גִּבְעוֹן מוזכרת לראשונה כאחת מערי הגבעונים שכרתו ברית עם ישראל. בהמשך נכללה גבעון בערי נחלת בנימין ואף ניתנה על ידם כאחת מערי הכוהנים. בגבעון שכן המשכן לאחר חורבן נוב במשך 44 (או 50 ע"פ סדר עולם) עד להקמת בית המקדש בירושלים.
בגִּבְעוֹן התרחשה אחת מן ההתנגשויות הטרגיות במלחמת שר צבא שאול אַבְנֵר בֶּן-נֵר ושר צבא דוד יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה: "עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה... יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ... עַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי, אַבְנֵר שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אִישׁ".
לגִּבְעוֹן חזרו שבי ציון משבט בנימין והשתתפו בבניית חומות ירושלים ולגבעון נמלט יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה -"וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ, אֶל-מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן".
בתל גבעון נוכל לראות את בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, בריכה אדירה החצובה ויורדת אל מי התהום וכן נוכל לראות את "מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" - מערכת מים / נקבה נסתרת היורדת מתוך העיר אל לב האדמה אל מי עין גבעון.
בנוסף, נוכל לראות את היקב המלכותי מתקופת בית ראשון, בו נשמרו קנקני היין למלך. יקב זה העניק את שמו לכל היקבים מסוג זה במרחב ארץ ישראל.
התל נמצא לצערנו מעבר לגדר ההפרדה ומוגבל בגישה, אך לכבוד הפסח זכינו לאישור נדיר של צה"ל (אוגדת איו"ש וחטיבת מרחבית בנימין) ומג"ב עוטף ירושלים ובזכותם נקיים טיול חג אביבי וטיול "עמך ישראל" בעיר מקראית חשובה זו.
באופן נדיר מאפשר הצבא את הטיול בנסיעה באוטובוסים תחת אבטחת צה"ל עד למרגלות התל ומשם הליכה בעליה קלה ללב התל.
מספר האוטובוסים מוגבל ובהתאם גם מספר המקומות.