סיכום => (7.4.21) 'עמיתים לטיולים' שואה ותקומה – לראות את התמונה השלמה עם ד"ר יוסף שרביט

[SABA Amit]

בס"ד

                 

'עמיתים לטיולים' שואה ותקומה לראות את התמונה השלמה

סיור בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה

התקיים ביום רביעי כה' ניסן תשפ"א (7.4.21)

בהדרכת ד"ר יוסף שרביט - היסטוריון, מחנך וסופר החוקר זה 30 שנה את תולדות עם ישראל וארץ ישראל, בדגש על ארץ ישראל, קהילות צרפת וצפון אפריקה האסכולה הפריסאית לחכמת ישראל. הוא מרצה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אפרתה. ד"ר שרביט מחברם של עשרות ספרים ומאמרים מחקריים. 

מסלול הסיור: שער ציון, מרתף השואה, בית הקברות הקתולי הר ציון - אוסקר שינדלר וחיילי צבא אנדרס, גיא בן הינום

הלילה ערב יום השואה, אנו מסיימים מסע עומק פילוסופי, היסטורי ורוחני אותו הוביל ד"ר יוסף שרביט בין יום האבל הדתי עשרה בטבת, ליום האבל הלאומי, יום השואה.

מסע זה אינו מסע אבלות בלבד, אלא מסע בו שוזר ד"ר שרביט חוט של אור ותקווה בין ימי הזיכרון, בו נתעמק בתהליך ההיסטורי של ניצחון דת הסובלנות, הבניה והיצירה אל מול כוחות הרשע של דתות כוחניות והרסניות.

שער ציון

אל סיורנו אנו נאספים מול שער ציון, בבירתנו הריקה כל כך מתיירים בימים אלו אך מלאה וטעונה בזיכרון יהודי.

ד"ר יוסף שרביט פותח את הסיור באומרו כי היום נשלב את האתרים סביב הר ציון עם התזות אותן פגש, למד ופיתח באקדמיה, בין השאר בלימודיו באוניברסיטה העברית וכמרצה באוניברסיטת בר אילן.

במהלך השנים הרבות בהן עסק במחקר ולימוד הבין כי מאחורי האמת המדעית גרידא, ישנו מאבק בין דעות ואמונות ויחד עם המורשת אותה ספג בבית אבא, ותזות אותן למד אצל מרצים ורבנים דגולים למד כיצד ליישב את הניגודים הנובעים משיבת ציון, ויצא מן הפרדיגמות המיושנות אל תובנות חדשות.

מרצנו לאחר שעלה לארץ מאלג'יריה עבר טלטלה בקשר לזהות העצמית ועסק בתזות של זהות ישראלית, ובניית נתיבו האינטלקטואלי על מנת להבין את מהלך התהליכים ההיסטוריים לאשורם. 

היום נעסוק בתובנה שבין שואה ותקומה, וננסה להבין את התמונה השלמה, שחסרה לנו כל כך בלימוד הקלאסי.

מחוללי השואה הינם לא רק הלאומיות האירופית והגרמנית, אלא מדובר בקצה קרחון היסטורי של תרבות שלמה העוינת לעם ישראל מקדמת דנא, ותהליכים אשר בהם דנו בסיורנו הקודם ערב י' בטבת.

היום נתמקד במסענו בביאור תובנות החסרות במושגי השואה והתקומה, וכדוגמא עכשווית ניקח את מעשה הגבורה של פולארד בראיה היסטורית רחבה.

עקרון פסיכולוגי-היסטורי אומר כי כדי להבין התנהגות עתידית יש לבחון את התנהגות העבר הנוטה לחזור על עצמה. עת הושמד עמנו באושוויץ בצורה אכזרית לעיני העולם כולו, לא טרחו המעצמות הנלחמות בזכות הצדק כביכול אף לשלוח טיסה אחת בודדת כדי להשמיד ולחבל במשרפות או בפסי הרכבת שהובילו אליהן.

בימינו אלו נשיא ארה"ב אובמה אף טרח רבות על מנת להגיע עם אירן להסכם אשר יאפשר לה לאחוז בנשק גרעיני, אשר בו הבטיחה כי תעשה שימוש להשמדת ישראל, ושוב אנו רואים תהליך דומה בממשל האמריקני הנוכחי.

על רקע זה יש להעריך את גבורתו והקרבתו של פולארד אשר העביר לישראל מידע אמריקני על מזימותיהם של ארצות הזוממות לפגוע בישראל, על מנת שנוכל להגן על עצמנו, בלית ברירה.

שיתוף הפעולה עם הגרמנים מצד מעצמות העולם על רקע השואה, ברור בראיה היסטורית, כאשר בעת עליית הנאצים והתחוללות השואה הגרמנים זכו לשיתוף פעולה פסיבי, במניעת הגירה, חסימת עליה לארץ ישראל, ומניעת יציאת יהודים מאירופה, כמו גם שתיקתו הרועמת של האפיפיור הקתולי לנוכח השמדת העם היהודי.

אך היום גם נזכור כי בתוך ים האפלה היו גם ניצוצות של אור, חסידי אומות עולם אשר יצאו מגדרם תוך סיכון עצמי להצלת יהודים, ומדינות בודדות אשר הגנו עם בני ארצם היהודים.

מרתף השואה

אנו פוסעים ברחובות הבירה הדוממים כאשר דגלי עצמאותנו המתנופפים ברוח הערב מכל עבר מנחמים את ליבנו, אל הכניסה למרתף השואה.

מרתף השואה שוכן תחת בניין הממוקם מול קבר דוד המלך, ובחצר הכניסה ממוקם פסל פרי יצירתו של הפסל סם פיליפ, ונוצר לפי ההלכה באישור רבנים.

ביצירה זו משתקפת נערה צעירה ואבודה הנושאת מזוודה קטנה ובובה, אשר יד האומן יצקה בתוכה כל כך הרבה אובדן, כאב, ושכול עד כי קשה להתיק ממנה את העיניים. מבט באחת הנשים המבוגרות העומדת מול הפסל ממחיש בעוצמה רבה את כל מה שהיה יכול להיות ואבד, וזאת מוכפל במספר הבלתי נתפס של מיליון וחצי ילדים יהודים שנרצחו בשואה.

עמיתנו המדריך גברי אסולין  מקבל את הובלת הסיור במרתף השואה, וחולק עימנו את סיפוריהם המרגשים של בני משפחתו באירופה של עליית כוחות הרשע, ואת סיפורם של בני משפחתו אשר ברחו לאמריקה ומשם התנדבו להילחם במפלצת הנאצית, ובזכרונו אף התקבע מראה דודו המניח תפילין ועל ראשו כובע ותיקי מלחמת העולם השניה.

מרתף השואה עצמו הוקם עם שוך קרבות מלחמת השחרור, בידי יוצאי הקהילות ומנכ"ל משרד הדתות שמואל זנגויל כהנא (שז"ך) כתחליף לרובע היהודי והכותל אשר היו תחת כיבוש ירדני עוד 19 שנה לאחר הקמת המדינה, וכמקום להתאבל על נספי השואה.

יש כאן מצבות המנציחות קהילות רבות מספור, רובם מארצות אירופה אך ביניהם לא נפקד מקום קהילות לוב, שנטבחו ב1945 וקהילות עדן אשר נרצחו ב1948, זיכרון הממחיש בעוצמה כי אנו עם אחד ועלינו להישאר תמיד מלוכדים.

במרתף ישנם שרידים מקהילות שהושמדו, ומבנה זה מנציח את תודעת השואה הכואבת והטרייה של שנות החמישים. 

במרתף זה נערכו בעיקר טקסי זיכרון קהילתיים, אך גם בודדים הגיעו לכאן לאמירת קדיש על קרוביהם.

גברי משיב את הובלת הסיור לד"ר שרביט המוסיף כי מקום זה נבחר לפי הפסוק מספר עובדיה "ובהר ציון תהיה פלטה", ובסמוך מעל קבר דוד צפו בעיניים כלות אל הר הבית בגעגועים וכיסופים עד ששוחרר ב1967.

מרתף השואה הינו בעל אוריינטציה של גבורת הרוח יותר מאשר קוממיות, ובעיצומה של השואה עלו שאלות דתיות קשות, האם ניתן להתחזות לנוצרי? האם לעבור על המצוות כדי לשרוד? ועוד שאלות קשות ליהודי מאמין בהן דן מרצנו, תוך הבאת דוגמאות מאלפות מאותם ימים קשים.

שלב נוסף בהתייחסות אל השואה הינו הסרט "שואה" של קלוד לנצמן. לפני סרט זה היו בלעז קוראים לשואה "הולוקוסט" שפרושו קורבן עולה, בזכותו של קלוד אומצה המילה "שואה" בצורתה הפונטית גם בלעז כדי לתאר אירוע היסטורי נורא זה. שינוי שגם מבהיר כי השואה היא עוול היסטורי שנעשה אך ורק לעם ישראל, וגם מפחית את השימוש הלא ראוי במונח הנגזר מקורבן עולה.

שרביט מתגבר בקולו השקט והגיונו הצרוף על קול פעמוני הכנסיות הנישאים באוויר, ואומר כי המרתף מנציח יותר מאלפיים קהילות יהודיות שנספו, קהילות שונות ומגוונות כולל קהילות לוב ותימן. ועלינו להפסיק לדבר על שואת יהודי אירופה ולדבר על שואת העם היהודי, כתיקון היסטורי וחינוכי, שכן הננו עם אחד ביגון וגם בשמחה.

כאשר תא"ל אשל הטיס מטוס עברי מעל אושוויץ וביקש רשימת נספים לקחת עימו, קיבל בצורה אקראית אך סמלית חמישה שמות של יהודים יוצאי אלג'יריה, הנאצים ביקשו עולם ללא יהודים, ואם חלילה היו מגיעים לישראל הרי ברור מה היה עולה בגורל יהודי המזרח התיכון כולו.

חיילי צבא אנדרס (פולנים גולים חלקם יהודים, ביניהם הידוע מנחם בגין) אשר נלחמו בנאצים יצאו מברית המועצות, עברו באירן והביאו עימם 716 ילדים יהודים לישראל (ביניהם האלוף יאנוש בן גל), והמשיכו להילחם בנאצים באיטליה, מבצע חוצה גבולות הממחיש את טיבעה חובק העולם של השואה.

מרצנו ממשיך ומצטט אנשי רוח ומזכיר דוגמאות היסטוריות רבות שמסקנתן הינה, שותפות הגורל של העם היהודי כנקודה החשובה העולה מהביקור הקשה והחשוב במרתף השואה.

בית הקברות הקתולי - אוסקר שינדלר

בעוד צינת הערב יורדת על העיר ואורות ניאון עצובים שוטפים את הסמטאות אנו פוסעים אל שער בית הקברות הקתולי בהר ציון מעליו שלט מבהיר כי כאן קבור חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר.

בשעה זו שער המקום נעול, אך הסיפור החשוב אותו נספר לא יעצור בשום שער ברזל.

מדריכנו מזכיר כי בהלכה כל השומר את שבעת מצוות בני נח נקרא "חסיד אומות העולם", ובהשאלה גם בתקופת האופל של השואה היו ניצוצות אור שעלינו להזכירם, חסידי אומות העולם אשר יותר מ27 אלף מהם הוכרו בידי המוסדות היהודים.

אוסקר שינדלר, היה תעשיין גרמני סודטי, חבר המפלגה הנאצית לא תכנן להיות חסיד אומות העולם. אך כאשר גילה את הזוועה אותה עוברים יהודי קרקוב החליט לעשות מעשה והציל במהלך המלחמה יותר מ1200 יהודים ממחנות ההשמדה כפסע מן המוות. בטקס שערכו לו הניצולים לאחר המלחמה הפקידו בידו מכתב המעיד על חסדיו וגבורתו, כדי שלא ישפט על חברותו במפלגה הנאצית.

לאחר שנים ב1962 הביאו אותו אלו אשר הציל לבקר בארץ, קיבלוהו בטקס מרנין לב, והוא ביקש להיקבר בהר ציון, בבית הקברות הקתולי אשר הפך מאז אתר לעליה לרגל. 

אנו חולקים סיפורים על חסידי אומות עולם נודעים ופחות ידועים, ומדריכנו מגלה כי בשנים האחרונות התפתח ז'אנר קולנועי העוסק בפועלם של חסידי אומות העולם וחושף את דמותם ופועלם לציבור גדל והולך, תוך אולי ניסיון כלשהוא להכות על חטא מצד תושבי אותם מדינות בהן נעשו עוולות היסטוריות.

לצד אנשים פרטיים בעלי מצפון היו גם מעט מדינות, כמו דנמרק, פינלנד ובולגריה שהגנו על אזרחיהן היהודים, ובאופן מפתיע אף רבים מיהודי איטליה ניצלו בזכות מדיניות מוסולוני אשר כרת ברית אסטרטגית עם היטלר אך לא חלק את האידיאולוגיה החולנית שלו, וסרב לפגוע ביהודי איטליה. הסרט הנודע "החיים יפים" העוסק בשואת יהודי איטליה מתרחש בעצם לאחר השתלטות גרמניה על איטליה.

גיא בן הינום

אנו מגיעים אל גיא בן הינום, כאשר כל אבן סביבנו זועקת את ההיסטוריה היהודית של הבירה. למרות שהיום המקום מטופח, נטוע עצים מלבלבים ומדשאות מוריקות, בימי קדם היו מקריבים כאן קורבנות אדם למולך בהשפעה פיניקית זרה.

המילה תופת מקורה בתופים שהושמעו כדי להעלים את זעקות הקורבנות, והמילה גהנום נגזרת משם המקום.

מספרים כי פעם אירח הרב קוק כאן אדם, אשר קבל בפניו כי ראה חילול שבת בקרבת מקום. על זאת ענה לו הרב כי פעם היו מקריבים כאן קורבנות אדם, והתקדמנו מאז.

מדריכנו מצטט תזה של ד"ר רבקה שכטר, על הטרילוגיה הגרמנית של לותר, רפורמטור בן המאה ה16 קאנט הפילוסוף בן המאה ה18 וגתה, סופר ומחזאי בן אותה מאה, המייצרים תרבות גרמנית בת שלושה רבדים המובילה להקרבת קרבנות אדם, תמורת כח והשפעה, תרבות ממנה שאבו הנאצים.

מדריכנו ממשיך ומצטט אנשי רוח על מנת להבין את התפתחות התרבות המפלצתית ממנה צמחה גרמניה של הרייך ה3, ואף מצטט את היטלר עצמו המעיד כי אינו חפץ במצפון ומוסר אלא בברבריות.

את הסיור המפעים מסיים ד"ר שרביט בפואמה של אורי צבי גרינברג (אצ"ג) המשתמש ברבי לוי יצחק מברדיצ'ב הידוע כסנגורם של ישראל, פואמה המחברת בין השואה לתקומה, ונוגעת בשורשי קיומנו, תוך קריאתו של רבי יצחק אל האל ותחינתו לרחמים על ישראל מקיימי המצוות למען לא יכלו ישראל ומצוות בורא עולם מן הקיום.

קולו של ד"ר שרביט נשבר מעט מהתרגשות, ואנו גם מתרגשים עימו בסיימו את הסיור באומרו כי אנו הולכים כיום קוממיות בארצנו, חזקים ומאוחדים, ונעסוק רק בחקר השואה שהייתה ולא תשוב עוד!

תודות:

לד"ר יוסף שרביט על סיור עומק פילוסופי והיסטורי, ועל התעמקות בזיכרון ובמוסר של השואה, לזכור, לחקור ולא לשכוח,

למדריך גברי אסולין, על סיור מלמד וחשוב במרתף השואה, ועל שחלק את סיפורי משפחתו עימנו,

לעמית אררט ועידו מאושר על ארגון הסיור החשוב והמלמד,

ולעמיתים שבאו לזכור ולכבד.

אלבומי תמונות באדיבות:  עמית אררט  ירון בוצר

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND