סיכום => (27.2.24) 'עמיתים לטיולים' ממצפה פלס לנחלי פיראן ותלכיד - מסלול מעגלי

160 views
Skip to first unread message

SABA Amit

unread,
Mar 18, 2024, 5:05:51 PM3/18/24
to ירון בוצר כפר יונה באר שבע, דר אחיה כהן תבור ארכיאולוג מעלה גלבוע, מנור דביר קיבוץ רשפים מורה דרך, עידו מאושר עלי
בס"ד
image.png
image.png
image.png
סיכום => 'עמיתים לטיולים' "וירא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה"
טיול פריחה ונוף בצפון בקעת הירדן
ממצפה פלס לנחלי פיראן ותלכיד - מסלול מעגלי
הטיול למיטיבי לכת - בינוני !
התקיים ביום שלישי יח' באדר א' תשפ"ד (27.2.2024)
שבתון - יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות
בשעות 07:00-15:00
הובלה - מורה הדרך מנור דביר
הדרכה - ד"ר אחיה כהן תבור
כתיבה וצילום - ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/EcLrKkByJDA81KDg6

משנכנס אדר מרבין בשמחה, הבקעה לובשת ירוק, ונחלי תלכיד ופיראן מתכסים באדרת צבעים משגעת.

מצפה פלס

את סיורנו שנערך ביום השבתון לרגל הבחירות לרשויות המקומיות אנו פותחים במצפה פלס, וזוכים לתפילת שחרית מול תבליט ההרים המתנשאים ממערב לבקעה ולובשים ירוק לכבוד כניסת חודש אדר ושנת הגשמים הברוכה.

מורה הדרך מנור דביר והארכיאולוג ד"ר אחיה כהן תבור מקבלים אותנו, בשמחה רבה כמובן, ומזמינים את הרבים אשר הגיעו לסיור זה אל המדרון המערבי של מצפה פלס כדי להנות מהנוף המשגע ומקצה קצהה של הפריחה המדהימה שנחווה היום.
תלכיד ופיראן הינם זוג נחלים בעלי מבנה אתגרי הנשפכים אל הבקעה, דרך נוף גיאולוגי ייחודי, ומלבד הרפתקה חוויתית של טיפוס וגלישה במעוקי הנחלים בעונה זו האזור כולו הינו אתר מדהים של פריחה צפופה ומוקד משיכה צבעוני ברמה עולמית!

בינות לקשת הצבעים שבמרכזה ניצב מורה הדרך מנור דביר אני מזהה מרווה דגולה בצבע סגול, חרדלים צהובים, ומסרק מזרחי לבן. מנור מצביע אל הנוף המוריק ממערב ואומר כי לפני שנפנה מזרחה, ונרד בתלילות וגם נעלה חזרה כ500 מטרים ראוי שנסקור את הנוף ממערב.
ריכוז הפריחה באזור זה הוא הגבוה ביותר בארץ, והיום נפסע לא בין מרבדי פריחה, אלא בין שטיחים צפופים בכל גווני הקשת.
נפגוש בדרכנו פרחים שכאן הוא אזור תפוצתם הצפוני או הדרומי ביותר, ואף פרח אחד שהוא אנדמי למקום - צמרורת בואסיה. ולמי שאינו בקיא במונחי הבוטניקה אנדמי היא רק מילה יפה האומרת כי צמח זה גדל כאן ורק כאן ולא בשום מקום אחר בעולם.

ממערבנו שולט רכס כביר הגדול, שמשמעות שמו בערבית 'גדול' מתאים היטב לחזותו. הר טמון מצפון לכביר כמו שמו טמון לו בין הרכסים סביב, ומעבר לו תל המזוהה עם תבץ המקראית בה אשה זרקה פלך על אבימלך והרגתו.
מעט יותר מצפון הר גדיר המתנשא לגובה של 715 מטרים מעל פני הים, ומעברו הרחוק שוכן התל המזוהה עם תרצה המקראית.

עוד צפונה, רכס ראס-רמאלי ששמו נקרא על שם מחשופי החול שעל מדרונותיו. בערבית 'רמאל' הוא חול.
מצפון לו הר בזק שם אסף שאול את לוחמיו לפני שיצא למלחמה עם נחש העמוני.

הרכס ושמורת הטבע עליו אנו נמצאים קיבל את השם 'אום זוקא' - שתרגומו היפה והמתוקה, ומיד נלך לאורכו ונבין מדוע...

אום זוקא

אנו גולשים מזרחה דרך מרבדים עצומים של מרווה דגולה. מרווה זו מתהדרת בפרחים רבועים הדומים לדגל שנתנו לה את שמה (למעשה הצבע הסגול הוא צבעם של עלים המתחזים לפרחים), ומשום מה בראש הרכס פרשה מרווה זו מיליוני דגלים הצובעים את השטח לרגלינו בסגול עז.
חיש קל כתמי צבע מגוונים דוחקים את דגלי המרווה ומעל קלח גבוה המתנשא לגובה של כמטר וחצי בעל פריחה צהובה מורכבת מנצח על הכל.

החגיגה פה בלתי נתפסת, ושמות פרחים מתקשרים עם צבעם, לשון הפר ומרגנית הפורחים בכחול עז, קחוון לבן, תלתן הארגמן, ומקור חסידה גדול שהוא השעון של המטיילים.

מקור החסידה הגדול נושא פרח גדול יחסית בעל צבע סגול בהיר, אך ייחודו בכך שפרח זה משיר את עלי הכותרת שלו בצהרי היום ומסמן למטיילים כי עבר חצי היום המוקדש לטיול והגיע הזמן לצאת בדרך חזרה.
כאשר היינו ילדים שיחקנו רביעיות קלפים בהם נדרש להרכיב רביעיות של פרחים מאותו מין או צבע, אי אז היה חשוב ביותר לנצח, אך שמם של אותם פרחים נותר עימי, והוא היום בעל חשיבות רבה להבנת וזיהוי שטח מופלא זה.

מסתבר כי כמעט כל קלפי הפרחים מצעירותי נמצאים כאן סביב ומשתתפים בחגיגה, ועם הירידה בגובה אנו חוצים שטיחים של תורמוס ההרים התכול, עיריות ושום לבנים, ציפורנית מצרית ורודה, חרציות צהובות, ומקור חסידה קטן הצובע את דרכנו בפרחים סגולים קטנים, כאלו שאינם משירים את כותרתם בחצי היום...

כבר אמרתי שכל קלפי המשחק חוגגים ומשחקים להם לפנינו, אבל ריכוז צבעונים אדום עז מחייב תזכורת מיוחדת... וכמוהו גם שום אשרסון בעל פרח גדול המורכב מהמוני פרחים קטנים כולם בצבע סגול ייחודי.

נחל פיראן

נחל פיראן מתחתר בנוף וחושף קניון עמוק, המוסיף לסיור חוויה אתגרית של העפלה וגלישה בין מפלים קטנים שנחצבו על ידי שטפונות עתיקים בין סלעי הגיר הלבן.
הנופים כאן ייחודיים ומעלינו על מדרונות הנחל בולטים להם סלעי גיר שונים חומים-אדומים אשר נחרצו בטוב טעם על ידי תהליך שללא ספק הגיאולוגים עדיין עוסקים בפישרו, אך בעלי הנפש הרגישה רק נהנים מיופיו...

דרכנו עוברת מעל המעוק על מדף סלע הנמתח בכיוון צפון-דרום, וגם בתוך מעוק הנחל הצר המעוצב בצורת האות האנגלית 'וי' ואל פניה חדה של תשעים מעלות ממנה גולש הנחל בתלילות אל בקע ים המלח.
הארכיאולוג אחיה כהן תבור מגלה כי בנחל זה ישנם מרבצי צור, והוא מאתר ומציג בפנינו חלקי צור שהותזו מגוש גדול יותר בתהליך עיבוד בו בני אדם יצרו מסלע זה כלים לפני אלפי שנים.

מורה הדרך רון להט-חרמוני המטייל עימנו מגלה כי כפי שאנו רואים לאורך המישור בו חצב הנחל בצורה צרה את המעבר בו הלכנו ישנן שתי תצורות סלע שונות (שתיהן מעידן האאוקן).
סלעי הגיר המערביים לבנים, ואילו אלו הנמצאים ממזרח חומים אדומים ומתחרים היטב ביופיה של הפריחה בעזרת החריצים הרבים שנחצבו על פניהם וגווני הסלע המשתנים. כמו מן משיכות מכחול שעיצבו בחן את תצורת סלע זה.

תצורה זו נקראת תצורת בר-כוכבא שכן אופיינה לראשונה בארבל סמוך למערות מסתור של המורדים שזוהו בתחילה כלוחמי בר-כוכבא.
קו המגע בין שתי תצורות סלע נוטה להיות חלש, וזו הסיבה כי הנחל פרץ את אפיקו בצורה כה צרה ומודגשת כאן, עד שפרץ דרך נקודת חולשה נוספת את דרכו בתשעים מעלות היישר מטה אל בקע ים המלח.

תופעה ביולוגית נוספת אשר זוחלת לרגלינו היא סס הנרתיק (כנראה מהמין ססתיק שחור חזה), זחל של עש המלקט קוצים וענפים קטנים מסביבתו כדי לבנות סביב גופו העדין שריון המשמש גם להגנה וגם להסוואה.
אמן איטלקי מחוכם לקח מספר זחלים כאלו, גידל אותם בטרריום בסביבה בה הוסיף חוטי זהב ואבני חן זעירות, ולאחר מכן מכר את היצירות היוקרתיות אשר הרכיבו זחלים אלו סביבם....

כיף והרפתקאות בקניון

אנו משנסים מותניים, וגם את שרירי הישבן וגולשים במורד מפלי הנחל התלולים, נאחזים בידיים בזיזי סלע כדי לשמור על היציבות, ובכלל עושים חיים משוגעים...
טיפוס קשה מעל הקניון מגלה את יופיו של הקניון בו גלשנו, פריחה של חוטמית זיפנית המניפה אל על פרחים ענקיים ורודים, וגם את השביל היורד חזרה לקניון להמשך ההרפתקאות בין חגווי סלע הגיר.

הדרך מאתגרת, ואינני יודע איזה תהליך גיאולוגי חרץ את הסלעים כאן והותיר נקודות אחיזה כה רבות, אך ברור כי זהו בהחלט תהליך שימושי ומועיל.
הנחל משנה אופיו מקניון אדיר למעוק צר בו גולשים ומטפסים על סלעי ומפלי גיר לבנים, חלקים ומעוגלים. גם למבוגרים מגיע מעת לעת להנות ממגלשה וחוויות ילדות...

מעוק הנחל הינו לונה פארק של מפלים וחוויות, מאמץ את חלקו העליון של הגוף לפחות כמו את הרגליים, וגם את המוח בדיונים הרי גורל מהי הדרך הבטוחה ביותר או החוויתית ביותר לרדת בה מפל...
הטיעון כי הדרך החוויתית "לא טובה לעור הפנים" משכנעת אותי, ואני מכאן בוחר בדרכים הבטוחות יותר, שהן בהחלט לא פחות מאתגרות והרפתקניות מאלו שנפסלו...
 
הירידה בנחל מצריכה כח רב, גמישות וסיבולת, אך קול ניגון החליל של הדסה לב הנשמע במורד הנחל בשירי ארץ ישראל נוסך כח מחודש ומאפשר לצלוח את הקניון המדהים הזה, ולהגיע אל סוף הנחל ואל חצי הדרך של יומנו העמוס.

נחל תלכיד

אנו עושים דרכנו אל שפך נחל תלכיד בין מרבדי נוריות אדומות. וחוזרים על החוויה ההרפתקנית אך בסדר הפוך...מלמטה למעלה.
היום יום חופש, השעה כבר אינה מוקדמת והמוני עם ישראל גודשים את העליה בנחל תלכיד. כדי לקצר אנו עולים היישר מעלה מעל מעוק הנחל, מוותרים על הטיפוס החוויתי, אך נהנים מנופים מרהיבים של נחל תלכיד והבקעה היפיפיה הניבטת דרך מפער הנחל.

בהחלט מדובר באחד מפלאי הטבע של ארצנו. לא ממש טיילתי הרבה בעולם, אך לעניות דעתי שילוב הפריחה המטורפת עם מסלול הנחלים ההרפתקני הוא פלא טבע ברמה עולמית.

לאחר מנוחה והתרגעות הארכיאולוג ד"ר צביקה צוק המטייל עימנו מטפס על סלע רם, וחולק עימנו מחוויות נעוריו באזור הבקעה, היום אזור שליו ומרהיב, אך לפני כחמישים שנה עקב המצב הבטחוני וחדירות המחבלים היומיומיות  נקרא ארץ המרדפים.

סיירת חרוב בה שרת צביקה הוקמה בשנת 1966, ותרמה רבות לביטחון המדינה עד לפירוקה בשנת 1974.
בתקופה הקשה של שנות 68-70  חדרו מחבלים כמעט כל יום דרך הגבול הירדני על מנת לפרוע ולהרוג יהודים בבקעה, וגם כדי לעלות דרך הואדיות אל גב ההר ולהמשיך בדרכם הרצחנית אל לב הארץ.

סיירת חרוב השתלבה היטב במאמץ הביטחוני הכביר שנועד לעצור את השתוללות פורעים אלו ולהגן על עמנו וארצנו.
הסיירת התאמנה כאן באזור, וצביקה זוכר עדיין מסעות אלונקות אל פסגת הסרטבה, הר תלול וגבוה שפסגתו מיתמרת גבוה מעל הבקעה.

המארבים הראשונים אותם ערכו אנשי הסיירת היו מארבי בטן, כשמם כן הם, המתנה בשכיבה למחבלים ופתיחה באש כדי לעצור אותם.

המחבלים הגיבו בתנועה עם רימונים מוכנים לזריקה, וגבו מחיר כבד מחיילי המארבים.

בתחבולות תעשה לך מלחמה, ובמהרה הוכנס לשירות רכב קרבי עליו הותקן מקלע ותאורת אינפרא אדום המתאימה לראיה גם בלילה.
רכב זה אפשר לאתר את המחבלים המתגנבים ממרחק רב, ולפגוע בהם ממרחק כך שלא יכלו להגיב ולפגוע בחיילינו.

על קו הגבול הוקמו שני גדרות וביניהם מוקשים. לצד הגדר המערבית הוקמה דרך טשטוש, שהיא דרך המורכבת מ'פודרה' בליה של מסלע החוואר הנפוץ באזור ויוצר אבקה לבנה אופיינית, בו בולטות עקבות של אלו אשר חצו את הדרך.
כאשר אותרה חדירה שכזו יצא מיד מרדף אחרי חוליית המחבלים במעלה השטח התלול. גם כאן התפתחה במהירות תורת לחימה מחוכמת, ואת ההסתערות במעלה הואדיות התלולים שגבו חללים רבים מכוחותינו, החליפה מכת אש מאסיבית אל אזורים חשודים כדי לנצל את היתרונות של צבא סדיר מול מחבלים ולהשיג ניצחון תוך הגנה על חיילינו.

צביקה עדיין זוכר את היום בו יצא לקורס קצינים, ואת המבט האחרון אותו נשא אל הבקעה, ובאמת כאשר מביטים מטה אל היופי המתפרץ תחתינו, אפשר בהחלט להבין מדוע.

סיירת חרוב פורקה כאמור בשנת 1974, אך הוקמה מחדש לפני מספר שנים ועתה מדובר בסיירת מובחרת שלזכותה נזקפות הצלחות רבות ועמידה איתנה למען ביטחון ישראל.

חורבת א-סוידה

אנו ממשיכים לטפס לאורך נחל תלכיד בשביל נח המשרטט פס חום בינות מרבדי הפריחה. מסתבר כי כבר עברה שעת הצהריים ואירוס אחר הצהריים (צהרון מצוי) מתעורר, פותח את גביעי פרחיו ומאותת לנו על השעה בצבע סגול עדין.
לא תמו נקודות העניין בסיורנו, וגלי אבנים המשרטטים שטח רבוע גדול ובמרכזו גל אבנים גבוה מסמנים את מיקומה של חורבת א-סוידה, שרידיו של מחנה רומי קדום. ואיך אפשר בלי סוג פריחה חדש? בתוך החורבה ריכוזים מרשימים של פרחי לוף המניפים פרח גדול, שחור ומבריק שנועד למשוך אליו ...זבובים שישמשו מאביקים.

הארכיאולוג ד"ר אחיה כהן תבור מטפס אל ראש גל האבנים הגדול במרכז המתחם ופורט את סודות גלי האבנים. גל אבנים גדול זה היה בעבר מגדל שגובהו עלה על שלושה מטרים, וניצב במרכזו של מחנה רומי גדול.
סביבנו קל לאתר קווי קירות ורחובות, ואת היקפו של המתחם המלבני המסומנים בבירור על ידי גלי האבנים. מתחם זה אורכו 180 מטרים, ורוחבו כמאה, לפי יחס של שניים לשלוש בין הרוחב לאורך התואם את התקן הנהוג בבנית מחנות רומים. מדובר ככל הנראה במחנה גדודי רומי.

היות שמדובר בשכבה ארכיאולוגית בודדת ולא היו כאן באזור יישובים שישתמשו באבני המתחם שימוש משני, ההשתמרות כאן טובה מאוד.
לא בוצעה כאן מעולם חפירה ארכיאולוגית, והיחיד שערך כאן סקר הוא הארכיאולוג אדם זרטל במסגרת הסקר העצום ורב הגילויים אותו ערך בהר מנשה.
נחשף כאן מספר גדול של חרסים מהתקופה הרומית, בהתאמה עם זיהוי האתר כמחנה רומי.

תיארוך החרסים מגלה כי האתר שכן כאן לאורך המאה השניה והשלישית לספירתם.

לאחר מרד החורבן ופלישת הרומים מוצבים בארצנו שני לגיונות רומים כחיל מצב, הלגיון העשירי בירושלים והשישי בלגיו הסמוכה למגידו.
למחנות אלו נוספו מחנות משנה באתרים נוספים בארץ, ביניהם מן הסתם גם מחנה גדודי זה.

בשנת 300 בקירוב עובר הצבא הרומי ארגון מחדש, והלגיון העשירי עובר לאילת והשישי עוזב את ארצנו. כלומר מחנה זה היה קיים לאחר תקופת המרידות ולפני שנת 300.

לא נערכה כאן חפירה אך ניתן להשוות לאתרים אחרים, ואכן מחנות נוספים דומים לזה הוקמו באזור בשני שליש הגובה של הרכס. מחנה זה הוקם על מדרון רכס אום-זוקא, דבר המראה כי לא חששו ממתקפת אויב וכי מדובר במרכז לוגיסטי\מינהלי.
אין פה קרוב אלינו דרכים חשובות, אך נוכל לשער כי מטרתו של מחנה זה ואחרים שהוקמו לאורך הבקעה היא לחצוץ בין יהודי ארץ ישראל ממערב לירדן בגליל לבין אלו אשר ישבו ביהודה לאלו אשר ישבו ממזרח לירדן ('הפראיה') וכך בעצם ליישם אסטרטגיית "הפרד ומשול" - אולי בזמן מרד בר כוכבא.

מחנה זה תפקד לאורך כמעט שתי מאות, ומעט מדרום למחנה הוקם בית הקברות שלו. ממנו שרד סרקופג מפואר ומעוטר, מכסה שבור של סרקופג, וכמובן פריחה צבעונית המכסה כל מטר באתר.

הדרך חזרה אל מצפה פלס ממשיכה לגלות עם העליה בגובה את נופי הבקעה הנהדרים, אך גם את הקלף האחרון שהיה כל כך חסר לי ברביעיות...
אירוס הגלבוע הסגול כהה בעל הפרח העצום, שהמתין לנו כאקורד הסיום ליצירה הצבעונית המשגעת המהדהדת  כל שנה בין ההרים שעוטפים את הבקעה.

תודות:
למורה הדרך מנור דביר, ולארכיאולוג ד"ר אחיה כהן תבור על סיור מדהים באחד מפלאי תבל, המתובל בידע רב וחידושים מעולם המדע,
למורה הדרך רון להט-חרמוני על שפע הידע,
לד"ר צביקה צוק על הסקירה המעניינת מכלי ראשון על סיירת חרוב, וידע ארכיאולוגי רב שחלק עימנו,
לעמית אררט ועידו מאושר על שלל הסיורים הצבעוניים והמרגשים לאורך שנים כה רבות,
ולעמיתים הרבים שבאו להנות מחוויה ייחודית ומרהיבה בלב הארץ.

image.png
image.png

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: הדרכות עמיתים לטיולים בפייסבוק הדרכות עמיתים לטיולים בערוץ יוטיוב, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND

image.png


Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages