סיכום => כנס " יובל לחידוש ההתיישבות בגולן " שהתקיים ביום חמישי איסרו חג שבועות, ז' סיוון תשע"ז (1.6.17)

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => כנס " יובל לחידוש ההתיישבות בגולן " [ מצורף גם קובץ Word ]

שהתקיים ביום חמישי איסרו חג שבועות, ז' סיוון תשע"ז (1.6.17)

בקשת-יהונתן שבמושב קשת בשיתוף 'עמיתים לטיולים'

"האם אתם צריכים טרמפ?" - לשאלתי מסרבים המטיילים על ציר הנפט ובצדק, מי צריך טרמפ כאשר אפשר ללכת ברגל אל מול הנוף הנפלא הזה...
היום עתותינו אינן פנויות לטיול ואנו ממשיכים על ציר הנפט אל מול הנוף המהמם של העמק, וחוצים את הגולן בואכה מושב קשת כאשר על פנינו חולפים השלטים המזכירים חוויות רטובות מנקודות החן והמים שהתברכה בהן הרמה, בדרכינו אל הכנס לציון יובל להתיישבות בגולן, חוויה לימודית ייחודית שאינה נופלת משאר פיתויי הבשן.
את הכנס פותחים מארחינו - מרכז לימוד וסיור קשת יהונתן בארוחה מפנקת שאחריה חיכה לנו מזנון מתוקים להנעים את זמננו בעת שאולם הכנסים מתמלא לו מפה לפה.
לפתיחת הכנס מזמין גלעד פלאי ממייסדי קשת את סגן ראש המועצה האזורית גולן - אורי קלנר, המציג בגאווה את הדרך הארוכה אותה עברה ההתיישבות בגולן ביובל האחרון, ואת החזרה אל ארץ האבות שאותה יותר מכל מייצגים 30 בתי הכנסת העתיקים שנחפרו עד כה ברחבי הרמה. אורי ממשיך ומתגאה בהכפלת אוכלוסיית המתיישבים מאז 2004 לסך של שמונה עשרה אלף איש כיום, ומציג את חזונו להכפלה נוספת בעשור הקרוב, הכפלה שאותה מתכננת המועצה האזורית לקדם על ידי פיתוח כלכלי מואץ. בתחום החקלאות מציין אורי כי הגולן מייצר תנובה חקלאית בערך של יותר ממיליארד וחצי (!) שקל בשנה, וכי בשבע השנים האחרונות הוכשרו 30 אלף דונם חדשים לצורכי היישובים הגדלים. כמו כן מגלה אורי למשתתפי הכנס על יוזמה חקלאית חדשה אשר בה ניטעו יותר מ300 דונם של יערות אלונים על מנת לגדל בשורשיהם פטריות כמהין רבות ערך, ועוד היד נטויה. עוד ממשיך אורי ומציין את 3.5 מיליון ביקורי תיירים באזור מדי שנה, ואת 30 מוסדות החינוך התוססים אשר להם מתווסף מוסד נוסף מדי שנה. לסיום מציין אורי כי המועצה תומכת ומסייעת לניצני ההיי טק הצצים ביישובי הבשן, ואת הקשר המתהדק והולך עם האוכלוסיה הדרוזית, אשר אחוז ההתנדבות של בניה לצה"ל הולך ועולה בהתמדה.
עם סיום הפתיחה המעודדת מעביר אורי את המיקרופון לעמית אררט החוגג גם הוא השנה יובל (מזל טוב – לעוד יובל של יזמות ציונית!), עמית מזכיר את שרותו הצבאי בגרעין הנח"ל אלוני הבשן וחולק מזיכרונותיו את יזמות היין הראשונה בארץ שיצאה מיקבי רמת הגולן ותוך עשרות שנים ספורות התפשטה והפכה את מדינתנו למעצמת יין בינלאומית.
אביחי ברג ממרכזי סיור ולימוד אשכולות עולה לפודיום ותוך כדי שהוא מנהל דו-שיח פורה עם המלומדים מבין הנאספים מרצה בנושא "הפוליטיקה הקטנה והגדולה לפני המלחמה" או כדבריו מי הוא גיבור המלחמה?, אביחי סוקר בעזרת תמונות ומסמכים היסטוריים את תקופת ההמתנה שארכה מיום העצמאות ה19 של ארצנו ועד לפריצת מלחמת ששת הימים, תקופה שהחלה, בתקרית תל קציר שלמרגלות הגולן והפלת 6 מטוסי מיג סוריים שהובילה לכניסת כוחות מצריים לסיני וחסימת מיצרי טיראן בניגוד להסכמי שביתת הנשק עליהן חתומות כערבות בריטניה צרפת וארה"ב. אביחי מזכיר בין השאר את נסיגת כח האו"ם האמון על קיום הסכם שביתת הנשק על 3300 אנשיו לפי דרישת המצרים, ואת מסעו של אבא אבן אל המעצמות שבמהלכו קיבל לא יותר מסימפטיה. תוך שהוא מציג תמונות נערים החופרים שוחות במרכז הארץ ומפעילים את הדואר ושאר מפעלים חיוניים בעת שהמבוגרים גויסו למילואים, מרצנו מעביר היטב את תחושת החרדה שאחזה בציבור ששיאה בנאום הגמגומים של ראש הממשלה לוי אשכול. אביחי ממשיך ומציג תכתובות צבאיות ותמלולי פגישות של אשכול מול המטכ"ל בו הוא מותקף כהססן על ידי גורמים צבאיים ואחרים אך למרות הכל עומד מול הלחצים ומעכב את פריצת המלחמה עד למוכנות מדינית וצבאית ועל כך מסיק אביחי כי אשכול הוא הוא הגיבור המדיני האמיתי של מלחמת ששת הימים! .
לאחר הסקירה המעמיקה של הפוליטיקה המודרנית מעביר אביחי את המיקרופון לחוקר ארץ ישראל, עמיתנו מאיר רוטר שכותרת הרצאתו "הגולן מאז ולתמיד" מושכת אותנו לסקירה מעמיקה של הגולן כפי שהוא משתקף במקורות היהודיים. מאיר מחבר שמים וארץ ומדייק מפסוקי התנ"ך לחבל הארץ שנקרא אז הבשן או לחילופין הגלעד, מאיר מזכיר כי כאן התנחל חצי שבט המנשה, אזור זה נזכר בתאור מלחמת חמשת המלכים בארבעה ומרדף אברהם עד דן, ופגישת יעקב עם לבן בחזרתו ארצה שם הקימו שניהם גלעד שעל שמו נקרא חבל הארץ... הגלעד. ההרצאה ממשיכה בכיבושי משה בעבר הירדן והכנעת עוג מלך הבשן, ומתעמקת בגבולות חבל הארץ ובארצות הגשורי והמעכתי הגובלות בנחלת מנשה ונזכרות בתורה. מאיר ממשיך ומעלה את הרעיון כי כיוון שבני מנשה שמרו על קשר עם הארץ בזמן גלות מצריים, ואף צאצאיו של מנשה קרויים על שם ערים בהר המנשה: חפר, שכם, תרצה. גם לבשן שמרו בני מנשה זיקה ולכן הם נוחלים את הגולן. וכמובן מקור שם חבל הארץ הנגזר מעיר המקלט שהוקמה כאן אותה מזהה סטפנסקי בסלוקיה. מאיר ממשיך ומעמיק בתאורי הבשן בימי ממלכת ישראל ויהודה ומזכיר כי גם החשמונאים יצאו עם ייסוד ממלכתם לעזרת יהודי הבשן ומכאן נוכחות יהודית רציפה באזור עוד לפני ימיהם. ההרצאה נמשכת בהחזרת גולי בבל לגולן בידי הורדוס, חורבן גמלא, ומסתיימת ב1967 עם עליית כרמל בר ועומר ויינר להתיישבות הראשונה בעליקה, לימים קיבוץ מרום גולן. את ההרצאה מסיים מאיר בהצגת פרסום מ1935 המזמין לטיול בגולן, בבשן ובחורן בהובלת זאב וילנאי, פרסום המציע ברוח התקופה הנחה לחברי הסתדרות העובדים, ויש אומרים אף לעמיתים.
מתקופת המקרא אנו חוזרים אל העת המודרנית כאשר את המקרן מפעיל הגיאוגרף והחוקר זוהר לביא המציג שלל מפות היסטוריות וסוקר את היווצרותה המינהלית של רמת הגולן כפי שהיא משתקפת בעיני הקרטוגרפים. את הרצאתו פותח זוהר בדיבוב מפה מ1841 המציגה את אזורנו כאשר תעלת סואץ מודגשת כתוספת למפה ומגלה כי האינטרסים של המעצמות דאז ובראשן בריטניה הופנו לשליטה באזור ממצרים ועד דמשק על מנת לאבטח את המעבר האסטרטגי בתעלת סואץ. זוהר ממשיך במפה תורכית המציגה את חלוקתה הפנימית של סוריה ל"וילאיות" (משהו שהוא יותר ממחוז באימפריה העות'מאנית) כאשר הגולן שייך לויליאת דמשק, ותוך שהאימפריה העות'מאנית מתחילה בקריסתה, הבריטים מפזרים הבטחות כדי להשיג שותפים וכך נוצר הסכם סייקס – פיקו המשייך את הגולן כאזור השפעה צרפתי. השנים והמפות חולפות להן ובסוף 1920 הסכם אנגלי צרפתי מחלק את הגולן ביניהן כאשר קו הגבול עובר במרכז הכנרת ומותיר שליש מהרמה בידי הבריטים. אותו הסכם הסמיך ועדה לדון בפרטים והיא נודעת בשם פולה – ניוקומב. בהסכם פולה – ניוקומב מחודש מרס 1923 כל הרמה עוברת למנדט צרפתי, אך מותיר את כל הכנרת ופיסת אדמה צרה ממזרחה בשליטה בריטית, כולל מובלעת בנהר הירמוך עד אל חמה. עוד ממשיך זוהר ומציג את מפתו של מייסד חברת החשמל רוטנברג אשר תוכניתו לחפור תעלות ממזרח לירדן דוחקת את קו הגבול בין שני המנדטים מגבול טבעי שהוא נהר הירדן אל כ 100 מטר מזרחה לו. זוהר ממשיך את הרצאתו הייחודית בסקירת מפות הסכמי שביתת הנשק מימי מלחמת הקוממיות שהותירו מובלעות מפורזות בשטח ישראל באזורים אליהם פלש האויב הסורי, אשר עד לשחרור הגולן היוו אזורי חיכוך תמידיים בין דמשק לירושלים. שינוי משמעותי בשליטה היה כתוצאה ממלחמת ששת הימים שבה צה"ל תפס 2/3 ממחוז קונייטרה (גולן) הסורי. עוברים למלחמת יום כיפור ועל אף שצה"ל מצא עצמו בשטחים רחבים יותר (זהר מציג את מפת המובלעת ואת תפיסת החרמון הסורי), בחודש מאי 1974 תוקנו קווי 1967 והקו המזרחי הוסט מערבה, פחות שטח ישראלי. קונייטרה למשל עברה מתחום ישראל לתחום אזרחי סורי. את הרצאתו מסיים זוהר עם מפת חוק הגולן מ1981 המראה להיכן התרחב החלת ההחוק הישראלי.  
את החלל שמותיר זוהר ממלא במהירות חוקר ההיסטוריה הצבאית אביב וישקובסקי הממחיש את הצורך במקצועו על ידי השאלה התמימה "כמה ימים נמשכה מלחמת ששת הימים" ולנוכך התשובות המתבקשות מזכיר לקהל כי החרמון נכבש רק ביום התשיעי למלחמה. אביב ממשיך ומתאר בשנינות את המצב הפוליטי ששרר למן הקמת המדינה ועד לפריצת מלחמת ששת הימים, ומתאר את תוכנית הפריצה לרמה שאל קרב אחד ממנה התוודענו בסיור לתל פאחר שהתקיים לפני הכנס. מרצנו מזכיר כי באותם ימים היו ברמה 3 צירי רוחב עיקריים דרומי מול אל חמה ,מרכזי מול גונן והצפוני הגובל בקיבוץ דן של היום. היות שרב כוחות צה"ל היו ערוכים עם פתיחת המלחמה מול הצבא המצרי העצום, ועם הכרעתו חלקם נתקע בפקקים שנוצרו בכבישים הצרים דאז בדרכם צפונה, בחר צהל לתקוף בכל שלושת הצירים אך לרכז את המאמץ העיקרי בגיזרה הצפונית. אביב ממשיך ומתאר את תנועת הכוחות לאחר ההבקעה וסוקר את המהלכים הטקטיים שהביאו לשחרור הרמה עד שנתפס החרמון ביום התשיעי למלחמה.
את הכנס המרתק חותם הדוקטורנט והחוקר ערן מאיר בהרצאתו "50 שנות מחקר ארכיאולגי בגולן". ערן סוקר בביטחון של בעל ידע את המחקר הארכיאולוגי בגולן למן החוקרים הראשונים: לורנס אוליפנט שסקר את הגולן בשלהי המאה התשע עשרה וחשף שישה בתי כנסת וביניהם אום אל קנטיר, והמהנדס גוטליב שומאכר אשר לצורך תכנון מסילת הרכבת התורכית ממפה את השטח ומשאיר לנו תמונת מצב אחרונה לפני הפיתוח שליווה את העת החדשה.ערן ממשיך וסוקר את גל החוקרים שהציף את הרמה לאחר השחרור: שמריה גוטמן אשר חשף את משקוף בית מדרשו של התנא רבי אליעזר הקפר בכפר דבורה. יצחקי גל שחשף את גמלא. בית הכנסת בקצרין אשר בין חופריו נימנה סמי בר לב לימים ממייסדי וראש העיר קצרין. משה הרטל וגילויו של עם היטורים אשר חי בצפון הרמה בימי בית שני. ואת חפירת ממלכת גשור ששכנה בדרום הגולן בימי ממלכת יהודה. ערן ממשיך וחוזר אל התקופה הכלכוליתית המספקת דולמנים, אתר פרהיסטורי בן 230,000 שנה בסמוך לבירכת רם ואף את השריד הקדום ביותר לשימוש באש על ידי האדם שהתגלה בסמוך ליד גשר בנות יעקב וגילו מתוארך ל750,000 שנה. ערן מציין את פרוייקט תחילת החשיפה של  ארמון אגריפס (נכדו של הורדוס) בבניאס שמתוך 8 הדונמים שלו נחפרו עד כה רק רבע. כאתגר עתידי לענ"ד של ערן יש לחשוף ממצאים בגולן מהתקופה הממלוכית שהיא הנעלם הגדול.
תם אך לא נשלם הכנס המרתק על שלל ההרצאות הייחודיות והמעמיקות, שכן עם סיום הכנס אני רוכש את ספרה של אפרת בדיחי "פתאום נולדה", ספר המציג בצורה קולחת והומוריסטית המשולבת בסיפורים קטנים מהווי המתיישבים את סיפור ייסוד מושב קשת, בית ספר שדה קשת-יהונתן והמאבק למנוע נסיגה מהגולן. ספר נהדר המשלים את תמונת ההתיישבות מזוויתה האישית של המחברת.

תודות: 

למרצים הנפלאים על ההרצאות המעמיקות והמושקעות,

לצוות קשת-יהונתן על הההפקה והתפעול הלבבי,

לסבא-עמית על ניהול התוכן,

ולעמיתים שהצטרפו אל עוד אחת מקשת החוויות שמציע הגולן.


אלבומי תמונות באדיבות:  י.בוצר  ע.אררט

בעמיתות, ירון בוצר botze...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
דוא"ל הקבוצה arara...@gmail.com עמית אררט - מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND