סיכום => (25.10.24) חוצה יו"ש 8 - מנווה יאיר אל נעלה.

[yaron botzer]

בס"ד

סיכום => חוצה יהודה ושומרון, מקטע 8, מנווה יאיר לנעלה.

הסיור התקיים ביום שישי כג' תשרי תשפ"ה (25.10.24)
בשעות 6:30-14:30

בהדרכת: ד"ר אהרון טבגר

בארגון: מדרשת הרי גופנא

תמונות מהסיור:
באדיבות ירון בוצר                       => https://photos.app.goo.gl/AiMsfmgFFzaCs4x57

סרט הסיור באדיבות אברם מש      => https://youtu.be/60Qd4puA83A?si=L5DsbPpeeK0IqmZV

סרטון הסיור באדיבות זאב רוזנצוייג=> https://www.instagram.com/reel/DBmg_Fdtk0D/?igsh=cDZ3d2xmOXFtOG1j

סרטון אקטיבי באדיבות רונן סיוון    => https://photos.app.goo.gl/ZWHzRykhey3VxRd46

כתיבה => ירון בוצר botzer...@gmail.com

לעיתים אני תוהה מה הדרך בה יש לבחור, ולאן פנינו מועדות.

הנסיעה לפנות בוקר אל היישוב נעלה כאשר אורות היישובים העבריים המשגשגים סביב מראה בבירור כי אני על הדרך הנכונה.

נווה יאיר

את סיורנו אנו פותחים בתפילת שחרית משותפת בכניסה ליישוב נעלה, כאשר מולנו נופי השומרון התנכ"יים, עץ זית עתיק, ושפע דגלי ישראל מרוממי הרוח.

לאחר התפילה אנו חיש קל מצמצמים רכבים ויוצאים אל נווה יאיר לתחילת הסיור.

מדובר במקטע השמיני לאורכו של שביל חוצה יהודה ושומרון אשר נחלם והוגשם על ידי אלקנה סוקולובר וברוך שרבף. את המקטע השביעי סיימנו בעין ריא הסמוך לתל תבנה, ועתה אנו ממשיכים לגלות וללכת בדרכי יהודה ושומרון.

נווה יאיר שוכן על גבעה רמה השולטת על סביבותיה. המקום נקרא על שמו של סגן יאיר נבנצאל הי"ד אשר נרצח בפיגוע סמוך לכאן. 

יהי זכרו ברוך.

אנו ניצבים משתאים אל מול נוף גבעות השומרון המתנשאות תחתינו כמו גלי ים, רכס אחר רכס לכיוון דרום.

בין הרכסים בולטת גבעה שראשה מיוער בניגוד לגבעות הטרשיות הסובבות אותה אשר זכתה בפי העם לשם 'ראש דשא'. על גבעה זו נמצא קברו של נבי ע'ית, ורבים מזהים אותה עם המקום בו ישבה דבורה הנביאה בין הרמה לבית אל אשר בנחלת אפריים.

בין הרכסים בולט לו רכס רושנייה שעל גבעה הנושקת אליו נחשף לא מכבר מבצר חשמונאי, הנושא את השם מבצר ארטבה.

הרחק מדרום ניתן לזהות את הרי בית אל, ואת הר חרשה הבולט בגובהו הרם.

ממזרח נווה צוף מתמזגת עם גלגל השמש העולה, וממערב ערי החוף נהנות מקרני השמש הראשונות הצובעות בלבן את מגדלי השחקים המתרוממים לאורכן ולרוחבן.

מצפון לנו רכסי הר אפריים, ותמונת נופי ארצנו יפה לאין שיעור.

תל תבנה

מדריכנו ד"ר אהרון טבגר מודה לאלקנה סוקולובר איש מדרשת שומרון על יוזמת סיור ייחודי זה, ומוביל מזרחה לכיוון השמש העולה אל תל תבנה אשר נחפר לא מכבר.

הליכה קלה של מאות מטרים מזרחה, ואלפיים שנה אל העבר מובילה אותנו אל בין ריבועי החפירה של התל המצויינים לפי מיטב המסורת הארכיאולוגית בשקי חול לבנים אשר למרבה השמחה גם נוחים מאוד למנוחה כאשר אהרון מגולל את סיפורו של תל תבנה.

הכלי החשוב ביותר לטיולים בארץ הוא התנ"ך, ואהרון מוציא ספר תנ"ך וסוקר את הממצאים שעלו משלוש עונות החפירה שבוצעו לאחרונה בתל תבנה.

בספר יהושע מסופר על קבורתו של יהושע בן נון בתמנת סרח. מצוין כי תמנת סרח הינה בגבול נחלת אפרים, שטח עצום המשתרע בקירוב בין כביש 443 לנחל קנה. כמו כן ידוע לנו כי אתר זה הינו מצפון להר געש.

למרות שישנה מסורת בת כאלף שנים כי מקום קבורתו של יהושע נמצא בכפר כיפל חארס הסמוך לאריאל, רב החוקרים מציינים את מיקומו של האתר דווקא בתל תיבנה.

יש לנו כאן שימור שם, תמנת סרח לעומת תבנה. ואנו בנחלת אפריים.

הר געש אינו בנמצא כאן, ויש רק מעט מחשופי בזלת קטנים באזור מערב השומרון שאינם עולים בקנה אחד עם זיהוי תל תבנה מצפון להר געש. אך אולי הר געש במובנו התנכ"י הינו אחר מאשר בימינו.

מדרומנו עובר נחל נטוף, בעבר לפני שאיבת מי התהום נחל איתן שמימיו גועשים, ויכול להסביר את הזיהוי.

במדרש 'ויסעו' מסופר על השנים לאחר שבני יעקב הכניעו את אנשי שכם, ועל המלחמות אותן לחמו בני יעקב בכנענים.

אחד מהמלכים בהם לחמו היה אילון מלך געש. ביתילו הנמצאת מדרום לנו משמרת אולי את השם בית איילון, ממנה בא מלך געש.

זיהוי זה של תבנה עם תמנת חרס הינו ברמת ודאות לא הכי גבוהה, אך בימי בית שני יש לנו זיהוי מצוין של תל תבנה עם בירת מחוז תמנה, מחוז חשוב בו עברה הדרך העולה מאנטיפטריס אשר על הירקון אל אזור הרי בית אל ומשם לירושלים.

הארכיאולוג ד"ר דביר רביב והסטודנטים שלו חפרו כאן במשך שלוש עונות וחשפו קרמיקה ומעט שרידים מתקופת ההתנחלות, שכבת חורבן מסוף ימי בית ראשון,

וכן קירות מאסיביים, חומה אשר הקיפה את העיר, עמודים ופריטים ארכיטקטוניים נוספים המעידים על עיר עשירה ומשגשגת שניצבה כאן בימי בית שני.

עיר זו נחרבה בימי מרד בר כוכבא.

באתר נחשף מקווה טהרה ענק המעיד כי שכנו כאן יהודים. מקווה נוסף נחשף מטה על המדרון וככל הנראה שימש את עולי הרגל אשר היו בדרכם לירושלים.

על צלע הרכס מדרום לנו בולט פתחה של מערה אחת מני רבות אשר שימשו כמערות קבורה מפוארות, ומעידות על עושרם של נכבדי העיר.

במאה ה19 זיהו מערות אלו עם מקום קבורתו של יהושע, אך המחקר המודרני מזהה את סגנון חציבת מערות הקבורה עם ימי בית שני, וממילא אינן מתאימות למקום קבורתו של יהושע בן נון.

מצפה נזם

אנו עושים דרכנו דרומה, חולפים על פני מערות הקבורה שמחוסר זמן לא נבקר בהן היום, ועולים בתלילות, בסבך צפוף של חורש ים תיכוני אל מצפה נזם.

בעוד אני מסדיר את הנשימה על ראש המצפה מבאר מדריכנו כי אנו נמצאים על רכס ראשניה, הקרוי על שמה של חורבת ראשניה הסמוכה.

חורבת ראשניה הינה למעשה אתר מהתקופה הרומית שבעבר נחפר בו מבנה, כיום לא נותר ממנו הרבה.

בעבר חוקרי מרד בר כוכבא סברו כי אזורי המרד השתרעו מדרום לשומרון. עד אשר לפני 15 שנים 'סיורי יום שישי' אשר תפסו תאוצה גילו מספר של מערכות מסתור בהרי השומרון, אחת מהן בחורבת ראשניה, על ידי מטיילים בהובלת ד"ר אהרון טבגר.

ראוי לציין כי מערכת המסתור הראשונה .בשומרון נחשפה על ידי סיור שהובל על ידי ד"ר דביר רביב בחורבת פצה הסמוכה לדיר ניזאם.

התברר כי הסיבה בשלה לא נמצאו מחילות מסתור בשומרון היא...כי פשוט לא חיפשו...וכך סיורי השטח להם שותפים רבים כל כך העשירו והרחיבו (ועדיין עושים כך!) את מאגר הידע המדעי הנוגע לתולדות הארץ.

עין בננה

אנו פוסעים על קו רכס ראשניה מול נוף הרכסים העטורים כרמי זית, יערות והיסטוריה הקוראת אלינו מכל סלע ואבן.

דרך עפר נוחה גולשת דרומה אל ערוצו של נחל נטוף, בעוד מזג אוויר חריג בדמות רוח עזה מסיע אבק רב בדרכו, מאתגר את העיניים, ואט אט מסתיר את הנוף באובך כתום.

בערוץ הנחל ממתין לנו למנוחה והתרעננות עין בננה. הבננה כבר מזמן לא כאן, אך בריכת אגירה רבועה וסולם מתכת מאפשרים גישה נוחה אל המים, שחיה, רחצה וניקיון, רק כדי לשוב אל סופת החול הכתומה האופפת הכל באבק דביק.

אנו פורצים מחדש דרך הותיקה - חדשה לאורכו של נחל נטוף, בואכה הגבעה בצורת כיפה עליה נחשף לא מכפר מבצר ארטבה החשמונאי.

מבצר ארטבה

במאה ה19 כתבו אנשי הסקר הבריטי כי על גבעה זו שכנה חורבה בשם ארטבה, ולא פרטו.

רק בימי המנדט הבריטי טרחו לפרט כי חורבת ארטבה נמצאת על מדרונה הצפוני של הגבעה.

בעשור האחרון התגלה באופן מעורר השתאות, גם על ידי טיולי יום שישי כי חורבת ארטבה היא החלק הפחות מעניין של גבעה זו, וכי על ראש הגבעה ניצב לו לא פחות מאשר מבצר חשמונאי לא ידוע!

לפני כעשור, מדריכנו ד"ר אהרון טבגר וד"ר רביר רביב במהלך סיורי יום שישי באזור זה שמו ליבם כי אל ראש הגבעה נפרץ שביל חדש, אשר חשף שרידי מבנה.

חקירה מהירה של המבנה גילתה כי מדובר בבניה באבני גזית בעלות סיתות שוליים, אשר הונחו בסגנון ראש-פטין (אבן אחת לאורך והסמוכה לה לרוחב). בניה זו היתה נהוגה בתקופה החשמונאית - הרודיאנית.

סקר שנערך על ידי ד"ר טבגר וד"ר רביב על הגבעה חשף מספר מאגרי מים מלבניים ועצומים, מטויחים בטיח לבן. כמו כן נתגלו שרידי עמודים ובניה מונומנטלית. על המדרון נחשפו מערות ששימשו כמחסנים ובהם כלים רבים.

השימוש היחיד למאגרי מים גדולים באותה תקופה היה לצורך בניית מבצרים. מכאן ברור כי על ראש הארטבה היה מבצר.

סגנון הבניה של המאגרים תאם מאגרים דומים במבצרים אחרים אשר זוהו עם ממלכת בית חשמונאי, צבע הטיח וחרסים רבים שנמצאו באתר מחזקים תאוריה זו. ניתוח של המבנה אשר נחשף על ידי פריצת השביל מעלה כי מדובר במגדל שמירה, וברור לחלוטין כי מדובר כאן במבצר חשמונאי, שהוקם ככל הנראה בימי שמעון התרסי ושימש עד ימי מלכות הורדוס.

בספר מכבים מוזכר כי שמעון בנה את מבצר חדיד (על תל חדיד סמוך ליער בן שמן, וכן על דרך הים האסטרטגית), והיות שגבול הממלכה בימי שמעון הגיע לאזור השומרון ניתן להסיק כי מבצר חדיד יחד עם ארטבה נועדו לבצר את גבול הממלכה, ואולי גם לשלוט על דרך הרוחב העוברת לאורך נחל נטוף.

אל תקופת ההתנחלות

בשומרון כל גבעה כומסת סוד מדהים. מדרום לנו מתנשאת גבעה אשר קיבלה את השם הציורי נקודת גובה 519, וכדי לגלות את צפונותיה אנו יורדים בתלילות מארטבה לכיוון דרום, ומטפסים שוב בתלילות, אך בדרך נוחה למרומי נ.ג. 519.

למרות האובך המתגבר ניתן מכאן להבחין בצורת הכיפה של גבעת ארטבה, בשרידי המגדל אשר הוביל לגילוי המבצר, ובטראסה גבוהה המקיפה את ראש הגבעה. אינני יכול שלא לתהות האם טראסה זו משמרת את תוואי החומה החשמונאית, ומה יגלו חפירות מעמיקות על גבעת הארטבה...

יש אומרים כי מנ.ג. 519 ניתן לראות ביום בהיר את החרמון. הרוחות המזרחיות העזות צובעות בכתום עז את האוויר, ואנו יכולים בקושי לראות את הגבעה עליה אנו ניצבים.

אהרון מפנה את תשומת לבנו לחרסים הרבים המפוזרים על האדמה סביב, חרסים אלו מזוהים כחרסים מתקופת ההתנחלות.

בנוסף על גבעה זו גלי אבנים רבים מאוד המשמרים תוואי של קירות עתיקים שניתן לשער כי בעבר תחמו שטחים בעלי צורה גיאומטרית רבועה סביב ראש הגבעה. 

בסקר שנערך כאן לפני 40 שנה נתגלו החרסים ושרידי המבנה, וברור כי מדובר באחד מהאתרים הקדומים ביותר באזור.

לא ברורה משמעות האתר, אך עולה סברה כי בתקופת ההתנחלות שימשה גבעה זו כאתר פולחני (לא בהכרח של עבודה זרה) של שבט אפריים. העדויות אינן מספיקות כדי לבסס סברה זו, ואולי גילויים נוספים בעתיד ישפכו אור על משמעותו של אתר עתיק זה.

נעלה אל נעלה

מדרום מזרח לנו נמצאת נעלה על הרכס, ומעבר לאובך הסמיך.

אנו יורדים בתלילות (שוב...) מנ.ג. 519 אל ואדי חאדר. מדובר בערוץ נחל קטן אך מאתגר משהו, שבו מעט מפלים קטנים, הניתנים לעקיפה בקלות.

בערוץ הנחל ממתין לנו עין ואדי חאדר, מעיין הממלא חציבה בתוך סלע הגיר שגודלה מטר על מטר וחצי, ועומקה קצת מעל מטר וחצי.

הגישה אל המעיין קשה ומצריכה כח רב בפלג הגוף העליון. או מעט תחכום ושימוש בדלי וחבל לשאיבת מים והתרעננות.

מהשקתות המאולתרות הרבות וצינורות הפלסטיק סביב המעיין ניכר כי מדובר במעיין המשמש להשקיית צאן, ולעת הצורך גם לרחצת מטיילים לאחר טיפוס מתיש על הגבעות.

צלליות בתי נעלה בולטות מעל קו הרכס,  ואנו משקיעים מרץ רב בעליה האחרונה, עדיין על הדרך הנכונה...

תודות:

לד"ר אהרון טבגר על מסע חדשני, רב גילויים ודעת באתרים הפחות מוכרים של דרום השומרון,

למדרשת הרי גופנא על הארגון המופתי של הסיור,

לאלקנה סוקולובר וברוך שרבף יוזמי חוצה יו"ש, המובילים אותנו בדרך הנכונה,

לביטחון נעלה על פתיחת שער היישוב למעננו,

ולהמוני העמיתים הכובשים ברגליהם ןבליבם את מסלולו של שביל חוצה יהודה ושומרון.

עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט

הצטרפות לקבוצת הוואטסאפ => https://chat.whatsapp.com/Ba8WpxITlwHCNiFmt54ONo

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND