סיכום סיור מברקן לכורכוש, במסגרת הפנינג הטיולים מהודו ועד כורכוש שהתקיים בשושן פורים תשע"ו בהובלת
אהרון טבגר.
אולי המלך אחשוורוש עשה את המישתים המפוארים ביותר מהודו ועד כוש, אך בהחלט מדרשת הרי גופנא מארגנת את הפנינג הטיולים המפואר ביותר מדי שושן פורים בכורכוש.
כמובן אם כך שהצטרפתי ל20 עמיתים (שלא שכחו לכוון את השעון לזמן קיץ) באזור התעשיה של אריאל לטיול מיטיבי לכת שלא נראה כמותו מאז ימי שלוט אחשורוש על החורבות המקיפות את הגבעות אשר מסביב לברקן.
לאחר הקפצת רכבים אל אזור התעשיה הסמוך של היישוב ברקן בנקודה הצופה על גתות ברקן והגבעות הסמוכות, אנו יורדים אל ערוץ נחל קטן כשאת דרכינו מרפדים מרבדי פריחה בשלל צבעים שלא היו מביישים אף ארמון בשושן...
הליכה קצרה מביאה אותנו אל חורבת אל בורך הגובלת באזור התעשיה של ברקן ואשר שימשה בתקופה הביזנטית כאזור תעשיה אזורי שעדיין ניתן למצוא בו שרידי בורות מים, מחצבות אבן גיר ומספר גתות ענקיות שלאכזבתנו כבר מזה יותר מאלף שנים אינן מכילות יין...
אהרון מנצל את הסיור בין מתקני הייצור העתיקים לסקירה על האזור הנשקף אלינו ועל תעשיית היין המשגשגת ששכנה כאן במשך השנים מן היין האיכותי ביותר שהועלה לירושליים לצרכי המקדש, דרך תעשיית היין הביזנטית שבסביבת גתות הענק שלה אנו מטיילים ועד למפעל יין ברקן ששכן כאן עד לא מכבר.
אנו ממשיכים במורד ההר תוך התגברות על האתגר שמעמידים בפנינו הטרשים, מי בקפיצה מזה אל זה ומי בהחלקה על הישבן וחיש קל אנו מגיעים אל שביל נוח העובר בין פרדסי הזיתים ומוריד אותנו אל הכביש המוליך לפדואל ואל המנהרה העוברת מתחת לכביש חוצה שומרון.
המנהרה עטורה בכתובות גרפיטי ופשקוילים המעדכנים אותנו לגבי עינייני השעה הבוערים , ואילו נהגי היישובים מנפנפים אלינו לשלום וצופרים לעידוד המטיילים בשומרון.
כמה מאות מטרים במעלה הכביש ואנו יורדים ימינה שוב אל מרבדי הפריחה וביניהם מוליך אותנו אהרון אל 3 אחוזות קבר משפחתיות מימי בית שני החצובות בסלע הגיר.
בעוד אהרון סוקר את השתנות מנהגי הקבורה היהודית עם השנים ,מקבורת שדה בימי בית ראשון אל אחוזות קבר מפוארות בהן המשפחות היו משאירים את הנפטר בחדר מרכזי וחוזרים לאחר זמן לאסוף את העצמות בכד שהונח עם שאר המתים (מכאן הביטוי נאסף אל אבותיו) חוקרים הילדים את נבכי מערות הקבורה בעזרת סקרנות אין סופית ופנסי אייפון, ואילו לאחר ההסבר מצטרפים המבוגרים ונדחקים דרך הפתחים הצרים לסיור מהיר ומעניין בחדרי הקבורה אשר מתחת לסלע.
מכאן אנו עולים אל חורבת חמד ששרידי קירותיה ניבטים ממרומי הגיבעה ושם חולק אהרון ממעיין הידע שלו על האזור המקיף אותנו , על מקומות בטווח עין שבהם משוער כי נקבר יהושע בן נון, ועל חורבת חמד שראשיתה יישוב יהודי (ומכאן מערות הקבורה) ואחריתה יישוב ענק מהתקופה הרומאית שממנו נשארו עד ימינו המוני אבנים מסותתות ושרידי קירות, כנסיה עתיקה, קבר רומי עם נר נשמה חצוב בסלע וכמובן גתות ששוב אינן מכילות אפילו טיפת יין...
אנו חוזרים אל הכביש אל פדואל וחוצים לכיוון מזרח תוך שאנו עוברים בסמוך לוילות המפוארות של הכפר ברוקין. ברקע מפריע המואזין את השלווה , אולי גם הוא קורא את המגילה?
עלייה קשה ושוב ניצחון רוח האדם על הטרשים מביאה אותנו את חורבת כורכוש על שלל מחצבותיה המלאות במי גשם (ובאחת מהן אף מרבד של נוריות מים!) ואל מבני הקבורה המפוארים החצובים אל צלע גבעת הגיר.
הקפצה למכוניות הממתינות בברקן, וחזרה הביתה עד לפעם הבאה. אכן למה לא בא פורים פעמיים בשבוע?
ותודות בהשראת המגילה,
כי אהרון הטבגרי, ראש למדרשת גופנא וגדול למטיילים, ורצוי לכל טיוליו, דורש טוב בהסבריו, ודובר שלום לכל העמיתים.
וגם סבא עמית זכור לטוב...