעבר לשטח המבורא, ואנו יוצאים לחקור ולגלות קירות רבים הבנויים אבני גזית מעוצבות היטב, ומשמרים קוי בתים וחדרים בצורה ברורה, בורות מים, שתי מקוואות, ונוף נהדר הפורץ מכל הכיוונים.
ישי נעמד בראש הגבעה מעל שרידי בית בד שמור יחסית, אשר אבני המלל, ים ואף אבן העיגון של הבד עצמו השתמרו היטב.
מדריכנו פותח בתצפית אל יישובי האזור תוך כדי שהוא משלב הומור ושנינות מהווי האזור, ואנו מזהים בקלות סביבנו את עמנואל, שני הקרניים מעל הרכס אשר נתנו ליישוב קרני שומרון את שמו, הגבעה אשר אותה פדה משה זר, נווה מנחם הקרוי על שם ראש הממשלה מנחם בגין, גינות שומרון אשר בה שכונה הקרויה של שם אשתו של בגין "נווה עליזה", ואת אלוני שילה בה נסיים את הסיור היום ממזרח לנו, יישוב המנציח בשמו את סמ"ר שילה לוי אשר נהרג באסון המסוקים.
ישי מעביר בחן רב שיעור בהיבטים ההנדסיים של בית בד, תוך הצבעה על האבנים הפזורות סביבנו אשר שימשו לפריכת הזיתים, והאבן אשר שימשה לעיגון הבד (ענף עץ ארוך שנתן למבנה את שמו) באמצעות בורג כדי להפעיל לחץ על שקים אשר מולאו בתערובת שנפרכה וסחיטת השמן ממנה.
ליד בית הבד מאתר ד"ר חזי הורן מקווה קטן שאולי שימש לטבילת פועלי בית הבד לפני עבודתם, וסמוך לתחתית הגבעה מקווה גדול ומפואר הממתין ברב הוד לשיבת בעליו אל ביתם.
אל נחל קנה
אנו שבים מעט על עקבותינו, עולים על הדרך המסומנת המובילה אל נחל קנה, חולפים על פני סלעי קוורץ ענקיים ומרשימים בגובה של מטר, וכמובן שוב נטמעים בחורש.
ישי בן פזי כהרגלו נעצר תחת עץ חרוב כדי להניח לאחרונים לטעום טעם הובלה, ולמובילים להנות למספר דקות מהנוף המרהיב השופע מכל עבר.
מדריכנו הבקיא ברזי הארץ כמו בדברי ספר הספרים, מצטט מדברי ישעיהו, (פרק ה') המתאר במילותיו הכה יפות במשל הכרם את נופי ארץ ההר, והמעבר של הארץ בין חורש ויער לכרם מניב וחזרה.
ישעיהו מתאר את סיקול (פינוי אבנים קטנות) ועיזוק (פינוי האבנים הגדולות המתחפרות בקרקע) אבנים ושימוש בהן לבניית גדרות ומגדל. הגדר מונעת מבהמות להיכנס אל הכרם, אך כבשים מקפצות בקלות מעל הגדר, בדרכן להנות מהענבים. כדי למנוע בעד העיזים להיכנס לשטח הכרם מניחים קוצים מעל הגדר. גדר משופרת שכזו מקבלת את השם משוכה.
כאשר גולה עם ישראל מארצו, שבה הצמחיה הטבעית לשלוט בשטח, קודם קוצים ושיחים קטנים ולאחר מכן עצי החורש הים תיכוני.
ישעיהו בפרק ז' מתאר כיצד ביער זה ניתן לרעות רק עזים ולחיות מחלבן ומדבש של דבורי בר. וכיצד כרם השווה אלפי כסף כאשר לא נעדר וטופח יהיה שמיר ושית.
אם כך מעלה ישי רעיון נפלא, האם ארץ זבת חלב ודבש הוא דבר שלילי או חיובי? ועונה מיד כי מדובר פשוט בתאור מצב, ארץ לא זרועה, מיוערת כמו שמצאו המרגלים שתרו את ארץ כנען, המיושבת בדלילות, ובה חלב עיזים לרב ודבש דבורים.
עמוסי ידע אנו ממשיכים בשביל המטפס במעלה רכס קטן, ולפתע נחשף לעינינו אפיק נחל קנה המרשים בשלל פיתולים מלאי חן וירק והבטחה למעיינות קרירים ומרעננים.
לפני שנמשיך בדרכנו, מדריכנו מנצל כמובן חרוב רב שנים לדיון בגאוגרפיה של נחל קנה, אגן ההיקוות שלו המתחיל למרגלות איתמר, תאור נחלות השבטים ונחל קנה המהווה גבול בין נחלות אפריים ומנשה, ובזיהוי מיקום נחל קנה לפי הממצא הארכיאולוגי.
בסקר שנערך לאחר שחרור ארץ האבות במלחמת ששת הימים מתגלה כי באזור אפריים כמעט ואין התיישבות לפני תקופת ההתנחלות, ממצא העומד בקנה אחד עם המלצת יהושע לברוא היער המפריע להתיישבות. חרסי שומרון אשר נחשפו בארמון מלכי ישראל אשר בשומרון, הינם בעצם קבלות על סחורה שהתקבלה, ועליהם כתוב שם היישוב והמחוז ממנו הגיעה הסחורה. ישי מקשר את השם 'ישוב' הנזכר בחרסי שומרון עם שם הכפר הערבי יסוף הוא עין תפוח הנזכר בתאור גבול מנשה ואפרים שהוא ישוב בת של העיר תפוח שממנה יורד הגבול לנחל קנה.
מניתוח חרסים אלו ומשימור שמות בשטח אותר היישוב המקראי תפוח, ועימו חוזק הזיהוי של נחל קנה הסמוך אליו.
עין תנור
אנו יורדים אל אפיק הנחל בכיוון מזרח, בירידה נוחה, ומאתרים מרחוק בריכה גדולה ירקרקה מעט באפיק הנחל, מראה המחיש את צעדינו העייפים אל הבטחת המים הקרירים.
הבריכה שמרחוק נראית מעט ירקרקה ולא מבטיחה, מתגלית מקרוב כפנינה אמיתית, מים צלולים ונעימים, בריכה ארוכה באורך של כחמישים מטרים ורוחב של כחמש עשרה, ועומק המאפשר לצעירים ביננו לאתגר את ספורטאי האולימפיאדה הנערכת ביפן בקפיצות מסוגננות מסלע נישא אל מי הבריכה.
את הבריכה ממלאים שני מעיינות קטנים המזרימים פלגי מים משני עבריה, ואולי גם מעיין המפכה מימיו ישירות אל מי הבריכה מבין השרכים הצפופים אשר בשוליה.
החגיגה במים נמשכת לה שעה ארוכה בהשתובבות וקפיצות ראווה אל המים הצוננים, ונראה שנעביר כאן את היום כולו, עד שמדריכנו צועק לעברנו בהומור: הגזמתם, תתייבשו לכם!
עשרות העמיתים יוצאים מהמים בחיוך, ואכן מתייבשים להם במהירות בחום היום, וממלאים מים בכיסים וצל בתרמיל לקראת המשך הצעדה במעלה הנחל.
עין אל -בצה
אנו כבר מומחים בשיטת בן פזי ועוצרים בעצמנו תחת החרוב הקרוב כדי ללמוד על מערכות ההשקיה אשר מזינות את מי המעיינות הרבים כאן ומפריחות פרדסים ובוסתנים לאורך אפיק הנחל, החורש סביב הנוטה להיות דליל במפנה הדרומי של מצלע הנחל המתייבש תחת קרני החמה, וסבוך במפנה הצפוני, ועל הגיאולוגיה כאן, הבולטת כל כך במצלע הנחל אשר בחלקו העליון גיר קשה ואין בו טרסות כלל, וחלקו התחתון סלע רך וקשה לסירוגין היוצר מדרגות טבעיות עליהן נבנו טרסות כדי להרחיב את השטח המעובד.
ישי מצביע אל שיחי הסירה הקוצנית הסמוכים אלינו, ופותח בסקירה תנ"כית מרתקת של אזכורי הסירה.
באיכה כתוב "דרכי סורר ויפשחני" כתאור הדרכים אשר בהן לא פוסע איש לאחר הגלות, וגדלות עליהן סירות קוצניות, יפשחני אולי הוא הפיסוק בו יש ללכת כדי לעבור מעל הקוצים, או דקירתם הכואבת.
בקהלת נכתב "כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל" פרות הסירה דומים לסיר בישול, וכאשר הם מוטלים לאש הם מתפצחים בצורה המזכירה צחוק כסיל.
יואב אשר הרג את אבנר זרק את גופתו לבור הסרה, בורות סיד אשר חוממו עלידי שריפת כמויות גדולות של סירה קוצנית נקראו בור הסירה, וככל הנראה מדובר בבור סיד.
דרכנו ממשיכה בין בוסתנים המעידים בפריים וריחם על כמות המים באפיק הנחל, ואכן אנו חולפים על פני הנחל הזורם וסביבו סבך ענק של שיחי פטל וקנה. ישי נעצר בפינה קסומה מול בריכת עין אל בצה, בריכת אבן האוצרת את מי המעיין וממנה אמת מים קטנה מובילה בפכפוך את מי המעיין לבוסתן סמוך.
ישי מסביר באריכות על ההנדסה אשר מאחורי השקיית הבוסתנים באפיק הנחל, אך הפעם אני מוותר על ההסבר העיוני ובוחר בהתנסות מעשית, ופונה להשתכשך בבריכה רדודה סמוכה בעוד העמיתים מרבים חוכמה. אחד העמיתים קורא לי לעלות עמו במעלה הנחל אל ברכה טובה ממנה ואכן בין הקנים מתגלה חלק עמוק יותר של ערוץ הנחל המאפשר שחיה, כמו גם מים קרים הנובעים מתחתית הערוץ, אולי מעיין קטן בתחתית האפיק, או זרימה לא אחידה של מי הנחל, אך בכל מקרה ההנאה רבה, ונחל קנה מספק הפוגה נהדרת מחום היום.
את השגרה אנו כבר מכירים, ולאחר התייבשות, מים בכיסים וצל בתרמיל, אנו יוצאים בעליה נוחה, החושפת את נופו של נחל קנה המתפתל תחתינו, אל היישוב אלוני שילה, ובאדיבות מארגני הסיור אוטובוס תיירים מפנק משיב אותנו אל חוות יאיר.
תודות:
למורה הדרך המופלא ישי בן פזי על סיור מרחיב דעת, מהנה, ומלא חן בארץ השומרון,
לתיירות שומרון על הסיוע בהפקה והוצאת סיור זה,
לעידו מאושר על תכנון, ביצוע וליווי מושלמים,
לעמית אררט מלא המרץ, המביא אותנו שוב ושוב אותנו אל לב הארץ,
ולעמיתים הרבים שבאו ללמוד ולהנות מסיור קיצי מרומם נפש במרכז הארץ.
ליצירת קשר עם מורה הדרך האגדי ישי בן פזי:
ישי בן פזי מורה דרך מוסמך
תו תקן משרד החינוך לכל האזורים
0523285260
קרני שומרון