סיכום => (30-31.3.22) 'עמיתים לטיולים' - יומיים לאורך פיתולי הירדן, בע'ור ובזור
91 views
Skip to first unread message
SABA Amit
Apr 5, 2022, 6:41:38 PM4/5/22
to ירון בוצר כפר יונה באר שבע, ליאור אנמר תא פלורנטין טל כסלון גאולוג
בס"ד
סיכום => עמיתים לטיולים' - יומיים לאורך פיתולי הירדן, בע'ור ובזור
באישור ביטחוני נדיר! ובאבטחת צה"ל [ פתיחת שערים מיוחדים ]
טיול למיטיבי לכת - קשה מאוד, קצב הליכה מהיר !
התקיים בימים רביעי וחמישי, כז'-כח' אדר ב' תשפ"ב (30-31.3.22)המדריך: ליאור אנמר, גיאולוג, שומר טבע ומדריך טיולים בארץ ובחו"ל
"פנינו אל השמש העולה, דרכנו שוב פונה מזרחה" - דניאל סמבורסקי.
בעשורים האחרונים בעקבות הצלחת שביל ישראל נכבשו שבילים אזוריים רבים המאפשרים לפוסע בהם חוויה ייחודית של נופים, חוויות ומורשת השלובים זה בזה לאורך מסע בן מספר ימים.
אחד האזורים היפים, הייחודיים והשלובים כל כך במורשתנו הינו נהר הירדן, אשר עקב אילוצים ביטחוניים נמנע מציבור המטיילים לבקר באתרים רבים לאורכו שלא לדבר על מסע הכומס בתוכו את חווית הירדן השופע הזורם לאיטו מן הכנרת אל ים המלח.
כמו באתרים רבים אחרים בארץ בהם אנו העמיתים היינו חלוצי הסיורים, גם כאן 'עמיתים לטיולים' השופעים ציונות ללא גבולות, בראשות עמית אררט שעשה השתדלות עצומה במשך ימים כלילות יצאנו למסע ייחודי וראשוני של עשרות קילומטרים במורד הירדן מאזור ארגמן ועד גשר אלנבי.
סיכום היום הראשון - מארגמן למוצב ינשוף.
מובלעת איילה, גשר אדם, נפתולי הירדן, מפגש היבוק, אגמי תרצה, שפך נחל תרצה אל הירדן, ביתרונות ואדי אחמר, קטרת ירכא ומוצב ינשוף.
התכנסות במטע התמרים של כפר מחולה
למסע ייחודי זה חברו תורמים ומתנדבים רבים, ובאשמורת לילה אחרונה אנו פוגשים את הראשון מביניהם: אורי קופר מנהל מטע התמרים של כפר מחולה, הפותח למעננו את שערי המקום שישמש כמרכז לוגיסטי למסענו וכאתר לינה משובח המתאים היטב למנוחה ולהתחברות לאווירת הבקעה.
אל המטע אנו מגיעים באישון ליל תחת כפות התמרים שצלליהן בולטות על רקע שמי הבקעה הבהירים והצלולים. את יומנו אנו פותחים כמובן בתפילת שחרית תחת כפות התמרים כאשר השמש העולה מעורפנו מאירה וחושפת את קווי הגובה של הרי שומרון מולנו.
עמית אררט אנרגטי כתמיד מברך את עשרות העמיתים, החוקרים וחובבי הטבע שהתכנסו מכל קצווי הארץ ומודה לאורי קופר על האירוח הלבבי ולפלוגת ספר המדבר אשר תלווה ותאבטח את מסענו.
ליאור אנמר, גיאולוג, אוהב טבע ומדריך נהדר שיוביל את דרכנו פותח באומרו כי במשך עשורים אנו מביטים אל הבקעה מעבר לשערי גדר המערכת. בשנה האחרונה באדיבות גדוד ספר המדבר התאפשרו לו סיורים באזור הירדן המתחתר בלב הבקעה, והיום זכינו העמיתים לפרוץ דרך ולצאת ראשונים לסיור נדיר באזור ייחודי אשר הוא אולי שמורת הטבע הלא מופרעת האחרונה בארצנו.
האזור יפהפה והינו מוזיאון טבעי של נופים, גיאולוגיה, בוטניקה וזואולוגיה ואנו נסייר וננהג בו בהתאם לערכים אותם אנו מייצגים, נצמד לשבילים ונשאיר את הדרך מאחורינו כשהיא לא נגועה.
כמו כן, בשטח זה יש אזורים ממוקשים ולכן נצמד לשבילים הסלולים, למען בטחוננו, וגם למען ההליכה המהירה והנוחה.
מובלעת איילה
שערי גדר הביטחון נפתחת למעננו מול היישוב ארגמן, ומארחנו אורי קופר עם הטנדר המכיר היטב את השטח מוביל את הניווט בדרכי העפר בין בתרונות ומטעים אל מצוק נהדר הצופה אל נוף מרהיב של הירדן הזורם תחתינו.
השטח סביב הינו בתרונות בהן ערוצי פלגים קטנים חרצו דרכם במצוקי סלע החוואר הלבנבן מטה אל העמק בו מתפתל נהר הירדן. סביב הנהר המפותל בולט סבך צמחיה מוריק הדומה לג'ונגל אגדתי במבט מטה, וגם לאחר מכן במבט קרוב יותר. סביב פס הזרימה של הנהר פזורות חלקות חקלאיות רחבות ידיים, שהבולטות מביניהם הינן כמובן מטעי התמרים העצומים בהם נטועים דקלים רבים בסדר מופתי בתצורת שתי וערב.
מעבר הירדן המזרחי סוגרים את העמק בצורה סימטרית אותם מצוקי חוואר יפים הדומים לאלו עליהם אנו ניצבים, ואל כל היופי הזה ניבטים הרי השומרון ממערב, והרי גלעד ממזרח.
ליאור מתקשה להסתיר את התלהבותו נוכח יופיו של המקום, וחולק עימנו בחן ובבהירות מספר מונחים גיאולוגיים המתחברים היישר מספר הלימוד אל השטח מולנו.
העמק הירוק מטה אותו חתר נהר הירדן נקרא גאון הירדן בעברית והוא למעשה השטח אותו הציף נהר הירדן בעת חורפים ברוכים ולפני סכירת מימיו על ידי סכר דגניה ב1964. בערבית נקרא שטח זה "זור", שמשמעותו גרוע, שכן בעבר היתה כאן ביצה עונתית אימתנית ובה ג'ונגל סבוך אותה הציף גאון הירדן שמנעה למעשה עיבוד חקלאי של השטח שהיום שופע כל כך.
השטח המישורי הגבוה מעל גאון הירדן נקרא כיכר הירדן, על שם צורתו הגאוגרפית באזור הנושק לצפון ים המלח המזכירה כיכר לחם שטוחה ועגולה, ובערבית נקרא "ע'ור".
המדרונות היורדים בתלילות מטה יוצרים גבעות רבות בעלות צורות מרהיבות, פירמידות, עמודים, מצוקים אנכיים בהן בולטות שכבות גיאולוגיות סדורות, אך בעיקר גבעות עדינות המשתפלות זו מול זו ומזכירות דבשת גמל ולכן נקראות בערבית - 'קטארות' שפירושן... דבשת. בעברית נקרא אזור זה הבתרונות על שום טבעו.
אנו יורדים בנסיעה אל העמק מטה ונפרדים לשלום מנהג ההסעה.
ליאור מוסיף כי מאזור הע'ור נגזר שם שבטי הבדואים הרווארנה, אשר חיו בעמק החולה ובג'יזר א-זרקא, שבטים אשר התאקלמו לאזורי הביצות החמים האלו.
ואי אפשר בלי להזכיר את הפסוק התנכ"י המדהים מספר בראשית פרק י"ג בו מביט לוט אל כיכר הירדן ורואה כי כולה משקה. פסוק הנותן את ההרגשה כי מדובר ממש במקום זה בעל צורת כיכר, אשר בעבר היה מוצף כולו.
עד להמצאת משאבת הדיזל לא הייתה יכולת לנצל את המים הרבים אשר הציפו את גאון הירדן, אך היום כמו שניתן לראות סביב האזור שופע ומניב.
בשנת 1981 החלה חקלאות עברית באזור גאון הירדן, והוגדרו כאן 25 אלף דונמים של אדמה משובחת הראויה לעיבוד, כמו מובלעת איילה בה נתחיל את מסענו. גידלו כאן באותם ימים בעיקר חיטה, אך היום התמר הישראלי המשובח הוא הזהב המתוק המיוצא לכל העולם ואף לארצות ערב, ומטעי דקלים עצומים ניטעו כאן.
המסלע הלבן כאן אינו ממש חוואר (סלע רך העשוי מינרל לבן בשם ארגוניט אשר אינו שונה מהותית מאבנית הקומקום הביתי) ואינו קירטון (סלע גיר רך) אלא תצורה גיאולוגית ייחודית בשם תצורת הלשון, על שם לשון ים המלח לפני שיבש.
תצורה זו מורכבת משכבות דקות בעובי מילימטר או שניים של חוואר וחרסית חליפות. הרבדה עונתית זו נוצרה באגם עתיק כך שבחורף סחף שטפונות והביא שכבת חרסית כהה, ואילו בקיץ התאדו מעט מי האגם ושקע בו ארגוניט לבן - ממש כמו בקומקום הרותח. תצורות יפות אלו של שכבות ההרבדה נקראות בפי אנשי המקצוע וורוות, ומאפשרות ממש להביט בשכבות המצוקים ולמנות את מספר השנים אשר בהן נבנו מצוקים אלו.
פיתולי הירדן
אנו פוסעים במורד הירדן בינות לסבך הירוק והמצוקים החומים-לבנים, וחולפים על פני בריכת בטון וצינור מתפורר הסמוך אליה. ליאור מבאר כי אלו שרידי ניסיונות ירדניים משנות החמישים להקים כאן חקלאות.
אנו ממשיכים בקצב מהיר על פני האדמה הפריכה וחולפים על פני מרבדי פריחה של צמח השולח מעלה עמודי פריחה לבנים-ורודים בגובה מספר סנטימטרים. ליאור מחייך למראה השפע הבוטני וחולק עימנו כי פריחה יפה זו הינה של עדעדית משובלת ואילו העשב בעל הגבעולים הבשרניים המכסה את הקרקע הינו אהל מצוי אשר יפתח לקראת צהריים את פרחיו הלבנים הזעירים וינקד במרבדים מרהיבים דמויי כוכבים את הקרקע למרגלותינו.
אנו נמצאים על נפתולי הירדן, ליאור מתקשה להסתיר את התלהבותו מול זרימת המים הסואנת וחולק עימנו כי נהר הירדן משמש כגבול דינמי בין ישראל לממלכת ירדן, כך שעם שינוי תוואי הנהר משתנה עימו הגבול. לעיתים מתפתל הנהר עד למצוקים, מכרסם בהם וגורם לקריסתם.
מדריכנו ממשיך ושופע ידע כירדן המתגבר, ומגלה כי תעוד נוסעים מהמאה ה16 מתארים קריסת מצוקים אל הירדן אשר יצרו סכר טבעי ועצרו את זרימת המים למשך מספר ימים, מן חיקוי טבעי, להבדיל כמובן, של נס התנכ"י של עצירת הירדן במעבר בני ישראל בהובלת יהושע בן נון.
ציוצי ציפורים מלווים את דרכנו בין מרחבי פריחה צהובים של חרדל ושל שלח ערבות סגול, אל מרגלות שורת עמודים לבנים נישאים התלויים על שפת המצוק. עמודים אלו נוצרו עקב סלע קשה הנמצא בראשם שהגן על המסלע הרך מטה משחיקת המים, ויצר עמוד תחתיו. עמודים אלו מכונים עלמות, אולי בשל יופיים או מותני העמודים הצרות שנשחקו מעט מגשם ונגר מים שהיכה בצידם.
השפע האביבי בשיאו, ומלבד פריחה מגוונת גם נחלים רבים נשפכים אל הירדן וערוצונים הניזונים ממעיינות קטנים מפכים במורד החוואר בדרכם אל הנהר.
בעצת אוריה מכח הליווי שלנו אנו עולים במעלה אחד הערוצונים בדרך בעלת מסלע פריך ועדין אל מישור הצפה יפהפה הגובל במשטחי ריבועי בוץ יבש חרוצים המעידים כי ההצפה נסוגה מעט מאז שיאה.
גבעות עדינות בשלל גווני ירוק וחום משתקפות במי האגם ויוצרות תמונה שלווה של אתר קסם בלתי מוכר ובלתי נגוע, אחד מיני רבים שנתור היום.
אנו שבים אל הג'ונגל הסבוך אך שומרים על משמעת השביל ההכרחית כאן וגומעים בדרך עפר נוחה את מרחבי הצמחיה הענפה.
קטע בנהר המרובד בבוץ המתייבש לאיטו מספק למדריכנו דוגמא נפלאה לנפתולי הירדן, ובעוד אנו נחים מעט מחום השמש העולה אנו למדים כי הירדן הוא בעצם הנהר המפותל ביותר בעולם.
עקב הפיתולים הרבים אשר בירדן אורכו הנמדד כפול מזה המחושב בקו אווירי. מרגע שנוצר פיתול כח הזרימה של המים מכרסם בגדה והפיתול מתרחב ליצירת צורת בלון ההולך ותופח עד אשר הנהר פשוט מוצא דרך בחלק הצר והפיתול ננטש לבוץ ולאנחות. ניתן בקלות לזהות פיתול נטוש חדש שכזה לפי משטחי הבוץ הסדוק שהצמחייה עדיין לא הספיקה להשתלט עליהם.
מפגש היבוק
רחש זרימת המים ותרמיקות אוויר חם עליהן נוסקים עופות במעגלים מעלינו מלווים את צעדינו כברת דרך, ואז בפניה חדה אנו והשביל עולים חזרה מעל הבתרונות אל גבעה רמה המספקת תצפית נהדרת אל העמק מטה בו הירדן משקה פס ירוק עבה הנמתח מצפון לדרום, ואילו נהר היבוק מגיע בפיתול רחב ממזרח וצובע פס מוריק משלו אל עבר הירדן.
מדרום לכאן נשפך נחל תרצה אשר מקורו בשכם אל הירדן, ויוצר תופעה נאה, לקראת הישפכו אל הירדן, נחל תרצה זורם מעט במקביל אליו ושני קניוני הנחלים חותכים באזור כיכר הירדן ויוצרים מן סכין ארוכה עליה אפשר לפסוע להנות משני העולמות, תצפית אל נחל תרצה ממערב ואל הירדן ממזרח, לשם נגיע מאוחר יותר לאחר שנמצה את התצפית אל האזור המעניין מולנו.
הבקעה כאן רחבה במיוחד ומקבלת מים כאמור משלושה מקורות. עקב האופי הביצתי של האזור לא קמו כאן הרבה יישובים בימי קדם, אך המעט שקמו נזכרים בתנ"ך ומעוררים עניין רב בשל כך.
תל חרוטי קטן מעט מדרום למפגש היבוק הוא תל א-דאמיה המזוהה עם העיר אדם המקראית המוזכרת בספר יהושע פרק ג' כמקום סמוך למקום חציית בני ישראל את הירדן. תל דיר-עלה הנמצא מעט צפונית-מזרחית למפגש היבוק מזוהה כסוכות המקראית בעזרת חז"ל המקשרים לסוכות את השם דרעלה. בתל זה נמצאה כתובת מדהימה המאזכרת את בלעם בן-בעור!
עיר מקראית נוספת בשם צרטן זוהתה בידי החוקרים בתל צפונית מכאן, ושמה נגזר אולי מכך שרוחב גאון הירדן צר יותר מצפון לכאן.
בדיר-עלה נמצאו מתקני יציקת נחושת המתקשרים למתואר בספרי מלכים א' פרק ז' ודברי הימים ב' פרק ד', כי בכיכר הירדן בין צרתן וסוכות יצק שלמה המלך את כלי המקדש. עושר זה במתכות הוא אולי הסיבה שהפרעה שישק בעת מסע המלחמה שערך בארץ ישראל לאחר ימי שלמה פנה אל הבקעה וכבש אזור זה.
הירדן בימי קדם היה נהר אדיר וחצייתו היתה במספר מעברות, וגם אלו רק בתקופת השפל של הנהר - הקיץ והסתיו. גשר אדם הנמצא מדרום לנו הינו מעברה חשובה בה עברו הבאים מרבת עמון אל שכם בדרך מבוא השמש (כביש 57 מזרח).
עתה כשאנו כבר מכירים את הגיאוגרפיה המקראית, הגיע הזמן לבחון את מעברות הירדן, ואנו שבים במורד הבתרונות אל ערוץ הנהר.
גשר אדם
הצמחיה כאן לא חדלה להפתיע, ואחד העמיתים מאתר צמח טפיל בשם טופל. לצמח זה אין עלים והוא נוהג להתחבר אל שורשיו של צמח אחר, לינוק את לשדו, ולפרוח על חשבונו בעמוד פריחה בולט באורך של מספר ס"מ בעל צבע בורדו עמוק וחריג בינות שאר גווני הפריחה. פרח זה מפיץ סרחון המושך זבובים שבתורם מאביקים אותו, ובעולם העתיק צבעו החריג גרם לרופאי האליל להשתמש בו כתרופה למרות שאין לו סגולות ריפוי כלשהן.
אנו ממשיכים בדרך העפר החולפת על פני עשרות כלכים המרימים ראשם ותפרחתם הצהובה אל על, חלקות חיטת בר הנעים ברוח, ומרבדים נרחבים של עד-עד לבן-תכול.
דרך אספלט מתפוררת שהצמחיה כבשה מזמן, וחרציות בוקעות מכל סדק בה מובילה מזרחה בין שלטים חלודים המזהירים ממיקוש אל מבנה גשר דמיה.
מטעמי טקטיקה צבאית כל הדרכים המובילות בכיוון מזרח מערב כאן ממוקשות, וזאת על מנת להגביל כח פולש לדרך בלבד, כך שיהיה אפשר למקד ארטילריה אל הדרך ולהקשות על הפלישה.
באתר זה ממוקמים שרידי שלושה גשרים הניתנים לזיהוי. הדרומי מביניהם הינו גשר ביילי הנבלע בצמחיית הנחל, מצפון לו גשר בטון הבולט היטב מעל ערוץ הנחל ובקע של פצצה ריסק את מרכזו. והצפוני מביניהם גשר הרוס למהדרין ממנו שרדו מספר לוחות בטון שקרסו אל האפיק ועתה נבלעו כמעט לחלוטין בג'ונגל.
תעלת קשר של מוצב צהל"י נטוש מובילות אל עמדה נוחה שופעת צל ונוף בה אפשר לנוח ולצפות בנוחות אל האתר.
בנהר הירדן זורמים כיום 200 מיליון מטר קוב בשנה (מלמ"ק). לפני שמקורות הירדן נשאבו במאה האחרונה זרמו בנהר 1200 מלמ"ק, מהם תשעים אחוז בעונה הגשומה. המעבר בחורף ובעיקר באביב עת הפשירו השלגים היה בלתי אפשרי, ומכאן אפשר רק להעריך יותר ויותר את הנס התנכ"י הגדול של עצירת זרימת הירדן וחציית בני ישראל את הנהר בי' בניסן.
מרוצת ההיסטוריה חצתה מים אלו פעמים רבות, במהלך ההיסטוריה המאוחרת הטכנולוגיה אפשרה בניית גשרים על הנהר, וידוע כי הביזנטים בנו כאן גשר אשר ממנו לא נותר דבר. ב1266 ביברס בדרכו להילחם עם הנוצרים בארץ ישראל המערבית בנה כאן גשר אשר יסודותיו עדיין קיימים תחת גשר הביילי. גשר עצום באורך 400 מטרים שנישא מעל חמש קשתות, אך הפשרת השלגים והזרימה העזה שבאה בעקבותיה סחפו את הגשר. למזלו של ביברס ניסים קורים במקום זה, וקריסת אחת מגבעות החואר אל ערוץ הנהר חסמה את זרימתו לזמן שהספיק לאנשיו לעבוד בחרבה ולתקן את הגשר, לביברס נותר רק לגזור את הסרט...
גשר הבטון (הצפוני מבין השלושה) ששימש בתקופה הבריטית פוצץ בליל הגשרים בידי הפלמ"ח, והגשר מדרומו פוצץ בידי חטיבת הראל לאחר שחרור האזור בימי מלחמת ששת הימים על מנת למנוע מתקפת נגד ירדנית.
לאחר ששת הימים אנשי המינהל האזרחי נקטו במדיניות הגשרים הפתוחים כדי לאפשר מסחר חקלאי בין ערביי השומרון לממלכת ירדן והעברת תוצרת חקלאית עודפת לירדן. לצורך זה הקימו כאן הירדנים את גשר הביילי עליו עברו משאיות הירקות בדרכן מזרחה. גשר זה היה פעיל עד שנת 1996 שאז הועברה פעילות המסחר עם ממלכת ירדן לגשר אלנבי.
מאגרי תרצה
אנו עולים שוב אל כיכר הירדן וממשיכים בהליכה ארוכה על הקרקע הפריכה, בין חלקות חיטת בר שהרוח פורעת בה גלים ונזהרים מאוד לא לדרוך על הזחלים המוזרים של סס הנרתיק הזוחלים על דרך העפר. זחל זה הנראה כמו מן חייזר שנחת מעולם אחר הינו למעשה בנאי מוכשר. הזחל להגנתו מפריש חומר דביק ומדביק לגופו זרדי עץ קטנים ליצירת שמלת זרדי עץ העוטפת את גופו ומגינה על בטנו הרכה מטורפים, ובעת התגלמותו נתלה על ענף עץ עם כל הכבודה הזו.
אנו נעים על שלוחה יפה בין נחל תרצה לירדן, וזוכים לתזמון פריחה של שעת הצהריים בדמות מרבדי אהל מצוי הפותחים פרחים לבנים קטנים שמרכזם זהוב המכסים כל חלקה פנויה בשטח בפרחים דמויי כוכבים קטנים.
מדריכנו מתדרך אותנו היטב להיצמד לשביל העפר לפני חציית שדה מוקשים מאיים המסתתר תחת מרבדי הפריחה התמימים, בואכה ערוץ נחל תרצה ואל אגמי תרצה הבולטים היטב בשטח החווארי המלבין.
אגמי תרצה הינם שישה אגמים מלאכותיים, שלושה גדולים ושלושה קטנים המחוברים ביניהם בערוצים זורמים רדודים הניתנים לחציה נוחה וחוויתית תוך הרטבת כפות הרגליים בלבד. עקב חשש לזיהום המים אשר מגיעים מאזור שכם אנו מוותרים על רחצה ומסתפקים בלגימה עמוקה מנוף נאת המדבר הקסומה הזו וקולות ציפורי המים והצפרדעים הרבות הרוחצות במימי האגמים.
אנו ממשיכים בין הבתרונות ומעל נוף האגמים הכל כך שליו בלב השטח הצחיח והלבן, השתקפות הגבעות במי האגם וקווי זרימה של ברווזים החותרים במים, מראה המזכיר נוף אלפיני ממש כאן קרוב למקום הנמוך בעולם.
שביל העפר חוצה שוב את מעברות נחל תרצה, ואנו חוצים מי ברגליו ובמקלו, ומי בסיועו של נהג טרקטור חביב אשר התנדב להעביר את העמיתים על כף הטרקטור את הנחל הזורם.... ויש אפילו כמה ששבו על עקבותיהם וחצו מאושרים על כף הטרקטור פעם נוספת...
רוח נעימה מפיגה את חום היום ומפזרת סביב זרעי אשל לבנים הנישאים באוויר בדומה לזרעי הסביון, ואנו מרחיבים צעדינו וזוכים לעוד הפתעה באגם האחרון. קול משק כנפיים ארוכות מגלה מאות חסידות הנחות על גדות האגם ומרחפות במעגלים בתרמיקות מעלינו לפני טיסתן היוצאת בקרוב לאירופה.
ואדי אחמר
אזור הבקעה גם מלא יופי וגם באנשים טובים, ושני חוואים הפוגשים את שיירתנו בדרכנו דרך מוצב טובלן הצופה אל שפך נחל תרצה אל הירדן בואכה ואדי אחמר, מתנדבים להסיע שני מטיילים אשר התקשו לעמוד בעומס החום, ומחממים את ליבנו.
ואדי אחמר הינו ערוץ נחל קטן הזורם היטב, והמהלך לצידו נחשף לעוד מעט מהטבע שלא חדל להפתיע כאן, עדר חמורים המתרוצץ חופשי בין מטעי הדקלים, והובא כדי ללחך את העשביה ולשמור את מטעי הדקלים האורגניים חופשיים מריסוס נגד עשבים, ואף שלדג גמדי בוהק בצבעי ירוק-תכול המתיישב על גדר סמוכה ובודק את האורחים הנדירים בעין בוחנת.
מדריכנו תכנן את קצב ההליכה היטב ואנו מגיעים אל בתרונות ואדי אחמר בשעת בין הערביים, בה נחשף באור העדין של השמש המעריבה יופיו הייחודי של המקום.
הגבעות כאן מודגשות בקווי מתאר גאומטריים, חלקן פירמידות שלא היו מביישות את אזור לוקסור, חלקן מעוגלות, ואחת מחודדת ומן הזוית בה אנו נמצאים משתלבת עם צללית פסגת הסרטבה מעליה בתאום נהדר.
הצבעים כאן מאוד מודגשים באור השקיעה המעתיר, מצד אחד של הנחל גבעות המכוסות בעשב ירוק, ואילו מצידו השני גבעות לבנות, חומות ואדומות ומידי פעם משטחי שחור באדיבות חזזית מקומית המשתרעת על הסלע הרך.
מזה עשרות שנים האזור מבודד עקב דרישות ביטחוניות, מדרונות הגבעות אינן נגועות בעקבות מטיילים והשתמרו בצורתן הטבעית, כמובן מלבד מעט שבילי בעלי חיים המוסיפים קסם למקום זה.
נקודת תצפית במרכז השטח מספקת אפקט וואוו מרשים כאשר העין אינה יודעת שובע מהוריאציות השונות של מוזיאון טבעי זה, ולכל הטוב הזה מתווסף אור השמש המאיר בזוהר בוהק את מפתח ואדי אחמר המציף את הבתרונות ממערב, והנחל הזורם מעדנות לרגלי הגבעה עליה אנו עומדים.
קטרת ירכא ומוצב ינשוף
אנו ממשיכים לאגף אחר במוזיאון טבעי זה, ופוסעים בשבילים אשר בשולי שמורה שקיבלה את השם קטרת ירכא.
ההליכה כאן היא חגיגה של אומנות טבעית, גוונים ירוקים, חומים ואדומים של צמחיה צובעים משטחים המשתלבים עם צורת הבתרונות וגווני החוואר, ויחד עם צללי השקיעה נותר רק להתמוגג.
הקרקע כאן מחורצת מסדקי יובש, ומעט שבילי חיות אשר כמונו מקפידות מאוד על משמעת שביל, ואפילו נמלי הקציר יוצרות כאן שבילים ארוכים באורך של עשרות מטרים בהם הן משנעות את מזונם.
ככל שאנו ממשיכים הצבעים מודגשים יותר והבדלי הגובה דרמתיים יותר, ומספקים תצפיות שלא היו מביישות את קניוני מדבר יהודה.
את סיורנו אנו מסיימים בתצפית אחרונה אל מרחבי הירדן ממרומי מוצב ינשוף הנטוש לקול קריאת הפרנקולין העזה המהדהדת מהעמק מטה, אך כאן כבר לא צריך הסברים רבים, אנו מומחים לאזור הירדן.
אך לא ממש סיימנו, שכן עדיין צפוי לנו אירוח נהדר במתחם מטע התמרים של כפר מחולה, לילה לאור המדורה ומג'דרה ופיתות שהוכנו על האש באדיבות עמיתנו יואב שרעבי, קינוח מפנק ליום של מנה גדושה בנפלאות הירדן.
סיכום היום השני - ממוצב ינשוף לגשר אלנבי.
מוצב ינשוף, מעברת א-שורט, תצפית אל הירדן, ואדי מלחה, שפך ואדי מלחה אל העוג'ה, גשר מנדסה, גשר אלנבי.
גבול של שלום ובטחון
את סיורנו במורד הירדן אנו פותחים בנקודה בה עצרנו בערב הקודם, בתצפית אל בתרונות קטרת ירכא המוצפים באור שמש הבוקר. תצפית זו מעלה את ההערכה למדריכנו, הגיאולוג וחוקר הטבע ליאור אנמר על תזמון הסיור אתמול בקטרת ירכא באור בין הערביים החושף היטב את הגוונים הרבים של הבתרונות ואת יופיים הייחודי.
לאחר הצעידה הארוכה של אמש ניכר בנוף כי ככל שמדרימים צבעי הנוף לבנים יותר, תופעה גיאולוגית הנגרמת מתכולת ארגוניט גבוהה יותר בסלעי המשקע סביב, סלע משקע הדומה לאבנית אשר בקומקום ולבן כמותה.
שעות הבוקר הקרירות לא ימתינו ואנו צועדים מיד במורד הבתרונות ותחת מצוקים יפים בהם בולטים השכבות הגיאולוגיות הסדורות, ומיד פוגשים סימנים המעידים על המציאות הביטחונית המאתגרת של גבול זה.
למרות השלום, באחד העמקים חונה לו גשר גלילים, דומה מאוד לזה המפורסם מימי צליחת תעלת סואץ, הצובר לו חלודה וממתין לארוע שתקוותנו כי לא יגיע. על משטח כביש האספלט היורד מטה אנו מדלגים מעל בור ייקוש מכוסה מכסה פלדה. בור זה הינו מטען חומר נפץ תת-קרקעי אשר נועד לפוצץ בור ענק בכביש המוביל לתוך הארץ בשעת הדחק.
אנו פוסעים על פני החוואר הפריך ומקפידים לא לסטות מדרכי העפר הנוחות העוברות בשטח מחשש למיקוש, בעוד שרקרקים סקרנים ירוקים-תכולים מלווים את דרכנו.
נוף המצוקים כאן מרשים במיוחד, וגבעות רבות שכחו כי הן ניצבות על גבול ממלכת ירדן ולבשו לעצמן תצורה של פירמידה מרשימה, כמובן בנויה מחוואר סדוק היטב.
בינות למצוקים אנו מאתרים שרידי משאית רוסית חלודה בלה מזוקן, אני יכול להבין את בעל המכונית, כאשר מוצאים חנייה כזאת אסור לוותר עליה....
היום חם ומדריכנו עוצר בשום שכל למנוחה בצילה של חורשת צפצפות פרת, עץ הנפוץ לאורך נהרות בכל רחבי המזרח התיכון עד נהר הפרת אשר נתן לו את שמו
ישנן מספר חורשות צפצפות בשמורות הארץ, הידועה שבהן בעין עבדת, וקרובו צפצפה מכסיפה ניטע בכפרים ערביים רבים שכן גזעו הארוך התאים היטב לבניית ותמיכת גג הבית ומכאן גם המונח קורת גג.
וכמובן השימוש החשוב מכל של עץ זה, הוא קיפול עליו ליצירת צפצפה קולנית, לשמחת המטיילים הצעירים והצעירים ברוחם....
מעברת אום-שורט
מלבד יופיו של העמק הסיור כאן חושף גם סוללות עפר המסגירות ניסיונות לעיבוד חקלאי מהתקופה הירדנית. ב1964 אנו חונכים את המוביל הארצי המוביל מים מהכנרת אל הנגב, והירדנים מצידם בונים תעלה דומה בשם תעלת הע'ור השואבת מים מהירמוך למטרות השקיה.
בשנות החמישים הבקעה כמעט ריקה מבני אדם, והירדנים מנסים להסב שבטים בדואים מנדודיהם לעיסוק בחקלאות בבקעה תוך הבטחה לחלקות חינם אין כסף ומים מסובסדים.
לצורך זה החלו הירדנים בבניית תעלות בטון ואמות וכן תעלה מקבילה לתעלת הע'ור אך לא סיימו את בנייתה לפני שחרור הביקעה בידי כוחותינו.
כאן על הירדן ממוקמת מעברה בשם אום-שורט, אשר הגשר עליה פוצץ על ידי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים כדי למנוע מתקפת נגד ירדנית. המעבר במעברה זו חודש במסגרת מדיניות הגשרים הפתוחים של אחרי המלחמה שנועדה לאפשר מסחר בין ערביי השומרון לממלכת ירדן, אך עבר לגשרים אחרים והג'ונגל העבות תבע לעצמו חזרה את קו המים.
קרב חשוב בתולדות הציונות התרחש ממש כאן במעברה זו. בספטמבר 1918 ביום החמישי למתקפת מגידו שסילקה את העות'מאנים מארצנו פיקד כאן ז'בוטינסקי על אחד מכוחות הגדודים העבריים שמטרתו היתה לכבוש מעברה זו כצעד ראשון בדרך לפלישת הצבא הבריטי לעבר הירדן המזרחי, וסילוק הכוחות העות'מאנים משם. על קרב זה נדבר מאוחר יותר, אך קודם ננסה לפרוע את סבך הצמחיה ולהגיע אל המעברה.
הסבך כאן צפוף מאוד ומתנגד בתוקף לכל ניסיונותינו להגיע אל המיקום ההיסטורי בו חצה ז'בוטינסקי בראש חייליו את הירדן, ואנו מסתפקים לבסוף בקריאת שלט ההנצחה אשר מתעד ארוע זה ושמים פעמינו אל מוצב צה"לי נטוש הממוקם בראש המצוק אשר כמו שאר המוצבים באזור זה, זוכה לתצפית ונוף מרהיב אל נהר הירדן ואל מעברת אום-שורט.
מגובה זה נקל לראות בבהירות את מהלכי ההיסטוריה, וליאור סוקר בקצרה את מהלכי מתקפת מגידו, מהקרבות המזהירים של מלחמת העולם הראשונה. מתקפה בה לקחו חלק הגדודים העבריים, ראשיתו של כח המגן היהודי בעת החדשה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הכוחות הבריטיים בהנהגתו של גנרל אדמונד אלנבי מצליחים לכבוש את ירושלים בדצמבר 1917. מכאן מתפתח קרב חפירות סטטי כאשר הכוחות העות'מאנים מגינים על קו העוג'ות שנמתח מהירקון במערב ועד ואדי עוג'ה במזרח.
בתחילת 1918 יוצא הצבא הבריטי לשתי התקפות הטעיה בכיוון עבר הירדן המזרחי, שמטרתן לשכנע את העות'מאנים כי כוונתו לאגף את קו העוג'ות ממזרח.
אלנבי צובר כוחות ומצליח לכבוש ראשי גשר מעבר לקו ההגנה, ביריחו ושפך הירקון בואכה ארסוף. לאחר שהכל מוכן יוצא הצבא הבריטי להתקפת פרשים עצומה בת אלפי פרשים העולה דרך טול-כרם צפונה במהירות לעמק יזרעאל, מאגפת את כוחות הטורקים ושוברת את התנגדותם.
הטורקים אשר אוגפו מצפון יכולים לסגת רק מזרחה, ובוחרים בדרך היחידה בה רכבים יכולים לרדת מהשומרון - דרך נחל תרצה ואל גשר דמיה. הבריטים מנצלים את שעת הכושר וחיל האוויר הבריטי טובח ללא רחם בטורי הנסיגה האינסופיים, מותיר מאות רכבים בוערים בדרך ואת הצבא הטורקי שבור מוכה.
לקראת סוף מתקפת מגידו, כאשר תוצאות הקרב עדיין לוטות בערפל מוטל על הגדוד בפיקוד ז'בוטינסקי לתפוס את מעברת אום-שורט כהכנה לפלישה לעבר הירדן המזרחי. הגדוד תופס עמדות רתק על המצוק, פותח באש על תנועה בסבך, ומסתער על אום-שורט... רק כדי לגלות שהטורקים המוכים עזבו את המקום ביום הקודם.
הגדודים העבריים שהגיעו לארץ ישראל לקראת סוף הלחימה הספיקו להשתתף במספר קרבות קטן, אך חשיבותם הגדולה היתה בהנחת תשתית לכח מגן יהודי אשר יצמח עם השנים וממנו יתפתח צה"ל.
ואדי מלחה
דרכנו ממשיכה לאורך כביש אספלט שפריחה מגוונת צובעת את שוליו בשלל גוונים, ומכל חריץ באספלט בוקעת פריחה עונתית.
אנו חוצים נחל קטן הזורם מעדנות והרוח פורעת אדוות קלות מעליו, וחולפים בשולי מרבדי פריחה של דרדרים צהובים ואף חלקות זעירות המכוסות חזזיות ורודות ייחודיות המושכות את העין, וגולשים בשביל מתון ונוח אל העמק המרשים של ואדי מלחה, אשר מפתחו הרחב מעיד על שטפונות עונתיים.
ואדי מלחה זורם במקביל לירדן אל ואדי עוג'ה, וערוץ ההצפה שלו מלא צמחיה סבוכה וחוואר מתפורר, אך נוח יחסית למעבר בזכות חלקות רבות בהן משום מה לא צומח דבר.
סיור מהיר מגלה פלג מים קטן המתפתל בלב הקניון הענק, ומימיו מליחים כשמו של הנחל.
במעלה הואדי בביצת מלחה ישנן המוני נביעות קטנות של מים מליחים אשר יוצרות נחל זה, וצמחיה עמידה במליחות נפוצה כאן. סמוך למים ניתן למצוא בן-מלח מכחיל, וגם אשלים וקנים. המים למרות מליחותם נובעים בקירבה לכאן ואינם מזוהמים ומרענן מאוד להרטיב את החולצה והכובע במים הקרירים ולהפיג את חום היום.
הנחל ארוך יחסית וטור המטיילים הצבעוני נמתח לאורכו לפי רמת הכושר של המטיילים, ואני זוכה לצלם את הטור כולו מאחור... בשביל הקומפוזיציה כמובן.
בקרב המטיילים ישנם חוקריי טבע רבים העוסקים במלאכתם בביקור הנדיר הזה, וגם אני מתעמק במחקר הגבעות בעלות המסלע הרך ומגיע למסקנה כי אלו בעלות השיפוע של שלושים מעלות מהוות כר נהדר ורך למנוחת צהריים. הייתי יכול להתעמק במחקר חשוב זה עוד שעות רבות אך טור המטיילים אץ לעבר האופק ואני חש להשיגו.
שפך ואדי מלחה אל העוג'ה
לקראת אזור שפך הנחל אל ואדי עוג'ה הידוע, אנו חוצים את פלג המים הקטן ומטפסים בתלילות במעלה המצוק המתנגד בקרקע פריכה למדרך הרגל, אך מתגמל בנוף מרהיב של חיבור הנחלים המרשימים זה אל זה.
כל הפסקה להסדרת הנשימה מספקת תצפית היקפית אל מישור ההצפה של ואדי מלחה, המצוקים האדירים התוחמים אותו ואל החיבור אל העוג'ה הירוק הרבה יותר כמו משוויץ בכמות מים נכבדת הראויה לואדי ידוע במעמדו.
העליה לראש המצוק מספקת נוף משובח יותר, וניתן לראות מכאן ללא הפרעה את כל הקניונים עד לחיבור עם הירדן, ואת הקרקע החומה בערוץ העוג'ה שנסחפה לכאן מהרי השומרון.
לחובבי הז'אנר, בנקודת תצפית זו מספר שלוחות צרות המאפשרות לפסוע אל נקודת הקצה שלהם, לצפות אל מפגשי הנחלים ולהרגיש מחובר אל המרחבים האדירים והעצמתיים המשתרעים סביב מכל הכיוונים.
דרך נהדרת ממשיכה לאורך הסכין התחום בין שפך העוג'ה לירדן, וממנה ניתן לראות אזור מוצף נרחב הסמוך לנהר הירדן, ביצה רחבת ידיים המסבירה ללא מילים את המושג גאון הירדן.
בעבר לפני שנבנה סכר דגניה כל חורף כיסה אגם הצפה ענקי את כל מרחב העמק מטה, וג'ונגל עצום שגדל באזור הרווי הכביד מאוד על התנועה בשטח זה.
גשר מנדסה
ואם כבר בג'ונגל עסקינן הגיע הזמן לטעום ממנו, ואנו יורדים אל העמק ופונים היישר מזרחה אל הצמחיה העבותה. בעקבות דרך חזירים אנו פורצים דרך בצמחיה הסבוכה, וגם בעד האוויר הלח והסטטי, זוכים לזחול על ארבע בין ענפי עצים שקרסו, ובכלל בחוויה המזכירה סרטי מלחמה מהג'ונגלים של דרום מזרח אסיה.
מעבר לצמחיה, כביש אספלט מתפורר מאפשר תנועה נוחה יותר וגילוי של שפך נחל העוג'ה, נחל בעל שפיעת מים אדירה, אך עקב השאיבה הרבה עד הגיעו לירדן נותר ממנו רק פלג מים קטן ודל אותו ניתן לחצות בדילוג קל.
כפי שכבר נוכחנו גשרי הירדן הינם גם צמתים של אירועים היסטוריים ואנו יוצאים לסיור מהיר בגשר מנדסה אשר דרך העפר כאן למרבה המזל מתוחזקת במידה המאפשרת הגעה עד אליו בינות הצמחיה העבותה. הגשר עצמו הינו גשר בטון שטוח, שבחלקים רבים ממנו בולטים ברזלי החיזוק מהבטון המתפורר ומעלים חלודה. הגשר חצוי באמצעיתו לאחר שפוצץ, וגדר תיל דוקרנית מונעת מעבר אל האזור בו קרס חציו המזרחי של הגשר.
גשר זה נבנה בשנות החמישים על ידי ממלכת ירדן, ופוצץ בידי חטיבת הראל במהלך מלחמת ששת הימים יחד עם שאר גשרי הירדן. מ"פ ההנדסה של חטיבת הראל זכה לכבוד ההיסטורי לעבור גשר גשר ולפוצץ אותם.
הצמחיה העבותה לאורך הנהר זכתה למעבר של חיילים רבים בתקופת מלחמת ההתשה אשר חצו את מכשול המים והג'ונגל בדרכם למבצעים חשובים בעורף האויב. סביבה אשר מן הסתם לא השתנתה רבות מאז אותם ימים.
אנו ממשיכים דרומה לאורך כביש האספלט שהצמחיה תבעה לעצמה ותוך שאנו מתעקשים להחזיר אותו לבעלות אנושית, חוצים נפתול מוצף של הירדן, ועולים לגבעה נישאה לתצפית על גאון הירדן המוצף.
מדריכנו מספר על סיור מקדים שערך בשטח גאון הירדן ובו מצא עקבות של חיה מוזרה. מעקב אחר העקבות הוליך אל שפת הנהר שם תחת עץ עבות מצא חבל, גלגלי הצלה ובקבוק מים עם תאריך עכשווי.
דוגמא זו מעידה על המציאות הביטחונית הקיימת כאן בה מבריחים רבים חוצים את הנהר שוב ושוב, ומאתגרים את כוחות הביטחון הנאלצים לשמור על עירנות מירבית, ולבדוק כל רחש חשוד בסבך.
גשר אלנבי
אנו ממשיכים דרומה, חוצים את ואדי מסודאת הזורם בפלג קטן תוך פיתול אלגנטי אל הנהר, ומגלים עוד מעט מהגאולוגיה החריגה של גאון הירדן. אבנים צהובות חווריניות הפזורות בשטח הינן למעשה מרבצי גופרית, אשר נכרו בתחילת המאה הקודמת לצורך ייצור אבק שריפה. מאזור זה ודרומה ניתן למצוא מרבצי גופרית רבים שהורבדו כאן ככל הנראה באגם קדום שהשתרע מאזור גשר אלנבי ודרומה.
ואם אנו כבר בשטח אז כדאי לעשות ניסוי שדה, ואכן בעזרת גפרור אחד אבני הגופרית ניצתות מיד ובוערות היטב אך כל העומד במורד הרוח מהן זוכה לריח נוראי המגרה את העיניים ואת הגרון.
שביל עיזים צר הנמתח על המצוק מעל הירדן הסואן מוביל לנקודת חן בה נפתול בנהר הזורם בעוז מלחך את המצוק הלבן המיתמר כעשרים מטרים מעל הנהר, וצורות אדוות המים הנוצרות מהזרימה המתערבלת מתחרות עם התצורות המגוונות שחצב הנהר בחוואר הלבן.
חזרה בשביל ועליה אל המצוק מספקת תצפית יפה אל גשר אלנבי המתוח מעל נפתול בנהר בכיוון צפון-דרום ובו עובר כל המסחר עם ממלכת ירדן. ניכר כי מסוף הגשר סואן הרבה יותר מהנהר הגועש תחתינו.
גשר אלנבי הינו מתחם סגור ומאובטח והיום לא ניגש אליו, אך התצפית כאן בהחלט מספקת מראה פנורמי של האתר וליאור נעצר לשעה קלה לדון בהיסטוריה של המקום.
גשר זה קרוי על שם מיודענו הגנרל אלנבי, אשר בימי מלחמת העולם הראשונה עת פיצצו הטורקים את גשר העץ שחצה את הנהר שלח את חייליו לחצות את הירדן כאן בסיוע גשרי פונטון (מצופי מתכת גדולים) אותם הניח על הנהר חיל ההנדסה המלכותי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה בנו הבריטים גשר בטון אשר כאמור נקרא על שמו של אלנבי. הגשר קרס ברעידת האדמה הגדולה של 1927 והוקם שוב.
גשר זה החזיק מעמד עד 1946 שאז פוצץ בליל הגשרים על ידי לוחמי הפלמ"ח, ותוקן שוב על ידי הבריטים. מספרים כי כדי לבדוק את חוזקו של הגשר המתוקן העלו הבריטים עליו שבעה טנקים על ציודם, ורק לאחר שעמד הגשר במבחן אתגרי זה נפתח לתנועה.
במלחמת ששת הימים יחד עם שאר הגשרים פוצץ גם גשר זה בידי חבלני חטיבת הראל, ולאחר החלת מדיניות הגשרים הפתוחים הוצב כאן גשר ביילי, אשר לימים הועתק לאתר גשר דמיה.
לאחר הסכמי אוסלו, ממשלת יפן החליטה לתרום את חלקה להסכמי השלום ובנתה על חשבונה את הגשר המודרני עליו עוברת תנועת המסחר הענפה בין ישראל וירדן עד ימינו.
משנת 1998 רוכזה כל פעילות המסחר בין המדינות במסוף משוכלל שהוקם בפיתחת הגשר, ומאז כל פעילות שינוע הסחורות עוברת דרך כאן.
אך היום זוכה הגשר לארוע מיוחד, ומלבד תנועת המשאיות גם ההסעה האוספת אותנו לאחר המסע ההיסטורי מקבלת אישור להגיע לכאן, והסיור ההיסטורי של 'עמיתים לטיולים' אל מרחב הירדן זוכה להתווסף לדברי ימי האתר.
את סיורנו במורד הירדן אנו פותחים בנקודה בה עצרנו בערב הקודם, בתצפית אל בתרונות קטרת ירכא המוצפים באור שמש הבוקר. תצפית זו מעלה את ההערכה למדריכנו, הגיאולוג וחוקר הטבע ליאור אנמר על תזמון הסיור אתמול בקטרת ירכא באור בין הערביים החושף היטב את הגוונים הרבים של הבתרונות ואת יופיים הייחודי.
לאחר הצעידה הארוכה של אמש ניכר בנוף כי ככל שמדרימים צבעי הנוף לבנים יותר, תופעה גיאולוגית הנגרמת מתכולת ארגוניט גבוהה יותר בסלעי המשקע סביב, סלע משקע הדומה לאבנית אשר בקומקום ולבן כמותה.
שעות הבוקר הקרירות לא ימתינו ואנו צועדים מיד במורד הבתרונות ותחת מצוקים יפים בהם בולטים השכבות הגיאולוגיות הסדורות, ומיד פוגשים סימנים המעידים על המציאות הביטחונית המאתגרת של גבול זה.
למרות השלום, באחד העמקים חונה לו גשר גלילים, דומה מאוד לזה המפורסם מימי צליחת תעלת סואץ, הצובר לו חלודה וממתין לארוע שתקוותנו כי לא יגיע. על משטח כביש האספלט היורד מטה אנו מדלגים מעל בור ייקוש מכוסה מכסה פלדה. בור זה הינו מטען חומר נפץ תת-קרקעי אשר נועד לפוצץ בור ענק בכביש המוביל לתוך הארץ בשעת הדחק.
אנו פוסעים על פני החוואר הפריך ומקפידים לא לסטות מדרכי העפר הנוחות העוברות בשטח מחשש למיקוש, בעוד שרקרקים סקרנים ירוקים-תכולים מלווים את דרכנו.
נוף המצוקים כאן מרשים במיוחד, וגבעות רבות שכחו כי הן ניצבות על גבול ממלכת ירדן ולבשו לעצמן תצורה של פירמידה מרשימה, כמובן בנויה מחוואר סדוק היטב.
בינות למצוקים אנו מאתרים שרידי משאית רוסית חלודה בלה מזוקן, אני יכול להבין את בעל המכונית, כאשר מוצאים חנייה כזאת אסור לוותר עליה....
היום חם ומדריכנו עוצר בשום שכל למנוחה בצילה של חורשת צפצפות פרת, עץ הנפוץ לאורך נהרות בכל רחבי המזרח התיכון עד נהר הפרת אשר נתן לו את שמו
ישנן מספר חורשות צפצפות בשמורות הארץ, הידועה שבהן בעין עבדת, וקרובו צפצפה מכסיפה ניטע בכפרים ערביים רבים שכן גזעו הארוך התאים היטב לבניית ותמיכת גג הבית ומכאן גם המונח קורת גג.
וכמובן השימוש החשוב מכל של עץ זה, הוא קיפול עליו ליצירת צפצפה קולנית, לשמחת המטיילים הצעירים והצעירים ברוחם....
מעברת אום-שורט
מלבד יופיו של העמק הסיור כאן חושף גם סוללות עפר המסגירות ניסיונות לעיבוד חקלאי מהתקופה הירדנית. ב1964 אנו חונכים את המוביל הארצי המוביל מים מהכנרת אל הנגב, והירדנים מצידם בונים תעלה דומה בשם תעלת הע'ור השואבת מים מהירמוך למטרות השקיה.
בשנות החמישים הבקעה כמעט ריקה מבני אדם, והירדנים מנסים להסב שבטים בדואים מנדודיהם לעיסוק בחקלאות בבקעה תוך הבטחה לחלקות חינם אין כסף ומים מסובסדים.
לצורך זה החלו הירדנים בבניית תעלות בטון ואמות וכן תעלה מקבילה לתעלת הע'ור אך לא סיימו את בנייתה לפני שחרור הביקעה בידי כוחותינו.
כאן על הירדן ממוקמת מעברה בשם אום-שורט, אשר הגשר עליה פוצץ על ידי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים כדי למנוע מתקפת נגד ירדנית. המעבר במעברה זו חודש במסגרת מדיניות הגשרים הפתוחים של אחרי המלחמה שנועדה לאפשר מסחר בין ערביי השומרון לממלכת ירדן, אך עבר לגשרים אחרים והג'ונגל העבות תבע לעצמו חזרה את קו המים.
קרב חשוב בתולדות הציונות התרחש ממש כאן במעברה זו. בספטמבר 1918 ביום החמישי למתקפת מגידו שסילקה את העות'מאנים מארצנו פיקד כאן ז'בוטינסקי על אחד מכוחות הגדודים העבריים שמטרתו היתה לכבוש מעברה זו כצעד ראשון בדרך לפלישת הצבא הבריטי לעבר הירדן המזרחי, וסילוק הכוחות העות'מאנים משם. על קרב זה נדבר מאוחר יותר, אך קודם ננסה לפרוע את סבך הצמחיה ולהגיע אל המעברה.
הסבך כאן צפוף מאוד ומתנגד בתוקף לכל ניסיונותינו להגיע אל המיקום ההיסטורי בו חצה ז'בוטינסקי בראש חייליו את הירדן, ואנו מסתפקים לבסוף בקריאת שלט ההנצחה אשר מתעד ארוע זה ושמים פעמינו אל מוצב צה"לי נטוש הממוקם בראש המצוק אשר כמו שאר המוצבים באזור זה, זוכה לתצפית ונוף מרהיב אל נהר הירדן ואל מעברת אום-שורט.
מגובה זה נקל לראות בבהירות את מהלכי ההיסטוריה, וליאור סוקר בקצרה את מהלכי מתקפת מגידו, מהקרבות המזהירים של מלחמת העולם הראשונה. מתקפה בה לקחו חלק הגדודים העבריים, ראשיתו של כח המגן היהודי בעת החדשה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הכוחות הבריטיים בהנהגתו של גנרל אדמונד אלנבי מצליחים לכבוש את ירושלים בדצמבר 1917. מכאן מתפתח קרב חפירות סטטי כאשר הכוחות העות'מאנים מגינים על קו העוג'ות שנמתח מהירקון במערב ועד ואדי עוג'ה במזרח.
בתחילת 1918 יוצא הצבא הבריטי לשתי התקפות הטעיה בכיוון עבר הירדן המזרחי, שמטרתן לשכנע את העות'מאנים כי כוונתו לאגף את קו העוג'ות ממזרח.
אלנבי צובר כוחות ומצליח לכבוש ראשי גשר מעבר לקו ההגנה, ביריחו ושפך הירקון בואכה ארסוף. לאחר שהכל מוכן יוצא הצבא הבריטי להתקפת פרשים עצומה בת אלפי פרשים העולה דרך טול-כרם צפונה במהירות לעמק יזרעאל, מאגפת את כוחות הטורקים ושוברת את התנגדותם.
הטורקים אשר אוגפו מצפון יכולים לסגת רק מזרחה, ובוחרים בדרך היחידה בה רכבים יכולים לרדת מהשומרון - דרך נחל תרצה ואל גשר דמיה. הבריטים מנצלים את שעת הכושר וחיל האוויר הבריטי טובח ללא רחם בטורי הנסיגה האינסופיים, מותיר מאות רכבים בוערים בדרך ואת הצבא הטורקי שבור מוכה.
לקראת סוף מתקפת מגידו, כאשר תוצאות הקרב עדיין לוטות בערפל מוטל על הגדוד בפיקוד ז'בוטינסקי לתפוס את מעברת אום-שורט כהכנה לפלישה לעבר הירדן המזרחי. הגדוד תופס עמדות רתק על המצוק, פותח באש על תנועה בסבך, ומסתער על אום-שורט... רק כדי לגלות שהטורקים המוכים עזבו את המקום ביום הקודם.
הגדודים העבריים שהגיעו לארץ ישראל לקראת סוף הלחימה הספיקו להשתתף במספר קרבות קטן, אך חשיבותם הגדולה היתה בהנחת תשתית לכח מגן יהודי אשר יצמח עם השנים וממנו יתפתח צה"ל.
ואדי מלחה
דרכנו ממשיכה לאורך כביש אספלט שפריחה מגוונת צובעת את שוליו בשלל גוונים, ומכל חריץ באספלט בוקעת פריחה עונתית.
אנו חוצים נחל קטן הזורם מעדנות והרוח פורעת אדוות קלות מעליו, וחולפים בשולי מרבדי פריחה של דרדרים צהובים ואף חלקות זעירות המכוסות חזזיות ורודות ייחודיות המושכות את העין, וגולשים בשביל מתון ונוח אל העמק המרשים של ואדי מלחה, אשר מפתחו הרחב מעיד על שטפונות עונתיים.
ואדי מלחה זורם במקביל לירדן אל ואדי עוג'ה, וערוץ ההצפה שלו מלא צמחיה סבוכה וחוואר מתפורר, אך נוח יחסית למעבר בזכות חלקות רבות בהן משום מה לא צומח דבר.
סיור מהיר מגלה פלג מים קטן המתפתל בלב הקניון הענק, ומימיו מליחים כשמו של הנחל.
במעלה הואדי בביצת מלחה ישנן המוני נביעות קטנות של מים מליחים אשר יוצרות נחל זה, וצמחיה עמידה במליחות נפוצה כאן. סמוך למים ניתן למצוא בן-מלח מכחיל, וגם אשלים וקנים. המים למרות מליחותם נובעים בקירבה לכאן ואינם מזוהמים ומרענן מאוד להרטיב את החולצה והכובע במים הקרירים ולהפיג את חום היום.
הנחל ארוך יחסית וטור המטיילים הצבעוני נמתח לאורכו לפי רמת הכושר של המטיילים, ואני זוכה לצלם את הטור כולו מאחור... בשביל הקומפוזיציה כמובן.
בקרב המטיילים ישנם חוקריי טבע רבים העוסקים במלאכתם בביקור הנדיר הזה, וגם אני מתעמק במחקר הגבעות בעלות המסלע הרך ומגיע למסקנה כי אלו בעלות השיפוע של שלושים מעלות מהוות כר נהדר ורך למנוחת צהריים. הייתי יכול להתעמק במחקר חשוב זה עוד שעות רבות אך טור המטיילים אץ לעבר האופק ואני חש להשיגו.
שפך ואדי מלחה אל העוג'ה
לקראת אזור שפך הנחל אל ואדי עוג'ה הידוע, אנו חוצים את פלג המים הקטן ומטפסים בתלילות במעלה המצוק המתנגד בקרקע פריכה למדרך הרגל, אך מתגמל בנוף מרהיב של חיבור הנחלים המרשימים זה אל זה.
כל הפסקה להסדרת הנשימה מספקת תצפית היקפית אל מישור ההצפה של ואדי מלחה, המצוקים האדירים התוחמים אותו ואל החיבור אל העוג'ה הירוק הרבה יותר כמו משוויץ בכמות מים נכבדת הראויה לואדי ידוע במעמדו.
העליה לראש המצוק מספקת נוף משובח יותר, וניתן לראות מכאן ללא הפרעה את כל הקניונים עד לחיבור עם הירדן, ואת הקרקע החומה בערוץ העוג'ה שנסחפה לכאן מהרי השומרון.
לחובבי הז'אנר, בנקודת תצפית זו מספר שלוחות צרות המאפשרות לפסוע אל נקודת הקצה שלהם, לצפות אל מפגשי הנחלים ולהרגיש מחובר אל המרחבים האדירים והעצמתיים המשתרעים סביב מכל הכיוונים.
דרך נהדרת ממשיכה לאורך הסכין התחום בין שפך העוג'ה לירדן, וממנה ניתן לראות אזור מוצף נרחב הסמוך לנהר הירדן, ביצה רחבת ידיים המסבירה ללא מילים את המושג גאון הירדן.
בעבר לפני שנבנה סכר דגניה כל חורף כיסה אגם הצפה ענקי את כל מרחב העמק מטה, וג'ונגל עצום שגדל באזור הרווי הכביד מאוד על התנועה בשטח זה.
גשר מנדסה
ואם כבר בג'ונגל עסקינן הגיע הזמן לטעום ממנו, ואנו יורדים אל העמק ופונים היישר מזרחה אל הצמחיה העבותה. בעקבות דרך חזירים אנו פורצים דרך בצמחיה הסבוכה, וגם בעד האוויר הלח והסטטי, זוכים לזחול על ארבע בין ענפי עצים שקרסו, ובכלל בחוויה המזכירה סרטי מלחמה מהג'ונגלים של דרום מזרח אסיה.
מעבר לצמחיה, כביש אספלט מתפורר מאפשר תנועה נוחה יותר וגילוי של שפך נחל העוג'ה, נחל בעל שפיעת מים אדירה, אך עקב השאיבה הרבה עד הגיעו לירדן נותר ממנו רק פלג מים קטן ודל אותו ניתן לחצות בדילוג קל.
כפי שכבר נוכחנו גשרי הירדן הינם גם צמתים של אירועים היסטוריים ואנו יוצאים לסיור מהיר בגשר מנדסה אשר דרך העפר כאן למרבה המזל מתוחזקת במידה המאפשרת הגעה עד אליו בינות הצמחיה העבותה. הגשר עצמו הינו גשר בטון שטוח, שבחלקים רבים ממנו בולטים ברזלי החיזוק מהבטון המתפורר ומעלים חלודה. הגשר חצוי באמצעיתו לאחר שפוצץ, וגדר תיל דוקרנית מונעת מעבר אל האזור בו קרס חציו המזרחי של הגשר.
גשר זה נבנה בשנות החמישים על ידי ממלכת ירדן, ופוצץ בידי חטיבת הראל במהלך מלחמת ששת הימים יחד עם שאר גשרי הירדן. מ"פ ההנדסה של חטיבת הראל זכה לכבוד ההיסטורי לעבור גשר גשר ולפוצץ אותם.
הצמחיה העבותה לאורך הנהר זכתה למעבר של חיילים רבים בתקופת מלחמת ההתשה אשר חצו את מכשול המים והג'ונגל בדרכם למבצעים חשובים בעורף האויב. סביבה אשר מן הסתם לא השתנתה רבות מאז אותם ימים.
אנו ממשיכים דרומה לאורך כביש האספלט שהצמחיה תבעה לעצמה ותוך שאנו מתעקשים להחזיר אותו לבעלות אנושית, חוצים נפתול מוצף של הירדן, ועולים לגבעה נישאה לתצפית על גאון הירדן המוצף.
מדריכנו מספר על סיור מקדים שערך בשטח גאון הירדן ובו מצא עקבות של חיה מוזרה. מעקב אחר העקבות הוליך אל שפת הנהר שם תחת עץ עבות מצא חבל, גלגלי הצלה ובקבוק מים עם תאריך עכשווי.
דוגמא זו מעידה על המציאות הביטחונית הקיימת כאן בה מבריחים רבים חוצים את הנהר שוב ושוב, ומאתגרים את כוחות הביטחון הנאלצים לשמור על עירנות מירבית, ולבדוק כל רחש חשוד בסבך.
גשר אלנבי
אנו ממשיכים דרומה, חוצים את ואדי מסודאת הזורם בפלג קטן תוך פיתול אלגנטי אל הנהר, ומגלים עוד מעט מהגאולוגיה החריגה של גאון הירדן. אבנים צהובות חווריניות הפזורות בשטח הינן למעשה מרבצי גופרית, אשר נכרו בתחילת המאה הקודמת לצורך ייצור אבק שריפה. מאזור זה ודרומה ניתן למצוא מרבצי גופרית רבים שהורבדו כאן ככל הנראה באגם קדום שהשתרע מאזור גשר אלנבי ודרומה.
ואם אנו כבר בשטח אז כדאי לעשות ניסוי שדה, ואכן בעזרת גפרור אחד אבני הגופרית ניצתות מיד ובוערות היטב אך כל העומד במורד הרוח מהן זוכה לריח נוראי המגרה את העיניים ואת הגרון.
שביל עיזים צר הנמתח על המצוק מעל הירדן הסואן מוביל לנקודת חן בה נפתול בנהר הזורם בעוז מלחך את המצוק הלבן המיתמר כעשרים מטרים מעל הנהר, וצורות אדוות המים הנוצרות מהזרימה המתערבלת מתחרות עם התצורות המגוונות שחצב הנהר בחוואר הלבן.
חזרה בשביל ועליה אל המצוק מספקת תצפית יפה אל גשר אלנבי המתוח מעל נפתול בנהר בכיוון צפון-דרום ובו עובר כל המסחר עם ממלכת ירדן. ניכר כי מסוף הגשר סואן הרבה יותר מהנהר הגועש תחתינו.
גשר אלנבי הינו מתחם סגור ומאובטח והיום לא ניגש אליו, אך התצפית כאן בהחלט מספקת מראה פנורמי של האתר וליאור נעצר לשעה קלה לדון בהיסטוריה של המקום.
גשר זה קרוי על שם מיודענו הגנרל אלנבי, אשר בימי מלחמת העולם הראשונה עת פיצצו הטורקים את גשר העץ שחצה את הנהר שלח את חייליו לחצות את הירדן כאן בסיוע גשרי פונטון (מצופי מתכת גדולים) אותם הניח על הנהר חיל ההנדסה המלכותי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה בנו הבריטים גשר בטון אשר כאמור נקרא על שמו של אלנבי. הגשר קרס ברעידת האדמה הגדולה של 1927 והוקם שוב.
גשר זה החזיק מעמד עד 1946 שאז פוצץ בליל הגשרים על ידי לוחמי הפלמ"ח, ותוקן שוב על ידי הבריטים. מספרים כי כדי לבדוק את חוזקו של הגשר המתוקן העלו הבריטים עליו שבעה טנקים על ציודם, ורק לאחר שעמד הגשר במבחן אתגרי זה נפתח לתנועה.
במלחמת ששת הימים יחד עם שאר הגשרים פוצץ גם גשר זה בידי חבלני חטיבת הראל, ולאחר החלת מדיניות הגשרים הפתוחים הוצב כאן גשר ביילי, אשר לימים הועתק לאתר גשר דמיה.
לאחר הסכמי אוסלו, ממשלת יפן החליטה לתרום את חלקה להסכמי השלום ובנתה על חשבונה את הגשר המודרני עליו עוברת תנועת המסחר הענפה בין ישראל וירדן עד ימינו.
משנת 1998 רוכזה כל פעילות המסחר בין המדינות במסוף משוכלל שהוקם בפיתחת הגשר, ומאז כל פעילות שינוע הסחורות עוברת דרך כאן.
אך היום זוכה הגשר לארוע מיוחד, ומלבד תנועת המשאיות גם ההסעה האוספת אותנו לאחר המסע ההיסטורי מקבלת אישור להגיע לכאן, והסיור ההיסטורי של 'עמיתים לטיולים' אל מרחב הירדן זוכה להתווסף לדברי ימי האתר.
תודות:
לליאור אנמר על נתינה ללא קץ, מגוון אתרים נדיר ומשובח, ידע רב אותו העביר בחן, ומעל הכל אהבת הטבע והארץ שסחפה אותנו עימה.
לאורי קופר מנהל המטע על האירוח החם והלבבי, וליווי האוטובוס למובלעת איילה.
לקציני צה"ל מחט' הבקעה 417 אשר אפשרו למרות כל הקשיים מסע ראשוני זה.
לפלוגת ספר המדבר על הליווי ואבטחה בחיוך ומלא שמחה.
לעמית אררט על עמידה מופתית באתגר הסיור הייחודי, תאום מורכב עם כוחות הביטחון, לוגיסטיקה מופתית, וביצוע מנצח.
ולעמיתים הרבים אשר התנדבו ותרמו להצלחת המסע, עידו בשן וזאב גרוס על ניהול ההסעה, יואב שרעבי על ארוחת הערב, גיא תומר ואברהם מש על התיעוד המוסרט, ושראל דגני על ניהול מאהל הלילה.
בעמיתות,
תמונות באדיבות עמית אררט:
תמונות באדיבות זאב רוטקוף:
תמונות באדיבות גיא תומר:
תמונות באדיבות ירון בוצר:
תמונות היום השני:
תמונות באדיבות עמית אררט:
תמונות באדיבות זאב רוטקוף:
תמונות באדיבות גיא תומר:
תמונות באדיבות ירון בוצר:
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ => groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: 
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages