סיכום => בחנוכה (30.12.24) ביריחו - סיור מקיף בארמונות החשמונאים והורדוס הגדול

[SABA Amit]

בס"ד

שיתוף פעולה של 'עמיתים לטיולים' וביס"ש כפר עציון

סיכום => ביריחו - סיור מקיף בארמונות החשמונאים והורדוס הגדול

התקיים ביום שני ו' חנוכה, כט' כסלו תשפ"ה (30.12.24)
בהדרכת ד"ר נדב פרנקל
כתיבה וצילום: ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/6aGaSaG1WEdeW1aWA

 

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" - יגאל אלון 

מה היינו עושים אילו מצאנו שרידים מימי החשמונאים? אולי אפילו כאלו אשר בנו מלכי בית חשמונאי עצמם!
וודאי שהיינו בונים מוזיאון לאומי המציג ממצאים אלו, בו ישמרו מכל משמר ויוצגו לציבור הרחב.
למען האמת חוקרי דורנו מצאו מבצרי חשמונאים בכל רחבי הארץ, ואף את הארמונות אשר בהם שכנו מלכי החשמונאים.
למרבה הצער לא נבנה מוזיאון סביבם, אף לא גן לאומי שמור ומתוחזק. ומבצרי וארמונות החשמונאים מוזנחים, מופקרים ונשדדים.

מה יאמרו עלינו הדורות הבאים? לבטח לא יבינו כיצד הפקרנו אוצר בלום שכזה של מורשת יהודית ועולמית!

אל ארמונות החשמונאים:
לרגל חג החנוכה, ולאחר השתדלות עצומה של גורמים ציוניים רבים נפתח אתר ארמונות החשמונאים אשר ביריחו למספר ימים לציבור הרחב.
בהזדמנות חגיגית זו, ארזתי מספר סופגניות בתרמילי והצטרפתי אל הסיור המקיף והמעמיק של בית ספר שדה כפר עציון בשיתוף 'עמיתים לטיולים' אל ארמונות החשמונאים.

את סיורנו אנו פותחים בתפילה משותפת בבית הכנסת המרכזי של מצפה יריחו, יחד עם מארחינו בני היישוב.
בית הכנסת רחב הידיים בנוי באדריכלות ייחודית בצורה משושה, המתכתבת עם קודקודי סמל מגן דוד.
היכל בית הכנסת מלא אור, רחב ידיים ומתנשא לגובה של כשישה מטרים. ממרכז גג המבנה מאירים את המתפללים שישה צהרים משולשים המסודרים בצורת סמל מגן דוד, וסביבם קורות תמיכה יוצרות מבנה משושה מודגש הממקד את תשומת הלב בסמל היהודי העתיק הזה. הכיסאות כאן נוחים להפליא, ואווירת החג נעימה וממלאת את היכל בית הכנסת.

לאחר התפילה אנו יוצאים בשיירה בכביש אל הדרך הרומית שמעל ואדי קלט, אשר נפתח לרגל האירוע ומוביל בנוחות מטה אל חניון רחב ידיים שהוכשר סמוך לארמונות החשמונאים אשר ביריחו.
מארגני האירוע השקיעו רבות, דגלי הלאום מתנוססים סביב, מפות מאירות עיניים מחולקות לכל המגיע, סדרנים מנווטים את המוני עם ישראל לחניית האתר, שחקני רחוב ממחישים את אווירת ימי בית שני, ואוהל אירוח רחב ידיים מציע קפה מהביל משובח וכיבוד קל.

מתחם ארמונות החשמונאים נמצא בשולי העיר יריחו, על שפת הקניון המרשים של נחל פרת. סביב בולטות וילות יפות אשר נבנו סביב האתר הארכיאולוגי החשוב כל כך. עצי הדקל האופייניים ליריחו מגוונים את הצבע החום השולט בעיר בכפות תמר ירוקות.

מצפון לנו מיתמר רכס קרנטל התלול, ועליו קל לאתר את מבצר דוק ואת חוות ארמונות החשמונאים החדשה המוסיפה דגלי כחול לבן לאתר, עוד מצפון בתי העיר יריחו הפרושה מול עיננו. מדרום לנו מעל נחל פרת מתנשא מבצר קיפרוס. מרחיקי הראות אף יכולים לדמיין את המערות הרבות המנקבות את רכס הקרנטל בהן לבטח הסתתרו המרגלים בעצתה של רחב.
אנו נמצאים כ-25 ק"מ מירושלים, מיקום נהדר לארמונות נופש וקיט ממנו קל לנהל את הממלכה באמצעות שליחים.

אמת המים החשמונאית ליריחו:
מדריכנו ד"ר נדב פרנקל מכנס אותנו מעט ממערב לאתר ארמונות החשמונאים, על התוואי הברור בו עברה אמת המים החשמונאית מנחל פרת ואל אתר זה.
נדב פותח בסקירה קצרה באומרו שכפי שראינו יריחו הינה עיר הנמצאת באזור מדברי.
ביריחו מלבד נחל פרת העובר בפאתי העיר, נמצאים מעיינות שהגדול שבהם הוא מעיין אלישע. מעיין זה שופע יותר מחמישה מיליון מ"ק מים בשנה! 
בהנחה שמשפחה ממוצעת בישראל צורכת 20 מ"ק בחודש, מספיק מעיין זה לצרכיהן של יותר מעשרים אלף משפחות!
השילוב בין חום מדברי עז למקורות מים שופעים מביא לתנובה עצומה של תשומות חקלאיות, ואכן כבר בימי קדם קם ביריחו יישוב אנושי תוסס.

בשנות ה-50 חפרה הארכיאולוגית קתלין קניון ביריחו, חשפה כאן ביצורים עתיקים מאוד, והגדירה את העיר (כנראה שלא בצדק, אך לא ממש רחוק מן האמת) כיישוב הקדום ביותר בעולם.
בנוסף חשפה קניון ביריחו גולגלות מעוטרות, בין השאר בצדפים, המתוארכות לתקופה הנאוליתית. הצדפים אשר הובאו לכאן מהים הרחוק מעידות בעצם קיומם על סחר שעבר בעיר עוד בתקופה קדומה זו.

נוסעים רומים אשר עברו בעיר מתארים מטעים עצומים של אפרסמון ותמרים, וכן נמצאו כאן גתות ששימשו להפקת יין תמרים.
נוסע שכזה מתאר את מזג האוויר כחמים, נעים ומלבב. הקיץ כאן לוהט וברור כי הוא עבר כאן בחורף....

מחוגי השעון אינם עוצרים לאיש, אפילו לא ביריחו, ונוסעים בני המאה ה-19 מתארים עיר חרבה, אשר נותרה במצב זה עד לימי מלחמת ששת הימים.

עם השגשוג אשר הגיע תחת שלטון מדינת ישראל גדלה יריחו ועתה היא מתפרשת על שטח רחב.
אל נחל פרת המתחתר בסלע מולנו נשפך ערוץ נחל קטן היורד מרכס הקרנטל. בתקופה המוסלמית הוסט אל ערוץ קטן זה ואדי אל-מפג'ר אשר זרם במרכז העיר יריחו, וגרם להצפות. 

המלך הורדוס הידוע הותיר חותם עמוק בתבליט הארץ, ויש האומרים כי הוא בעצם האחראי על ייסוד רשות הגנים הלאומיים....
אתר ההרודיון קרוי על שמו, מבצר קיפרוס המיתמר גבוה מעל נחל פרת על שם אמו, אנטיפטרוס הסמוכה לראש העין על שם אביו, ופצאל אשר בבקעה על שם אחיו.
וכפי שנראה היום, יד הבנאי שלו לא פסחה על ארמונות החשמונאים.

 הארמון הקבור:
מעט ממזרח לנו, תל מרשים -  הוא כל אשר נותר מארמון ענק אשר ניצב כאן. ממערב לארמון נבנו צמד בריכות שחיה רחבות ידיים. נדב המכיר היטב את הממצאים מפנה עיננו אל משטח אנכי בלב התל אשר בו נקובים שני חורים קטנים.

חורים תמימים אלו הם פתחו של סיפון אשר דרכו הוזרמו מים אל הקומה השניה של הארמון, ועדות זעירה זו מעידה על הפאר והעוצמה ההנדסית אשר הושקעה בארמון זה.
 
מדריכנו מתמצא היטב ברזי בית חשמונאי ומתייצב בלב מקווה טהרה יפהפה הנמצא למרגלות הארמון הקבור בפינתו הצפון מזרחית.
מדובר בעצם במקווה כפול, הבנוי בצורה רבועה כפולה, כאשר המקוואות מופרדים ביניהם בקיר צר אשר דרכו ניתן לפתוח שסתום ולהזרים מים דרך צינור מהחלק המשמש לאגירה, ואינו מדורג אל המקווה עצמו. המקווה כאמור רבוע, עמוק מאוד, יותר משני מטרים, ומדרגות נוחות מובילות אל תחתיתו.
בשנת 1973-1987 הארכיאולוג אהוד נצר חפר כאן וגילה עשרה מקוואות כפולים שכאלו, אשר קיבלו את השם מקוואות יריחו.
מקוואות יריחו עמוקים מאוד ומגיעים עד לעומק של 2.8 מטרים.
סוברים כי מכיוון שהמים כאן סוחפים בוץ רב, המקוואות נטו להתמלא בסחף, וכדי להפחית את תדירות הניקיון של המקוואות הם נבנו עמוקים. כמו כן ברור כי החשמונאים ידעו לשחות! 
בתחתית חלק מהמקוואות נמצאו צלחות חרס רבות, ולא ברור מדוע הובאו לכאן, שהרי לא ניתן לטבול כלי חרס. בכל אופן מתברר כי למרות שהחשמונאים ידעו לשחות, הם לא ממש ידעו לצלול...
לשאלת העמיתים מדוע היה צורך במקווה כפול בו חלק המקווה משמש כאוצר מים, בעת שאמת המים כאן זורמת כל השנה מגלה נדב כי בעונת החורף היתה האמה נסגרת ומימיה מוסטים כדי למנוע הצפות. 

ציר היופי:
אנו מטפסים אל ראש הארמון הקבור, כאן מגובה של מספר מטרים מעל האתר פרוש לרגלינו מעט ממזרח למיקומנו ציר מרהיב דרום-צפון של שרידי ביתן מלכותי ושתי בריכות ענק רבועות.

נדב מתאר בקצרה את תולדות שושלת מלכי חשמונאי, שמעון בן מתתיהו כידוע היה השליט הראשון לאחר השגת עצמאות עמנו. יוחנן הורקנוס אשר ירש אותו, מלך בחוכמה והיה מלך אהוד על העם, בנו אלכסנדר ינאי הדור השלישי למלכי בית חשמונאי מצד אחד הרחיב בכוח הזרוע את גבולות הממלכה, אך מצד שני התעמת קשות עם העם והיה מלך שנוא.

בניו של ינאי מאשתו המלכה שלומציון עסקו במלחמות אחים, גייסו לעזרתם בני ברית בני אדום (כך הגיע אביו של הורדוס לגדולה...) ומצד שני מהאימפריה הרומית, והביאו לסופו של בית חשמונאי.
את בית חשמונאי ירש הורדוס, המלך הבנאי, ולאחר מותו השתלטו על ישראל הנציבים הרומים ואבדה עצמאות ישראל.

הארמון הקבור אשר אנו נמצאים על ראשו הוא בעצם ארמון קדום, שעליו הוקם ארמון נוסף, חפיר עצום בעומק שבעה מטרים למרגלותיו, וחומה בגובה שלושה מטרים מעליו.
למרות שאיננו יודעים לבטח, עצם המבנה של שני הארמונות זה על זה מעלה את ההשערה כי הארמון המקורי נבנה על ידי המלך האהוב יוחנן הורקנוס, והיות שהיה מלך פופולרי לא טרח לבנות ביצורים ניכרים סביב ארמונו.

יורשו, אלכסנדר ינאי עסק בעימותים רבים עם יהודי הממלכה, חשש מאוד לחייו ולכן ככל הנראה הרס את הארמון המקורי, ועל חורבותיו בנה ארמון חדש מבוצר מאוד שהתאים יותר למעמדו המעורער והכוחני. כך יכול היה ינאי לישון בשקט ובשלווה בלי לחשוש ממתנקש שיסתתר בין מטעי האפרסמון.
 
לא על המבצר לבדו יחיה המלך, ואכן ינאי בנה ממזרח לארמונו המבוצר את ציר היופי, ביתן קיט קטן שבו היה טרקלין אירוח יפה הצופה אל נחל פרת הנמצא מדרומו. שתי בריכות רבועות צמודות בגודל של 13 על 18 מטרים נחפרו מצפונו תוך שמירה קפדנית על קו הסימטריה דרום - צפון. ציר זה עוטר בגן ענק פורח וירוק.
 
צריכת המים של המתחם ובריכות הענק שלו אולי גררה חשבון מים מנופח, ולבטח העמיסה על האמה אשר נמשכה מנחל פרת אל ארמונות החשמונאים. כדי לספק את צריכת המים העצומה של ציר היופי נבנתה אמת מים נוספת אשר משכה מים מעיינות נערן ונחל ייטב העוג'ה הנמצאים מצפון ליריחו, היישר אל ארמונות החשמונאים
לכל הדעות המתחם אשר שכן כאן בימי שלהי בית חשמונאי מייצג מבצע הנדסי מורכב ומרשים.

אל בריכות המים:
ציר היופי אכן מרשים, וגם אם הבריכות אשר לאורכו ריקות כיום ממים, הן מלאות בהיסטוריה, ואנו צוללים אל העבר.
הורדוס המלך ניחן בחוש הישרדות פרנואידי, ונהג לחסל את מתנגדיו בשיטתיות, ביניהם בין השאר את בני בית חשמונאי, ואף את בנו.
לאחר שהורדוס מינה ככהן ראשי בבית המקדש איש חסר ייחוס בשם חננאל המצרי, התעוררה התנגדות עצומה בעם, אשר הפעיל לחץ דרך שלטונות רומא - פטרוניתו של הורדוס.
הורדוס נאלץ בעל כורחו למנות ככהן נצר לבית חשמונאי, אשר התברר כעלם בשם אריסטובולוס, גיסו של הורדוס, בחור כריזמטי מאוד פופולרי שזכה להמון לייקים וסלפי...
הורדוס הפרנואיד מיד חשש כי תוך זמן קצר הנער יערער על מעמדו, והחליט לפתור את הבעיה בדרכו הקטלנית.
הורדוס הזמין את הנער בעונת הקיץ לנפוש עימו בארמונות אשר ביריחו.
כחום היום נכנסו אורחיו של הורדוס לנפוש בבריכה, אולי זו בה אנו נמצאים או אחת סמוכה. הורדוס הורה לעבדיו לשחק עם אריסטובולוס בבריכה, ותוך כדי משחק למשוך אותו אל קרקעית הבריכה, ולהטביע אותו במסווה של משחק תמים במים...

בית הכנסת החשמונאי:
הממצאים כאן מרשימים ביותר, וקרובים זה לזה.
במרחק קצר ממזרח לציר היופי נמצאים שרידי מבנה מלבני רחב ידיים, שבסיסי עמודים מקיפים את תחומו.
במרכז המבנה קל לזהות אמת מים אשר עברה לאורכו של המבנה בציר צפון-דרום. אמה זו ממלאת מקווה כפול הגובל בבית הכנסת מדרומו.
בברור מדובר במבנה ציבור, וככל הנראה זהו בית כנסת חשמונאי בו מן הסתם התפללו מלכי בית חשמונאי!
סקירה מדוקדקת מעלה כי אין במבנה זה גומחה לארון הקודש, אך אם נזכור כי בימי החשמונאים עוד היה בית המקדש קיים, ושם התפללו, הרי שלא היה צורך בארון קודש, ובית הכנסת שימש להתכנסות, לימוד תורה ואולי לתפילה בנוסח אחר מזה אליו אנו רגילים.
בארץ נחשפו מספר בתי כנסת מתקופת בית שני, המתוארכים למאה הראשונה לספירתם - לדוגמא בגמלא, מצדה והרודיון, אך זה בו אנו נמצאים מתוארך לתקופה החשמונאית, כ100 שנה לפני ספירתם, אולי אפילו לפני המצאת עלוני השבת...

 אנו ממשיכים לתור את מתחם הארמונות, ומגלים מדרום לציר היופי זוג ארמונות דומים זה לזה אשר קיבלו את השם ארמונות התאומים.
ארמונות אלו מיוחסים לדור האחרון של בית חשמונאי, בניה של שלומציון אשר פירקו את הממלכה במלחמת אחים.
ארמונות אלו מוקמו במפלס נמוך יותר מזה של ציר היופי, כדי לא לחסום את הנוף. לשם כך השתמשו כאן בטכניקה של חציבה בצלע ההר אשר היתה חדשנית באותם ימים.

 ארמונות הורדוס:
לאחר החשמונאים תופס את השלטון בארץ הורדוס. יריחו הינה עיר חשובה מאוד לשלטונו, ובה מלבד תנובה חקלאית רבה שהזינה את הבירה גם גדל האפרסמון (לא הפרי אותו אנו מכירים) ששימש לרקיחת בושם יוקרתי שנמכר בסכומים מפולפלים ברחבי העולם העתיק.
הורדוס עולה לשלטון ב-37 לפנה"ס. באותם זמנים מתחולל מאבק על השלטון באימפריה הרומית בין מרקוס אנטוניוס לבין אוגוסטוס.
אוגוסטוס מציב את מרכז שלטונו ברומא, ואילו אנטוניוס חובר לקליאופטרה ושניהם מושלים ממצרים. זוג זה שולט בבקעת יריחו, ומן הסתם נטל לעצמו או למושל מטעמו את מתחם ארמונות החשמונאים.
הורדוס החושק בארמון משלו בונה את ארמונו הראשון מצדו הדרומי של נהר פרת, מרוחק במקצת ממתחם הארמונות שכבר הזדקן. ארמון זה על שם צורתו קיבל את השם ארמון הגימנסיון עקב דמיונו למבני גימנסיה אחרים ברחבי האימפריה הרומית.
ארמון זה תפס שטח מלבני במידות של 87 על 46 מטרים, כולל חצר פתוחה מוקפת עמודים (חצר פריסטילית), חדרים נרחבים ומתקני רחצה.
בשנת 31 לפנה"ס רעידת אדמה עוצמתית מחריבה את ארמון החשמונאים הישן, ושנה לאחר מכן רעידת אדמה פוליטית משנה את מפת הכח באזור - אוגוסטוס מכניע את אנטוניוס בקרב אקטיום ומשתלט על מרחב האימפריה הרומית כולו כולל ארץ ישראל.
הורדוס שהיה עד אז נאמן לאנטוניוס פונה אל אוגוסטוס ומציע לו את נאמנותו, ואכן השליט החדש מקבל אותה. כסאו של הורדוס נותר על כנו, כוחו כמושל מטעם קיסר רומא אף עולה, ויריחו שבה לידיו.
הורדוס המחוזק מחליט לבנות את ארמונו השני על חורבות הארמון החשמונאי, לחבר את שתי הבריכות של ציר היופי לבריכה ארוכה אחת, ולהקים סביב גן גדול ופורח.
ארמון זה כלל אגף צפוני גדול על שטח של 54 על 34 מטרים, וחצר פתוחה ענקית מוקפת עמודים מדרום לאגף זה הצופה אל נופו של ואדי קלט.
הגנים הושקו באמצעות מערכת מורכבת של צינורות חרס וסיפונים.
גם בארמון זה לא חסכו בהוצאות והוא צויד בפאר רב, כולל חדרי רחצה חמים וקרים כמיטב המסורת הרומית.
למרות שהארמון הראשון שוקם והשתלב היטב עם מתחם הארמון השני כאשר שני הארמונות נשקפים זה אל זה משני צידי הואדי, הורדוס לא עצר.
בשנת 15 לפנה"ס מגיע המשנה לקיסר מרקוס אגריפה, חבר ותיק של הורדוס.
כאשר זה יעזוב יבנו בארץ שלושה מבנים בעלי אלמנט ארכיטקטוני חדשני, אשר מן הסתם הגיע יחד עם רעו של הורדוס.
כדי לראות טכניקה זו אנו פוסעים אל הארמון השלישי המפואר מכולם אשר הוקם על שתי גדות של נחל פרת, ממזרח לארמון החשמונאים ולארמון השני.
שרידי הארמון מעידים על מבנה מפואר מאוד. מדרום לואדי קלט נבנתה בריכה עצומה שאורכה 90 מטרים ורוחבה 42, שאולי שימשה גם למופעים ימיים ושייט. שני חלקי הארמון חוברו באמצעות גשר שהוצב מעל אפיקו של ואדי קלט.
עוד נחשפו מדרום לואדי אגף מגורים מפואר, וגן רחב ידיים ממנו שרדו עציצים רבים.
מצפון לואדי נבנה אגף מפואר ובו חצר פתוחה רחבת ידיים ומוקפת עמודים אשר שרידיה נמצאים כאן!
בנוסף נבנה טרקלין לאירוח, הגדול ביותר שנחשף בארץ מאותם הימים.
גם כאן לא חסכו, ולפי הממצאים שכנו סביב חצרות ומבנים מפוארים, וכמובן בית מרחץ מפואר.
הארמון שכן כאמור משני צידי הואדי, ובעונת החורף השטפונית התהדר כארמון הממוקם על נהר זורם, בעל ניחוח אירופאי משהו.
בחלקה הצפוני של החצר הפריסטילית עדיין נמצאת גומחה חצי עגולה, המעידה כי אולי שכן כאן כסאו של המלך.

את העין מושך האלמנט האדריכלי הייחודי, לבנים אשר הונחו בזווית של 45 מעלות, ולצידם לבנים אשר הונחו בזוית שמרנית יותר בצורה אופקית, ויצרו קירות ייחודיים שהיו בעלי חוזק מבני מוגבר, ואכן שרדו עד ימינו. אנשי אותה תקופה לא נהנו כמונו מהלבנים החשופות שכן הקירות כולם טויחו וכוסו בציורי קיר.
שיטת בניה זו נתגלתה במבנה סמוך לשער שכם, וכן במקדש באזור הבניאס, כולם מהתקופה ההרודיאנית. שיטת בניה זו נקראת 'אופוס רטיקולטום', ונמצאה במבנים רבים מאיטליה באותה העת.
הורדוס בילה בארמון זה את חודשי חייו האחרונים. המלך הפרנואיד שחשש כל חייו מהתנקשות זכה למות מזקנה בייסורים קשים.
בית המרחץ הנמצא מעט ממזרח לחצר הכיל כנהוג באותה תקופה חדר חם, קר וחדר הזעה בו הייתה טמפרטורת ביניים.
חדר הזעה זה השתמר היטב, ואנו פוסעים אל תוך חדר רבוע, אשר בפינותיו נבנו גומחות שקועות, ובמרכזו נבנה מעגל אבן יפה אשר בתוכו מעגל אבן נוסף.

 פתח תקווה:
מלבד אתר מדהים זה יריחו היא עיר בעלת היסטוריה ואתרים מעניינים מאוד.
בתל יריחו הנמצא במרכז העיר נחשפו 26 שכבות המעידות על הזמן הארוך בו שימש התל תרבויות אנושיות רבות ומגוונות.
בימי בית שני העיר יורדת מהתל ומתרחבת סביבו, בין השאר לאחוזות רחבות ידיים ולארמונות החשמונאים.
בתקופה הרומית ביזנטית, ובתחילת התקופה הערבית העיר עדיין חשובה, אך לאחר רעידת האדמה של שנת 750 העיר נחרבת ונותרת בשיממונה.

עד המאה ה-19 יריחו היא כפר עלוב.
באמצע המאה ה-19 קבוצת יהודים יוצאת מהיישוב הישן כדי להקים יישוב חקלאי במזרח א"י ומגיעים להסכם רכישת קרקעות עם מקומיים ביריחו.
אותה עת העות'מאנים שולטים בארץ, ולעסקאות שכאלו נדרש אישורו של השער העליון אשר בקושטא.
האישור אינו ניתן, ואותה קבוצת יהודים יוצאת אל מערב א"י לביצות מלאבס להקים יישוב.

בספר הושע פרק ב' פסוק י"ז מוזכר עמק עכור אשר בבקעת יריחו, שהוא יהיה לפתח תקוה.
פסוק זה והרפתקאת קניית אדמות יריחו נתנו לעיר אשר קמה בביצות מלאבס את שמה.
ואנו מסיימים סיור זה גם בתקווה משלנו כי אתר חשוב כל כך זה יקבל את תשומת הלב הראויה מצד השלטונות, ויבנה כאן גן לאומי ויישוב יהודי אשר יגנו על ארמונות החשמונאים.
למעננו, למען ילדינו, ולמען העתיד.
 
תודות:
לד"ר נדב פרנקל על סיור מושקע ומעמיק המקשר בין הימים ההם לזמן הזה,
לד"ר אריה בורשטיין על תוספות התוכן החשובות לסיור,
למנהלת האירועים של בית ספר שדה כפר עציון אסתר צוברי הטורחת רבות מאחורי הקלעים למען הוצאת והצלחת הסיורים,
לעמית אררט ועידו מאושר המוסיפים אורות קטנים של ידיעת הארץ, ויוצרים יחד עימנו אור איתן,
לצה"ל על האבטחה בחיוך ושמחה,
ולעמיתים הרבים שבאו ללמוד, לחבר ולהתחבר אל מורשתנו ואל ההיסטוריה המרגשת של עמנו.

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר meush...@gmail.com 052-7333933
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND