סיכום => (27.8.21) 'עמיתים לטיולים' ותיירות שומרון אל נחל קנה דרום

71 views
Skip to first unread message

SABA Amit

unread,
Sep 29, 2021, 12:49:18 PM9/29/21
to חנה טאובנבלט ראשון לציון, נריה בריס מודיעין תא מצפה רמון, עידו מאושר עלי
בס"ד
image.png
image.pngimage.pngimage.png
image.png

סיכום => 'עמיתים לטיולים' ותיירות שומרון אל נחל קנה דרום

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת כי תבוא, יט' אלול תשפ"א (27.8.21)
בהובלת נריה בריס 054-6908077 (עדיף בווטסאפ)
 

קמנו מוקדם ביום שישי לטיול נוסף מחוות יאיר, במרחב נחל קנה - בחלקו הדרומי והפחות מוכר של הנחל, אך המרשים באפיקו.

 

בתחילת היום דילגנו בין בולדרים שונים עד שמגיעים לפסגתו של ג'בל א-ברד, הר הקור - הר שולחן יפהפה. הר שלפי האגדה תמיד הרוח מצויה בו. בחום ובלחות שקיבלנו באותו שישי אנחנו רק יכולים לדמיין את הרוח. אנו מגיעים לצניר יפה לעצירה ראשונה, ומטפסים על הבמה של הר השולחן. משם נריה מצביע על המרחב הנפרש אלינו מפסגות שומרון נוספות עד שגבעות מערב השומרון נשברת לכיוון השרון וראש העין. בגבול הזה בין השרון לשומרון ממוקם 'מבצר אנטיפטרוס' (תל אפק) שישב בין ההר לבין ביצות הירקון על דרך הים העתיקה.

בהמשך ההסבר על המרחב, נריה מצביע על הכפר קרוואת בני חסאן. אז מיהו חסאן של בני חסאן? לא ידוע. יש בכפר 3 משפחות שונות -  מרעי, ריאן, ואעצי - אבל אף אחת אינה 'חסאן'... עם זאת,  השם קראווא כנראה משמר את שם הישוב המוזכר במשנה במנחות (ח, ו) בשם "קרותים" (ברבים) כאזור שבין שתי הקריות - קרות בני חסאן וקרות בני זיד - הידועות גם כקראווה -א-פוקא וקראווה א-תחתא (קריה עליונה וקריה תחתונה בהתאמה). קרותים מוזכרות באותה המשנה כ"אלפא ליין"- כלומר כמקום הו היין המשובח ביותר וראוי למקדש. נריה מצביע על שרידי מגדל אבנים גדולות ומסותתות ששימש כמגדל יין, מבנה גדול שנבנה על מנת לשמור על טמפרטורה אחידה הנדרשת עבור היין באופן תעשייתי ורחב היקף, וכן להוות מעין נקודת שליטה. אזור זה של השומרון הוא מעט אחרי גבולו הצפוני של האזור המכונה הרי גופנא, "הר המלך" בהן השקיע בחקלאות שנודעה באיכותה. עם זאת, כיום לא מוצאים כלל גפנים באזור זאת בגלל האיסור של שתיית יין בקרב המוסלמים שנאכף בקפידההחל מהמאה הי"ב. בכפר נמצאות חרסים ועתיקות מימי בית שני והלאה ובריכה ביזנטית שהמסגד של הכפר שוכן מעליה. ממצאים המחזקים את שייכותו של האתר להר המלך, צפונית לגבול המקובל ועל אדמת שומרון, הם ח'רבת פרדוסי, שכנראה משמרת את שמו של הורדוס בשפה הערבית - פדרוס, וכן 'קצ'ר פורדיס' -  מצודה הרודיאנית שהיתה חלק ממערך ההגנה של הורדוס על אדמות הרי גפנא. מצודה זו נשתמרה באופן יפה, אולם היא נמצאת בליבו של הכפר. סמוך לכפר נמצאות מערות קבורה מפוארות מימי בית שני, ומגדלי חקלאיים מאוחרים יותר. לעת עתה לא קיבלנו אישור לטייל בהן. יש השערה שזהו קברו של 'פתולמאיס איש רודוס', שכן זו הייתה אחוזתו. פולתמאיס היה אפוטרופוס על רכוש המלך הורדוס וידידו. הכפר מוזכר גם בקדמוניות היהודים ובכרוניקות שומרוניות מהמאה הרביעית, וכנראה היה מיושב עד לתחילת הכיבוש המוסלמי; הגרעין העתיק של הכפר בן מאות שנים. בהמשך הטיול אנחנו רואים הרבה פעילות חקלאית, גתות אבן, בורות מים וחציבות ייחודיות ששימשו את התושבים באזור.

עוד נקודה שמצביע עליה נריה היא חרבת שח'אדה. חרבה מרשימה בגודלה והשתמרותה. הרחבנו עליה בטיול הקודם לנחל קנה הצפוני ועל כן נריה ממעט בדיבורו עליה.

נריה ממשיך ומסביר את משמעותו של נחל קנה המשמר את המקום המקראי כגבול בין נחלת אפרים ומנשה " תַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה; זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-אֶפְרַיִם—לְמִשְׁפְּחֹתָם... לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם.  וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה (יהושע פרקים טז-יז). שמו ההיסטורי של הנחל השתמר במדויק בשמו הערבי של קטע זה בנחל - ואדי קנא. כנראה השם "קנה" הוא על שם הצמח קנה שגדל באפיק הנחל. נחל קנה מתחיל בעמק המכמתת (מתחת להר גריזים) ומנקזו. לנחל קנה שני יובלים. היובל הצפוני רחב ובולט אולם הגבול שנקבע בין אפרים למנשה בימי יהושע דווקא ביובל הדרומי שיותר צר ותלול - כנראה, הבחירה ביובל זה כגבול נבעה מחדותו ומכך שמבחינה חקלאית הוא פחות שמיש. נחל קנה עם נחל שילה הם מקורותיו הגדולים של נחל הירקון המרשים. אמנם כיום בשל שאיבת יתר הזרימה בנחלים אלו מעטה אבל המעיינות בהם שופעים כל השנה. למרבה הצער חלק מהזרימה בנחל קנה למרות מאמצי שיקום רבים, עדיין מזוהמת ומקורה בניקוז ביוב.

במהלך הטיול פילסנו את דרכנו בסבך העבות שעל ההר. נריה מסביר שהצמחייה באזור היא שרידי חורש ים תיכוני מקורי. צמחיה עתיקה שהצליחה יותר להשתמר לעומת אזורים אחרים בשומרון שההרים בהם חשופים בעקבות בירוא ארוך שנים. השימור של החורש הוא תוצאה של מיעוט רעיה וחקלאות. חלקים משמורת טבע נחל קנה הוכרזו עוד בימי המנדט הבריטי כשמורת יער מנדטורית בשם "יער מעקודיה". למעשה היער שמצוי באזור וההתמודדות מולו כבר מוזכרים בספר יהושע פרק י"ז " וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ ...  מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם-רָב, ... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם-עַם-רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם...וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, לֹא-יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר; וְרֶכֶב בַּרְזֶל, בְּכָל-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ-הָעֵמֶק...וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה ....  עַם-רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ--לֹא-יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד.  כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ, כִּי-יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו:.." בני יוסף, אפרים ומנשה מתלוננים שהם שבטים גדולים אך האזור שהם קבלו קטן מדי עבורם. יהושע עונה להם שדווקא בגלל שהם הרבה אנשים, אין להם תירוצים: יש להם כוח גדול ולכן או שיבראו [=יכרתו] את היער או שיורישו את הכנענים שיושבים בתחומם.

 

לאורך הטיול אנחנו גם עדים למערות טבעיות רבות. שבאחת מהן אנו עוברים וחותכים את המצוק השולחני. נריה מסביר שאופי המסלע באזור הביא ליצירתן של המערות. המסלע המצוי הוא גירני. סלע הגיר הוא רך יחסית שהמים מצליחים למוסס אותו ויוצרים חלל קרסטי. כשהאדמה רועדת מהפעילות של הלוחות הטקטונים או ממגוון סיבות אחרות (שחיקה טבעית, בלייה, משקל) התקרה קורסת ונוצרת דולינה - דוגמת הדולינה המרשימה מעליה אנו יושבים בעת ההסבר. השימוש במערות על ידי האדם היה מגוון. חלק מהמערות הן מערות קבורה, בחלק המקומות מוצאים מערכת מערות שאולי שמשו מערות מסתור וחלקן שימושו לפעילות שונה של האדם. בספר שופטים יש תיאור של עם ישראל הבורח מעול המדיינים אל המערות שבהרים שבאזור זה "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת-הַמְּעָרוֹת וְאֶת-הַמְּצָדוֹת" (שופטים, ו').

 

נריה מתאר מערה אחת מרשימה שהתגלתה בנחל קנה. מערת נטיפים פעילה ומרשימה בנטיפיה אך גם עומקה הוא עד כ-100 מטר בפיתולים שונים. בסקר ראשון שעשו במערה מצאו מלבד הנטיפים, כלי חרס וראש חץ. החוקרים שיערו שיש למערה גם ערך היסטורי. בהמשך הסקר מצאו גם שן של סוס יאור ונערכה במקום חפירה של האוניברסיטה העברית. גילוי של שן של בעל חיים העלה שאלות והביאה להמשך החקר. בסך הכל, נמצאו במערה ממצאים מהתקופה ניאוליתית קראמית, כלומר 'התרבות הירמוכית', (5800-6400 לפנה"ס) , כלקוליתית (3800-4500 לפנה"ס), ברונזה קדומה (2200-3300 לפנה"ס). בין היתר, קערות חרס חרוכות בשפתן שכנראה שימשו כנרות עתיקים, וגלוסקמאות. בשנת 1987, ביומה האחרון של החפירה (לפי התכנון), אחד הנערים שחפרו מוצא בירכתי המערה משהו מנצנץ כאשר הוא מוציא אותו התגלו באופן מפתיע "בייגלה" זהב (8 בייגלים 2 מזהב ו6 מאלקטרום שהוא זהב וכסף מעורבב, שכיום בתצוגה במוזיאון ישראל). השערה שהזהב הוצק לצורה כזו על מנת שיהיה יותר קל לשאת אותו ממקום למקום - מטילי זהב בצורה זו תועדו בציורי קיר מצריים כאלפיים שנה לאחר תיארוך המערה, ומכרות הזהב הפעילים מתקופה זו נמצאים אף הם במצרים. לכן, הזהב שימש למסחר ומעיד על קיומם של קשרים ארוכי טווח אף בתקופות אלו (ממצאים דומים מעידים כי לתרבות הירמוכית קשרים אף עם אזור תורכיה). יש השערות שונות להימצאותם של צמידי אלו בעומק עומק המערה במקום חשוך שאף אחד לא רואה. חלקן סוברות כי במערה התנהלו חיי יומיום מלאים, חלקן סוברות כי היא שימשה, לפחות בתקופות מסוימות, בעיקר כמערת קבורה. השערה אחרת היא שמיקום זה הוא כחלק מפולחן טקסי ולתופעות נוירולוגיות הקשורות בעלטה מוחלטת.

 

מההר ירדנו בירידה תלולה לאפיק הנחל. אפיק הנחל מתרחב, אך ככל שהתקדמנו מזרחה הוא הולך ונהיה צר ותלול. פסענו בין עצי זית וחרוב ומצאנו מספר מעיינות שכבה. במעיין שכבה המים מחלחלים עד שמגיעים לחוואר שאינם מצליחים לחדור. על כן המים פורצים החוצה למעיין. ליד המעיין ניתן לראות כיצד שכבות הסלע מתחלפות - לאורך קו התפר צומח 'שערות השולמית' האופייני. בחלק מהנביעות, המים הוסתו דרך צינורות או חציבה ונוקזו בבריכות. חלקנו מצננים את עצמנו במים הקרים מול החום והלחות שבחוץ. במעיין האחרון שאנחנו מבקרים גם פוגשים בעדר עיזים גדול, נחים וממלאים מחדש בקבוקים שהתרוקנו במי מעיין זכים, קרים ומרעננים לקראת הטיפוס החד חזרה למעלה, לחוות יאיר.


תמונות באדיבות:
 נריה בריס https://photos.app.goo.gl/Vns2EYbZrcEPskqE6

זאב רוטקוף https://photos.app.goo.gl/4cpiNFd4onz5gXXW7

עמית אררט https://photos.app.goo.gl/XQsvYmgmyQXrGNUS7


בעמיתות,

חנה טאובנבלט
hana...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
עידו מאושר 052-7333933  meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: הדרכות עמיתים לטיולים בפייסבוק הדרכות עמיתים לטיולים בערוץ יוטיוב, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND

image.png

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages