סיכום => (24.2.17) 'עמיתים לטיולים' סיור מס' 1 באגן נחל לכיש: במרחב אמציה - בית לויה

[SABA Amit]

בס"ד

ערוץ הסרטים של 'עמיתים לטיולים' - לחצו כאן

'עמיתים לטיולים' לוח פעילויות:

(3.3.17) יום שישי, 'עמיתים לטיולים' אל מדבר יהודה הפורח - עליה במעלה עין גדי וירידה במעלה בני המושבים אל נחל ערוגות,  לפרטים ולהרשמה - לחצו כאן

[ 6+20+27.3,17 ] בימי שני בערב, סדרת סיורים - ירושלים בימי הביניים, ע"י המכון למורשת ירושלים מבית 'עמיתים לטיולים', ההרשמה נסגרה !

(10.3.17) יום שישי, 'עמיתים לטיולים' ממגידו לסאלם: קרבות תנ"כיים, ממצאים מימי המשנה והתלמוד, ציונות ופריחה, לפרטים ולהרשמה - לחצו כאן

(17.3.17) יום שישי,'עמיתים לטיולים' סיור מס' 2 באגן נחל לכיש: גבעות גד, הפרטים בקרוב ...

(31.3.17) יום שישי, 'עמיתים לטיולים' בימים היפים שבהם הגולן ירוק ופורח נלך בשביל הגולן בקטע 7 שבין הר חוזק לחושניה, לפרטים ולהרשמה - לחצו כאן

(22-25.4.17) ממוצ"ש עד יום שלישי, החנות למחנאות סברס ו-'עמיתים לטיולים' מסע מים התיכון לים כנרת, בהדרכת מורה הדרך הבכיר: רון חרמוני-להט, הפרטים בקרוב ...

(30.4.17) יום א', בליל יום הזיכרון - 'עמיתים לטיולים' תולדות צה"ל כפי שמשתקפים בהר הרצל בהדרכת מורה הדרך הבכיר: אביב וישקובסקי, הפרטים בקרוב ... 

סיכום => 'עמיתים לטיולים' סיור מס' 1 באגן נחל לכיש: במרחב אמציה - בית לויה

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת משפטים, כח' שבט תשע"ז (24.2.17)

בהובלת אבישי בלומנקרנץ וראובן שדה

עת האביב פותח את עונת הפריחה וצובע את שבילי ארצנו בשלל גוונים, ופותחים ידידינו אבישי וראובן בסדרת סיורים חדשה באגן נחל לכיש, והפעם זכיתי להצטרף לסיור הראשון בסידרה!

אל הסיור יוצאים העמיתים משכימי קום משער היישוב אמציה (כאשר המאחרים זוכים בריצת בוקר מפנקת להשיגנו) ולאחר הליכה מנהלתית קצרה ראובן עוצר את טור העמיתים אל מול נוף עמקי יובלי נחל לכיש המוריקים, הנושקים אל הגבעות עליהן נטייל עוד זמן קצר, ופותח בסקירה קצרה על האזור בו אנו נמצאים.  

אנו בשפלה המשתרעת במקביל וממזרח לרצועת מישור החוף ועד לרגלי האשדות המערביים של רצועת ההר המרכזית. יחידת הנוף  בתא השטח שלנו הפעם היא "השפלה הגבוהה", עם פיקים באזורנו בגובה כ-400 מעפה"י, הנוף רך ומעוגל למראה כקונטרסט לרכס הקמר של הר חברון המתנשא בחדות מולנו ממזרח ותוחם את קו האופק שם. הגאולוגיה כאן מתאפיינת בעיקר בסלע קירטון רך כשמעליו קרום נארי קשה ולכן אידיאלית לחציבת מכלולים תת-קרקעיים ואכן האזור עשיר בהם ביותר. לאחר כמה מלים על משטר הגשמים באזור והמנעד הרחב שלו מצפון השפלה לדרומה ניתנים מעט דגשים על התכסית הבוטאנית בהתאמה לכמות המשקעים ועל היות האזור מעבר מהחורש הים-תיכוני שמצפון לנו לחברת צמחים ערבתית מדרום לנו. הוא גם ממשיך בסקירה על נחל לכיש המנקז אגן בשטח של כאלף קמ"ר ומתמשך באפיקו הראשי כ-72 קילומטר מראשי יובליו בסביבות דורא, שמעט ממזרח לנו בהר, ועד לשפכו של הנחל (ו. סוכרייר) לימה של אשדוד. לנחל שני יובלים מרכזיים שמצויים מצפון לנו: נ. גוברין ונ. האלה, שנשפכים ומצטרפים אליו במישור החוף. נחל לכיש ושני יובליו האמורים ריכזו לאורכם התיישבות עירונית חשובה לאורך הדורות ומהווים צירי תנועה חשובים ביותר  בכיוונים  מזרח-מערב: מהחוף להר וליהפך. בעיקר לערים חברון וירושלים ולסביבותיהם. עמקי האגן של לכיש מלאים אדמות סחף טובות ולכן עשירים בחקלאות. על הגבעות שמסביב מרעה ירוק וטוב לבקר.

עוד צעידה קלה אל בין הגבעות העטורות עצי שקד המלבינים בפריחתם ואנו מגיעים אל חצר אשר ניכרים סביבה שרידי בנייה מסיבית ובקצה טמון פיתחה של מערת סלומה.

אבישי נוטל מתרמילו תרשים ענקי של מבנה המערה וחולק מהידע על המתחם בו אנו נמצאים ועל מערת סלומה על שלל חדריה והכתובות אשר נתגלו בה. המערה אשר שימשה בתקופה הרומית מערת קבורה יהודית, הוסבה בימי הביזנטים לקפלה תת קרקעית שהוקדשה לסלומה, המיילדת של מרים הנוצרית. הקפלה כוללת מזבח, סורג וחרותות בעלות משמעות דתית ובהם צלבים וסימני נצרות מקובלים בזמנם. היא שימשה מקום תפילה נוצרי ליושבי ח' קסרה וגם לעוברים בדרך העתיקה הסמוכה אלינו שהובילה אל דרום הר חברון, וכך גם  מקור הכנסה מתרומות למקומיים. אבישי ממשיך וסוקר את מגוון הכתובות בערבית, ביוונית, ובדיאלקט סורי שנמצאו חרותות על קירות האולמות החצובים. רבות מהן עוסקות בבקשות שונות מהקדושה המקומית. לסיום מדגיש אבישי כי אחד מהעמיתים דיווח שיש סבירות שהמערה נגועה בקדחת המערות ולכן ציין בפנינו את אמצעי הזהירות שעל המבקרים לנקוט. נכנסים אלו שלקחו אחריות מיודעת על עצמם, ועל אף התלהבות היוצאים מהמערה מאולמותיה המרשימים אני מעדיף מטעמי "צער בעלי חיים" לוותר על הפגישה האפשרית עם קרצית המערות ולהמתין לתמונות שיצלמו האמיצים מבין העמיתים.

מראי הדרך שלנו ממשיכים ומובילים בין השקדים המרשימים במעלה חורבת קסרה שמשרידיה בולטים בשטח מספר קירות ושרידי מגדל הבנויים מאבני גיר מסותתות הרומזות על מתחם מבוצר שאי אז שלט בשטח. אבישי מציע בעקבות הירשפלד שזו עוד אחת מהחוות המבוצרות שאופייניות לימי שלום יחסיים כאשר אלו שררו בתק' הביזנטית וניתן היה לחיות הרחק מכפר או עיר. על חילופי האוכלוסיה ו/או הדתות  באיזור כולו - אידומיאה, או דרומא בלשון חכמים, ממשיך ראובן את אבישי ומדבר על חדירת האדומים למרחב הזה, במיוחד בואקום שלאחר חורבן בית ראשון, על הגיור בכפיה שעברו בימי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס ועל הזדהותם המלאה עם יהדותם כפי שמוצאת ביטוי במקוואות הטהרה הרבות שפזורות באדומיאה (וגם בח' בית לויה בה נבקר בהמשך הסיור הזה) ובהתגייסותם לעזרת מגיני בית המקדש והעיר ירושלים מפני המצור הרומי הכבד. לאחר חורבן היישוב היהודי שבשפלה בימי מרד בר כוכבא ולאחר התנצרותה של האימפריה, עברה האוכלוסיה באזור תהליך התנצרות ששיאו כנראה במאה הששית לספירה, בתוך התקופה הביזנטית. האם גם יהודים, יהודים-אדומיים במתנצרים? תוך שימוש בניתוח בלשני שערך  בר אשר מהאקדמיה ללשון עברית בנוסח הכתובות בלשון ארמית-סורית שנמצאו באיזור דרומא (היא הלהג המדובר של יושבי הארץ העממיים), הוסיף וציין שהן כוללות מלים שהן שקיעים של  ניב ארמי-יהודי ומכאן הועלתה התיזה הסבירה שחלק מאוכלוסיית נוצרים חדשים אלו שיושבים אז במרחב הם יהודים שהמירו את דתם. בין הישובים  גם אלו של זרמי ביניים של כתות של יהודים מינים שלא פרשו לחלוטין מיהדותם. עם זאת די ברור שרוב המתנצרים הם פגניים.

השביל ממשיך ומוביל בין ריכוזי פריחה צבעוניים אל גבעת הקרב שמצוינת בשלט הסברה לזכרה של 'המחלקה של פני'. כאן אנו עוסקים בהיסטוריה הצבאית המודרנית של האזור לאחר שאך זה שוחרר במלחמת הקוממיות. במשך לפחות שני  עשורים  סבל מהתנכלויות יום יומיות של כפריים ממורדות הר חברון ושל כוחות ירדניים. החדירות החוזרות ונישנות לשטחנו שממערב לקו הירוק (שנמתח במפות אך ללא סימן בשטח, ומצוי ממש לרגלינו ממזרח לגבעה), מעשי השוד, הגניבות, הירי בחקלאים ובחיילים, פיצוץ מתקני המים שלנו וכו', הביאו לקריאת האזור של לכיש-מזרח חסר הבטחון והמסוכן לנפש ולרכוש בשם העממי "טקסס". מראשית התקופה הוזכר האירוע עם מחלקתו של פני, המ"מ בודנר, שיצאה באפריל 49' לחסום ציר חדירה מקובל על ערביי אידנא בדרכם לכפרים הנטושים  דוויימה ודווייר שבקרבת מקום וחזרה. ההיתקלות עם המסתננים ומסייעיהם מהצד הירדני החלה ליד ג. אגוזית, גבעה אחת מצפון לנו, ולאחר שהמחלקה החלה בנסיגה דרומה לעבר מקומנו ונתמקמה בואדי ממזרח לנו, סבלה אבדות כבדות. כוחות חילוץ שנקראו מדווימה מצאו במקום 9 גופות של אנשינו. שתים נוספות נמסרו ע"י הירדנים מאוחר יותר במעבר מנדלבאום בי-ם. לוחם אחד - א. גסנר נעדר עד היום. הגופות נמצאו במצב קשה לאחר התעללות בהן והובאו כולן, 11 במספר לקבורה בשורת קברים בבית העלמין הצבאי של רחובות.    

אנו ממשיכים בצעידה מהירה צפונה על דרך הפטרולים כאשר מדי פעם קבוצת כלניות שולחת אל המטיילים ברכות אדומות, ובמהרה מגיעים אל 'מערת ירושלים', שכיום נותר ממנה רק שקע בקיר סלע קירטון חשוף. באיזור שמעט ממזרח לנו נרשמה גם כן היתקלות קשה עם כוח ירדני מעורב שכלל גם ערבים מאידנא, ושהמתין לפלוגת עתודאים שעשתה את דרכה ברגל מעט ממערב לקו הירוק כחלק מאימון תנועה וסיור כשמגמת פניה  אל נ. לכיש ולדווימה. במכת אש מקלע וירי מרגמות ומרדף אחר חיילי הסיור נהרגים בגזרה זו שבינינו לח' שם טוב 7 חיילים ונפצעים שניים. חלק מהחיילים נגררו בעודם פצועים אל מותם בסמוך לאידנא לאחר התעללות קשה. האו"ם מחזיר לנו מירדן את גופותיהם. תקרית נוראה זו מביאה למחרת לה, 11.9.56 את פעולת הגמול המפורסמת  בה פוצץ גדוד 890 של הצנחנים בשיתוף הנח"ל המוצנח - גדוד 50 את המשטרה הירדנית א-ראהוה. לירדנים נגרמו כשלושים אבדות ועשרות פצועים.

אבישי נוטל עתה את המיקרופון ואנו שבים לענייני הארכיאולוגיה הרגועים יותר. הוא מסביר כי במערה זו, מ. ירושלים,  נמצאו 3 שלדים בקבורה יהודית טיפוסית , שבע כתובות חרותות כששלוש מהן מזכירות בין השאר את  שם הוויה וחלקן גם את ירושלים וציורי ספינות בים. היא התגלתה בשנות הששים המוקדמות עקב פריצת דרך הפטרולים ממש במקום. נוה מייחס את הממצאים לסוף תקופת בית ראשון!  חלק מהחפירות שנעשו באיזור המערה וח' בית לויה הסמוכה בוצעו להפתעתנו בסיוע של הכנסיה המורמונית האמריקאית.

מסתבר כי בין הטוענים לקדושתה של ארצנו נוספו גם המורמונים אשר בין עיקרי אמונתם נימנה נביא עתיק ששמו להי אשר לפי ספריהם יצא בספינה מארץ ישראל התנ"כית אל אמריקה שלפני קולומבוס והביא את האמונה אל שוכני היבשת. חוקרי המורמונים מזהים את חורבת בית לויה, אותה הם מכנים ומבטאים "בית להי", עם נביאם ועוסקים במרץ בחפירות באזור כולו. לא יפלא אפוא שציורי הספינות במערת ירושלים ובעיקר המצאות מדליון ספינת מפרש נהדר ביופיו ברצפת הכנסיה בחורבת בית לויה הם הם המציתים במיוחד את להיטותם לבקר במקום ולהתקשר אליו.

עם בניית המתח לגבי הממצאים של בית לויה כמובן שמייד מוליך אותנו אבישי אל החורבה. אנו יורדים במדרגות חצובות אל מערה ענקית הנקובה בסלע הקירטון מיודענו, שם אנו חולפים על פני מכלולים שנשתמרו היטב: מקווה טהרה הכולל ירידה מדורגת ותעלת מים מזינה שכמו מחכה לשוב ימי תפארתו, וכן בית בד גדול מאד שהוסב למחצבה, ומספר מחילות מיסתור מימי מרד בר כוכבא. על המשקוף בכניסה למערה זו חרותת ברורה של מנורה.

עמית אמיץ יוצא לחקור את מערות המסתור, צץ לפתע מבין צמחי הגבעה, ומעורר את הסקרנות לגבי הנמצא במעבה ההר, סקרנות אשר אבישי מנצל בהוליכו אותנו אל שיפולי הגבעה  ושם מתוך פתח קטן יחסית אנו נכנסים אל קולומבריום עצום המכיל גם בית בד וכמובן גם מחילת מיסתור. לאחר שיטוט של דקות ארוכות במעמקי הקולומבריום העצום אני מסתנוור מאור השמש ביציאה אך רק לזמן קצר שכן מיד אנו יורדים אל אורווה תת קרקעית החצובה בסמוך. הממצאים עד כה מתוארכים ע"י החופרים לתקופות ההלניסטית (חשמונאים) ועד לתקופה הרומית המאוחרת. קרי ,אכן מדובר בישוב יהודי.

אלא שעם סיום הסיור בתת הקרקע אנו ממשיכים אל שרידי הכנסיה של בית לויה. עתה מתחוור לנו שגם באתר זה הישוב היהודי נדחק אל שוליו  או הפך כולו לישוב נוצרי. במבט ראשון על רצפת הכנסיה בולט לעין הפסיפס הענק המשומר להפליא על שלל עיטוריו הצבעוניים הכוללים בעלי חיים, צורות גאומטריות ומספר כתובות. סיור מעמיק יותר באתר מגלה בית בד בפאתי המבנה, אלמנטים נוצריים שונים, ואף מערת קבורה המכילה קברים הבנויים מלוחות שיש.

אבישי חולק עם העמיתים את הידע שנצבר בחפירות האחרונות באתר זה, את המתקנים החקלאיים המשולבים במבנה ורומזים כי היה חלק ממנזר עצמאי, מסב את תשומת ליבנו לפרצופי החיות בפסיפס ששונו על ידי הנוצרים כנראה תחת אכיפת חוקי האיסלם הקפדניים דאז, שאסרו לזמן מה על תיאורי  אדם וחיה בציור ופסול. הוא מצביע על מספר פרצופי אדם שהשתמרו בכל זאת במקום נסתר בשולי הפסיפס. מדריכנו מתרגם את הכתובות השונות הפזורות סביב וכמובן מוליך את העמיתים אל תמונת האוניה המלהיבה את המביטים בה ובמיוחד את החוקרים המורמונים והופכת אתר זה למוקד צליינות חדש.

דרכנו ממשיכה עכשיו במורד אל בין כלניות ותיקות 'הנאבקות' עם פרגים צעירים מאד על תשומת לב המטיילים, ולאחר מכן אנו חולפים לאורך שרידי דרך רומית מתמשכת ומיצבור אבני מיל, בואכה אל שרידי הכפר דווימה שעל חורבותיו במעלה הגבעה שמדרום לנו, קמה אמציה (היאחזות נח"ל, 1955). כאן מרחיב ראובן על הצורך האסטרטגי במלחמת הקוממיות בנעיצת הטריז המזרחי במרחב שבין עירק אל מנשיה-בית -גוברין לגבעות דהריה, כולל אזור דווימה שלמרגלות ההר. כך נותק בסוף אוקטובר 48' הכוח המצרי העיקרי שהתקפד עתה ממערב לנו בכיס פלוג'ה, גם משארית הכוחות המצריים שבדרום ירושלים-בית לחם וסביבותיהם. האחרונים נותרו ללא קו אספקה ונשברו. עם זאת, שיר התוכחה של נתן אלתרמן, "על זאת",  מלמד שדרך כיבושה של דווימה עצמה, כפריר חסר הגנה ממשית, לא יכלל בין דפי הזהב  שאכן רשמו לוחמינו בקרבות אחרים במלחמה זו.

טיפוס בין שרידי הבוסתנים של דווימה מוביל אותנו לבסוף חזרה אל פאתי אמציה לשכונת ההרחבה כרמי קטיף, אל מול שרידי מערכת מים תת-קרקעית עצומה. אלא שאני נאלץ לותר בצער על חלקו האחרון של הסיור - הביקור בוילה ובאולמות עם 9 בתי הבד,  ולצאת לנסיעה הארוכה הביתה, לא לפני שאני מסמן ביומן את הסיור הבא אל האוצרות החבויים והגלויים של מרחב לכיש, ב-17.3.17 בגבעות גד...

תודה גדולה לראובן שדה ואבישי בלומנקרנץ על שלל הסיורים המקיפים בין נקודות החן של השפלה, ולעמיתים שבהתמדה ממשיכים לחקור את חבלי ארצנו.

ישר כוח לסמל-להב אררט שדאג לקבלת האישור לכניסה לשטח האש.

אלבומי התמונות באדיבות:  סבא-עמית  שירה גפן  י.בוצר  ניר כ.מ

בעמיתות,

ירון בוצר pin...@yahoo.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
דוא"ל הקבוצה arara...@gmail.com עמית אררט - מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND