ביום הבחירות בחרנו במדבר יהודה. בלי קליטה סלולרית, בלי אינטרנט, בלי מתקפת סמסים. בחרנו בנופי מדבר פראיים, מתקפת פרפרים מדהימה ומפלים שגיבים. בדרך, איך לא, הרצאות מאלפות בגאולוגיה עולמית מתוך פרספקטיבה מקומית של מורה הדרך - רון חרמוני להט, בחצי חיוך הוא מספר שהתקשרו אליו ממטה מפלגה תל אביבית מסוימת, שלא נזכיר כאן את שמה, וביקשו ממנו לעכב אותנו במדבר עד אחרי שיסגרו את הקלפי. הם העריכו שלא יתכן שהמשוגעים שמטיילים במדבר ביום אביבי חם הם קהל המצביעים של אותה מפלגה. כך יצאנו ביוזמה של מאור דרור השריף של המדבר, כמאה משוגעים על יופייה של הארץ ושביליה לטיול בחלק העמוק של מדבר יהודה הצפוני.
מאור בחר להתמקד ולהתמחות באחת מחטיבות הנוף הדרמטיות בישראל - שילוב נדיר של מצוק סלע אדיר, ארוך מאוד, זקוף לחלוטין ועצום בגובהו שעמקי הנחלים היורדים מהרי חברון ויהודה חרצו בו קניונים צרים העמוקים בארץ. את מדבר יהודה תוחם ממזרח "מצוק ההעתקים" - מדרגה ענקית בינו לבין חוף ים המלח. אורכו הכולל של המצוק - ממצפה יריחו בצפון ועד צומת הערבה בדרום, כ-100 ק"מ וגובהו 500 - 700 מ' מעל ים המלח, עצום. עשרות נחלים חוצים את מדבר יהודה הצפוני ממערב למזרח שהגדולים שבהם: ואדי קלט, נחל קדרון, נחל תקוע, נחל חצצון, הדראג'ה הוא נחל דרגה.
מוקד הטיול היה רמת המדבר. הגענו אליו כשהאביב בעיצומו והגבעות צבועות בירוק עם נטייה לצהוב. בתחילת ההליכה בשעות הבוקר עטפה אותנו בריזה צוננת ונעימה שלא נתנה אפילו רמז דק לצפוי לנו מאוחר יותר, אחר הצהריים, שבו היה מזג אוויר מדברי חם וצחיח. מדבר יהודה הצפוני ניחן בתצורה מיוחדת הנקראת "תצורת חתרורים". צורה של אלפי גבעות מעוגלות חרוטיות וטרפזיות ושולטת בו צורות של חמוקיים שביניהן ערוצים רבים. את הגבעות חותכות כבקווי גובה טופוגרפיים דרכי גמלים. מאור מספר שלגמלים יש בראש אלגוריתם מופלא שיודע לחשב מעבר מנקודה לנקודה במהלך שמצריך הכי פחות מאמץ.
את המסלול התחלנו במצפה דרגות ליד תחנת המידע של רט"ג בכניסה לדראג'ה. בשעות הראשונות להליכה ניצלנו את דרכי הגמלים הלא מסומנים לטיפוס על גבי קו פרשת המים דרך גבעות חתרורים אל נ.ג. 225 מצפון מערב ל"כתף תור". נקודת תצפית מרהיבה מערבה אל הרי גוש עציון, ההרודיון, תקוע, ואפרת.
הגשם הרב שירד השנה ומזג האוויר האביבי זיכו אותנו בהצצה על צמח נדיר ומיוחד שנמצא בסכנת הכחדה, "צתרה מדברית" שיח קטן והוא בן בית מיוחד (אנדמי) לאזור הזה בלבד של מדבר יהודה ובאזור הורקניה - נבי מוסא. כל איברי הצמח מכוסים בשערות צפופות וריחו מזכיר את הזעתר. הבדואים משתמשים בעלי הצמח כעשב תיבול לסלט ולמאכלים מבושלים וצלויים אחרים. תאבון גדול מדי לצמח הזה, כאן, עלול להכחיד אותו מעל פני כדור הארץ.
בדומה למזג האוויר גם השיפוע המתון של הנחלים לא נותן אפילו רמז דק לקורה להם עם הגעתם אל השוליים של המצוק. שם הם מתחתרים לקניוני ענק בעומקים דמיוניים של 400-500 מ', בין קירות מצוקיים וזקיפים. באפיקי הקניונים נוצרים מפלי ענק. בנחל תמר ראינו את קצה קציהם של שני מפלים, המפל הנסתר והמפל הראשי של נחל תמר שגובהו 75 מטר..
"תצורת חתרורים", שהמדריך רון הפליא להסביר את המקור הגאולוגי שלה, מתאפיינת בצבעוניות יוצאת דופן ובמגוון של מינרלים נדירים. הסלעים של תצורת חתרורים מופיעים כמחשופים צבעוניים, בגוונים של ירוק, אדום ושחור. צורתם אינה מסודרת, ואין בהם מבנה של שכבות על אף שמקורם בסלעי משקע. בתוך הסלעים עורקים וסדקים רבים, צבעוניים אף הם, בגוונים של ירוק, סגול, צהוב ולבן. פרצי הסלעים הצבעוניים שראינו מזכירה את הסלעים האדומים שרואים בדרך יריחו למעלה אדומים שנמצאת לא רחוק. כבר בתנ"ך הכירו את הסלעים האלה, "וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל" ( יהושע, ט"ו, ז'). כדרכם, הערבים בדורות הקודמים שימרו את המקור העברי של השמות העבריים למקומות בארץ ישראל כמו "חאן אל אחמר" (החאן האדום). השם חתרורים לתצורה ניתן על בסיס השם בערבית למקום שמצוי ראש דרך מעלה-אדומים "חאן חתרורה" מקום עם סלעים צבעוניים אופייניים.
כל מי שמטפס מנחל-שורק הירוק תמיד וחותר את דרכו מזרחה בסבך הצמחייה הצפופה, וחוצה בסה"כ שניים שלושה קילומטר מעבר לגב ההר, לא יכול שלא לשאול עצמו איך זה שדווקא כאן מדבר? למה כל כך צחיח כאן?
בניגוד לנגב, מדבר יהודה איננו חלק מרצועת המדבר שחוגרת את כדור הארץ מהסהרה במערב דרך מדבר סיני סעודיה וכו' מזרחה. מדבר יהודה צחיח בגלל תופעה מקומית ייחודית של תנאי השטח הקרויה "צל גשם". רוח מערבית מביאה אוויר לח מהים התיכון ומטפסת בדרכה מזרחה על הרי חברון, גוש עציון ובנימין שגובהם מעל 1000 מטר. בגובה הזה הלחץ האטמוספרי של מסת האוויר בהשוואה למה שהיה בגובה פני הים, קטן במהירות ולכן גם הטמפרטורה צונחת בגלל תהליך תרמודינמי שנקרא בפיזיקה "קירור אדיאבטי", שעליו מבוסס כל מקרר ומזגן בבית. הטמפרטורה יורדת מספיק כדי לעבות את הלחות באוויר ולהמטיר גשמים רבים על הרי יהודה, ומכאן המעיינות הרבים בהרי גוש עציון, מקורות המוצא לאמות המשוכללות שהוליכו מים לירושלים מאז ימי שלמה, החשמונאים ואפילו עד התקופה העות'מאנית המאוחרת. כאשר העננים גולשים במדרון בדרכם לים המלח, המקום הנמוך בתבל, הפרשי הגובה הפעם אפילו גדולים יותר, האוויר נדחס ללחץ אטמוספרי גדול יותר. הפעם בתהליך של "חימום אדיאבטי", שאף הוא נמצא בליבו של מדחס של כל מקרר ומזגן, טמפרטורת האוויר עולה ומעט הלחות שנותרה באוויר אחרי הגשם שירד בהר מתרחקת מנקודת ההתעבות והעננים במדבר אינם יכולים להמטיר עוד גשם מהלחות שנותרה בהם.
עם כל הכבוד לגאולוגיה, ויש כבוד, מדבר יהודה הוא החצר האחורית של ירושלים שנמצאת בגבולו, והמטען התרבותי והרוחני שהמדבר טוען את עיר הנצח לא פחות חשוב. כמתואר במקומות רבים בספר הספרים שלנו הקשר ההדוק בין ירושלים למדבר הפך אותנו ליהודים, ואת ירושלים לעיר האלוקים. כל בעל נשמה שמבקר במדבר מרגיש את החידלון האנושי, את התלות ואת הקרבה אל הבורא. אחרי שמסיימים מסלול הליכה במדבר יהודה העמוק, זה שלא מרבים לטייל בו, נזכרים ומבינים את כפל המשמעות של מזמור תהילים של מלכנו דוד.
מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.
אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה - אֲשַׁחֲרֶךָּ:
צָמְאָה לְךָ, נַפְשִׁי - כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי;
בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי-מָיִם.
כֵּן, בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ, וּכְבוֹדֶךָ.
שווה להזכיר כאן את הסיפור המלך יהושפט. הממצאים הארכיאולוגיים הרבים שנמצאו מבית המלוכה של אחאב הפכו אותו באקדמיה למלך החשוב במלכי יהודה וישראל. אלא שספר דברי הימים מלמד אותנו שאחאב נחשב לארכיטיפ של המלך הרע, לעומתו יהושפט שחי בתקופתו היה הקוטב הטוב. מבחינה מדינית וכלכלית היה כנראה מוצלח יותר מאחאב. יהושפט מלך יהודה מתואר כמלך צדיק ואהוב על העם ועל נביאי האמת שעשה הישר בעיני השם. בו זמנית הפלא ופלא, היה ליהושפט צבא חזק ומנצח שהשליט את חיתתו על כל העמים השכנים לו. הוא חיזק את המבצרים בערי הספר, פיתח את המסחר עם גויי הים, הביא לרפורמות חוקתיות בדרך התורה. בצדקתו היה שני רק לדוד המלך. יהושפט קיים יחסים טובים גם עם אחאב שהיה גיסו. יהושפט היה נשוי לאחותו של אחאב. זאת ועוד, בנו יהורם היה נשוי לבתו של אחאב. התנ"ך מספר על יהושפט שהתארח אצל אחאב ולקח חלק בהרפתקה צבאית של אחאב כנגד נעמן שם מצא אחאב את מותו.
האזור של מדבר יהודה שבו ביקרנו קרוי בספר דברי הימים מדבר תקוע. מתקוע שליד ההרודיון יש מסלול טיול שיורד דרך נחל תקוע אל נחל דרגות ומשם לים המלח. נחל אחד דרומה הוא החצצון ונחל אחד צפונה הוא אזור נחל תמרים ששם טיילנו. ספר דברי הימים מתאר מתקפה משולבת של מואב ועמון על יהושפט מלך יהודה במדבר תקוע:
וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה. ב וַיָּבֹא וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי… וַיִּרָא וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ להשם; וַיִּקְרָא צוֹם עַל-כָּל-יְהוּדָה… וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מהשם ... יט וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם… לְהַלֵּל להשם אֱלֹוקי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה. כ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ... כב וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן השם מְאָרְבִים עַל-בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ. כג וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר-שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ-בְּרֵעֵהוּ לְמַשְׁחִית. כד וִיהוּדָה בָּא עַל-הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר; וַיִּפְנוּ אֶל-הֶהָמוֹן וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה וְאֵין פְּלֵיטָה. כה וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת-שְׁלָלָם וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב וּרְכוּשׁ וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת, וַיְנַצְּלוּ לָהֶם לְאֵין מַשָּׂא; כו וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרְכוּ אֶת השם; עַל-כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד הַיּוֹם. כז וַיָּשֻׁבוּ כָּל-אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל-יְרוּשָׁלִַם בְּשִׂמְחָה כִּי שִׂמְּחָם השם מֵאוֹיְבֵיהֶם. כח וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית השם כט וַיְהִי פַּחַד אֱלֹוקים עַל כָּל-מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם השם עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל. ל וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹוקיו מִסָּבִיב.
מפרשי "דעת מקרא" כמו האבן עזרא על האתר סבורים ש"עמק ברכה" הוא אותו עמק שנמצא כמה מאות מטרים מדרום ל"צומת הגוש" בגוש עציון, שעליו מתנבא יואל הנביא "כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ:"
הייתכן ש"הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר" הנזכרת הוא "ראס אל חאג'ר" שהמדריך מאור הצביע עליו כהמקום שאליו הגיע בטיולי האופניים שלו ומשם יש תצפית מדהימה לכל הכיוונים?. מנקודת גובה 225 שעל שלוחת כתף תור הלכנו במסלול חצי מעגלי מסביב לאגן נחל קנה הלא גדול במיוחד, גם כאן על קו פרשת המים שבין נחל קנה מדרום מזרח לבין אגן נחל תמרים בצפון מערב עד שהתחברנו אל נחל תמרים כששני אופנועי שטח חותכים אותנו תוך העלאת ענן אבק רב. לאחר תצפית מרשימה על נחל תמרים חזרנו בחום כבד ומעיק של 33 מעלות ללא בריז'ה על דרך הג'יפים שליד קצה מצוק ההעתקים חזרה אל מצפה דרגות.
תודה גדולה לרון ומאור על עוד טיול מתוקתק בארץ אהבתנו.