סיכום => (4.7.25) 'עמיתים לטיולים' סיור נוסטלגי בשכונת שפירא, ת"א
181 views
Skip to first unread message
SABA Amit
Jul 13, 2025, 5:25:03 PMJul 13
to Amit Ararat (עמית אררט), יואב יאיר עיריית תא רג מורה דרך
בס"ד
סיכום => 'עמיתים לטיולים' - סיור נוסטלגי בשכונת שפירא, תל אביב
הסיור התקיים ביום שישי ח' תמוז תשפ"ה (4.7.25)
הדרכה: מורה הדרך - יואב יאיר
כתיבה: ירון בוצר botzer...@gmail.com
הפקה: עמית אררט arara...@gmail.com
תמונות באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/UwBw4qzw9cktxFYZA
סקירה באדיבות ניר כהן משה => https://www.facebook.com/share/p/1Ed3yjTX3H/
סרט הסיור באדיבות אברהם מש => https://youtu.be/y61MMJ9QTqA?si=JKzus0Sr9dTNouX0
הכרך הגדול של תל אביב סואן, צפוף ורועש. באם עוצרים לרגע לוקחים נשימה עמוקה ורגועה, ואולי גם מוצאים מקום חניה, ניתן להתחבר אל שורשיה התמימים של העיר ואל הזרמים החברתיים אשר עיצבו את דמותה ועדיין סוערים להם בין סמטאות הכרך.
שמיים וארץ
באדיבות יואב יאיר, מדריך ואיש תל אביב יצאנו לסיור נוסטלגי אל תל אביב הקטנה, אל הקהילות אשר עיצבו את העיר הגדולה, בעקבות הזרמים החברתיים הגועשים ללא מנוח בין רחובות העיר ולפגישה אישית עם תושביה הנפלאים של שכונת שפירא.
את סיורנו אנו פותחים בתחנת רכבת ההגנה, בה מגדלי הפאר הנוצצים באור שמש הבוקר מרוחקים שמיים וארץ מהרחובות המפויחים, הרועשים והצפופים.
יואב מבין לליבנו, מנווט בידענות אל הרחובות היפים והנעימים של שכונת שפירא, ונעצר אל מול בית חד קומתי מחופה רעפים המזכיר בעצם עיצובו ימים תמימים יותר.
ראשיתה של שכונת שפירא הינו מעבר לים... בדטרויט אשר באמריקה הרחוקה.
ב1922 יהודי עשיר בשם מאיר גצל שפירא עולה מדטרויט לארץ ומתיישב בתל אביב. שפירא נושא לאשה בתל אביב את סוניה היפה והצעירה, ונולדים להם שלושה ילדים.
מספרים כי שפירא בנה בתים יפהפיים בין שתי סמטאות בלב העיר אשר אך קמה ותכנן לקרוא לרחובות על שמו ועל שם רעייתו.
אותם ימים האידיאולוגיה היתה חדורה בלב מנהיגי היישוב וראש העיר מאיר דיזנגוף התנגד לקרוא שם רחובות על שם נדבנים.
אידיאולוגיה אינה סותרת דיפלומטיה ולבסוף הוחלט על ידי פרנסי העיר להתחמק מהסוגיה על ידי קריאת שמן של אותן הסמטאות בשם סמטה אלמונית וסמטה פלונית.
שפירא לא ממש התחבר לפתרון הדיפלומטי והחליט להקים בעצמו שכונה ללא רשות עירונית, לא ביפו ולא בתל אביב. החליט וקנה 800 דונם של אדמת פרדסים מדרום לעיר תל אביב. השכונה אשר ייסד התאחדה עם נקודות התיישבות זעירות סביב וקיבלה עם הזמן את שמו.
האיש היה איש עסקים שהקדים את זמנו, וכמו בימינו חילק את המגרש הענק לחלקות בנות רבע דונם, הציע מקום מגורים פטור ממיסי ארנונה, ומכר את המגרשים ליהודים אשר עלו ארצה ורצו להתיישב קרוב לעיר הגדולה...יפו...או תל אביב.
חשוב לציין כי עד מלחמת העצמאות שכנה השכונה בין יישובים ערביים עוינים, וסבלה ממצב ביטחוני מעורער. כמו כן בשנות השלושים שייכו הבריטים את השכונה אל יפו הערבית. ראשי העיר הערבים של יפו קיבלו בשמחה את תשלומי הארנונה של תושבי שכונת שפירא, ובתמורה השיבו להם מעט מאוד שירותים עירוניים אם בכלל.
השכונה מצליחה, וקיבוץ גלויות מתכנס בה. בין הגלויות הבולטות שאכלסו את שכונת שפירא ניתן למנות את:
משפחת פוזיילוב הבוכרית המגיעה לשכונה בשנת 1924. משפחה גדולה זו היוותה בשיאה יותר ממחצית תושבי השכונה.
בשנות השלושים מגיעים לכאן יהודים מסלוניקי. יהודים אלו אשר תפעלו את נמל סלוניקי הגיעו לארץ עם משפחותיהם בהזמנת ראש עיריית חיפה אבא חושי על מנת לתפעל את נמל חיפה בעבודה עברית.
עם הקמת מזח תל אביב לאחר פרוץ המרד הערבי 1936-9הגיעו לכאן סלוניקאים רבים כדי לתפעל את המזח החדש שאך הוקם.
בשנות החמישים הגיעה לכאן עליה יהודית גדולה מהעיר בלח' אשר באפגניסטן.
בנוסף עליות רבות, אך קטנות בהיקפן מכל קצוות תבל הגיעו לשכונה זו. רב העולים היו יהודים אמוניים שהקימו קהילות קטנות סביב מספר רב של בתי כנסת.
שפירא אשר הקים את השכונה עשה זו במחשבה ותכנון, אך ספק אם ידע כי פתח סכר ממנו גלשו זרמים חברתיים אשר עיצבו את פני השכונה.
היות ששכונת שפירא היתה מרוחקת (בהליכה או ברכיבה על חמור.כנהוג באותם ימים) מן העיר הגדולה, כמו היום העולים האמידים קנו ביתם בעיר תל אביב שהיתה מרכז תעסוקתי ותרבותי, ואילו הפחות עשירים בנו ביתם בדרום תל אביב.
כך נוצרה כאן שכונה בעלת מרקם חברתי קסום ומחבק (שנשמר עד היום!), אך בעלת אוכלוסיה פחות אמידה ולעיתים אף קשת יום.
רחוב פוזיילוב
עברה של השכונה עדיין מעצב את דמותה, ואנו שמים פעמינו אל רחוב פוזיילוב בו בין בתים מודרניים בני מספר קומות ווילות קטנות בעלות גגות רעפים שוכן בית הכנסת על שם פוזיילוב.
כאמור ב1924 מגיע לארץ מסמרקנד יהודי בוכרי בשם רפאל פוזיילוב עם משפחתו הענפה והגדולה.
פוזיילוב מנסה מזלו במספר מקומות בארץ ולבסוף מתיישב בשכונת שפירא.
חלק גדול מבתי השכונה נבנה על ידי בני משפחת פוזיילוב הגדולה (עד היום משפחות רבות בשכונה נושאות שם משפחה זה), ובין השאר נבנה עם השנים גם בית הכנסת היפה הנמצא מולנו.
מבנה בית הכנסת אומר הוד והדר, כולו מחופה שיש לבן - ורוד, ומעוצב בטוב טעם ליצירת פנינת חן בלב הרחוב.
אריאל בשן, איש חינוך תושב השכונה, אשר ניהל בעבר את בית הספר שורשים מספר שנים, מצטרף אלינו וחולק עימנו בחיוך את הווי המקום, ואת תמונת המצב הנוכחית בשכונת שפירא.
לא מזמן חגגה שכונת שפירא מאה שנים להיווסדה, תקופה בה ידעה שינויים רבים ותהפוכות באופיה.
שכונה זו אשר יושבה על ידי קהילות עולים חמות הפכה עם השנים לשכונה אשר בשנות השמונים סבלה מפשיעה ומנגע הסמים.
פלישה עצומה של מהגרי עבודה מאפריקה שמצאו את דרכם בשנות התשעים לאזור דרום תל אביב דרדרה עוד יותר את מצב הביטחון וערערה את מרקם הקהילה המקומית, רובה היגר, מניינים בבתי הכנסת היו מצומצמים יותר ויותר, וחלקם הופעלו רק בשבתות וחגים.
בשפל הדברים מצב הביטחון כאן היה כה מעורער עד אשר החלה נהירה עצומה אל מחוץ לשכונה, תהליך אשר דרדר את מצב הקהילה כאן עד פי פחת, מוסדות הציבור הוקפו גדרות גבוהות ובתי המגורים השלווים הוגפו בסורגים ומערכות אבטחה.
בעשרים השנים האחרונות נוצרו תנועות חברתיות חדשות אשר השיבו את החיים והחדווה לשכונה.
גרעיני התיישבות תורניים אשר שמו לנגד עיניהם התיישבות גם בשכונות המצוקה הגיעו לכאן, נפתחה ישיבה גדולה וחשובה, והחל גל הגירה של משפרי דיור מצפון תל אביב.
כאן המקום לדון במושג חברתי אשר כמו מר גזל שפירא, הגיע אלינו מאמריקה הרחוקה - ג'נטריפיקציה.
בארצות הברית הערים הגדולות נהיו כבר לפני עשרות עשרות שנים צפופות מאוד ומחירי הדיור עלו. תנאים אלו הביאו אוכלוסיה אמידה ובני מעמד הביניים להגר מהשכונות העשירות והמבוססות אל עבר שכונות המצוקה, לשנות את אופיין ולעיתים קרובות להעלות את המחירים ולדחוק החוצה אוכלוסיה קשת יום. תנועה חברתית זו קיבלה את השם ג'נטריפיקציה. מושג אשר ניפגש בו רבות.
כאמור, עם עליית מחירי הדיור בתל אביב גם כאן החל גל הגירה שכזה, ומספר רב של מהגרים בני המעמד הבינוני-גבוה עבר לשכונת שפירא, ולא נדיר לראות כאן וילות קטנות המפנות מקומן לבתי דירות חדשים ומהוקצעים.
כעת האוכלוסיה כאן מגוונת מאוד, ימין שמאל, דתיים חילוניים, ובעצם כל הגוונים שיש לחברה הישראלית (וגם האפריקנית) להציע. כל הזמן קיים דיאלוג ושיתוף פעולה פורה בין הקהילות המקומיות ליצירת מרקם חברתי ייחודי ותוסס מצד אחד, ומעט מתוח מצד שני.
לאחרונה בתי הכנסת של השכונה מתמלאים שוב בחיים, וקהילות עתיקות שבות לימי חלדן.
בית הספר המרכזי של שכונת שפירא - שורשים הינו מרכז חינוכי ממלכתי דתי חשוב הפעיל בשכונת שפירא מזה עשרות שנים, ועם התגברות זרם ההגירה החילוני משכונות צפון העיר פוצל בית הספר לשניים וצמוד אליו הוקם לפני 6 שנים בית ספר ממלכתי על מנת לענות על צרכי החינוך של האוכלוסייה החילונית הגדלה, וצעירים וילדים גודשים שוב את רחובות השכונה.
בית הכנסת על שם פוזיילוב
מדריכנו מוביל אותנו אל בית הכנסת אשר בו פועל כיום כולל קטן המשמר את המקום ואת התוכן הרוחני והמסורת הכל כך חשובים שהגיעו עם קהילת בוכרה.
באולם המבואה ציור קיר צבעוני מתאר את העליה של משפחת פוזיילוב לכאן, ואילו אולם בית הכנסת עצמו מפואר מאוד והוקדשה בו תשומת לב רבה לפרטים.
באולם בית הכנסת שולט עיצוב עם עץ בהיר, ארון קודש מעץ בעל פיתוחים עדינים ויפהפיים, כסאות מתפללים אשר גם הם מעוצבים מעץ, בעלי משענות גב גבוהות המגולפות בפיתוחים ובהן הקדשות. הכסאות בעלי ריפוד בד אדום-לבן מהודר.
תקרת אולם בית הכנסת מאויירת בתכלת שמיים המנוקדים בענני נוצה ומוארת בתאורה עקיפה, תקרה זו יוצרת אווירה של מרחב גדול.
קרניזים מעוצבים מחפים את שולי התקרה, וקשתות יפות מעל מסמנות את עזרת הנשים הצופה אל בית הכנסת מעלינו.
חלקם התחתון של קירות האולם מחופה שיש לבן ועליו הקדשות רבות לבני הקהילה.
יואב סוקר את פועלה של משפחת פוזיילוב בשכונה, ואת השיפוץ אשר ערכו בני המשפחה באולם בית הכנסת על מנת לשמר ולהמשיך את פעילות בית הכנסת ומורשתו.
בית הכנסת בית תפילה
רחובות השכונה שלווים ועוטים ירוק, מכל עבר נשמע קול ציוץ ציפורים, וכמובן אין שום מקום חניה פנוי...
בין מבני באוהאוס בעלי חזית מעוגלת, ובתי קומות חדשניים הנסמכים אל בתי רעפים עתיקים שוכן בית הכנסת של יהודי סלוניקי, מבנה רבוע קטן אשר פנימו מפתיע בצבעוניות ויופי.
מבנה בית הכנסת מתהדר בריצוף שיש חום, כסאות עץ חומים עם ריפוד כחול, ארון קודש בין חלונות ויטראז' אשר מעליו קיר צבוע ורוד ותקרה בעלת קרניז ירוק.
במרכז המבנה במה גדולה ומעליה קשתות יפות הפותחות צוהר אל עזרת הנשים הנמצאת מעלינו.
בכניסה לבית הכנסת שולחן קטן ועליו קופסאות בשמים לברכה וקופסאות של טבק הרחה לנוחיות המתפללים.
גבאי בית הכנסת יוסי ניאזוב מקבל אותנו בברכה וחיוך ומפנה אותנו אל שולחן רחב ידיים בו הכין למעננו שתיה קרה וחמה, מגדנות ואווירה נהדרת.
לבקשת הקהל מדגים יוסי את הניגונים המקובלים בבית הכנסת הסלוניקאי ומשורר למעננו בקול ערב מתוך שיר השירים. איזה כיף!
יואב מגולל את סיפורה של הקהילה הסלוניקאית אשר עלתה לארץ על מנת להפעיל את נמל חיפה בכוחה של עבודה עברית. בעת המאורעות בשנות השלושים ועם סגירת נמל יפו בפני יהודים נחנך מזח תל אביב, סוורי סלוניקי הגיעו לכאן לתפעל את המזח אשר לימים הפך לנמל, והקימו כאן קהילה חמה ומחבקת.
קהילת סלוניקי המפוארת והענקית הושמדה בשואה על ידי החיה הנאצית, וכל אשר נותר ממנה לפליטה היו קהילות הסוורים אשר עלו לבנות את נמלי הארץ.
כל קהילה צריכה בית כנסת, וקהילת סלוניקי בשכונת שפירא הקימה בית כנסת בצריף, וב1937 נחנך מבנה הקבע היפהפה של בית הכנסת הסלוניקאי בו אנו מתארחים.
בית כנסת זה נקרא בפי תושבי השכונה בית הכנסת הקומוניסטי מכיוון שלא גבו כאן תשלום על העליות לתורה, והגבאי והרב לא מומנו על ידי תושבי הקהילה.
יהודי יוון היו דוברי לאדינו, ועד ימינו מתקיימים כאן אירועים לדוברי השפה הזו.
יוסי מספר לנו כי למרות שהוא בן העדה הבוכרית עוד מילדותו התחבר להווי בית הכנסת הסלוניקאי, הצטרף לקהילה ועם פרישת הגבאי הוותיק של הקהילה לפני מספר שנים נטל על עצמו את המשימה של תחזוקת וקיום בית התפילה.
ראוי לציין כי בית הכנסת מתוחזק היטב, ויד אוהבת דואגת היטב לפרטים.
יוסי מספר כי בית הכנסת פתוח בשבתות וחגים, אך לעיתים קרובות נגרמת לו קורת רוח ובני האזור האוהבים את האווירה הייחודית של בית הכנסת עורכים כאן אירועים, בר מצוות, ותפילות.
דיור בר - השגה
ברוח מרוממת אנו נפרדים לשלום מיוסי ויוצאים אל הגן הציבורי המרכזי של השכונה, גן דה - מודינה (גינת שפירא).
מרכז השכונה הינו גן ירוק ורחב ידיים, בו עצים רחבי צמרת וציפורים רבות המנעימות ציוצים.
סמוך לגן זה נבנה לא מכבר פרויקט של דיור בר - השגה. שני מבנים בני מספר קומות מאורכים אשר ביניהם גינה יפה ובה צמחי תבלין ונוי רבים.
כמו שנוכחנו בתחילת סיורנו, השכונה משנה צביונה וזרם הג'נטריפיקציה משפיע רבות על התמהיל החברתי של השכונה.
העיריה אשר מעוניינת לגוון את תמהיל האוכלוסיה, ולעודד צעירים להמשיך לגור בעיר כדי לשמר את אופיה התוסס יוזמת פרויקטים של דיור בר השגה.
בפרויקטים אלו נבנים בתי דירות במחיר מוזל (מאוד!) אשר העיריה יכולה לשלוט באופי הדיירים אשר מאכלסים אותם.
יואב מחובר היטב אל תושבי השכונה ומעודד את יובל, הגר בפרויקט זה לחלוק עימנו את רשמיו מאופי החיים בשכונת שפירא המתחדשת.
יובל, דוקטורנט לפיזיקה ירד כדי לקטוף צמחי תבלין להכנת תה, וביד אחד מאגד את צמחי התבלין וביד שניה את המיקרופון המושט אליו.
הדירות כאן הינן דירות חדשות יחסית, ובמחיר מפוקח וזול. יובל מעיד כי היה אחד מבין עשרות אלפים אשר הגישו בקשה לדירה בפרויקט זה, עבר לרשימה מצומצמת בה רק כמה מאות, ולאחר הגשת טפסים רבים קיבל מאנשי העיריה את הזכות לשכור יחד עם זוגתו דירת שלושה חדרים לתקופה של חמש שנים (עם ממ"ד כמובן...).
יובל מעיד כי לקהילה כאן אופי מקסים ומגובש, וחלק גדול מהדירות אף מספק נוף נפלא אל הסלון של השכן ומגדיל את הגיבוש בין חברי הקהילה...
הקהילה כאן פעילה מאוד, ומפעילה מטבע מקומי בשם לירה שפירא בה נוהגים חברי המקום לסחור זה עם באומנות מקומית, תבשילים, צמחי נוי ומאכל, ואף בקומפוסט הנאגר במאגר מרכזי לטובת הגינה הקהילתית.
לשאלת הקהל מעיד יובל כי רק הבוקר ניצל את הבנק המרכזי של לירה שפירא כדי למכור חמוצי מנגו תמורת חמאת בוטנים...
בתי הבאר
הליכה קצרה מביאה אותנו אל מבנה כורכר מתפורר הנתמך על קשתות קטנות ומחופה בלוחות פח, מן הסתם לצרכי בטיחות.
יואב מגלה כי מדובר בבית באר מאמצע המאה ה20, וכדי לדון בנושא בתי הבאר נמשיך אל הבית האדום, בית באר משופץ היטב.
באמצע המאה ה19 השפיעו על החקלאות בארץ מספר גורמים.
התפתחות זן תפוז השמוטי אשר היו לו חיי מדף ארוכים מאוד, ספינות מהירות אשר חצו את הים התיכון, ומנוע הדיזל אשר אפשר שאיבת מים בקלות.
התפוזים אשר גדלו במישור החוף הארץ ישראלי זכו לפופולריות ומחיר מפולפל בשווקי אירופה, ובמהרה בעלי הון רבים חפרו בארות, בנו סביבם בתי באר ובהם מנוע שאיבה ובריכה לוויסות לחץ המים ונטעו פרדסים רחבי ידיים סביב.
במגזר היהודי התרכזה הפרדסנות סביב אגודות סוציאליסטיות שיתופיות, אך במגזר הערבי הוקמו הפרדסים על ידי בעלי הון.
רבים מבעלי הפרדסים הערבים אשר חיבבו את הפרדסים הירוקים רחבי הידיים, ואת מזג האוויר הממוזג באזור הסמוך לים הקימו סמוך לבארות בתי קיט מפוארים.
הבית האדום אשר מולנו היה שייך לבעל הון ערבי בשם שיח' מוראד. כשמו כן הוא מדובר בבית בן שתי קומות, מעוטר בקשתות מזרחיות. הקומה הראשונה נבנתה כבית באר, והשניה מעליה כבית קיט.
סמוך לבית נמצאת בריכה ויסות לחץ פתוחה. הבריכה בנויה מכורכר והיא מדורגת, מן הסתם כדי לאפשר שאיבה ידנית נוחה, או ירידה לבריכה לצרכי נופש.
במרחב גוש דן ישנן כמאתיים בתי באר שכאלו. עיריית תל אביב שיפצה ושיקמה מספר בתי באר למען ההיסטוריה.
רחוב סלנט עובר בסמוך לבית האדום. בתקופה בה שלטו פרדסים בנוף זה עברה על אותו תוואי דרך שהובילה מיפו לירושלים. אותם ימים נעשתה הדרך ברגל או בסיוע בהמות משא, ובעלי הבית האדום כמחווה של צדקה הציבו סביל ענק על הדרך אשר ממנו זרמו מים, שמקורם היה כנראה בבריכת הפרדס, למען עוברי הדרך.
מרכז קהילתי שפירא
במורד הרחוב שוכן המרכז הקהילתי שפירא, מרכז של פעילות חברתית לתושבי השכונה.
סביב המרכז בתי שיכון שהוקמו על ידי הפועל המזרחי בשנות החמישים, וסמוך אליהם פרויקט קטן יותר שהוקם על ידי פועלי אגודת ישראל. פרויקטים אלו הביאו לשכונה בשנות החמישים אוכלוסיה תורנית, וכמ שראינו היו חלק מהזרמים החברתיים אשר מילאו את השכונה ויצרו בה מרקם אנושי קסום ורב גוני.
חיים גורן סגן ראש עיריית תל אביב מקבל אותנו בברכה במרחב מדשאת המרכז הקהילתי, תחת צל משובח של עצים רבי שנים.
חיים סוקר את השינויים אותם עברה השכונה מאז הקמתה, הגירת קהילת הציונות הדתית מחוץ לשכונה בשנות השבעים והשמונים, והשיבה של הקהילה התורנית אליה בשני העשורים האחרונים.
עיריית תל אביב עומדת בהצלחה באתגרי גידול העיר ומתן פתרון חינוכי לקבוצות אוכלוסיה מגוונות. כדי לסבר את האוזן בעיר תל אביב ישנם כ600 מוסדות חינוך (בתי ספר וגנים) וכל שנה נבנים חמישה מוסדות חינוך נוספים.
שכונת שפירא מתאפיינת באוכלוסיה מגוונת אשר מצד אחד יוצרת חיכוך, אך מצד שני דיאלוג, חיים משותפים והפריה הדדית.
השכונה עומדת לפני התחדשות עירונית, כאשר בתי השיכון המסורתיים יפנו במסגרות שונות של התחדשות עירונית את מקומם לבתים חדשים.
העיריה עומדת על כך כי עשרה אחוז מדירות חדשות אלו יהיו דירות ברות השגה כדי לשמר את רבגוניות האוכלוסייה בעיר, ולמשוך צעירים בני מעמד הביניים לגור כאן.
חברת הדיור העירונית חלמיש דואגת מצידה לדיור לאלו אשר לא שפר חלקם ונזקקים לדיור ציבורי במחיר מפוקח.
חיים מסיים באומרו כי הוא צופה טוב ועוד טוב לשכונה, ועתיד נפלא ומלא שגשוג.
תודות:
ליואב יאיר על סיור ייחודי בין גלי ההיסטוריה, הזרמים החברתיים, והאנשים המקסימים של שכונת שפירא.
לעמית אררט על ארגון סיור מעמיק ומעורר השראה.
לאנשים המקסימים של שכונת שפירא אשר קיבלו אותנו בחום ואהבה.
ולעמיתים הרבים שבאו לחוות ולהתחבר אל הפנינה הנסתרת של דרום תל אביב.
ב-1.8.25 סיור [ פרטי ] נוסף בשכונת שפירא, בהדרכת יואב יאיר 053-2503512
סיכום => 'עמיתים לטיולים' - סיור נוסטלגי בשכונת שפירא, תל אביב
הסיור התקיים ביום שישי ח' תמוז תשפ"ה (4.7.25)
הדרכה: מורה הדרך - יואב יאיר
כתיבה: ירון בוצר botzer...@gmail.com
הפקה: עמית אררט arara...@gmail.com
תמונות באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/UwBw4qzw9cktxFYZA
סקירה באדיבות ניר כהן משה => https://www.facebook.com/share/p/1Ed3yjTX3H/
סרט הסיור באדיבות אברהם מש => https://youtu.be/y61MMJ9QTqA?si=JKzus0Sr9dTNouX0
הכרך הגדול של תל אביב סואן, צפוף ורועש. באם עוצרים לרגע לוקחים נשימה עמוקה ורגועה, ואולי גם מוצאים מקום חניה, ניתן להתחבר אל שורשיה התמימים של העיר ואל הזרמים החברתיים אשר עיצבו את דמותה ועדיין סוערים להם בין סמטאות הכרך.
שמיים וארץ
באדיבות יואב יאיר, מדריך ואיש תל אביב יצאנו לסיור נוסטלגי אל תל אביב הקטנה, אל הקהילות אשר עיצבו את העיר הגדולה, בעקבות הזרמים החברתיים הגועשים ללא מנוח בין רחובות העיר ולפגישה אישית עם תושביה הנפלאים של שכונת שפירא.
את סיורנו אנו פותחים בתחנת רכבת ההגנה, בה מגדלי הפאר הנוצצים באור שמש הבוקר מרוחקים שמיים וארץ מהרחובות המפויחים, הרועשים והצפופים.
יואב מבין לליבנו, מנווט בידענות אל הרחובות היפים והנעימים של שכונת שפירא, ונעצר אל מול בית חד קומתי מחופה רעפים המזכיר בעצם עיצובו ימים תמימים יותר.
ראשיתה של שכונת שפירא הינו מעבר לים... בדטרויט אשר באמריקה הרחוקה.
ב1922 יהודי עשיר בשם מאיר גצל שפירא עולה מדטרויט לארץ ומתיישב בתל אביב. שפירא נושא לאשה בתל אביב את סוניה היפה והצעירה, ונולדים להם שלושה ילדים.
מספרים כי שפירא בנה בתים יפהפיים בין שתי סמטאות בלב העיר אשר אך קמה ותכנן לקרוא לרחובות על שמו ועל שם רעייתו.
אותם ימים האידיאולוגיה היתה חדורה בלב מנהיגי היישוב וראש העיר מאיר דיזנגוף התנגד לקרוא שם רחובות על שם נדבנים.
אידיאולוגיה אינה סותרת דיפלומטיה ולבסוף הוחלט על ידי פרנסי העיר להתחמק מהסוגיה על ידי קריאת שמן של אותן הסמטאות בשם סמטה אלמונית וסמטה פלונית.
שפירא לא ממש התחבר לפתרון הדיפלומטי והחליט להקים בעצמו שכונה ללא רשות עירונית, לא ביפו ולא בתל אביב. החליט וקנה 800 דונם של אדמת פרדסים מדרום לעיר תל אביב. השכונה אשר ייסד התאחדה עם נקודות התיישבות זעירות סביב וקיבלה עם הזמן את שמו.
האיש היה איש עסקים שהקדים את זמנו, וכמו בימינו חילק את המגרש הענק לחלקות בנות רבע דונם, הציע מקום מגורים פטור ממיסי ארנונה, ומכר את המגרשים ליהודים אשר עלו ארצה ורצו להתיישב קרוב לעיר הגדולה...יפו...או תל אביב.
חשוב לציין כי עד מלחמת העצמאות שכנה השכונה בין יישובים ערביים עוינים, וסבלה ממצב ביטחוני מעורער. כמו כן בשנות השלושים שייכו הבריטים את השכונה אל יפו הערבית. ראשי העיר הערבים של יפו קיבלו בשמחה את תשלומי הארנונה של תושבי שכונת שפירא, ובתמורה השיבו להם מעט מאוד שירותים עירוניים אם בכלל.
השכונה מצליחה, וקיבוץ גלויות מתכנס בה. בין הגלויות הבולטות שאכלסו את שכונת שפירא ניתן למנות את:
משפחת פוזיילוב הבוכרית המגיעה לשכונה בשנת 1924. משפחה גדולה זו היוותה בשיאה יותר ממחצית תושבי השכונה.
בשנות השלושים מגיעים לכאן יהודים מסלוניקי. יהודים אלו אשר תפעלו את נמל סלוניקי הגיעו לארץ עם משפחותיהם בהזמנת ראש עיריית חיפה אבא חושי על מנת לתפעל את נמל חיפה בעבודה עברית.
עם הקמת מזח תל אביב לאחר פרוץ המרד הערבי 1936-9הגיעו לכאן סלוניקאים רבים כדי לתפעל את המזח החדש שאך הוקם.
בשנות החמישים הגיעה לכאן עליה יהודית גדולה מהעיר בלח' אשר באפגניסטן.
בנוסף עליות רבות, אך קטנות בהיקפן מכל קצוות תבל הגיעו לשכונה זו. רב העולים היו יהודים אמוניים שהקימו קהילות קטנות סביב מספר רב של בתי כנסת.
שפירא אשר הקים את השכונה עשה זו במחשבה ותכנון, אך ספק אם ידע כי פתח סכר ממנו גלשו זרמים חברתיים אשר עיצבו את פני השכונה.
היות ששכונת שפירא היתה מרוחקת (בהליכה או ברכיבה על חמור.כנהוג באותם ימים) מן העיר הגדולה, כמו היום העולים האמידים קנו ביתם בעיר תל אביב שהיתה מרכז תעסוקתי ותרבותי, ואילו הפחות עשירים בנו ביתם בדרום תל אביב.
כך נוצרה כאן שכונה בעלת מרקם חברתי קסום ומחבק (שנשמר עד היום!), אך בעלת אוכלוסיה פחות אמידה ולעיתים אף קשת יום.
רחוב פוזיילוב
עברה של השכונה עדיין מעצב את דמותה, ואנו שמים פעמינו אל רחוב פוזיילוב בו בין בתים מודרניים בני מספר קומות ווילות קטנות בעלות גגות רעפים שוכן בית הכנסת על שם פוזיילוב.
כאמור ב1924 מגיע לארץ מסמרקנד יהודי בוכרי בשם רפאל פוזיילוב עם משפחתו הענפה והגדולה.
פוזיילוב מנסה מזלו במספר מקומות בארץ ולבסוף מתיישב בשכונת שפירא.
חלק גדול מבתי השכונה נבנה על ידי בני משפחת פוזיילוב הגדולה (עד היום משפחות רבות בשכונה נושאות שם משפחה זה), ובין השאר נבנה עם השנים גם בית הכנסת היפה הנמצא מולנו.
מבנה בית הכנסת אומר הוד והדר, כולו מחופה שיש לבן - ורוד, ומעוצב בטוב טעם ליצירת פנינת חן בלב הרחוב.
אריאל בשן, איש חינוך תושב השכונה, אשר ניהל בעבר את בית הספר שורשים מספר שנים, מצטרף אלינו וחולק עימנו בחיוך את הווי המקום, ואת תמונת המצב הנוכחית בשכונת שפירא.
לא מזמן חגגה שכונת שפירא מאה שנים להיווסדה, תקופה בה ידעה שינויים רבים ותהפוכות באופיה.
שכונה זו אשר יושבה על ידי קהילות עולים חמות הפכה עם השנים לשכונה אשר בשנות השמונים סבלה מפשיעה ומנגע הסמים.
פלישה עצומה של מהגרי עבודה מאפריקה שמצאו את דרכם בשנות התשעים לאזור דרום תל אביב דרדרה עוד יותר את מצב הביטחון וערערה את מרקם הקהילה המקומית, רובה היגר, מניינים בבתי הכנסת היו מצומצמים יותר ויותר, וחלקם הופעלו רק בשבתות וחגים.
בשפל הדברים מצב הביטחון כאן היה כה מעורער עד אשר החלה נהירה עצומה אל מחוץ לשכונה, תהליך אשר דרדר את מצב הקהילה כאן עד פי פחת, מוסדות הציבור הוקפו גדרות גבוהות ובתי המגורים השלווים הוגפו בסורגים ומערכות אבטחה.
בעשרים השנים האחרונות נוצרו תנועות חברתיות חדשות אשר השיבו את החיים והחדווה לשכונה.
גרעיני התיישבות תורניים אשר שמו לנגד עיניהם התיישבות גם בשכונות המצוקה הגיעו לכאן, נפתחה ישיבה גדולה וחשובה, והחל גל הגירה של משפרי דיור מצפון תל אביב.
כאן המקום לדון במושג חברתי אשר כמו מר גזל שפירא, הגיע אלינו מאמריקה הרחוקה - ג'נטריפיקציה.
בארצות הברית הערים הגדולות נהיו כבר לפני עשרות עשרות שנים צפופות מאוד ומחירי הדיור עלו. תנאים אלו הביאו אוכלוסיה אמידה ובני מעמד הביניים להגר מהשכונות העשירות והמבוססות אל עבר שכונות המצוקה, לשנות את אופיין ולעיתים קרובות להעלות את המחירים ולדחוק החוצה אוכלוסיה קשת יום. תנועה חברתית זו קיבלה את השם ג'נטריפיקציה. מושג אשר ניפגש בו רבות.
כאמור, עם עליית מחירי הדיור בתל אביב גם כאן החל גל הגירה שכזה, ומספר רב של מהגרים בני המעמד הבינוני-גבוה עבר לשכונת שפירא, ולא נדיר לראות כאן וילות קטנות המפנות מקומן לבתי דירות חדשים ומהוקצעים.
כעת האוכלוסיה כאן מגוונת מאוד, ימין שמאל, דתיים חילוניים, ובעצם כל הגוונים שיש לחברה הישראלית (וגם האפריקנית) להציע. כל הזמן קיים דיאלוג ושיתוף פעולה פורה בין הקהילות המקומיות ליצירת מרקם חברתי ייחודי ותוסס מצד אחד, ומעט מתוח מצד שני.
לאחרונה בתי הכנסת של השכונה מתמלאים שוב בחיים, וקהילות עתיקות שבות לימי חלדן.
בית הספר המרכזי של שכונת שפירא - שורשים הינו מרכז חינוכי ממלכתי דתי חשוב הפעיל בשכונת שפירא מזה עשרות שנים, ועם התגברות זרם ההגירה החילוני משכונות צפון העיר פוצל בית הספר לשניים וצמוד אליו הוקם לפני 6 שנים בית ספר ממלכתי על מנת לענות על צרכי החינוך של האוכלוסייה החילונית הגדלה, וצעירים וילדים גודשים שוב את רחובות השכונה.
בית הכנסת על שם פוזיילוב
מדריכנו מוביל אותנו אל בית הכנסת אשר בו פועל כיום כולל קטן המשמר את המקום ואת התוכן הרוחני והמסורת הכל כך חשובים שהגיעו עם קהילת בוכרה.
באולם המבואה ציור קיר צבעוני מתאר את העליה של משפחת פוזיילוב לכאן, ואילו אולם בית הכנסת עצמו מפואר מאוד והוקדשה בו תשומת לב רבה לפרטים.
באולם בית הכנסת שולט עיצוב עם עץ בהיר, ארון קודש מעץ בעל פיתוחים עדינים ויפהפיים, כסאות מתפללים אשר גם הם מעוצבים מעץ, בעלי משענות גב גבוהות המגולפות בפיתוחים ובהן הקדשות. הכסאות בעלי ריפוד בד אדום-לבן מהודר.
תקרת אולם בית הכנסת מאויירת בתכלת שמיים המנוקדים בענני נוצה ומוארת בתאורה עקיפה, תקרה זו יוצרת אווירה של מרחב גדול.
קרניזים מעוצבים מחפים את שולי התקרה, וקשתות יפות מעל מסמנות את עזרת הנשים הצופה אל בית הכנסת מעלינו.
חלקם התחתון של קירות האולם מחופה שיש לבן ועליו הקדשות רבות לבני הקהילה.
יואב סוקר את פועלה של משפחת פוזיילוב בשכונה, ואת השיפוץ אשר ערכו בני המשפחה באולם בית הכנסת על מנת לשמר ולהמשיך את פעילות בית הכנסת ומורשתו.
בית הכנסת בית תפילה
רחובות השכונה שלווים ועוטים ירוק, מכל עבר נשמע קול ציוץ ציפורים, וכמובן אין שום מקום חניה פנוי...
בין מבני באוהאוס בעלי חזית מעוגלת, ובתי קומות חדשניים הנסמכים אל בתי רעפים עתיקים שוכן בית הכנסת של יהודי סלוניקי, מבנה רבוע קטן אשר פנימו מפתיע בצבעוניות ויופי.
מבנה בית הכנסת מתהדר בריצוף שיש חום, כסאות עץ חומים עם ריפוד כחול, ארון קודש בין חלונות ויטראז' אשר מעליו קיר צבוע ורוד ותקרה בעלת קרניז ירוק.
במרכז המבנה במה גדולה ומעליה קשתות יפות הפותחות צוהר אל עזרת הנשים הנמצאת מעלינו.
בכניסה לבית הכנסת שולחן קטן ועליו קופסאות בשמים לברכה וקופסאות של טבק הרחה לנוחיות המתפללים.
גבאי בית הכנסת יוסי ניאזוב מקבל אותנו בברכה וחיוך ומפנה אותנו אל שולחן רחב ידיים בו הכין למעננו שתיה קרה וחמה, מגדנות ואווירה נהדרת.
לבקשת הקהל מדגים יוסי את הניגונים המקובלים בבית הכנסת הסלוניקאי ומשורר למעננו בקול ערב מתוך שיר השירים. איזה כיף!
יואב מגולל את סיפורה של הקהילה הסלוניקאית אשר עלתה לארץ על מנת להפעיל את נמל חיפה בכוחה של עבודה עברית. בעת המאורעות בשנות השלושים ועם סגירת נמל יפו בפני יהודים נחנך מזח תל אביב, סוורי סלוניקי הגיעו לכאן לתפעל את המזח אשר לימים הפך לנמל, והקימו כאן קהילה חמה ומחבקת.
קהילת סלוניקי המפוארת והענקית הושמדה בשואה על ידי החיה הנאצית, וכל אשר נותר ממנה לפליטה היו קהילות הסוורים אשר עלו לבנות את נמלי הארץ.
כל קהילה צריכה בית כנסת, וקהילת סלוניקי בשכונת שפירא הקימה בית כנסת בצריף, וב1937 נחנך מבנה הקבע היפהפה של בית הכנסת הסלוניקאי בו אנו מתארחים.
בית כנסת זה נקרא בפי תושבי השכונה בית הכנסת הקומוניסטי מכיוון שלא גבו כאן תשלום על העליות לתורה, והגבאי והרב לא מומנו על ידי תושבי הקהילה.
יהודי יוון היו דוברי לאדינו, ועד ימינו מתקיימים כאן אירועים לדוברי השפה הזו.
יוסי מספר לנו כי למרות שהוא בן העדה הבוכרית עוד מילדותו התחבר להווי בית הכנסת הסלוניקאי, הצטרף לקהילה ועם פרישת הגבאי הוותיק של הקהילה לפני מספר שנים נטל על עצמו את המשימה של תחזוקת וקיום בית התפילה.
ראוי לציין כי בית הכנסת מתוחזק היטב, ויד אוהבת דואגת היטב לפרטים.
יוסי מספר כי בית הכנסת פתוח בשבתות וחגים, אך לעיתים קרובות נגרמת לו קורת רוח ובני האזור האוהבים את האווירה הייחודית של בית הכנסת עורכים כאן אירועים, בר מצוות, ותפילות.
דיור בר - השגה
ברוח מרוממת אנו נפרדים לשלום מיוסי ויוצאים אל הגן הציבורי המרכזי של השכונה, גן דה - מודינה (גינת שפירא).
מרכז השכונה הינו גן ירוק ורחב ידיים, בו עצים רחבי צמרת וציפורים רבות המנעימות ציוצים.
סמוך לגן זה נבנה לא מכבר פרויקט של דיור בר - השגה. שני מבנים בני מספר קומות מאורכים אשר ביניהם גינה יפה ובה צמחי תבלין ונוי רבים.
כמו שנוכחנו בתחילת סיורנו, השכונה משנה צביונה וזרם הג'נטריפיקציה משפיע רבות על התמהיל החברתי של השכונה.
העיריה אשר מעוניינת לגוון את תמהיל האוכלוסיה, ולעודד צעירים להמשיך לגור בעיר כדי לשמר את אופיה התוסס יוזמת פרויקטים של דיור בר השגה.
בפרויקטים אלו נבנים בתי דירות במחיר מוזל (מאוד!) אשר העיריה יכולה לשלוט באופי הדיירים אשר מאכלסים אותם.
יואב מחובר היטב אל תושבי השכונה ומעודד את יובל, הגר בפרויקט זה לחלוק עימנו את רשמיו מאופי החיים בשכונת שפירא המתחדשת.
יובל, דוקטורנט לפיזיקה ירד כדי לקטוף צמחי תבלין להכנת תה, וביד אחד מאגד את צמחי התבלין וביד שניה את המיקרופון המושט אליו.
הדירות כאן הינן דירות חדשות יחסית, ובמחיר מפוקח וזול. יובל מעיד כי היה אחד מבין עשרות אלפים אשר הגישו בקשה לדירה בפרויקט זה, עבר לרשימה מצומצמת בה רק כמה מאות, ולאחר הגשת טפסים רבים קיבל מאנשי העיריה את הזכות לשכור יחד עם זוגתו דירת שלושה חדרים לתקופה של חמש שנים (עם ממ"ד כמובן...).
יובל מעיד כי לקהילה כאן אופי מקסים ומגובש, וחלק גדול מהדירות אף מספק נוף נפלא אל הסלון של השכן ומגדיל את הגיבוש בין חברי הקהילה...
הקהילה כאן פעילה מאוד, ומפעילה מטבע מקומי בשם לירה שפירא בה נוהגים חברי המקום לסחור זה עם באומנות מקומית, תבשילים, צמחי נוי ומאכל, ואף בקומפוסט הנאגר במאגר מרכזי לטובת הגינה הקהילתית.
לשאלת הקהל מעיד יובל כי רק הבוקר ניצל את הבנק המרכזי של לירה שפירא כדי למכור חמוצי מנגו תמורת חמאת בוטנים...
בתי הבאר
הליכה קצרה מביאה אותנו אל מבנה כורכר מתפורר הנתמך על קשתות קטנות ומחופה בלוחות פח, מן הסתם לצרכי בטיחות.
יואב מגלה כי מדובר בבית באר מאמצע המאה ה20, וכדי לדון בנושא בתי הבאר נמשיך אל הבית האדום, בית באר משופץ היטב.
באמצע המאה ה19 השפיעו על החקלאות בארץ מספר גורמים.
התפתחות זן תפוז השמוטי אשר היו לו חיי מדף ארוכים מאוד, ספינות מהירות אשר חצו את הים התיכון, ומנוע הדיזל אשר אפשר שאיבת מים בקלות.
התפוזים אשר גדלו במישור החוף הארץ ישראלי זכו לפופולריות ומחיר מפולפל בשווקי אירופה, ובמהרה בעלי הון רבים חפרו בארות, בנו סביבם בתי באר ובהם מנוע שאיבה ובריכה לוויסות לחץ המים ונטעו פרדסים רחבי ידיים סביב.
במגזר היהודי התרכזה הפרדסנות סביב אגודות סוציאליסטיות שיתופיות, אך במגזר הערבי הוקמו הפרדסים על ידי בעלי הון.
רבים מבעלי הפרדסים הערבים אשר חיבבו את הפרדסים הירוקים רחבי הידיים, ואת מזג האוויר הממוזג באזור הסמוך לים הקימו סמוך לבארות בתי קיט מפוארים.
הבית האדום אשר מולנו היה שייך לבעל הון ערבי בשם שיח' מוראד. כשמו כן הוא מדובר בבית בן שתי קומות, מעוטר בקשתות מזרחיות. הקומה הראשונה נבנתה כבית באר, והשניה מעליה כבית קיט.
סמוך לבית נמצאת בריכה ויסות לחץ פתוחה. הבריכה בנויה מכורכר והיא מדורגת, מן הסתם כדי לאפשר שאיבה ידנית נוחה, או ירידה לבריכה לצרכי נופש.
במרחב גוש דן ישנן כמאתיים בתי באר שכאלו. עיריית תל אביב שיפצה ושיקמה מספר בתי באר למען ההיסטוריה.
רחוב סלנט עובר בסמוך לבית האדום. בתקופה בה שלטו פרדסים בנוף זה עברה על אותו תוואי דרך שהובילה מיפו לירושלים. אותם ימים נעשתה הדרך ברגל או בסיוע בהמות משא, ובעלי הבית האדום כמחווה של צדקה הציבו סביל ענק על הדרך אשר ממנו זרמו מים, שמקורם היה כנראה בבריכת הפרדס, למען עוברי הדרך.
מרכז קהילתי שפירא
במורד הרחוב שוכן המרכז הקהילתי שפירא, מרכז של פעילות חברתית לתושבי השכונה.
סביב המרכז בתי שיכון שהוקמו על ידי הפועל המזרחי בשנות החמישים, וסמוך אליהם פרויקט קטן יותר שהוקם על ידי פועלי אגודת ישראל. פרויקטים אלו הביאו לשכונה בשנות החמישים אוכלוסיה תורנית, וכמ שראינו היו חלק מהזרמים החברתיים אשר מילאו את השכונה ויצרו בה מרקם אנושי קסום ורב גוני.
חיים גורן סגן ראש עיריית תל אביב מקבל אותנו בברכה במרחב מדשאת המרכז הקהילתי, תחת צל משובח של עצים רבי שנים.
חיים סוקר את השינויים אותם עברה השכונה מאז הקמתה, הגירת קהילת הציונות הדתית מחוץ לשכונה בשנות השבעים והשמונים, והשיבה של הקהילה התורנית אליה בשני העשורים האחרונים.
עיריית תל אביב עומדת בהצלחה באתגרי גידול העיר ומתן פתרון חינוכי לקבוצות אוכלוסיה מגוונות. כדי לסבר את האוזן בעיר תל אביב ישנם כ600 מוסדות חינוך (בתי ספר וגנים) וכל שנה נבנים חמישה מוסדות חינוך נוספים.
שכונת שפירא מתאפיינת באוכלוסיה מגוונת אשר מצד אחד יוצרת חיכוך, אך מצד שני דיאלוג, חיים משותפים והפריה הדדית.
השכונה עומדת לפני התחדשות עירונית, כאשר בתי השיכון המסורתיים יפנו במסגרות שונות של התחדשות עירונית את מקומם לבתים חדשים.
העיריה עומדת על כך כי עשרה אחוז מדירות חדשות אלו יהיו דירות ברות השגה כדי לשמר את רבגוניות האוכלוסייה בעיר, ולמשוך צעירים בני מעמד הביניים לגור כאן.
חברת הדיור העירונית חלמיש דואגת מצידה לדיור לאלו אשר לא שפר חלקם ונזקקים לדיור ציבורי במחיר מפוקח.
חיים מסיים באומרו כי הוא צופה טוב ועוד טוב לשכונה, ועתיד נפלא ומלא שגשוג.
תודות:
ליואב יאיר על סיור ייחודי בין גלי ההיסטוריה, הזרמים החברתיים, והאנשים המקסימים של שכונת שפירא.
לעמית אררט על ארגון סיור מעמיק ומעורר השראה.
לאנשים המקסימים של שכונת שפירא אשר קיבלו אותנו בחום ואהבה.
ולעמיתים הרבים שבאו לחוות ולהתחבר אל הפנינה הנסתרת של דרום תל אביב.
ב-1.8.25 סיור [ פרטי ] נוסף בשכונת שפירא, בהדרכת יואב יאיר 053-2503512
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ => groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: 
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages