סיכום => (17.3.25) יום חפירות בפודיום הגדול בהרודיון
SABA Amit
התקיים ביום שני, י"ז אדר התשפ"ה (17.3.25)
כתיבה: ירון בוצר
אל ההרודיון
ארצנו קטנה יחסית, ואך שעתיים נסיעה מאזור מרכז הארץ מובילות אל פסגות הרים רמות, ים תכול ויפה, מדבר עתיר הוד קדומים ועוד שלל נופים נפלאים.
מסתבר כי נסיעה קצרה מאפשרת לרוצים בכך גם נגיעה בלתי אמצעית בימי בית שני!
למי שאינו מכיר, ההרודיון הינו אחד האתרים הבולטים ביותר שנותרו מימי מלכות הורדוס. האתר נמצא מדרום-מזרח לירושלים, וצורתו החרוטית בולטת היטב בשטח הסובב.
חפירות העבר חשפו ממצאים רבים ומדהימים ברחבי האתר העצום, ממצאים הנגישים לקהל הרחב דרך הגן הלאומי אשר הוקם באתר. למרגלות האתר נחשפה בריכה רחבת ידיים מוקפת עמודים אשר שימשה את המלך הורדוס.
בראש האתר נחשף ארמון מפואר ובו טרקלין, חצר פריסטילית, ובית מרחץ ששימשו את המלך הורדוס, ובאמצע המדרון נמצא המאוזוליאום בו הונחה גופתו של המלך הורדוס לאחר שנפטר, לצד תיאטרון אינטימי ומעליו תא אירוח מלכותי.
באתר נחשפו עוד ממצאים רבים, וביניהם ממצאים מימי מרידות היהודים, מערכת מסתור מימי בר כוכבא, גרם מדרגות אשר קישר בין חלקו העליון של ההרודיון לשטח הסובב, ועדויות רבות לקיומו של יישוב ביזנטי שכוללות 3 כנסיות.
משלחת חפירות הרודיון ע"ש נצר עסקה בחודש אדר התשפ"ה בחקירת חלק פחות מוכר של אתר ההרודיון, הפודיום הגדול שבו יתכן שעמד הארמון התחתון של הורדוס.
הפודיום הגדול
עם שחר מקבל מנהל החפירה עמיחי ליפשיץ את קבוצת המתנדבים אשר הגיעה לסייע ולחשוף את סודות בית שני.
למעננו נפתח השער אל חלקו התחתון של אתר ההרודיון, ואנו מתקבצים סביב עמיחי על משטח מוארך בעל צורה מלבנית הנושק לגבעת ההרודיון מצפונה.
לפני התחלת יום החפירה, אנו מתכבדים בקפה מהביל, ובהדרכה חמה היישר מגילוי החפירה.
הארכיאולוג אהוד נצר אשר הגיע לכאן בראשית שנות השבעים זיהה בקומפלקס המלבני, המכסה שטח של כ130 מטרים אורך ורוחב של כ50 מטרים, את יסודותיו של ארמון רחב ידיים.
חתכי חפירה שביצע נצר באתר העלו כי מדובר למעשה בבמה אשר הוגבהה מעל פני השטח באמצעים הנדסיים כדי ליצור שטח מפולס שעליו הוקם מתחם עצום. לדעת נצר היה זה ארמון מפואר ששימש את הורדוס.
שטח הפודיום גדול בהרבה משטח הארמון אשר נחשף על פסגת הרודיון (ארמון מבצר ההר), וחשיפת האדריכלות מהווה את מטרתה המרכזית של החפירה הנוכחית.
חלק מסודות הבניה גלויים לעין הארכיאולוג חד העין מעל פני השטח, ועמיחי מוביל אותנו אל חלקו המזרחי של הפודיום בו שוכנת קשת תמיכה הרודיאנית שמורה היטב.
קשת זו מובילה אל קמרון חביתי באורך של כשבעה מטרים הנכנס אל מתחת לפני שטח הפודיום ומסתיים במפתיע בקיר תומך.
ברור כי קשת זו שימשה כדי להרים ולפלס את במת הפודיום, ולכן טיבו ומשמעותו של הקיר הנמצא במרחק קצר יחסית אל תוך הפודיום אינה ברורה בשלב זה.
מעט מצפון לקשת זו בולטים שרידי קימרון נוסף אשר קרס, ומן הסתם שימש לצורך דומה לזה.
בדורות מאוחרים יותר נסגרה הקשת על ידי קיר בעל בניה גסה בו נשאר פתח קטן, והקימרון החביתי שימש כאורווה לערבים אשר שכנו באזור.
בצידו המערבי של הפודיום בחרו בוני האתר למקם שני קירות מסיביים מאבני גזית המאונכים זה לזה ליצירת פינת הפודיום, ומילאו את החלל שבין קירות אלו בשפכי עפר כדי להגביה חלק זה של במת הפודיום.
עוד בצידו המערבי בולט פתח ברוחב של כשלושה מטרים הפונה אל הבריכה ההרודיאנית, ולצידו שרידי עמודים. מצידו הצפוני של הפודיום קל לזהות משטח מפולס המקביל לבסיסו של הפודיום, אשר אולי שימש בימי המלך הורדוס טיילת ממנה השקיף המלך על הנוף הנהדר הניבט מכאן, נוף שהשתמר היטב עד ימינו ...
מהממצאים בשטח אפשר להציע שעל הפודיום הוקם ארמון מפואר אשר התייחס אדריכלית אל הבריכה רחבת הידיים הנמצאת ממערב לו, דרך אשר יצאה משער הארמון המערבי הובילה אל הבריכה. טיילת מעוצבת ומאובזרת שכנה במקביל לארמון לנוחות משפחת המלוכה, וברור כי המשך החפירות באתר יגלו רבות על אודות עיצוב הארמון והאדריכלות של ימי בית שני.
לאחר מותו של הורדוס עברו כובשים רבים בארצנו, ובתקופה הביזנטית נהרס כליל המבנה, ומאבניו הוקם על הפודיום אתר ביזנטי בו בולטת כנסייה. למרות השינויים הרבים שיצרו הביזנטים, החופרים מתעדים בזהירות את קווי המתאר של המבנים הביזנטיים לפני העמקה אל השכבה ההרודיאנית המעניינת כל כך, עבודה סיזיפית ואיטית אשר עתידה להעסיק את משלחת החפירה עוד מספר עונות.
נוגעים בעבר
את יום החפירה אליו הצטרפתי ננצל על מנת לחפור בחלקו המזרחי של הפודיום, במיקום בו נמצאים שרידי כנסיה בעלת מבנה בזיליקה הפונה מזרחה. המבנה בו אנו חופרים נמצא בקרוב מעל הקימרון החביתי אותו סקרנו, ויש להעריך את מהנדסי ובנאי הבית השני אשר הקימו מבנה עמיד כל כך שעמד כאלפיים שנה ביציבות מרשימה.
האביב והטבע סביב שופעים, חרקים מתרוצצים סביב, ואנו אוחזים מעדרים ודליים וחושפים את התוואי של קירות תוחמים סביב פינת אחד ממבני העזר של הכנסיה. הקיר הראשי אותו אנו חושפים בנוי אבני גוויל בבניה גסה, אך קיר זה ניגש אל גיר קדום ונאה ממנו הבנוי מאבני גזית ולא ברור עדיין אם הוא שריד של הארמון המקורי, או בנוי מאבנים הרודיאניות אותם נטלו הבנאים הביזנטים.
חפירה ארכיאולוגית כשמה כן היא, מתמקדת בהסרת כמות עפר גדולה בחפירה מדויקת ואיטית כדי לגלות את סודות העבר הכמוסים תחת עפר הארץ.
לאחר מספר שעות של חפירה איטית אנו מגלים את תוואי הקירות, ואת התובנה כי השטח הזעיר בו חפרנו בהתמדה כה רבה מהווה אך דוגמא למאמץ האדיר הדרוש על מנת לחשוף את הפודיום כולו וכי דרושות כאן מספר עונות חפירה נוספות על מנת להעמיק ולגלות את כל סודות בית שני.
השמש העולה מאותתת כי זה הזמן לנער את העפר מעל הבגדים ולצאת למנוחה וארוחה קלה אל מול הנוף הנפלא הנשקף מכאן.
במהלך המנוחה מבאר עמיחי כי ההרודיון היה מרכז מנהלי אשר התפרס מאות מטרים מעבר לגבעת ההרודיון, וכי לדורות הבאים ממתין מסע גילויים בלתי נדלה.
לשאלתי בקשר לממצאים מסעירים כמו מגילות ואוצרות עתיקים מחייך עמיחי ואומר כי אם אכן יתגלו כאלו ישמח, אך עבודת הארכיאולוגיה הינה עבודה דקדקנית וכאן המטרה הראשית של המשלחת היא להתעמק בפרטי האדריכלות של ארמון הורדוס, ולתעד אותם היטב.
עונת חפירה טיפוסית נערכת כחודש בשטח, ולאחר מכן נערכת במשך שאר השנה במעבדה בניתוח הממצאים, תיעודם, והכנת אסטרטגיה לעונת החפירה הבאה.
התיעוד דורש עבודה משולבת של בעלי התמחויות רבים, מומחים לקרמיקה, מטבעות, אדריכלות של תקופות היסטוריות שונות, מומחים לניתוח בוטני וזואולוגי של ממצאים מן הצומח והחי ועוד בעלי מקצוע ומומחים, בתהליך דקדקני הדורש חודשים רבים.
הגילויים לעיתים מפתיעים אף את החופרים המנוסים, ולפני שאנו שבים לחפירה שולף עמיחי סלע גיר אשר נמצא באתר, ובו טבועה דמותו של מאובן גדול ושמור היטב של אמוניט אשר התגלה בין האבנים אשר שימשו את בוני האתר.
בנוסף מוביל אותנו עמיחי שוב אל השער אשר נחשף בצידו המערבי של הפודיום, ומסב את תשומת ליבנו אל שבר של כרכוב מודיליונים - כזה אשר עיטוריו בולטים לכיוון ההולך תחתיו ועליו חרוטות רוזטות (ורדות) שמורות היטב, המדגימות את העושר האדריכלי הטמון בעומק אתר זה.
החפירה בעונה הראשונה למעשה רק חשפה את פני השטח, ומן הסתם בעונות הבאות אשר יעמיקו אל שכבות בית שני יחשפו ממצאים מרעישים שישפכו אור חדש ועניין על תקופת בית שני, הקרובה אלינו כל כך...
לדף הפייסבוק של משלחת החפירה:
https://www.facebook.com/profile.php?id=100091327504768&locale=de_DE
תודות:
לארכיאולוג עמיחי ליפשיץ על סיור מעמיק וחוויה חשובה ומחברת של נגיעה בעבר של עמנו,
לצוות משלחת הרודיון הממשיך וחושף את סודות העבר על האירוח הלבבי,
ל-'עמיתים לטיולים' - עמית אררט ועידו מאושר על הזכות הגדולה להשתתף בחפירות היסטוריות,
ולמתנדבים הרבים אשר באו לתת, לגלות ולעשות היסטוריה.
באחווה וברעות