סיכום => (19.9.23) בעקבות ישראל ב"ק בירושלים, בהדרכת מורת הדרך טובה קלר

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => בעקבות ישראל ב"ק בירושלים, בהדרכת מורת הדרך טובה קלר

התקיים ביום שלישי ד' תשרי תשפ"ד (19.9.23) בשעות 17:00-21:00

כתיבה וצילום: ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/WhYrLrre734knPug6

סרט הסיור באדיבות אברם מש => https://youtu.be/z842Isro4Tw?si=LLQ8mxQkTdaEBGS0

לעיתים נדמה כי ההיסטוריה מעוצבת על ידי תהליכים וזרמים חברתיים עצומים הסוחפים עימם את בני האדם.

מבט מדוקדק יותר מגלה כי גם את שטף ההיסטוריה הובילו אנשים כמונו אשר יצאו חלוץ לפני המחנה והובילו שינוי עצום במו ידיהם.

תחנת הרכבת הקלה שער שכם

את הסיור הייחודי בעקבות פועלו של ר' ישראל ב"ק ובנו ר' ניסן ב"ק אשר הובילו פרויקטים אדירים של בניה והתחדשות בארצנו עוד במאה ה19, והיו הראשונים אשר הביאו את אוטוסטרדת המידע לארץ באמצעות הקמת בתי דפוס - יזמה ומובילה בידע רב מורת הדרך הנפלאה: טובה קלר.

אנו מתקבצים מול שער שכם בתחנת הרכבת הקלה, ובה פותחת טובה את הסיור באקורד האחרון שהתנגן בחייו של נשוא סיורנו, ההספד על ניסן ב"ק.

בהספד שנכתב בסוף המאה ה19 תלמידו של ניסן, חיים מיכל מיכלין מתאר את דמותו מלאת ההוד ואישיותו המרשימה של ניסן, ואת פועלם העצום של ניסן ואביו ישראל. בניית בית הכנסת המרשים תפארת ישראל בלב העיר העתיקה, בניית שכונות מגורים בבירתנו, חלוצי התיישבות חקלאית, וקשרים עם שועי עולם אותם ניצלו לטובת הציבור והקהילה.

מיד כמובן עולה השאלה, כיצד ענקי ציונות אלו שהקדימו את זמנם נעלמו מהזיכרון הציבורי שלנו? במסענו היום נתחבר אל פועלם העצום ודמותם המרשימה, נכבד את מורשתם, ובסוף הסיור ננסה לענות על שאלה זו.

בתי ניסן בק - משיבים עטרה ליושנה

בעוד אנו מתקדמים אל עבר רחוב הנביאים מגלה טובה כי בסיור קודם אחד מצאצאי המשפחה תיקן כי השם ב"ק נכתב ונהגה בקמץ, ואנו מקבלים את התיקון החשוב ופונים אל רחוב הנביאים בו בניה צפופה והמולה בלתי פוסקת של בתי קפה, מרכוליות, ומסחר לסוגיו.

ריח הקפה הנישא ברוח מבלבל מעט, אך אני מתרכז ועוקב אחרי טובה המתארת כי עד שנת תרפ"ט (1929) שכנו בכל האזור אשר ממזרח לתחנת הרכבת הקלה בתים ושכונות יהודיות צפופות. במאורעות תרפ"ט המון מוסת של ערבים שיצא משער שכם פרק את מלוא שינאתו על שכונות היהודים מצפון לשער שכם, החריב, רצח ופגע קשות בקהילה השלווה שדרה שם ורק בשנים האחרונות הקהילה היהודית משתקמת לה מאירוע נורא זה וחזרה להתגורר בחלק מבתי השכונה שנגאלו.

טובה באמת מכירה היטב כל אבן ומובילה דרך סמטה צרה הנסתרת בין בתי הקפה. טפטוף המוני מזגנים מלמעלה מנסה לשטוף ללא הצלחה את הסמטה האפלולית והארוכה, אך לפתע אנו יוצאים אל אור גדול ואל חצר מוריקה ורחבת ידיים שסביבה מבנים רבים שלפי חזותם עומדים כאן יותר ממאה וחמישים שנים.

החצר מלאה עצי פרי, מספר עיזים הלועסות בשלווה את ארוחת הערב, וצחוק ילדים מרחיב לב.

במרכז החצר רחבה גדולה ובה כסאות נוחים הממתינים לנו עת מדריכתנו שולפת קלסר גדול ומציגה את השחקנים ההיסטוריים שיעלו בקרוב על במת סיפור חייהם של משפחת ב"ק.

שכונת בתי ניסן ב"ק נבנתה מחוץ לחומות ב1875 (15 שנה בלבד לאחר משכנות שאננים עת החלה היציאה מחומות העיר העתיקה), ואוכלסה ברובה בחסידים, (עד אז יצאו מן החומות בעיקר פרושים ומחנה ישראל).

שכונה זו הוקמה בידי ניסן ב"ק בהשראתו הציונית של רבו, רבי ישראל מרוז'ין (נפטר 1850).

טובה מציגה את הדמויות הראשיות אשר נתנו את הטון באותה תקופה, שנות השלושים והארבעים של המאה ה19, מונטיפיורי ואשתו יהודית, הקיסר פרנץ יוזף, איברהים פחה, אליעזר בן יהודה ודב פרומקין.

עת הוקמה השכונה על ידי ניסן ב"ק, הציע ניסן למונטיפיורי לממן את הקמתה ובתמורה יקרא לשכונה על שמו ושם אשתו, 'אוהל משה ויהודית'. לא ברור מדוע סרב מונטיפיורי להצעה קוסמת שכזו, אך ידוע כי לאחר סרובו לממן את הבניה קרא ניסן לשכונה שהוקמה 'קריה נאמנה'.

תוך זמן קצר (וקשיים רבים כמובן) קמו כאן 200 בתים בהם השתכנו בצפיפות 800 יהודים מקהילות שונות ובנו כאן שמונה בתי כנסת לעדות השונות. תושבי השכונה אשר הכירו טובה לניסן קבעו עם השנים את שם השכונה 'בתי ניסן בק' אשר נותר שם המקום עד היום.

כאמור בתרפ"ט ספגה שכונה זו את המכה הקשה ביותר משכונות ירושלים, וההמון המוסת שהובל בידי עוכר ישראל - חאג' אמין אל חוסייני טבח בתושבים והסב סבל רב וחורבן עצום.

הרוצחים גם ירשו וערבים גזלו את בתי היהודים לאחר שנאלצו לעזוב את בתי ניסן בק. רק בשנים האחרונות לאחר מאמצים רבים ומאבק סיזיפי בביוקרטיה נגאלו מחדש מספר בתים וקהילה יהודית רעננה מחדשת את ההתיישבות החשובה וההיסטורית כאן, ומחזירה עטרה ליושנה.

משפחת הר-נוי, מראשוני השבים לאדמת אבותינו הגזולה חולקים עימנו את הקשיים הרבים עימם עליהם להתמודד, בפדיון הבתים ובחיי היום יום, אך גם את הרגשת השליחות וההגשמה הגדולה שנפלה בחלקם.

מרגש במיוחד הסיפור על יום הכניסה לבתים וגילוי מיקום גומחת המזוזה העתיקה שכוסתה בטיח. לאחר הסרת הטיח נקבעה מזוזה חדשה בשמחה ובברכה של התחדשות וצדק היסטורי.

את הביקור המרגש אנו מסיימים כמובן בתפילת מנחה משותפת ומרגשת כשפנינו אל הר הבית הקרוב כל כך.

טיילת החומות - בין צפת לירושלים

אנו שבים דרך הסמטה הצרה אל ריחות השוק העזים ומיד פונים אל הטיילת היפיפיה של אזור שער שכם. מזרקות מעוצבות מזרימות כאן מים דרך אמה ארוכה המוארת בשלל אורות צבעוניים, לאורך החומות נשתלו בצורה אסתטית חורשות נאות, נסללו שבילים, ונבנו פינות מנוחה נהדרות, ומעל הכל ניצבות חומות העיר העתיקה מלאות ההיסטוריה.

טובה כמובן מתמצאת היטב ומובילה אותנו אל פינת חמד סמוך לחומות, בה בין מדשאות נרחבות ותחת עצי נוי עתירי צמרת חבויים ספסלי ישיבה שהוצבו בצורת מעגל ומאפשרים לנו להתכנס בנוחות ולשמוע את סיפורו של ישראל ב"ק מתחילתו.

ישראל ב"ק נולד בברדיצ'ב (היום באוקראינה) ב1792, למשפחה שעסקה בתחום הדפוס, (לפני כ230 שנים). 

האיש היה ברוך כישרונות - צייר, פסל, איש טכני שלמד כיצד לתקן שעונים ואף איש הרפואה המסורתית.

באותה תקופה, לפני שהומצא מעבד התמלילים, כדי להדפיס ספר היה צורך לצקת את האותיות, לסדר אותן על לוחות, להדפיס את הדפים במכבש ולכרוך את הספר. ישראל איש האשכולות שלט במיומנויות אלו על בוריין, והדפיס בברדיצ'ב יחד עם שותף 26 ספרים שונים.

לאחר שנתבע על ידי מדפיס אחר, ולמרות שיצא זכאי במשפט החליט שכדאי להיות מדפיס יחיד בעירו, ובאותה הזדמנות להימלט מגזירות הגיוס של השלטונות הרוסיים דאז ולעשות מעשה ציוני.

כדי להשיג את הממון הדרוש לעליה לארץ עם בנו ניסן וחמשת בנותיו עבד במשך שמונה חודשים בפרך כדי לייצר שעון למגדל הטירה של אחד הפריצים המקומיים.

אל הארץ הגיע ב1831, עם עוזריו ומכונות דפוס, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס. למען האמת היה זה בית הדפוס השני אשר הוקם בארץ, במאה ה16 יהודי בשם אשכנזי הקים בית דפוס אשר הדפיס שישה ספרים ונסגר.

למרות זאת בעת החדשה היה בית הדפוס של ישראל היחיד בארץ ופרץ דרך חדשה בתרבות המקומית, וזאת בתקופה סוערת שבה איברהים פחה המצרי משיג שליטה בארץ, מנהיג מודרניזציה והמעצמות הזרות מתחילות להתעניין ולהתערב בקורה בארץ הקודש.

לאחר שהתבסס בצפת יחד עם הצוות שהביא עימו מברדיצ'ב, ובבית הדפוס מועסקים כ70 פועלים הוא שולח להביא את משפחתו ומשפחות צוותו לארץ.

באותם ימים הונהג גיוס בכפיה גם בא"י, ומרידות רבות פרצו נגד השלטון העותומני.

אחת ממרידות אלו בגליל (מרד הפלאחים) התגלגלה לכדי פרעות ביהודים, ובפרעות אלו נשרף בית הדפוס, יהודים רבים נרצחו, וישראל ב"ק אשר הוכה קשות נשא עימו צליעה שליוותה אותו עד סוף חייו.

באותה שנה נפטרה אשתו הראשונה, ומאשתו השניה נולדו לו עוד שתי בנות אשר אחת מהן תתחתן לימים עם ישראל דב פרומקין, שיקח על עצמו להפעיל את בית הדפוס בעתיד.

ישראל איש רעים ויוצר בקלות קשרי ידידות עם הפחה של צפת, אשר בתורו מתווך בין תושבי הכפר ג'רמק (מירון) שהיו בקשיים כלכליים לבין ישראל אשר קונה מהם חלק מאדמות הכפר. ישראל הקים במקום כפר חקלאי יהודי, הרבה לפני תחילת העליה הראשונה. את הכפר ניהל בנו ניסן.

כאשר שוקם בית הדפוס ונראה כי העניינים מסתדרים לטובה, היכתה בצפת רעידת האדמה האדירה של שנת 1837, העיר נחרבה ורבים מתושביה נספו.

לישראל נעשה נס, והוא טיפל בזקן חולה ולא הלך כהרגלו לתפילת מנחה בבית הכנסת אשר חרב ברעש, וחייו ניצלו. אך בית הדפוס עצמו נחרב.

חורבן צפת, הביא לנהירה של ניצולים חסידים לירושלים, אשר עד אז כמעט ולא ישבו בה החסידים, וגם משפחת ב"ק מעבירה את פעילותה לירושלים ומקימה בה בית דפוס חדש.

השער החדש - קניית המגרש לבית הכנסת תפארת ישראל

עת השמש צוללת מעבר לקו האופק פוסעת טובה אל השער החדש ועוצרת בשלולית אור ניאון כדי להשקיף אל שנת 1843 בה ממשיך סיפורה של משפחת ב"ק.

באותה שנה הצאר הרוסי ניקולאי מנהל משא ומתן לרכישת מגרש ענק ממערב לכותל לשם הקמת מתחם נוצרי. ניסן שהיה מקורב לשלטון מגלה את דבר הרכישה הקרבה ושולח מכתב בהול אל רבו מקור השראתו - רבי ישראל מרוז'ין כדי להתייעץ עימו בנושא זה.

הרב מרוז'ין חושש מאוד שמתחם נוצרי זה יחסום את דרך היהודים לכותל ופועל מיד. הרב אשר היה איש מכובד ועשיר שולח מיידית הון עתק לניסן בארץ הקודש וזה מיד קונה את המגרש, זמן קצר לפני ששליחי הצאר הרוסי הספיקו לסגור את העסקה. על מגרש מרכזי זה יבנה ניסן ב"ק בהשראת הרב מרוז'ין את בית הכנסת תפארת ישראל !.

מי שמכיר תהליכים ממשלתיים יודע כי תקציב משוחרר לא יוחזר, ובהתאם לכך אנשי הצאר משתמשים בכסף אשר הגיע לידיהם לרכישת מגרש מחוץ לחומות העיר אשר יקבל במהרה את השם "מגרש הרוסים".

המתחם הפרנציסקני - מלחמות הדפוס

אנו נכנסים אל העיר העתיקה דרך השער החדש, חולפים על פני מתחם מהודר של בתי קפה המציגים את החיים הטובים על שולחנותיהם, עוקפים את המתחם הנרחב של הפרנציסקנים ומגיעים אל מול שער הכניסה למתחם שלהם.

מה לפרנציסקנים ולמשפחת ב"ק?

מסתבר כי בית הדפוס הראשון בירושלים הוקם ב1817 על ידי הפרנציסקנים, ולמרות שהם לא עסקו במיסיונריות הרי שהיתה להם אג'נדה נוצרית סדורה, והיה חשש שיכנסו לתחום של הדפסת חומר עברי. מכאן שהיה צורך בבית דפוס עברי כדי לאפשר הדפסת ספרי קודש, ומאוחר יותר, לקדם את סדר היום הציוני.

חצר החבצלת - דב פרומקין

טובה מובילה בידענות בין הסמטאות המקסימות של העיר העתיקה בואכה חצר החבצלת.

בחצר זו גר חאג' אמין אל חוסייני צורר היהודים, ומכאן יצאו בראשותו פרעות ביהודים.

אך מסתבר כי אותו אמין אל חוסייני לא בחל בכסף עברי והשכיר חלק מהחצר ללא אחר מאשר דב פרומקין, חתנו של ישראל ב"ק.

עיתון החבצלת, ראשון העיתונים הציוניים בארץ הוצא לאור על ידי ישראל ב"ק החל מ1863, והועבר לניהול חתנו דב פרומקין ב1870. פרומקין המשיך להוציא את העיתון מחצר זו ממש.

בית הדפוס עצמו פעל כנראה מאזור תפארת ישראל, ומונטיפיורי איתו היו לישראל ב"ק קשרים מסועפים תרם את מכונות הדפוס בהם השתמשו. לאור הוקרה על תרומתו נקראה מכונת הדפוס "משאת משה ויהודית", וכך גם צוין על הספרים אשר הודפסו באמצעותה.

ישראל ב"ק הלך לעולמו בשנת 1874, ובנו ניסן המשיך בפעילות ציבורית ענפה, בין השאר כראש כולל ווהלין, בונה שכונות בבירה, וכבונה בית הכנסת תפארת ישראל.

 הכותל הקטן - רבי ישראל מרוז'ין

ההליכה בין סמטאות העיר העתיקה בלילה בעקבות מדריכתנו מדהימה ומגלה אתרים נסתרים רבים, ובלי לשים לב אנו מגיעים אל הכותל הקטן, קטע של כותל הר הבית מעט מצפון לכותל המוכר התחום עדיין בתוך סימטא צרה כמו שהיה הכותל באותם ימים בהם פעלו כאו בני משפחת ב"ק.

כאן באווירת המאה ה19 שהשתמרה היטב חולקת עימנו טובה את האגדות שנקשרו לדמותו של רבי ישראל מרוז'ין, ופותחת בניגון יפה המושמע דרך מערכת הקשר המשוכללת בה נעזרת טובה כדי להדריך את הסיור.

האגדה מספרת כי נשמתו של הרב מרוז'ין סירבה לרדת לעולם ולהיוולד, עד שמלאכי מעלה השמיעו לה ניגון חסידי כובש לב זה.

נשאלת גם השאלה מדוע הרב אשר היה ציוני מושבע, הקים את כולל ווהלין שניסן ב"ק עמד בראשו, ונתן ברכתו לאלפי חסידים אשר עלו לארץ לא עלה לארץ בעצמו. אין לנו הסבר ברור אך טובה התעמקה בנושא, והעלתה כי כשם שהבעל שם טוב עת רצה לעלות לארץ ישראל נפטרה אשתו, והוא קיבל רמז משמיים כי אשתו היא חלק מגופו ואם היא נשארת בגולה כך נגזר גם עליו.

אשתו של הרב מרוז'ין נפטרה בגולה, בשביעי של פסח בו אסורה אבלות, וחסידיו שאלו מדוע הוא מבכה אותה בשביעי של פסח?

על כך נענו כי הוא אינו מבכה אותה, אלא בוכה כי כמו הבעל שם טוב אינו יכול לעלות לארץ ישראל.

את הביקור מרומם הרוח בכותל הקטן אנו מסיימים כמובן בתפילת ערבית משותפת, ולאחריה יוצאים לכיוון גולת הכותרת של פעילותו של ניסן ב"ק, בית הכנסת תפארת ישראל.

בית הכנסת תפארת ישראל

מול בית כנסת החורבה (בית יעקב) אשר נבנה מחדש מחורבותיו ומהווה מרכז רוחני מרשים ומלא הוד, עומד עתה בעיצומו פרויקט שיקום בית הכנסת תפארת ישראל שעתיד להיות מרכז רוחני מרשים לא פחות.

בית כנסת זה הוא ללא ספק גולת הכותרת בפעילותו הציונית הרבה של ניסן ב"ק אשר שימש כאדריכל בית הכנסת.

כאמור המגרש להקמת בית הכנסת נקנה בשנת 1843, אך פרויקט הנדסי מורכב שכזה, הדורש מאבק בבירוקרטיה ומימון רב - מתמשך זמן רב, ובית הכנסת הכולל מוסדות נלווים נחנך רק בשנת 1872.

ועתה הזמן לחזור אל השאלה בה התחלנו, מדוע נשכח פועלם האדיר של בני משפחת ב"ק מן ההיסטוריה?

טובה אומרת כי ההיסטוריה היא דבר מורכב ואין לנו תשובה מוחלטת, אך ברור כי מספר גורמים חברו לכך.

ניסן ב"ק הלך לעולמו ב1889, בעשור האחרון לחייו הוא האט את פעילותו הציבורית. בשנים אלו ואחריהן החלה תקופה סוערת ומדהימה של תחיית עם ישראל בארצו - העליה הראשונה ואלו שבאו אחריה, הקמת יישובים ברחבי הארץ, תקומת מדינת ישראל, שחרור חבלי הארץ במלחמת ששת הימים ועוד ועוד.

לא פלא שפועלם של משפחת ב"ק ורבים מבני היישוב הישן עמד בצל מאורעות מדהימים אלו ודמויות חדשות ואחרות עלו על במת ההיסטוריה.

יותר מכך - לאחר קום המדינה, שכונת ניסן ב"ק, ובית הכנסת תפארת ישראל אשר נחרב נותרו תחת הכיבוש הירדני, ולא נותר מפועלו של ניסן ב"ק מבנה או קהילה שיזכירו אותו.

ואולי החשוב מכל - לא היה מישהו אשר ישמש כסוכן זיכרון, ויטמיע את פועלם של ישראל וניסן ב"ק בתודעה הישראלית, בסיור שלנו למספר שעות זכינו ללכת בעקבותיהם, ללמוד על פועלם, ולקחת עימנו מעט השראה ציונית לדרך.

תודות:

למורת הדרך טובה קלר, על סיור מעמיק, מושקע, מרתק וחוויתי בין אתרים נסתרים בירושלים, ובין פיסות ההיסטוריה החשובות של מורשתנו,

לעמית אררט המוביל אותנו בהשראה רבה לגלות, להבין ולהטמיע את ההיסטוריה של ארצנו,

ולעמיתים הרבים שבאו ללמוד, להנות ולכבד שניים מגדולי הציונות.

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND