בעונה זו של תחילת הקיץ הצמחיה שעל התל מצהיבה וקומלת וחושפת כי מדרונות התל רבודים סלעי קירטון ונארי מבהיקים בלובנם. שם התל נגזר מהשם הערבי תל א-צאפי שפירושו התל הבוהק, גם מבצר צלבני שהוקם כאן זכה לשם בלאנש גארד (המשמר הלבן). שני השמות מושפעים היטב מצבע מחשופי הקירטון הבולטים כאן.
בין פלשת ליהודה
שירה מקבצת את העמיתים תאבי הידע תחת עץ דומים רחב צמרת המצל על אזור החניה ומספק לגבוהים מביננו פרי כתום מתוק.
שירה מניפה ידה אל המרחב הסובב ופותחת באומרה כי אנו נמצאים סמוך לגבול התנכ"י בין פלשת ליהודה, ומעלינו מתנשא תל רב שכבתי שתחילת ההתיישבות בו הינה מתקופת הברונזה המוקדמת, וסופה ביישוב ערבי ששכן כאן עד הקמת המדינה.
אנו נעלה לתל, נרחיק לראות לעבר הקדום, ונסיים את סיורנו למרגלותיו בדיון על הגילויים האחרונים שנחשפו בעיר התחתית של גת.כמו שניתן לראות התל כולו מורכב שכבות של סלעי קירטון ונארי, ואלו שימשו כחומרי הבניה של תושבי התל לדורותיהם.
הסקרנות קוראת לנו ואנו יוצאים בדרך נוחה אל השיפולים המערביים של תל צפית ואל מחשוף קירטון מרשים בגובה של כעשרים מטרים, בו פעורות מספר מערות.
העלייה במעלה ההיסטוריה תחת שמיים אפורים דרמטיים נותנת את הטון, וכולנו קשובים למדריכתנו האומרת כי המערות כאן אינן חצובות, וכי נוצרו בצורה טבעית. תושבי התל שזכו במערות מן המוכן, השתמשו בהם לצרכים שונים, שהמעניינת מכולן היא מערת קבורה פלישתית (שטח T) שחמקה משודדי קברים ונמצאת בחקירה מתמשכת. עד כה פינו ממערה זו את הגג אשר התמוטט וחשפו שרידי אדם, חרפושיות, חותמות והרבה ממצא קטן. תיארוך החרפושיות תואם לתקופת היישוב הפלישתי, מסוף תקופת הברונזה המאוחרת ועד תקופת הברזל 2. נעשה ניסיון לחלץ די אן איי משרידי גופות הפלשתים כדי לברר את מוצאם על פי העץ הגנטי, והמחקר נמצא בעיצומו.
כדי להבין את חשיבות המאורע בשדה המחקר הארכיאולוגי יש לציין כי עד כה מערות הקבורה הפלישתיות היחידות שנחפרו היו באשקלון ואלו היו רק קברי שוחה פשוטים בהם נתגלו מעט מנחות.
קברי הפלישתים כאן בגת (שחלקם כאמור נשדדו) מתוארכים למן סוף תקופת הברונזה המאוחרת ועד החורבן אותו המיט על המקום חזאל מלך ארם אשר פלש לכאן ולאחר מצור ארוך החריב את גת בשנת 830 לפנה"ס.
אל ראש התל (שטח F)
הפלישתים היו כנראה בכושר, אך גם אנו משקיעים מאמץ, מטפסים על מדרונות התל המערביים, בין קוצים שעבר זמנם ובין חפירות המשיבות מעט מן העבר ואל רומו של התל.
זיהוי התל כאתר פלישתי החל עוד עם חפירות מקאליסטר ובליס בסוף המאה ה19 שמצאו כאן קרמיקה פלשתית אופיינית. קרמיקה זו אופיינה בצביעה דו-גונית בצבעי אדום ושחור, אליהם התלוו עיטורים גאומטריים ודמות ציפור פלישתית אופיינית.
אותם חופרים אף מצאו כלי שתיה בשם ריטון, שצורתו כקרן, עליו פוסל ראש של אריה. איור זה התקבל כסמל החפירות המודרניות בתל צפית ומתנוסס על חולצת מדריכתנו והמלווים אשר הגיעו לסייע בהדרכה זו.
התצפית מראש התל מבהירה היטב מדוע בעולם הקדום היה תל זה אתר התיישבות חשוב. דרכים חשובות עוברות כאן, שדות וכרמים עד דלא ידע מכסים את המישורים למרגלות התל, נחל האלה השקה את תושבי האתר, וגובה התל מעל סביבתו הקנה ביטחון.
אחד משטחי החפירה הראשונים נחשף באזור האסטרטגי לרגלינו, והוא מהווה חלון להתיישבות האנושית כאן לאורך העידנים.
מבט מהיר מגלה במדרגה נמוכה בסיס חומת אבני גוויל ארוכה ובעובי של כמטר וחצי, אליה ניגשים (בארכיאולוגית מדוברת ניגשים פרושו כי נבנו מאוחר יותר) שרידי מבנים רבועים, גם הם מאבני גוויל.
במדרגה גבוהה יותר שוב אנו רואים שרידי מבנים רבועים מאבני גוויל, וממש מעליהם בצורה חדה ומודגשת אבנים מסותתות היטב היוצרות בסיס מגדל מעוגל שהיה חלק מהמצודה הצלבנית ששכנה כאן.
שירה פורטת את השטח לתקופותיו, צלבנית, מתחתיו בתים פרטיים פלישתים מתקופת הברזל, ובמדרגה התחתונה בתים פלשתים נוספים מתקופת הברונזה המאוחרת שאז החלה ההגירה הפלישתית לארץ ישראל.
ממצא מרשים התוחם מתחם מעניין זה הינו החומה אשר מקורה בעיר הכנענית ששכנה כאן בתקופת הברונזה הקדומה, ועליה נבנתה חלקלקה שהינה חומה משופעת וחלקה אשר מצד אחד קשה לטיפוס בשל השיפוע החד בו היא בנויה, ומצד שני מקשה עקב צורתה על כלי מצור לקעקע את החומה ולחתור תחתיה.
בנוסף בחומה מתקופת הברונזה הקדומה השתמשו בטכניקת חומות ונסוגות, כך שחלקים של החומה עובו כדי ליצור חומה עמידה יותר אך גם חיפוי מלמעלה על חלקי החומה שלא עובו.
שירה חושפת בפנינו כי אתר גת בשיאו לפני חורבן חזאל היה אתר ענק במונחי אותם ימים, כ-500 דונם. (לשם השוואה עיר דוד המתוארכת לתקופה דומה כיסתה שטח של כ-120 דונם). עיר בגודל זה מן הסתם הייתה עיר ממלכה שהייתה מרכז הכח הפלישתי, שלטה על שטחים נרחבים בשפלה, והיוותה איום פוליטי וצבאי על ממלכת יהודה הסמוכה. עיר בגודל כזה לבטח הגבילה ומנעה את התפתחות ממלכת יהודה והעיר לכיש היהודאית הסמוכה, ועם חורבן גת בידי חזאל התאפשר לממלכת יהודה להתפתח ולעיר לכיש היהודאית להתעצם.
החפירות מראות כי בשיאה העיר העליונה של גת הכילה חומה מאסיבית, מקדשים, ארמונות ובתי מגורים רבים, אך גם העיר התחתית הנמצאת ממש על נחל האלה התעצמה ונתגלו בה אזורי תעשייה, מקדש, חומה ושער מבוצר.
התרבות הפלישתית מכילה סגנונות ממגוון תרבויות מזרח הים התיכון, ונראה כי מדובר בקבוצה אקלקטית שנאספה ממקומות רבים ושונים במזרח הים התיכון, שנאספו יחד ויצרו ממקורות רבים ושונים אלו תרבות חדשה השואבת ממקורות רבגוניים.
אם נזנח לרגע את ההתנסחות המחקרית ונשתמש בשפה פשוטה נראה על פניו כי מדובר בעצם בחבורה גדולה יחסית של ....שודדי ים שהתקבצו לצורך אופורטוניזם משלל אתרים באזור מזרח הים התיכון.
קבוצה זו מספחת אליה אלמנטים מתרבויות רבות ושונות, מתיישבת באזור מישור החוף הישראלי וממשיכה לספח אלמנטים מהתרבות הכנענית ואולי גם העברית ליצירת תרבות פלישתית חדשה.
חפירות באזורים צפוניים יותר במישור החוף מראה כי בתקופת הברזל הגיעו הפלישתים אף לאזורים צפוניים יותר, ביניהם הידועים הם תל קסילה הנמצא על הירקון, ואל אחוואט בה איתר הארכיאולוג אדם זרטל שרידי תרבות המזוהה כפלישתית.
במקדש אשר בעיר התחתית התגלה מזבח בן שני קרניים עם כלים פלישתים בקרבתו, וניתוח הסיתות מראה כי כך עוצב ולא היה בעל ארבע קרניים אשר חלקם נשברו.
מידות מזבח זה תואמות את הכתוב בתנ"ך, וניתן להגיד בזהירות כי הפלישתים כתרבות אקלקטית העתיקו את המידות של המזבח היהודי והשתמשו בשתי קרנים במקום בארבע, כמו שמכירים מהתרבות המינואית והמיקנית.
נראה כי הפלישתים אימצו גם את הכתב המקומי, ועל כך נדון מאוחר יותר במהלך הסיור.
לאורך חומת העיר (שטח P)
אנו חוצים את התל אל חלקו המזרחי, חולפים על פני קבר שיח' מתפורר ועדר כבשים הלועסות לתומן את שלפי השיבולים המזהיבות, בואכה חמישה ריבועי חפירה גדולים הנוגסים במדרון התל מדרומו.
החפירה כאן מדגימה כי חומת העיר מתקופת הברונזה הקדומה הקיפה את כל חלקו העליון של התל ונחפרה גם כאן, מרחק הליכה מכובד מחלקו המערבי של התל, תוך הדגמה של עוצמת הביצור שככל הנראה הקיף את העיר העליונה רחבת הידיים כולה.
הממצא מראה כי בתים מתקופת הברונזה המאוחרת ניגשים אל החומה, וכנראה חומה זו שימשה גם בתקופה זו.
חומה זו הייתה בנויה אבני גוויל בגובה של כארבעה מטרים, ועליהם הגבהה מלבני בוץ לגובה של עוד ארבעה מטרים.
אנקדוטה היסטורית מעניינת היא כי כאן בראש המדרון שכן בית הקברות של הכפר הערבי, וכי אליסטר ובריס בתחילת חפירותיהם כאן חיללו את בית הקברות ובשל כך ערביי האזור החלו לעשות בעיות לחופרים שהחליטו לעזוב את התל. היות שחופרים אלו נקטו בשיטות חפירה הרסניות שהיו מקובלות אותם ימים, נטישתם הותירה את תל צפית לא פגוע, וחוקרי הדור האחרון זכו להצצה בלתי אמצעית אל העבר הקדום.
ממצא מעניין נוסף בראש המדרון הינם בסיסי שני עמודים שתמכו בגג בית. סקירת השטח מרחפנים מגלה כי מדובר בבית ארבעת המרחבים.
בית ארבעת המרחבים נפוץ ביותר בבניה העברית של אותה תקופה ונהוג לזהות באמצעותו יישובים יהודאיים. מסתבר כי הפלשתים האקלקטיים אימצו גם טכניקת בניה זו, ופה ושם ניתן למצוא מבנים שנבנו בארכיטקטורת ארבעת המרחבים גם במרחב הפלישתי.
ארכיאולוגיה היא מדע הנצרך לשחזר את העבר, לעיתים קרובות על פי ממצאים דלים ומעטים, ולכן כדי להפיק את המירב מהקיים בשטח מנצלים החופרים טכנולוגיות רבות ומגוונות, ואף תושיה ואלתור.
תל זה צולם מהאוויר עוד בימי המנדט, ועל כך נוספו סקירות רחפנים מודרניות המתעדות את התל לאורך תקופות השנה.
צילומים אלו, (עוד מימי המנדט) ובעיקר בעונת החורף מגלים תוואי מרשים המגלם בחובו את התפנית ההיסטורית אותה עבר האזור - החפיר ההתקפי אותו בנה צבאו של חזאל מלך ארם סביב גת, מערכת המצור העתיקה ביותר שהתגלתה בכנען.
חפיר זה מקיף את התל מכל צדדיו מלבד צפון, בו נחל האלה מהווה חפיר טבעי.
החפיר הארמי היה ברוחב של כארבעה מטרים, ובעומק של חמישה. העפר שהוצא הוערם בצורת תלולית מעברו הרחוק מהתל של החפיר ליצירת עמדה מוגבהת, וככל הנראה גם חומה קטנה נבנתה מעל התלולית.
ואם זה לא מספיק, בתחילת שנות 2000 נחפר מגדל שמירה (שטח C) לאורך חפיר זה, ולפני חודשיים גילו סריקות הרחפנים מגדל שמירה נוסף!
אין לנו עדות ישירה לגבי משך זמן המצור של חזאל, אך לנוכח עבודת העפר העצומה הזו מן הזמן ארך המצור זמן רב.
במגדל השמירה התגלו קנקני אחסון מזון רבים, וגם פריטים פולחניים יוקרתיים יותר, כולם ממקור ארמי.
בתל כולו ישנה שכבת חורבן ושריפה מובהקת התואמת את חורבן חזאל ובה שרידי כלי נשק.
כדי שעיר בגודל כזה תוכל לעמוד ולו זמן קצר בפני מצור דרוש לה מפעל מים. למרבה הפליאה מפעל מים זה עדיין לא אותר, אך אם נתחשב בעובדה כי עד כה נחפרו רק 10 אחוזים משטח התל עדיין צפויים לנו גילויים רבים ומסעירים בעתיד, ואולי גם מפעל המים של העיר.
עד כה התגלו בחפירות מספר כתובות קצרות, בכתב שמי הדומה לעברית מקראית ולפיניקית, שאחת מהם מאייתת שם הנשמע ממוצא יווני. איננו יודעים לבטח אך ניתן לשער כי הפלשתים הגיעו לכאן עם שפה פרוטו שמית כלשהיא, וכחלק מהאקלקטיות של הקבוצה אימצו את האותיות הכנעניות לייצוג פונטי תוך שמירת השפה השגורה בפיהם.
מקדש וכוס בירה (שטח A)
אנו יורדים אל מדרגה נמוכה יותר במזרח התל ובה ריבועי חפירה רחבים ומרשימים. מקרוב מתברר כי את הריבועים חוצים קירות רבים הבנויים אבני גוויל, קירות שמורים יחסית המתנשאים לגובה של כמטר וחצי. במרכז המתחם בעל קווי סימטריה רבועים של חדרים רבים, בולט מאוד אגן אבן עגול וגדול בקוטר של כמטר, ולמי שסימטריה לא מושכת את עינו, אגן זה עשוי כולו מאבן בזלת חריגה מאוד בנוף זה של בניה באבני גיר מקומיות.
שטח זה הינו הראשון אשר נחפר בתל, בשנת 1998 לאחר שנתיים של סקר מקיף בכל רחבי התל.
הסקר העלה פעילות רבה באזור זה, רובה בתקופת הברזל ומיעוטה בתקופת הברונזה.
ללא ספק הממצא המסעיר ביותר כל נפש יהודי שנחשף בדרום מערב האזור, הינו מקדש ציבורי מלבני ורחב ידיים, אשר במרכזו שני עמודים קרובים אשר תמכו את גג המבנה.
מדובר במקדש פלישתי המתכתב עם אותו סוג מקדש שאת עמודיו הסמוכים הפיל השופט שמשון במותו!
טיפוס מקדש פלישתי זה אופייני לסוף תקופת הברונזה ועד לתקופת הברזל (חופף לתקופת השופטים) ונקרא מגארון.
בצמוד למקדש נתגלה חדר ובו שרידי חרשות ברזל.
במקדש עצמו נחשפו חפצים פולחניים, ביניהם צלחות עם חור אשר נתלו כנראה מהתקרה.
במתחם כולו נמצאו קנקני אחסון מזון רבים, ומעל את שכבת חורבן חזאל המעידה כי מתחם זה שימש עד לנפילת העיר.
אגן הבזלת הנמצא במרכז שטח החפירה בברור יובא ממרחק שכן אין מרבצי אבן בזלת בשפלה, ובעצם קיומו מעיד על יחסי מסחר פורח בין גת לאזורים רחוקים ברחבי הארץ.
מחקירת האגן נראה כי הגיע לכאן כגוש בזלת ועוצב באתר עצמו על ידי הפלישתים בהתאמה לצרכיהם.
לא ידוע בברור מה היה שימוש האגן, אך ככל הנראה שימש לצורך תעשייתי, ייצור שמן, צביעה, או הכנת בירה.
מסתבר כי שטח זה מלבד המקדש המתכתב ישירות עם התנ"ך סיפק עוד גילויים מעניינים ביותר.
שתיית אלכוהול הייתה נפוצה אצל הפלישתים (בדומה לרבים מעמי המזרח התיכון).נמצאו כאן כלי שתיה רבים שהייחודיים ביניהם הינו קנקן בעל פתח ובו נקובים חורים רבים ששימשו כמסננת. קנקן זה שימש למזיגת בירה, תוך סינון חומרי הגלם הגסים אשר הסתננו לנוזל כחלק מתהליך הייצור.
תל צפית משמש מזה מאות בשנים כשטח מרעה. צואת בעלי החיים חומצית ומפרקת כל ממצא אורגני אשר נותר בקרקע.
חופרי האתר לא ציפו למצוא חומר אורגני כלשהו בקנקי הבירה אך למרות זאת העבירו אותם לחוקרים המתמחים בכך.
באופן מדהים הצליחו אותם חוקרים להפריד מושבות של שמרים אשר שרדו בתוך החרס, להחיות אותם, ואף להפיק בירה תוך שימוש באותם שמרים עתיקים!
ישנה אף מבשלה מקומית המשווקת בירה המבוססת על אותם שמרים, ויש האומרים שהיא לא רעה בכלל...
לשאלת העמיתים עונה שירה כי למרות ששם העיר גת, ובאזור השפלה נטועים היום וגם בימי התנ"ך כרמי יין רבים לא נמצאה בתל צפית ולו גת יין אחת. אך כאמור רק חלק קטן משטח התל נחפר.
בין מצרים לפלשת (שטח E)
אנו כבר מנוסים ומכירים את הפרוצדורה, ומובילים את שירה אל מדרגת חפירה נמוכה יותר בקצה המדרון המזרחי של התל.
תחתינו פרושים להם שתי וערב של שרידי מבנים, מאבני גוויל כמובן, אל מול הנוף המדהים של השפלה...אפשר להבין מדוע נבנתה שכונה זו כאן...
שירה מבארת כי כאן נחשפו מלבד שרידי הבתים הברורים גם שטח ציבורי וחומה שהגנה על שכונה זו.
כאן מדגימה לנו שירה שיטת הדרכה עתיקה, ומשליכה אבני חצץ קטנות אל הנקודות אותן היא מתארת. שיטה זו יעילה ואנו מגלים במהירות רחוב צר החוצה את שטח החפירה, ומשני עבריו בתים קטנים.
הממצאים הקדומים ביותר כאן שוכנים על סלע האם ושורשיהם בברונזה הקדומה. השכבה הבאה מעליהם נבנתה בפער שנים גדול בתקופת הברונזה המאוחרת.
תחת יסודות המבנים העתיקים ביותר נמצאו מנחות שהוקרבו בעולם העתיק עם בנית הבית ונקברו תחת יסודותיו, בשל כך כונו מנחת יסוד. כאן נתגלו שרידי אתונות צעירות אשר נשחטו בשיאן ורגליהן נקשרו יחד.
כבר אמרנו שבארכיאולוגיה צריך לדעת לאלתר ולהפיק את מירב המידע מכל פרט, מסתבר כי ערכו כאן ניתוח איזוטופי של מבנה השיניים של אותן אתונות והתגלה כי הן הגיעו ממצריים, ככל הנראה בשיירת סוחרים, אלו התיישבו כאן ושחטו את האתונות עם קימום בתי המגורים שלהם.
לחיזוק תאוריה זו באו גילוים של סחורות יוקרה וממצאים בעלי אופי מצרי אשר נחשפו באותה שכבה.
רחפנים ואגנים (שטח M)
אנו יורדים מהתל אל דרומו, לטעימה מתוקה נוספת מעצי הדומים וטעימה מהעבר המסתתר תחת רגלינו.
בשטח חפירה זה הנמצא במישור לרגלי התל בולטים שוב קירות עתיקים וביניהם מספר אגנים עשויי אבן גיר.
השטח כולו מתוארך לתקופת הברזל, סמוך מאוד לחורבן חזאל.
אתר זה הוא בין האחרונים אשר נחפרו, וכאן פוגש היטב הלם העתיד את העבר השוכן לבטח תחת הקרקע.
לאחר עשרים שנה של חפירות וסקר בתל צפית לא חשד איש כי כאן לרגלי התל נמצא ממצא כלשהו.
חקירה אשר נוהלה באמצעות הדמיית תמונות מרחפנים ורדאר חודר קרקע הדגימה כי כאן ממש סנטימטרים ספורים תחת פני הקרקע נמצאת שכבת חורבן ושריפה רחבת ידיים.
חפירה אשר נוהלה בעקבות כלי ההדמיה העתידניים גילתה כאן אזור תעשיה, ובו מלבד האגנים עוד כלי אחסון רבים.
ונמצאו פה שרידים בוטניים המצביעים על תעשיית שמן זית, וכן שרידי נולים ושרידי פשתן המעידים על תעשיית טקסטיל ענפה.
העיר התחתית (שטח D)
שטח D, הנמצא מעט מתחת למישור החניון הוא הראשון אשר נחפר בעיר התחתית.
נתגלה כאן מקדש, ושער בן שני תאים מצד אחד בלבד, המתכתב עם שערים בערים עבריות בני שלושה תאים מכל צד, ככל הנראה דוגמא נוספת לסיפוח התרבותי של הפלישתים.
מעל הכל נמצא כמובן חורבן חזאל המשמעותי בעוצמתו.
בסמוך למקדש נחשף מבנה צר וארוך ובו שרידי תעשיית ברזל (סיגים' תנורים וכלי עיבוד), התואמים היטב את תיאור חרשות הברזל הפלישתית בתנ"ך, אך אף לא כלי מוכן אחד נמצא.
בעונת החפירה האחרונה הרחיבה רשות הגנים הלאומיים את אזור החניה מעט דרומה, ובלי משים חשפה רצפת אבן וכלים המתוארכים לתקופת הברזל 2ב'. בעקבות כך החליטה משלחת החפירות של תל צפית להרחיב את השטח, כדי ללמוד טוב יותר על השטח ונמצא קיר הבנוי מבולדרים ומספר רצפות צמודות אליו. בשטח זה נמצאו כלי פולחן רבים: פך בעל שלוש רגליים, צלמיות, כלי נסך ואף מצילתיים ממוזערות.
הכל מתוארך לתקופת הברזל, אך משום מה כאן לא קיימת שכבת החורבן. חקירת שטח זה נמצאת בעיצומה.
למרות שזהו השער היחיד שנחשף עד כה ומכיוון שהגישה אל העיר מכיוון נחל האלה איננה נוחה, הועלתה השערה כי השער שנמצא כאן אינו השער הראשי של העיר, אלא שער שאפשר גישה אל באר סמוכה הנמצאת על אפיק נחל האלה, באר הקיימת ומתפקדת עד עד ימינו.
כדי לחזק השערה זו, הבאר נחקרה ושם מצאו שרידי קרמיקה פלישתית המעידה כי באר זו הייתה פעילה באותם ימים.
שער זה עליו אנו מביטים היה קיים בשכבה המיוחסת למאה העשירית לפנה"ס, ואילו במאה התשיעית הוקם במקומו שער אחר, מספר מטרים ממקום השער המקורי ובו גם שני תאים.
החפירה גילתה את חומת העיר שהתחברה אל שער זה, ובה שכבת לבני בוץ אשר נפרצה, והיא אולי הנקודה בה פרצו הארמים את הגנות גת פלשתים, החריבו את העיר ואפשרו את עליית ופריחת ממלכת יהודה במקום הפלישתים.
קשה לשער אילו עוד ממצאים יניבו העונות הבאות של החפירה בתל צפית, אך ברור כי העתיד צופן לו גילויים מרעישים ורבי עניין שעוד ישיבו אותנו לסייר כאן שוב ושוב.
תודות:
לד"ר שירה אלבז וצוות החפירה על סיור מדהים, מעמיק ומלא עניין,
למכון ל"מורשת ירושלים" מבית 'עמיתים לטיולים ומרכז מבקרים מצפה המשואות על שיתוף הפעולה הנהדר שאפשר להוציא סדרת סיורים זו,
לעמית אררט ועידו מאושר על הובלת העמיתים בדרכי ההיסטוריה והמחקר,
ולהמוני העמיתים שבאו ללמוד, להעמיק ולגלות את הארץ מחדש.