סיכום + סיור נוסף בפסח => (1.4.21) 'עמיתים לטיולים' האדם הקדמון וטבע פראי בארץ ישראל: שמורות נחל יבניאל וחורשת יעלה

87 views

Skip to first unread message

SABA Amit

unread,

Mar 9, 2021, 2:48:09 PM3/9/21

to עידו מאושר עלי, שמשון ברזני בית שאן, ירון בוצר כפר יונה באר שבע‎

בס"ד

מחזור ב'

'עמיתים לטיולים' האדם הקדמון וטבע פראי בארץ ישראל:
שמורות נחל יבניאל וחורשת יעלה,
טיול למיטיבי לכת בינוני

יתקיים בע"ה בפסח ביום חמישי יט' ניסן תשפ"א (1.4.21)
בשעות 11:30-18:30

בהדרכת מורה הדרך שמשון ברזני 052-2798027 shims...@bezeqint.net

לפרטים ולהרשמה => tic.li/Vz4Kw0g [ מספר המקומות מוגבל ]

סיכום מחזור א' אשר התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת כי תשא - פרשת פרה, כא' אדר תשפ"א (5.3.21)

בעוד אנו נוסעים אל דרום הכנרת, בנופים הצבעוניים של האביב, שואל אותי שותפי לנסיעה: "מורה הדרך היום שמשון ברזני הוא זה שעיניך בורקות כאשר אתה מדבר עליו?".

"כן בהחלט, הגבר ציפיות לסיור מרתק ומלא נקודות קסם הידועות רק ליודעי חן" - אני עונה.

עם הגיענו לנקודת ההתכנסות אנו מגלים כי פתחנו את סיורנו באחת מאותן נקודות קסם, גשר בית זרע הנטוי על הירדן.

הירדן זורם בבטחה ובפכפוך שקט גם אם גובה המים רדוד יחסית, גדותיו שופעים פריחה אביבית צהובה, וכל המראה אומר שלווה קסומה על גדת הנהר.

גשר בית זרע הינו גשר בטון לרכב אשר מצידו הדרומי נטוי גשר צר יותר להולכי רגל הבנוי אדני רכבת מעץ המחוזקים בקורות פלדה ונקרא על שם רועה צאן - 'נחום' אשר בימי המדינה הצעירה הגה את רעיון בניית הגשר. שלט הקבוע אל צד הגשר מגלה כי הגשר נבנה על ידי חברי קיבוץ בית זרע הסמוך ביום אחד של עבודה מאומצת, לעומת זאת שיפוצו בעת המודרנית נמשך יותר משנה. כוחה של הקידמה.

תל עובדיה

שמשון מדריכנו חולק בחיוך את סיפור הדרך אותה נעבור היום ויוצא מיד אל תחנתו הראשונה, תל עובדיה, גבעה יפה הנושקת לעיקול נהר הירדן ותחתיה ניצבים עדיין שרידי תחנת קמח.

שמשון נעזר בחוקר הארץ ויקטור גרן אשר תאר לפני כ150 שנה כפר ערבי קטן ששכן בראש גבעה זו, ומוסיף כי תחנת הקמח למרגלות הכפר הונעה בכוחם של מים מנחל יבנאל הגבוה ממיקומנו, שהובאו עד אליה באמת מים.

בין כפר זה להתיישבות בדגניה (אז רק קיבוץ בודד אשר בית הראשונים שלו עדיין בוהק באדום מצפוננו) שררה עוינות שמקורה ברצח של חלוץ דגניה, משה ברסקי.

תחילת הסיפור בנופלו של שמואל דיין (אביו של משה דיין) למשכב, ובימים ההם רופא בקיבוץ אין ויש לצאת למסע אל מנחמיה כדי להביא מזור. משה ברסקי התנדב לצאת אל המסע עם פרדתו, אך בדרך חזרה סמוך לעובדיה הותקף בידי פורעים, נלחם בהם ואף פצע אותם. במהלך הקרב ברחה הפרדה והגיע חזרה אל דגניה, אך משה נפצע ומת מפצעיו.

חברי דגניה זועזעו קשות מרצח לאומני זה אשר היה הראשון אותו חוו, אך התנחמו במכתב אשר שלחו הוריו של משה, מכתב אותו קורא בהתרגשות מדריכנו, ומפציר בחלוצים להמשיך ביישוב הארץ ומבטיח כי אחיו של משה ברסקי, שלום, אף הוא יגיע לארץ ויחבור לחלוצים תחת אחיו אשר נפל.

האשם ברצח משה ברסקי נפל על ערביי עובדיה, ועם קום המדינה חששו מנקם ועזבו את כפרם לבלי שוב.

אתר פרהיסטורי עובדיה

אנו צועדים בין מטע תמרים ושדה חיטה החולשים בשפע על קו האופק משני צדדינו, וחרציות ושפע חרדל לבן (הפורח בצהוב למרות שמו) מלווים בצהוב את דרכנו.

האתר הפרהיסטורי עובדיה למרות היותו שם דבר בחקר האדם הקדמון, איננו מטויל או מונגש ונבלע כמעט כולו בצמחית הבר שבעונה זו מגיעה עד גובה הכתפיים.

שמשון מניף תצלום אויר המגלה את גודלו של האתר עת נחפר, אך היום גלוי רק חלק קטן מחפירה זו המכוסה בסככה בלב השדה.

אנו פורצים דרך בשדות הזמן והשעורה, ואלפי האביבים שעברו על אתר זה לא פסחו גם על האביב השנה ואנו פוגשים בדרכנו שפע נוריות, ביניהן אחת צהובה נדירה, ואף פרט בודד של דבורנית דינסמור.

האתר עצמו מגלה באופן מעט מאכזב מספר שכבות של רצפות שנוצרו מחלוקי נחל ועפר, ועתה נטויות בכ70 מעלות עקב הזמן הרב שעבר על האתר וכוחות הקימוט של השבר הסורי אפריקני הסמוך.

למרות המראה הדל הסיפור מאחורי האתר המתוארך ללפני 2 מיליון שנה ועד לפני כ700 אלף שנה, בו ישבו מיני אדם קדום מרתק, ולשם השוואה מערות האדם הקדמון בכרמל מתוארכות (הקדומות שבהן) ללפני כחצי מיליון שנה בלבד.

שמשון מתמקם בתשומת לב בלב השטח המוריק וחולק עימנו את סיפור המקום. בחור מאפיקים אשר גילה בתחילת שנות ה60 בעת חריש ממצאים בשדה זה הזעיק את פרופסור משה שטקליס, חוקר הפרהיסטוריה הידוע ובר הסמכא אותה עת, (למי ששמו מצלצל מוכר, משה שטקליס היה בעלה של סופרת הילדים מרים ילן-שטקליס).

את חפירתו של שטקליס המשיך תלמידו עופר בר יוסף, והן נמשכות עד ימינו.

באתר נחשף מימצא רב הכולל כ60 שכבות קרקע כמו אלו אשר ראינו שבתוכם עצמות בעלי חיים, ועצמות אדם מהקדומות שנתגלו מחוץ לאפריקה, כמו גם מספר רב של כלי אבן קדומים.

באתר זה אין מערה, וההתישבות שנמשכה לאורך מאות אלפי שנים היתה ככל הנראה במבני בוץ או סוכות. אתר דומה התגלה ליד גשר, ועדיין מסעיר את עולם חוקרי הפרהיסטוריה.

ממבט באזור קל להבין מדוע שכנו כאן בני אדם קדמונים תקופה ארוכה כל כך, שפע מים (אולי אפילו אגם קדום שהגיע עד כאן), אקלים חמים, ושפע בוטני. ורק אני במעשיות אופיינית מנסה לחשב כמה הון בארנונה חסכו אלו במשך מאות אלפי שנים בהן לא היו כאן רשויות.

הממצא שנחשף כאן על ידי הארכיאולוגים אומנם קדום, אך שמשון איש השטח מגלה כי עדיין אנו יכולים לטעום בקלות מתפריט אותם אנשי קדם, ובאומרו זאת תולש גבעול של חרדל לבן (כאמור פורח בצהוב אך נקרא כך על שום שערות לבנות על גבעולו), שטעמו משובח ומעודן ובהחלט טוב מכל חרדל תעשייתי. לתפריט מתווספת בקיה צרפתית אשר ממנה פותח הפול, וגדילן אשר קוציו מקולפים וגיבעולו העסיסי בעל טעם המזכיר הכלאה בין מלפפון ותירס בשל. הניאנדרטל אשר בתוכנו מתעורר ואנו טועמים גם את גבעול החלמית אשר לו טעם תפל מעט אך עדין ובלתי מוכר, ואנו אף מקבלים ממדריכנו מתכון מנצח לחביתת ירק מחלמית אשר הינה גם טעימה וגם בריאה.

כדי להמחיש את השפע הפרוש סביב מגלה שמשון כי עגל הנולד במשקל 50 קילו תוך שנה של ליחוך עשבים עשירים אלו מעלה מאות קילוגרמים במשקלו!

נחל יבנאל

בעוד אנו מכרסמים גבעולי חלמית וצועדים לאיטנו בין השדות, פריחה צהובה של חרדל עוטפת את השביל סביבנו מעל גובה הראש, ובוץ ורחש מים זורמים מגלים בתוך השפע הזה את ערוץ נחל יבנאל הזורם במרץ תחת חורשת עצי אקליפטוס הנהנים מנקודת קסם זו עשרות בשנים.

אכן חוויה מפעימה נשזרת אל נקודת קסם ואנו נהנים מחציה חוויתית של הנחל, וחלקנו גם מהשתכשכות בו, ולקול מצהלות הזאטוטים והצעירים ברוחם חולפים על פני אשדות קטנים ופלגים נאים המתובלים כולם בחריפות החרדל שקשה להפסיק לכרסם.

העיניים מתרגלות אט אט לפריחה הצהובה העזה ונקל יותר לזהות נוריות אדומות, מקור חסידה סגול, קחוון לבן ואפילו מרגנית זעירה בעלת גוון כחול מהפנט בתוך השפע הבלתי נדלה.

השביל עולה מעל הערוץ, וגם כאן נכונה לנו מדי פעם חציה חוויתית של פלג קטן המתנקז אל הנחל מטה, או עקבות בקר רבות שהתמלאו מים והפכו לביצה שלאחריהם שוב אנו נהנים מפריחה קסומה.

קול זרימת המים המתגבר מגלה בריכה נאה המתאימה לשכשוך כמובן של הדסה לב, ואיסוף של ליטרת בוץ הגונה בדרך אליה, והמשך הדרך הינו כולו התכתבות בין פכפוך הנחל ושירת העשבים.

לפתע מפרה את השלווה צעקתו של ד"ר חזי הורן המפנה את מבטנו למרום הערוץ, בו עוברת אמת מים ישרה אשר סיפקה בתקופה הרומית מים לעיר טבריה מעיינות יבנאל.

לאחר שחקרנו את העבר המרשים, אנו שבים אל ההווה הרטוב ואל השביל המוליך בתוך פלגי מים קטנים, פארק מים טבעי וחוויתי המתאים לשעשוע רטוב - אה מחיה!

חורשת יעלה ועין סאני

חציה רטובה אחרונה של נחל יבנאל ואנו שועטים דרומה במעלה הרכס השופע נוריות, רקפות סגולות ופריחת תלתן לבנה, לתמונת נוף עורגת אחרונה של נחל יבנאל.

העליה קשה אך מתוגמלת היטב בערוץ נחל זורם, מפלונים קטנים, ובחורשת יעלה הממתינה לנו שופעת צל בראש המעלה.

בעוד אנו נחים בצל עצי שיזף עצומים ורבי שנים תוהה בקול שמשון כיצד ניצלו עצים אלו מגרזן הכורת, וההסבר ההגיוני היחיד הוא קדושה שיוחסה למקום זה.

מדריכנו קורא מהתנ"ך את סיפור הקרב בין ברק בן אבינועם לסיסרא, ואת מיקומו המיוחס לנחל הקישון, ואת מיקום אוהל יעל אשת חבר הקיני המיוחס לפתחת נחל עירון.

אך מסורת אחרת מייחסת את מיקום הקרב לנחל תבור שניקרא בידי הערבים 'קיסון', ואת מיקום אוהלה של יעל ממש לחורשה זו, חורשת יעלה שנקראה על שמה, ומכאן אולי קדושת המקום.

מספר מטרים מהצל המפכה של חורשת יעלה, שוכן עין סאני, מתחם שכולו אהבה מפכה לצועדי שביל ישראל. המתחם מהווה מקום מרגוע ומנוחה להולכים בשביל ישראל, אשר יכולים לנטוע בו את אוהלם, למלא מים ממי מעיין סאני, לרחוץ בבריכה אותה ממלא המעיין (ניסיתי את הבריכה, חמימה יחסית ונעימה), ואף לכבס את בגדיהם במכונת השביל המונעת בשילוב של קסם המהול במעט אנרגיה מתא סולרי קטן המוצב בסמוך.

המתחם כולו משולב ביצירות אמנות אישיות שנרקמו ביד אוהבת, פינות ישיבה וערסלים, ובאמת הצטערתי שזמננו קצוב ועלינו לעזוב את עין סאני ולשוב לדרכנו.

הדרך חזרה אל בית זרע עוברת בהליכה על דרך עפר רחבה, אך גם דרך זו צופנת בחובה סוכריה אחרונה לפני שובנו, עם ההגעה אל קצה הרכס אנו נפעמים ממראה מרהיב של דרום ים הכינרת המלא עד גדותיו, היישובים המתרפקים אל המים, ונוף הרי גולן מעברה השני של הימה גולשים גם הם כמונו אל מי הכנרת והירדן.

תודות:

למורה הדרך שמשון ברזני אשר ימים מספר לפני הטיול יצא עם מזמרה לשטח ופינה עבורינו את ענפי שיחי הפטל הקוצניים מהשביל המסומן, וכמובן על הדרכת טיול מרהיב, מלא ידע, שנינות וטעימות מהשפע של הטבע,

לעמית אררט ועידו מאושר המפיקים לנו סיורים מדהימים,

ולעמיתים אשר באו לטעימה קסומה מעמק הירדן.

אלבומי תמונות באדיבות: שלומי ליס י.בוצר

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com