כתיבה וצילום: ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/dfvVrpXGCzWg5JZa8
אומרים שהרחק בהרים ישנו נחל נסתר ובו מצוקים תמירים, בריכות קסומות, מרבדי פריחה ונופים משכרים.
לא צריך להגזים... נחל קנה למען האמת מאוד קרוב...
הימים מתארכים, והפעם יעדנו בטווח חצי שעה נסיעה מביתי אשר בשרון ומאפשר התעוררות נינוחה ויציאה הרבה לאחר הזריחה.
גבעות השומרון נענות להפצרות האביב המתקרב בצבע ירוק עז והלב נענה לארץ התנ"ך ומפעם בעוז.
חוות גלעד
אל סיורנו המסיים את סדרת הסיורים המעמיקה בהר מנשה 'הר ועומק', אנו נאספים אל חוות גלעד בלב השומרון השליו.
סדרת סיורים זו אשר החלה בגבול הצפוני של נחלת מנשה בנחל עירון מסתיימת בגבולה הדרומי, נחל קנה.
נתנאל וילנר, רכז ההדרכה של מסו"ל שומרון מתייצב בפני הנוף המשגע הנשקף מפסגות חוות גלעד וחולק עימנו את סיפור הדרך בה נפסע היום.
תוך זמן קצר אנו צוללים מרום הפסגות אל תמונת הנוף המוריק ואל השמש העולה מעל הרי שכם ומאירה את מצפה רינה, אשר נחנך לזכרה של רינה שנרב שנרצחה על ידי מחבלים בני עוולה.
בעוד העיניים והלב לוגמים את היופי המתפרץ מכל עבר עורך מדריכנו תצפית מודרכת אל הסביבה.
מולנו ציר גלעד המחבר את יישובי גב ההר לדרך האבות. הציר נקרא על שמו של גלעד זר שנפל בעת מילוי תפקידו. על שמו נקרא ציר תנועה חשוב זה, וכן היישובים חוות גלעד ורמות גלעד.
מעבר לציר מצפון מזרח בולט הר גריזים אשר חוות גלעד שוכנת על שלוחה יפה שלו, וממזרח היישובים הוותיקים יצהר ואיתמר מתנשאים בגאון על קווי הרכסים העוטפים את מקומנו.
מדרום לנו העיר המתפתחת אריאל בולטת ופרושה על רכס נישא, והרחק מצפון חדי העין יכולים לאתר את רכס חומש.
כדי לנווט נכונה כאן יש לפתוח את ספר התנ"ך. מדרום מערב לנו נמצא הכפר פרעתה המשמר את שמה של פרעתון המקראית ממנה יצא השופט עבדון בן הלל הפרעתוני, ואחד מגיבורי דוד: בניהו הפרעתני.
נתנאל מניף מפה עדכנית ומשייך את תוואי השטח הנשקף אלינו לגבול הנחלות של אפריים ומנשה. באזורנו הגבול חופף היטב את נחל קנה, מלבד מן בליטה באזור אריאל בה מתרחק גבול הנחלות דרומה מנחל קנה, ואילו יישובי אפרים חודרים אל נחלת מנשה, ועל כך נתהה ונסביר במהלך סיורנו.
אל נחל קנה
אנו פוסעים בעקבות הפסוקים אל שיפולי הגבעה, כאן קול פעיית הצאן מקבל את פנינו לחוות יתדות.
חווה זאת הינה חווה תיירותית, המעבירה את חווית השומרון והחקלאות להמוני צעירים וצעירים ברוחם, הנוהרים אל החוויה הייחודית.
הירוק החם של נחל קנה עוטף ומחבק את דרכנו וניצוצות פריחה צבעוניים מלווים את דרכנו במורד אל ערוץ אחד מיובלי הנחל.
ניצוצות הפריחה מצטרפים לריכוזי צבע הפזורים בין כרמי זיתים והטבע מחייך אלינו מעבר לכל פיתול בערוץ הנחל.
לאחר כברת דרך אנו מטפסים על קשת הצבעים הפרחונית במעלה גדת הנחל אל חורבה אשר אבניה סימנו את תחנות חייהם של אנשי קדם, והיום מסמנות את תחנת ארוחת הבוקר שלנו...
חורבת טפסה
לאחר ששבענו והחלפנו כוחות מוביל אותנו נתנאל לסיור נהדר בין המבנים השמורים היטב של חורבת טפסה.
הראשון מביניהם הינה מערה קטנה חצובה בסלע הגיר אשר גגה קרס ואור שמש רך מאיר את חללה. האור חושף מערה מעוגלת שבפיתחה בנוי אגן היקוות המלא במי גשם צלולים, ובשוליה של המערה מספר גומחות קטנות בגודל של כמטר מעוקב אליהן מובילות שרידי תעלות.
למרות שהשוואה למערות קבורה מעלה מיד את ההשערה כי מדובר בגומחות קבורה, הרי שגודלן הקטן מדי לכל אדם מבוגר, והתעלות המובילות אל הגומחות פוסלות השערה זו.
מהשרידים נראה כי כאן שכן אי אז מתקן עיבוד חקלאי או תעשייתי, או אולי מתקן אחסון. שרידי קרמיקה שנסקרו באתר מצביעים על יישוב רציף כמעט בכל העת הקדומה ואינם מסייעים לנו רבות בפתרון התעלומה. כנראה שאתר ייחודי זה ימתין לחוקרי העתיד.
פלאי העבר אינם מסתיימים כאן, ונתנאל מוביל אותנו אל בור שאולי שימש כמקווה ואל חלל תת קרקעי השוכן מעבר לכניסה מקושתת. החלל בנוי היטב ובו תקרת 'חבית' מעוגלת בגובה של כשתי מטרים, רוחב של כארבעה ונמשכת ליותר משמונה מטרים. בקצה החלל ישנה כניסה לתעלה קטנה.
סיור מהיר בין קירות חורבת טפסה מגלה מספר כניסות מקושתות שכאלו, אשר מן הסתם מובילות לחללים דומים.
אנו מותירים מבנים מסקרנים אלו לחוקרי העתיד ושבים אל עץ התאנה אשר תחת ענפיו סעדנו לא מכבר כדי לתהות על קנקנה של חורבה זו.
נתנאל מקשיב לרחשי ליבנו ומגלה כי השם חורבת טפסה אולי משמר שם תנכ"י, העיר תפסח המוזכרת בכיבושיו של מנחם בן הגדי (מלכים ב' טו'). מהפסוק ניתן להבין כי תפסח המוזכרת הינה בגבול השפעת העיר תרצה, ולכן תפסח המוכרת לנו מעבר הירדן אינה באה בחשבון.
תפסח מוזכרת גם בספר מלכים א' פרק ה' בתחום מלכות שלמה. שם מוזכר כי הוא רודה מתפסח ועד עזה.
את עזה ניתן לזהות עם עזון הסמוכה אלינו, ואת חשיבות שלטון שלמה בין שני יישובים אלו ניתן להסביר בדרך החשובה העוברת לאורך נחל קנה ומחברת את מישור החוף עם גב ההר, דרך שהשליטה בה קריטית למושל בארץ.
שמורת נחל קנה
אנו גולשים בעקבות קשת הצבעים חזרה אל ערוץ הנחל ומתפתלים עימו עד לגבול השמורה המוכרז.
המעבר של קו השמורה המוכרזת מודגש ביותר בצמחיה עבותה המכסה את מדרונות הנחל, ובחורש ים תיכוני המבהיר היטב את חשיבות השמורה להגנה על המגוון הטבעי ושימור הנחל כאתר פנאי, נופש וטבע.
הליכה קלה מובילה אותנו אל אתר ייחודי, מפגש בין שתי שכבות סלע המודגש היטב בצניר, אולי חצוב, ממנו בוקעים מספר מעיינות קטנים שחלקם מרטיבים את הקרקע וחלקם נאגמים אל בריכות זעירות החצובות בסלע הגיר.
המים קפואים למהדרין אך מרעננים ואני ממלא את כובע הטיולים ומתרענן היטב במקלחת המאולתרת הנוצרת עם חבישתו מחדש.
מפגש שכבות הקרקע המרשים הזה הינו המקום לפתור את תעלומת גבול הנחלות אותו העלה מדריכנו בתחילת הסיור.
מסתבר כי גבול הנחלות בין שבט אפרים למנשה עובר לאורך קו התפר הגיאולוגי בין קער שכם וקמר רמאללה, ובין סוגי קרקע שונים בטיבן ובערכן החקלאי. זו כנראה הסיבה שהגבול אינו נצמד לגבול הטבעי של נחל קנה ומוטה בבליטה רחבה דרומה באזור אריאל.
הבדל הטיב בין הקרקעות יכול גם להסביר מדוע מספר מערי אפרים (יהושע טז') נמצאות בתוך נחלת מנשה, אולי כפיצוי על איכות הקרקע הפחותה בנחלת אפרים.
את סיורנו אנו מסיימים במפגש עם ההסעה שאורגנה מראש על ידי מוביל הסיור לרגלי המצוק עליה בנויה העיר היפה עמנואל, ובנסיעה חזרה דרך היישובים הרבים השבים ובונים את נחלת האבות.
תודות:
לנתנאל וילנר על סדרת סיורים מעמיקה, מלאת ידע ומחברת לאורכו של הר מנשה,
למסו"ל שומרון ו'עמיתים לטיולים' על החבירה המוצלחת להוצאת יוזמת הסיורים 'הר ועומק',
ולמטיילים הרבים שבאו אל ההר ללמוד ולהעמיק במורשתנו החשובה.