בס"ד
לבכות ולטבול - במעיינות גוש עציון לאור ירחסיכום => (10.7.25) 'עמיתים לטיולים' טבילות היסט(ו)ריות בלילה במעיינות גוש עציון יום חמישי אור ל-ט"ו תמוז תשפ"ה
כמה שעות לפני שאני אמור להעביר טיול טבילות לילי קשוח של כמעט שלושים קילומטרים לאור ירח מלא, נרצח צעיר בפיגוע כמה מאות מטרים מנקודת המפגש שלנו.
אם עד אותו רגע חשבתי שזה חשוב לקיים את הטיול הזה לא משנה מה, אני כבר לא חושב כך יותר אלא בטוח, אסור לתת לטרור לנצח, אסור לתת לפחד לנצח, אז למרות שבקבוצת הוואטסאפ של הטיול היו רשומים כמה מאות, בסופו של דבר הגיעו "רק" כמה עשרות אבל כל אחד שהגיע היה חלק מחבורה מופלאה שבמשך לילה שלם טבלה בכל מעיין או בור מים אפשרי, תוך כדי חפירות שלי על האנשים שבזכותם אנו פה, לטבול עם דמעות בעיניים.
אחד הטיולים הכי מרגשים שאי פעם יצא לי להוביל במסגרת עמיתים לטיולים, אולי הכי מרגש ועצוב בו זמנית, לא יודע אם זה בגלל הטבילות הקסומות בבור המים המרהיב שמשקיף לנחאלין, או הטבילות בבריכות האינפיניטי המרהיבות תחת כיפת השמיים כשהירח משתקף לו במים, אבל כשאנו מגיעים לחירבת ג'ומג'ום, פסטיבל טראנס מטורף שהחבר'ה המקומיים של בת עין ארגנו, אני מוביל את כולם לפסגה, נוף עוצר נשימה, מוזיקה שנכנסת לורידים, ושם אולי בהשפעת הוויסקי של ששי, יש רגע מושלם וטהור בתוך כל המחזה הסוראליסטי הזה של רגש מתפרץ, הירח שוקע בבית עין ב' והזריחה עולה לה בגבעות, אי אפשר להפריד בין השמש לירח, וכנראה שאי אפשר להפריד גם בין העצב לשמחה.
לטבול ולבכות
תודה ענקית לעמיתים לטיולים בראשות עמית אררט שתמיד זורמים עם הרעיונות ההזויים שלי, תודה לחטמר עציון ומוקד הגוש שלא ביטלו לנו את הטיול, לחבר'ה מבת עין על המוזיקה, לששי על הוויסקי, ולכל אחד ואחת מהחבורה האמיצה והקשוחה שהייתה חלק בלתי נפרד מהמסע הקסום הזה בו זכינו לראות את הירח והשמש בו זמנית, ולטבול בשמחה ובעצב בו זמנית.