סיכום => 'עמיתים לטיולים' חז"ל בעורפה של לוד
61 views
Skip to first unread message
Lahav Ararat
Oct 6, 2024, 11:17:40 AM10/6/24
Reply to author
Sign in to reply to author
Forward
Sign in to forward
Delete
You do not have permission to delete messages in this group
Copy link
Report message
Show original message
Either email addresses are anonymous for this group or you need the view member email addresses permission to view the original message
to עמיתים לטיולים googlegroups
סיכום => 'עמיתים לטיולים' חז"ל בעורפה של לוד
סיכום => 'עמיתים לטיולים' חז"ל בעורפה של לוד
הסיור התקיים ביום שישי ערש"ק פרשות נצבים-וילך כד' אלול תשפ"ד (27.9.24)
בשעות 09:00-11:30
סיור למיטיבי קשב שהם גם מיטיבי לכת-קל
בהדרכת ד"ר רועי מרום 052-6229627 mig...@gmail.com
תמונות:
באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/1LDvmfk5ni9yX5Gv9
באדיבות רפי שליו => https://photos.app.goo.gl/QJwf5SytppkASA5X7
באדיבות אורי אשכר => https://photos.app.goo.gl/vx5sSCn7F1a8mB6Z8
סרט הטיול באדיבות אברם מש => https://youtu.be/jKrnZcB2AZ8?si=XIuPKVAQNLY6AAhD
מסמכים מצורפים:
מאמר מרתק בנושא הסיור, פרי עטו של ד"ר רועי מרום => https://drive.google.com/file/d/1dZw0sRotE8v_OzaeOg_wWP2psJX_JwHP/view?usp=drive_link
כתיבה => ירון בוצר botzer...@gmail.com
לעיתים בחיינו אנו נתקלים באירועים מדהימים שממש כדאי להבינם ולחוקרם היטב ועד תומם.
בחודשים האחרונים, ד"ר רועי מרום, המכהן כפרופסור ארנסט פרירכס השנתי במכון אולברייט לארכיאולוגיה בירושלים הצליח במופת של בלשות, לגלות את מיקומו של כפר משנאי אשר מיקומו המדויק אבד בין ערפילי הזמן.
האתר המדובר הינו כפר טבי הנזכר במספר משניות. כאן ניצב כרמו של אליעזר בן הורקנוס, והגלוסקמה מלאת העצמות אשר הובאה והונחה בתוך בית הכנסת.
בכפר טבי נסובו מחלוקות הלכתיות בין רבי אליעזר לרבי עקיבא בנוכחות תודרוס הרופא.
את כפר טבי אנו מכירים כמובן מבית המדרש, אך היום נצעד ממש באתר בו פעלו חכמינו, נביט על הנופים בהם חיו, נפסע על האדמה העשירה אותה עיבדו, וננסה להתחבר אל חוכמתם.
את כפר טבי אנו מכירים כמובן מבית המדרש, אך היום נצעד ממש באתר בו פעלו חכמינו, נביט על הנופים בהם חיו, נפסע על האדמה העשירה אותה עיבדו, וננסה להתחבר אל חוכמתם.
כאן הם פעלו, דנו וחידשו את פסיקותיהם לאורן אנו חיים כיום.
כפר דניאל
את סיורנו אנו פותחים בלב מושב כפר דניאל, הסמוך לעיר לוד, בחורשה יפה כאשר מעלינו ציוצי ציפורים מלווים אותנו בעליצות.
מדריכנו, ד"ר רועי מרום מתמקם תחת צל הברושים השופע, וסביבו נאסף העם הרב שהגיע לכבוד הסיור הייחודי בעקבות חשיפת מיקומו של כפר טבי.
רועי פותח בנושאו ברכת הצלחה ושלום לחיילי המילואים הרבים שגויסו בימים האחרונים ולא יכלו להשתתף בסיור.
מדריכנו עוסק מזה שנים רבות בגיאוגרפיה היסטורית, מהתקופה הצלבנית ואילך, וחוקר עמוקות את התהליכים וההיסטוריה של ארץ ישראל בתקופות אלו.
סיפור בלשות מדהים זה החל לפני מספר חודשים עת נסע לבירת טורקיה איסטנבול לחקור כתבי קושאן והקדש עתיקים בארכיונים המתעדים את מסמכיה של האימפריה העות'מאנית.
לאור הנאון, ותחת השפעת העייפות עבר על אלפי מסמכים מצהיבים, עד שלפתע מסמך הקדש עתיק, משנת 1552 תפס את תשומת ליבו בעושר רב של כמעט 200 אתרים הנמצאים בארצנו.
מדובר במסמך הקדש הדן ברכוש אותו הועידה רוקסלנה, אשתו של הסולטאן סולימאן המפואר, לבית תמחוי (למי ששמו מצלצל מוכר, סולימאן המפואר הוא אשר שיקם ובנה את חומות העיר העתיקה של ירושלים, והביא אותן למצב בו אנו מכירים אותן כיום).
לאחר החורבן עברו חכמינו לפעול ביבנה, וגם בלוד אשר הייתה מרכז יהודי הלכתי חשוב בימי הדור השני והשלישי של התנאים. המקורות מציינים כי כפר טבי היה ממזרח ללוד, ומשמעות שמו בארמית הינה כפר הצבאים.
במפת מידבא מהתקופה הביזנטית מצוין ממזרח ללוד יישוב בשם עין טבה, שאולי קשור לכפר טבי.
מבחינה ארכיאולוגית נחשף בכפר דניאל בור אשר בו היו טמונים כלים מימי ממלכת ישראל, וכן יש פה ממצאים רבים מימי בית שני.
בלשות בין החורבות
אכן פתיחת הסיור מציתה את הסקרנות, ואנו יוצאים בעקבות מדריכנו אל הרחובות היפים והמטופחים של כפר דניאל, ואפילו הציפורים הסקרניות מלוות אותנו בשירתן הערבה.
ברחבי המושב נותרו מספר מבנים מהתקופה הערבית, רובם מתפוררים, אך מבנה אחד מפואר בן שתי קומות מושך את תשומת ליבנו.
ניכר כי מבנה זה נבנה בשני שלבים, הקומה הראשונה מאבני גוויל מסותתות בחלקן, ואילו הקומה השניה מאבני גזית מסותתות היטב, בטכנולוגיה מודרנית המשלבת חיזוקי מתכת ומרפסות שובות עין.
הסיור היום כמובן אינו סיור אדריכלי, ואכן רועי מפנה את תשומת ליבנו אל אבני הגוויל של הקומה הראשונה. בוני הכפר הערבי נטלו את אבני כפר טבי של ימי בית שני, והשתמשו בהן בבניה משנית עת חידשו את הכפר הערבי כאן בשלהי המאה התשע עשרה.
זוהי רק דוגמה אחת לעושר הממצאים של ימי בית שני הפזורים באתר זה, אשר הינם חלק מתצרף אותו נרכיב מיד.
עוד מספר צעדים ואנו מביטים אל עמק לוד הפורה, על שפע המשבצות החקלאיות השלובות בו. מעבר לעמק מגדלי השחקים של גוש דן יוצרים עיר לבנה שמגיעה עד הים, ומדרום לנו, מפעל המלט נשר משלב צינורות בזוויות בלתי אפשריות למבנה עתידני המייצר מלט לבניין הארץ.
ברור ממראה עיניים כי כפר דניאל נמצא בלב שטח פורה מאוד המתאים להתיישבות ופרנסה מאדמת הארץ.
המחקר עד לסיור זה מיקם את כפר טבי באתרים שונים ממזרח ללוד, שהבולט שבהן הוא חרבת כפרתא הנמצא סמוך למשמר איילון. אתר אשר זכה לשם המודרני חורבת כפר טוב. זיהוי זה לוקה בחסר מפני שבחורבת כפרתא לא נמצאו ממצאים המתאימים לתקופת הבית השני.
לחובבי השמות מזכיר רועי כי 'תא' היא צורת יידוע בארמית, וכי כפרתא הינו "כפר הכפר"...
בתקופה העות'מאנית כפר טאב היה 'מזרעה' - אתר חקלאי שהיה בבעלות אנשי כפר ראפאת הסמוך לירושלים. בתקופה המודרנית יושב המקום בשלהי המאה ה19 על ידי ערבים שהגיעו ממרוקו.
האזור כולו שוחרר במבצע דני, בימי מלחמת הקוממיות, ועליו הוקם ב 1949 מושב כפר דניאל שנקרא על שמו של דניאל פריש, נשיא ארגון ציוני אמריקה.
כאן המקום לדמיין את רועי היושב במשרדו אשר במכון אולברייט בירושלים, בין מדפים עמוסי ספרים, מביט אל העיר ומקבל השראה אשר תרכיב את חלקי התצרף לגילוי מרעיש - מיקומו של כפר טבי!
זה הזמן להרכיב יחד את חלקי ופריטי המידע אותם אסף:
1. מהמשנה ידוע לנו כי כפר טבי שכן ממזרח ללוד.
2. במחקר זיהו את כפר טבי עם חורבת כפרתא הנמצאת סמוך למשמר איילון.
3. במסמכי ההקדש העות'מאניים נזכרים כפרתא, וכפר טאב כשני מקומות נפרדים! (בשניהם יש לנו שימור שם).
4. החוקר צ'ארלס קלרמון גנו ביקר כאן בשלהי המאה ה19, פגש מהגרים ערבים ממרוקו שאמרו לגנו כי שמו של המקום לפני ששינו אותו לדניאל, על שם קדוש מקומי, היה...כפר טאב.
5. כמו שראינו ישנם כאן ממצאים רבים המעידים על יישוב מימי הבית השני.
6. על סמך כתבי ההקדש המפרידים בין כפרתא וכפר טאב, על סמך עדותו של גנו, זוהה אתרו של כפר טבי בחורבת טאב, הנמצאת ממש כאן במושב כפר דניאל, וזכינו לאחר כאלפיים שנה לזהות את מיקומו של כפר טבי!
לאחר שזיהינו את המיקום של כפר טבי הגיע הזמן לדון בסוגיות ההלכתיות שנפסקו כאן, ולנסות לקשרן אל השטח.
דיון מעניין סובב את ההלכה המובאת בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות פרק א' הלכה א'. שם מוזכר דיון בגלוסקמה מלאת עצמות שהובאה לבית הכנסת, ונשאלת השאלה האם טימאה את בית הכנסת בטומאת אוהל ?
בית העלמין של כפר טבי העתיק נמצא כמאה מטרים מצפון לכפר דניאל, ולא מן הנמנע כי גלוסקמה זו הובאה מאותו בית עלמין.
הליכה קצרה מובילה אל מזרח היישוב ואל ליבו של כרם זיתים המתפרש על שטח רחב ידיים.
בתוספתא, מעשר שני פרק ה' ,הלכה י' מוזכר הכרם של רבי אליעזר בצד מזרח של כפר טבי. הורקנוס אביו של רבי אליעזר היה בעל אדמות עשיר, ולכן ציפה מבנו לעסוק עימו בחקלאות. אך רבי אליעזר בן הורקנוס נתן את ראש מעייניו לתורה, ולכן חפץ להקדיש את הכרם שלו לעניים.
כפר דניאל
את סיורנו אנו פותחים בלב מושב כפר דניאל, הסמוך לעיר לוד, בחורשה יפה כאשר מעלינו ציוצי ציפורים מלווים אותנו בעליצות.
מדריכנו, ד"ר רועי מרום מתמקם תחת צל הברושים השופע, וסביבו נאסף העם הרב שהגיע לכבוד הסיור הייחודי בעקבות חשיפת מיקומו של כפר טבי.
רועי פותח בנושאו ברכת הצלחה ושלום לחיילי המילואים הרבים שגויסו בימים האחרונים ולא יכלו להשתתף בסיור.
מדריכנו עוסק מזה שנים רבות בגיאוגרפיה היסטורית, מהתקופה הצלבנית ואילך, וחוקר עמוקות את התהליכים וההיסטוריה של ארץ ישראל בתקופות אלו.
סיפור בלשות מדהים זה החל לפני מספר חודשים עת נסע לבירת טורקיה איסטנבול לחקור כתבי קושאן והקדש עתיקים בארכיונים המתעדים את מסמכיה של האימפריה העות'מאנית.
לאור הנאון, ותחת השפעת העייפות עבר על אלפי מסמכים מצהיבים, עד שלפתע מסמך הקדש עתיק, משנת 1552 תפס את תשומת ליבו בעושר רב של כמעט 200 אתרים הנמצאים בארצנו.
מדובר במסמך הקדש הדן ברכוש אותו הועידה רוקסלנה, אשתו של הסולטאן סולימאן המפואר, לבית תמחוי (למי ששמו מצלצל מוכר, סולימאן המפואר הוא אשר שיקם ובנה את חומות העיר העתיקה של ירושלים, והביא אותן למצב בו אנו מכירים אותן כיום).
לאחר החורבן עברו חכמינו לפעול ביבנה, וגם בלוד אשר הייתה מרכז יהודי הלכתי חשוב בימי הדור השני והשלישי של התנאים. המקורות מציינים כי כפר טבי היה ממזרח ללוד, ומשמעות שמו בארמית הינה כפר הצבאים.
במפת מידבא מהתקופה הביזנטית מצוין ממזרח ללוד יישוב בשם עין טבה, שאולי קשור לכפר טבי.
מבחינה ארכיאולוגית נחשף בכפר דניאל בור אשר בו היו טמונים כלים מימי ממלכת ישראל, וכן יש פה ממצאים רבים מימי בית שני.
בלשות בין החורבות
אכן פתיחת הסיור מציתה את הסקרנות, ואנו יוצאים בעקבות מדריכנו אל הרחובות היפים והמטופחים של כפר דניאל, ואפילו הציפורים הסקרניות מלוות אותנו בשירתן הערבה.
ברחבי המושב נותרו מספר מבנים מהתקופה הערבית, רובם מתפוררים, אך מבנה אחד מפואר בן שתי קומות מושך את תשומת ליבנו.
ניכר כי מבנה זה נבנה בשני שלבים, הקומה הראשונה מאבני גוויל מסותתות בחלקן, ואילו הקומה השניה מאבני גזית מסותתות היטב, בטכנולוגיה מודרנית המשלבת חיזוקי מתכת ומרפסות שובות עין.
הסיור היום כמובן אינו סיור אדריכלי, ואכן רועי מפנה את תשומת ליבנו אל אבני הגוויל של הקומה הראשונה. בוני הכפר הערבי נטלו את אבני כפר טבי של ימי בית שני, והשתמשו בהן בבניה משנית עת חידשו את הכפר הערבי כאן בשלהי המאה התשע עשרה.
זוהי רק דוגמה אחת לעושר הממצאים של ימי בית שני הפזורים באתר זה, אשר הינם חלק מתצרף אותו נרכיב מיד.
עוד מספר צעדים ואנו מביטים אל עמק לוד הפורה, על שפע המשבצות החקלאיות השלובות בו. מעבר לעמק מגדלי השחקים של גוש דן יוצרים עיר לבנה שמגיעה עד הים, ומדרום לנו, מפעל המלט נשר משלב צינורות בזוויות בלתי אפשריות למבנה עתידני המייצר מלט לבניין הארץ.
ברור ממראה עיניים כי כפר דניאל נמצא בלב שטח פורה מאוד המתאים להתיישבות ופרנסה מאדמת הארץ.
המחקר עד לסיור זה מיקם את כפר טבי באתרים שונים ממזרח ללוד, שהבולט שבהן הוא חרבת כפרתא הנמצא סמוך למשמר איילון. אתר אשר זכה לשם המודרני חורבת כפר טוב. זיהוי זה לוקה בחסר מפני שבחורבת כפרתא לא נמצאו ממצאים המתאימים לתקופת הבית השני.
לחובבי השמות מזכיר רועי כי 'תא' היא צורת יידוע בארמית, וכי כפרתא הינו "כפר הכפר"...
בתקופה העות'מאנית כפר טאב היה 'מזרעה' - אתר חקלאי שהיה בבעלות אנשי כפר ראפאת הסמוך לירושלים. בתקופה המודרנית יושב המקום בשלהי המאה ה19 על ידי ערבים שהגיעו ממרוקו.
האזור כולו שוחרר במבצע דני, בימי מלחמת הקוממיות, ועליו הוקם ב 1949 מושב כפר דניאל שנקרא על שמו של דניאל פריש, נשיא ארגון ציוני אמריקה.
כאן המקום לדמיין את רועי היושב במשרדו אשר במכון אולברייט בירושלים, בין מדפים עמוסי ספרים, מביט אל העיר ומקבל השראה אשר תרכיב את חלקי התצרף לגילוי מרעיש - מיקומו של כפר טבי!
זה הזמן להרכיב יחד את חלקי ופריטי המידע אותם אסף:
1. מהמשנה ידוע לנו כי כפר טבי שכן ממזרח ללוד.
2. במחקר זיהו את כפר טבי עם חורבת כפרתא הנמצאת סמוך למשמר איילון.
3. במסמכי ההקדש העות'מאניים נזכרים כפרתא, וכפר טאב כשני מקומות נפרדים! (בשניהם יש לנו שימור שם).
4. החוקר צ'ארלס קלרמון גנו ביקר כאן בשלהי המאה ה19, פגש מהגרים ערבים ממרוקו שאמרו לגנו כי שמו של המקום לפני ששינו אותו לדניאל, על שם קדוש מקומי, היה...כפר טאב.
5. כמו שראינו ישנם כאן ממצאים רבים המעידים על יישוב מימי הבית השני.
6. על סמך כתבי ההקדש המפרידים בין כפרתא וכפר טאב, על סמך עדותו של גנו, זוהה אתרו של כפר טבי בחורבת טאב, הנמצאת ממש כאן במושב כפר דניאל, וזכינו לאחר כאלפיים שנה לזהות את מיקומו של כפר טבי!
לאחר שזיהינו את המיקום של כפר טבי הגיע הזמן לדון בסוגיות ההלכתיות שנפסקו כאן, ולנסות לקשרן אל השטח.
דיון מעניין סובב את ההלכה המובאת בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות פרק א' הלכה א'. שם מוזכר דיון בגלוסקמה מלאת עצמות שהובאה לבית הכנסת, ונשאלת השאלה האם טימאה את בית הכנסת בטומאת אוהל ?
בית העלמין של כפר טבי העתיק נמצא כמאה מטרים מצפון לכפר דניאל, ולא מן הנמנע כי גלוסקמה זו הובאה מאותו בית עלמין.
הליכה קצרה מובילה אל מזרח היישוב ואל ליבו של כרם זיתים המתפרש על שטח רחב ידיים.
בתוספתא, מעשר שני פרק ה' ,הלכה י' מוזכר הכרם של רבי אליעזר בצד מזרח של כפר טבי. הורקנוס אביו של רבי אליעזר היה בעל אדמות עשיר, ולכן ציפה מבנו לעסוק עימו בחקלאות. אך רבי אליעזר בן הורקנוס נתן את ראש מעייניו לתורה, ולכן חפץ להקדיש את הכרם שלו לעניים.
בתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף ל"א עמוד ב' ובמסכת ביצה דף ה' עמוד א' מופיע דיון על רבי אליעזר אשר ביקש להפקיר את הכרם שלו, שהיה בכפר טבי לעניים.
אנו נמצאים בלב כרם זיתים, במזרח כפר טבי, ולמרות שאיננו יודעים היכן בדיוק היה כרמו של רבי אליעזר, אנו בוודאי קרובים לאתרו והעצים העתיקים מבטאים את ניחוח תקופת חז"ל.
ברור ממבט בשטח סביב כי האדמה כאן פוריה מאוד, מתאימה מאוד לגידולים שונים בכלל ולכרמים בפרט, ומתחברת היטב אל הדיון ההלכתי.
תל גמזו
ממזרח לנו על גבעה צנועה בולטים בתים אדומי גגות של מושב גמזו, ומעליהם תל גמזו השולט היטב בגובהו על הסביבה. אנו חולפים בשטח הפורה בו צמחיה פראית לוחמת על מקומה מול מטעים וכרמים מעובדים ונכנסים אל רחובות היישוב.
רחובות גמזו מטופחים ויפים, ואנו נעצרים בלב היישוב בגן הזיכרון שהוקדש לבן היישוב, סמל ראשון יהונתן איינהורן, אשר נפל בקרב במלחמת לבנון השניה.
לזכרו הוקם כאן גן זכרון מטופח, בו עצים וצמחים רבים, וחלקה רחבה המוקדשת לשבעת המינים.
החיים בארצנו מתאפשרים רק בזכות גיבורים משכמם ומעלה שיצאו בראש כולם, והקריבו את כל אשר להם כדי שנוכל לחיות כאן.
לזכרו של יהונתן אני קורא קווים לדמותו מתוך דף היזכור הממלכתי שהוקם כדי לכבד את זכרו, וברוח הסיור מוסיף ודן לזכרו בהלכה הקשורה לשבעת המינים, ומתקשרת לגן השליו אשר הוקם לזכרו.
יהי זכרו ברוך.
דרכנו מעפילה אל תל גמזו בדרך עפר נוחה החולפת על פני עצי שקמה עמוסי פרי אדום, שלא יכול להבשיל עקב היעדרותה של צרעה הדרושה לתהליך זה בארצנו.
פרי השקמה מבשיל רק לאחר עקיצה של צרעה זו, ובעבר היו אנשים שמקצועם היה בולס שקמים (כמו הנביא עמוס), שהיו פוצעים את פרי הבוסר, בדומה לעקיצת הצרעה ומאפשרים לו להגיע לבשלות, כך נהנים ממקור מזון שופע.
סככה עתירת צל בראש התל מזמינה אותנו למנוחה ולתצפית מופלאה אל מישור החוף הפרוש לרגלינו. ממערב ערי גוש דן על שלל מגדליהן היוצרים כתם לבן עצום המגיע עד הים, ומרחב ירוק עתיר משבצות חקלאיות ויערות רחבי ידיים העוטף את הכרך הלבן העצום ממזרחו.
ממערב לנו תל חדיד ההיסטורי, שהוא אחד האתרים אותם יישבו שבי ציון החוזרים מגלות בבל.
תל גמזו עצמו נזכר בספר דברי הימים ב' פרק ח' כאחד המקומות אותם כבשו הפלישתים מידי המלך אחז.
בגמזו תחת מסגד הכפר נחשף מבצר חשמונאי שבנה הורקנוס כדי להדוף את התקפות הסלווקים שהגיעו מאזור מישור החוף.
מדרום נשקפת אלינו גזר, אשר סמוך אליה ממוקם מעיין בשם עין ירדה, וגם כאן בדומה לכפרתא, פרוש השם ירדה בארמית הינו ...מעיין.
מצפה זה הוקדש לזכרם של שני נופלים בקרבות מלחמת הקוממיות, ונקרא מצפה השניים.
במהלך מבצע דני בו שוחררה העיר לוד הוצב כח משמר על גגות הכפר הערבי ג'ימזו שאך זה שוחרר.
במהלך הדיפת מתקפת נגד של הלגיון הירדני על האזור נהרגו על משמרתם שני חיילים, אברהם באום, ומרדכי הס.
יהי זכרם ברוך.
בהמשך לדיון ההלכתי, גמזו עצמה הייתה מיושבת בימי בית שני, וכאן פעל התנא נחום איש גמזו, הידוע כי נהג לומר על כל דבר - גם זו לטובה.
את סיורנו אנו מסיימים כמו שהחלנו, בדברי חז"ל אשר גרו ממש כאן בגמזו, ובדיון ארוך על הסיפורים הקשורים לנחום איש גמזו, בשאלת ההשגחה הפרטית ושאלת השכר והעונש העולה מדמותו. וכל זאת ברוח סיורנו, מול המקום בו חי ופעל, ועדיין קשור כל כך אל חיינו ופועלנו.
תודות:
לד"ר רועי מרום על סיור ייחודי, מבריק ומדהים המקשר בצורה כל כך יפה בין פועלם וחוכמתם של אבותינו, המקום בו חיו, ואל ימינו אנו.
לעמית אררט ועידו מאושר על סיור מעמיק בין אתמול ומחר, וכל כך עכשווי.
ולהמוני העמיתים שבאו לצעוד בעקבותיהם של חז"ל, במקום בו פעלו, פסקו, ועיצבו את חיינו.
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד"כ חינמיות, להצטרפות שלחו WhatsApp ל-עמית אררט 050-6617016
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ => groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: 
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages