סיכום => (20.10.24) 'עמיתים לטיולים' ״שעור מולדת״ - משכונת הר נוף לנקבות עין חנדק

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' "שיעור מולדת" - משכונת הר נוף לנקבות עין חינדק 

הסיור התקיים ביום ראשון ג' חול המועד סוכות יח' תשרי תשפ"ה (20.10.24)
בשעות 7:00-16:00
הדרכה: ד"ר חזי הורן hezy...@gmail.com

כתיבה: ירון בוצר botze...@gmail.com

תמונות מהסיור:
באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/8keoprzJXxfg2nss9

באדיבות ד"ר זאב רוטקוף (לחיצה על לשונית i תפתח מסך מידע) => https://photos.app.goo.gl/Qmujg8eymPK5w6sTA

אנו אוהבים לצאת אל המרחק, לגלות נפלאות ומקומות חדשים, ושוכחים לפעמים להתעמק בפלאי הטבע והמורשת המסתתרים להם ממש על סף ביתנו.

באדיבות ד"ר חזי הורן, יצאנו בחול המועד סוכות להתעמק בקסמם של ההרים ממערב לבירה, להנות מיופים של הרי יהודה, ולחבק את ירושלים לרגל חג הסוכות.

מה מסתתר בשולי שכונת הר נוף?

את סיורנו אנו פותחים בשכונת הר נוף, הנמצאת במערב ירושלים, וכשמה כן היא, צופה אל נופם מרחיב הלב של הרי יהודה הירוקים תמיד, ואל הכבישים האדירים והמחלפים המשוכללים המעידים על השגשוג והצמיחה המהירה אותה חווה בירתנו.

מדריכנו ד"ר חזי הורן מבין היטב את עוצמת הנוף ונעמד מול הרקע המושלם לפתיחת הסיור.

אנו נמצאים מעל אגנו של נחל שורק, אליו נרד היום בשבילים נוחים, נמשיך אל בית זית, ולעין חנדק.

מדרום לנו בולטים הר הרצל והר אורה, והמבנה המרשים של בית החולים הדסה עין כרם.

מצפון לנו מבשרת ציון ומגדל המים הייחודי שלה, המאפשר לזהות בקלות את היישוב.

מעט קרוב יותר מצפון קל לזהות את כיפת הקסטל, ואת סיבוב מוצא של כביש מספר אחד.

במסכת סוכה אנו למדים על מצוות הערבה במקדש, ועל ליקוט מורביות (ענפים גדולים) של ערבה במוצא אותן הביאו למקדש לצורך קיום המצווה. 

את הערבות היו מעלים בשמחה אל הר הבית, ומציבים אותן סביב המזבח כאשר ראשן נטוי מעל המזבח, והכהנים היו מחלקים מהן לציבור (רוצו מהר! כל הקודם זוכה!).

מספר צעדים מהתצפית היפה בה אנו נמצאים, ואלף שנים אחורה במכונת הזמן נמצא בית חווה צלבני, ואכן חזי מוביל אותנו אל שולי השכונה, למרגלות קיר אבן עתיק יומין הבנוי אבני גזית, ופורש את ההיסטוריה המסתתרת בין סדקיו.

בתקופה הצלבנית שכן כאן בית חווה מבוצר שזכה לשם חורבת עין תות. ניתן לאתר כאן אבני גזית עם סיתות שוליים, ותמונה של חווה צלבנית מחורבת סעדים מעידה כי אותה גישה הנדסית אחראית על הבניה בשני האתרים.

חזי מניף גוש אדמה צהבהב, המסביר מדוע נבנתה חווה זו כאן. אדמה צהובה זו היא חוואר מוצא, קרקע אוטמת מים היוצרת שכבה מעליה מצטברים מי הגשמים, וכאשר הם מוצאים פרצה אל פני השטח נוצר מעיין.

ממש כאן על הכביש הראשי של שכונת הר נוף, חפירות חשפו את בית המעיין, שרידי בית בד וגתות מרוצפות פסיפס. מעיין זה יבש עם הדורות, אך הותיר לנו את שרידי ההתישבות אשר צמחה סביבו.

מאבק בקוצים הרבים וחקירה מעמיקה יותר של השטח, מגלה בריכת אגירה מטויחת בטיח אדום, האופייני לתקופה הביזנטית ואולי אף לצלבנית.

כמו כן בור מים הנמצא מתחת לאחד מקירות החווה מעיד על בניה קדומה יותר, שקיר נבנה מעליה, וזאת הרבה לפני שהצלבנים הגיעו לארצנו.

מה מסתתר בלב היער?

לאחר שסקרנו את שרידי הבניה בשולי השכונה, חזי מוביל בצעד בוטח אל יער האורנים השופע הנמצא ממערב להר נוף, ובן רגע העיר הסואנת מפנה מקומה לים ירוק ואינסופי של מחטי אורנים.

נחל שורק שאגנו עובר תחתינו קרוי על שם הגפן המשובחת הנזכרת בתנ"ך, ואכן בימי קדם עסקו על הרים אלו רבות בגידול גפנים.

כדי לאחסן את יבול הענבים במקום קריר, וכדי לשמור עליו הוקמו שומרות. מבנים אלו זכו לקירות אבן עבים במיוחד, ששימרו את קרירות הליל ויצרו מן מקררים טבעיים. בסוכה שבראש המבנה שכן בעת הבציר שומר שוידא כי אף שועל אינו גוזל את פרי עמלו, ובה נמו החקלאים בימות הקיץ.

קירות השומרות העבים מחזיקים מעמד מאות שנים, וניתן לאתר בהרי יהודה ובשומרון מאות שרידי שומרות מכל הזמנים.

שכבות הסלע כאן בעלות קשיות משתנה, וניתן בקלות לחצוב בהן חללים תת קרקעיים. שכבת הגיר העליונה משמשת לקירוי, ואילו שכבת החוואר הרכה אשר מתחת לגיר נחפרת בקלות.

כך נחפרו כאן חללים תת קרקעיים ששימשו לאחסון, לאגירת מים ולקבורה.

סביבנו התגלו עשרות מערות שכאלו מתקופת האבות שחלקן אף שימש לקבורה בימי בית ראשון ושני.

לא רק מערות מאתר מדריכנו בין עצי היער, גם חור אשר נקדח בגזעו של חרוב רחב צמרת. חור זה נקדח על ידי נקר סורי אשר ניצל את ליבת העץ הרך יחסית. ראוי להזכיר כי הנקר הסורי נמנע מלקדוח בעצי האורן, כנראה בשל השרף הדביק הנוזל מגזעם עם פגיעה בו.

חזי במופת של הדרכה מפזר שלטים המפנים את תשומת לב טור המטיילים הארוך לתופעות טבע מעניינות, הנקר, גללי דורבן הנמצאים בתוך טבעת קרטון, בוטניקה מעניינת ועוד ועוד מפלאי היער.

כמובן שלמען שמירת היער הנפלא המאסף אוסף חזרה שלטים אלו לאחר ששימשו למטרתם.

רק שאלה אחת אותה שאל זאב רוטקוף (צלם הבית של העמיתים), נשארת לא פתורה - כיצד הצליח חזי לשכנע את הדורבן להטיל את גלליו בתוך טבעת הקרטון.....

מספר בורות מים מעניקים אתנחתא רטובה, ולקול מצהלות הילדים אנו עולים אל גבעה הצופה אל יערות העד סביב, ועליה שני גלי אבנים.

מדריכנו מבאר כי יש על גבעה זו לא פחות חרסים מאבנים, המעידים על פעילות אנושית רבה סביב גלי אבנים אלו.

גבעה זו הינה כיפה המוקפת הרים ועליה כאמור שני גלי אבנים.

אנשי הסקר הארכיאולוגי הבריטי שמו ליבם עוד לפני 150 שנה כי אלו אינם גלי סיכול, אלא גלי אבנים שהוצבו כאן בכוונת מכוון.

סקרים של הרי יהודה העלו כי ישנם עוד דוגמאות רבות כאלו באזור.

החוקר מקאליסטר שפעל בארץ בשנות ה30 סבר כי מדובר בגל אבנים לקבורה, בדומה לגל שהוצב על מקום קבורתו של אבשלום.

כדי לבדוק תזה זו חפר מקאליסטר בגל כזה שנמצא בשכונת מצפה משואה של ימינו, והתברר כי איש אינו קבור תחת גל האבנים הכבד, אך לפי החרסים תארך אותו החוקר למאה העשירית לפני ספירתם.

בשנות החמישים הארכיאולוגית רות עמירן מיפתה 19 אתרים כאלו בהרי יהודה, וחפרה בזה שנמצא בשכונת קרית מנחם.

עמירן תארכה את המבנה למאה השביעית לפנה"ס, ובתחתיתו חשפה מבנה בעל 17 צלעות ובור עם סימני פיח.

בחפירת הצלה נוספת שערך ד"ר גבי ברקאי (גלים אלו הולכים ונעלמים עם התקדמות המחקר...) תארך אותו למאה השמינית לפנה"ס וחשף בתוכו חותמות המתייחסות למלך חזקיהו.

עלו תזות רבות באשר למהותם של גלי אבנים אלו, ביניהם עבודה זרה, אך לא סביר שאתרים של עבודה זרה לא יושמדו, ויכוסו בגלי אבנים.

התזה המובילה כיום היא תאוריה של פרופסור יהודה אליצור כי מדובר בבמות עבודת השם, אשר נבנו לפני בניין בית המקדש, או בזמן שבית המקדש חולל. במות אלו התקדשו, ובמסגרת הרפורמות הדתיות של יאשיהו וחזקיהו כוסו בגלי אבנים כדי לגנוז אותם.

החרסים הרבים סביב גלי האבנים מיוחסים לשימוש בכלי חרס בעת הקרבת הנסכים, או אכילת הקורבן. כלי חרס אלו נשברו לאחר השימוש כדי שלא ישמשו בחול.

דינוזאורים בכרמי הזית

אנו יורדים מהגבעה בין בתיה היפים של בית זית, ואל מרכז המושב - כיכר רחבת ידיים של דשא נעים, עצי זית כמובן, מכולת מפנקת, שרותים, נדנדות לילדים, סוכה, ובית כנסת מפואר בו התפללנו מנחה. מקום נפלא להפסקת אוכל ארוכה.

מסתבר שגם הדינוזאורים זיהו את חינו של המקום וביקרו כאן....

מושב בית זית הוקם ב1949, ולאחר התבססות המושב בשנת 1962 בעת עיבוד חלקה חקלאית גילה אחד מחברי המושב עקבות מעניינים בסלע הגיר.

למקום הוזעק הפלאונטולוג פרופסור אבנימלך שסייע בפילוס השטח ובגילוי יותר ממאתיים עקבות שכאלו.

הפרופסור בחן את הממצאים ואכן אישר כי מדובר בעקבות דינוזאור הדומה ליען ענק ונושא בעל שם ארוך ומסובך... (סטרוטיומימוס).

למרות יחסי הציבור הרבים להם זוכים הדינוזאורים, שרידי דינוזאורים בכלל ועקבות דינוזאורים בפרט הם נדירים ביותר.

לפי התיאוריה אי אז על שולי אגם קדמון חיו להם בנחת יצורים אלו, הילכו אנה ואנה והטביעו את עקבות רגליהם בבוץ האגם.

הבוץ התקשה בשמש החמה, התאבן, והמתין לפרופסור אבנימלך בסבלנות רבה...

באדיבות מושב בית זית נפתח בפנינו הגן אשר הוקצה לממצא חשוב זה. הגן עצמו מטופח, הוצבו בו שלטי הסבר ודגם דינוזאור מרשים מפלסטיק, וכמובן בתוך שטח מגודר ממתינות להם עקבות הדינוזאור המאובנות.

עקבות אלו דומות לעקבות של עוף ממוצע בצורתן, בעלות שלוש אצבעות, אך גדולות ממנו ומגיעות לאורך של כ20 ס"מ.

לאחר בחינת העקבות אנו יוצרים עקבות משלנו וממשיכים בדרך אל סכר בית זית.

סכר בית זית

מדינת ישראל מאז היווסדה עמדה בפני בעיית אספקת מים.

אגן נחל שורק השיטפוני הזרים מקדמת דנא את מימיו לים התיכון, עד שמהנדסי העת המודרנית הגיעו למסקנה כי הצבת סכר סמוך למושב בית זית תאגור את מי השטפונות באגם רחב ידיים, ותאפשר את חלחול המים אל מי התהום.

היות שאנו נמצאים ממערב לקו פרשת המים הארצי היו אמורים מי האגם לחלחל אל אקוויפר ירקון תנינים ולהעשיר את מימיו.

הסכר נבנה בסוף שנות החמישים, ומאגר עונתי צץ לו באגן נחל שורק.

עם השנים חקרו מדענים את נתיב חלחול המים על ידי הוספת סמנים למי האגם ומדידת כמות הסמן באקוויפרים שונים.

מסתבר כי קו פרשת המים הגיאולוגי שונה מקו פרשת המים הארצי ונמצא מערבה ממנו. כך שמי מאגר בית זית זרמו מזרחה והעשירו את מי התהום בבקעה שהיתה אותו זמן תחת כיבוש ירדני.

סוף טוב הכל טוב, מסתבר כי מהנדסי הסכר הרחיקו ראות, ולאחר מלחמת ששת הימים שוחררה הבקעה, ומאגר בית זית משמש להעשרת מי האקוויפר המזרחי ולהפרחת הבקעה. כל זאת מלבד הערך התיירותי הרב של מאגר בית זית הנהדר.

תשתיות מאז ולתמיד

עתה בשיא הקיץ המאגר יבש, ואנו עוברים בחרבה למרגלות הסכר המרשים בואכה צומת עין כרם.

סמוך לצומת עובר צינור המים החמישי לירושלים.

מאז הקמת מדינת ישראל, ובעיקר מאז שחרור חבלי ארץ האבות במלחמת ששת הימים משגשגת ירושלים ומתפתחת.

אוכלוסיית הבירה עולה במספרה, וצריכת המים לנפש גם היא.

כדי לספק את כמויות המים האדירות להן זקוקה ירושלים נבנו במהלך העשורים האחרונים מספר צינורות מים. בפרויקט החמישי שנבנה לפני שנים מספר, נחצבה בסמוך למיקומנו מנהרה באורך של 13 ק"מ ובקוטר של ארבעה מטרים!

במנהרה זו הונח צינור בקוטר של 2.5 מטרים!

מערכת זו יכולה לספק 65 אלף קוב מים בשעה.

לשם השוואה, צינור השילוח אשר הונח במהלך מלחמת העצמאות כדי לספק מים לעיר הנצורה סיפק כ 100 קוב לשעה.

נראה כי עם השלמת פרויקט עצום זה, בעיות אספקת המים לירושלים - נפתרו לשנים רבות.

כדי לחוות את פרויקט התשתית מיד ראשונה, איתר חזי בסיור מקדים צינור ניקוז ישן המנקז את מי הנגר מעין כרם מתחת לכביש אל נחל שורק. צינור זה המוביל מצומת עין כרם תחת האדמה, והעמיתים יוצאים למסע הרפתקני המואר בפנסי לד של כמעט חצי ק"מ(!!) מתחת לאדמה דרך צינור זה.

תשתיות אספקת המים כאן מקורן מהעת העתיקה, ובהמשך המסע אנו חולפים על פני סכר עצום הנטוי על ערוץ הנחל ומזכיר בבנייתו את אבני הכותל העצומות. 

סכר זה שימש כחלק ממערכת אשר תמכה סכרים לאורך ערוצי הנחלים כאן, ומערכת טראסות על מדרונות ההרים שאפשרו חקלאות מדרגות פורה ומניבה.

את סיורנו אנו מסיימים בעין חנדק, מופת של חציבה בסלע כדי להנגיש את מי המעיין באמצעות מערכת מנהרות חצובות, ששימשו אי אז להשקיית טראסות האזור והיום כאתר קיט, נופש ונקודת סיום רטובה לסיור הנפלא בין הרי בירתנו.

תודות:

לד"ר חזי הורן על סיור מלא ידע, נקודות חן נסתרות, ונופים קסומים בהרי יהודה המעתירים,

לעמית אררט ועידו מאושר על יוזמת סדרת סיורי סוכות בהרי יהודה הנפלאים,

ולהמוני העמיתים שבאו להנות ללמוד ולחבק את ירושלים.

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND