סיכום ערב יום הזכרון => (12.5.24) ההולכים בראש - בעקבות הצנחנים מהר הצופים ליד אבשלום

83 views
Skip to first unread message

SABA Amit

unread,
Jul 15, 2024, 2:40:14 PM (13 hours ago) Jul 15
to ישראל הראל מדריך עיר דוד מורה דרך חט' 8 גדוד 129 מנרה, אסף מילס עיר דוד, Asaf Miles‎
בס"ד
image.png
image.png

סיכום ערב יום הזכרון => ההולכים בראש - בעקבות הצנחנים מהר הצופים ליד אבשלום  
בהפקת עיר דוד ובשותפות 'עמיתים לטיולים'
התקיים ביום ראשון ד' אייר תשפ"ד (12.5.24)
בהדרכת ישראל הראל (תושב ומדריך בכיר בעיר דוד).

כתיבה וצילום - ירון בוצר botze...@gmail.com

אין איש אשר לא הזדעזע מן המאורעות הקשים של השנה האחרונה, מאורעות אשר רק חידדו את עוצמת גבורתם והקרבתם של החיילים והאזרחים אשר הגנו ומגינים בגופם על אומתנו, ומונעים מהחושך האורב לו קרוב כל כך לשטוף אותנו באכזריות ואפלה.

לרגל יום הזיכרון התשפ"ד, בשביל הנופלים, וגם בשבילנו יצאנו בעקבות בעקבות פעמי הגבורה אשר הותירו גיבורים כה רבים בשבילי הזמן וירושלים. 
סיורנו המתחיל בהר הצופים, יעקוב אחר מעשי גבורתם של הצנחנים משחררי ירושלים, עז רוחם ונחישותם אשר מתקשרים לאורך הדורות עם גבורתם של הלוחמים והאזרחים הרבים אשר עמדו במלחמת חרבות ברזל על משמרתם, ומהדק את הקשר והחוב העצום של עם ישראל לבניו ובנותיו.

הר הצופים

אנו מתכנסים בערב אפרורי ומעונן בגבעת התחמושת, עת השמש נבלעת לאטה מעבר קו האופק המאדים ומאותתת לעיר הסואנת לעצור מירוצה ולעבור לדום.
נסיעה קצרה בשיירת אוטובוסים שהמתינה לנו מבעוד מועד מביאה את ההמון הרב שהתקבץ כדי לחלוק כבוד אל הר הצופים, ואל תצפית אחרונה אל מדבר יהודה ומעלה אדומים המתרפקת על פאתי ירושלים.

מדריכנו ישראל הראל, תושב ומדריך בכיר בעיר דוד מוליך אותנו מערבה אל כיכר יפה הצופה אל מרחבי ירושלים העוטה אט אט אורות ניאון. במרכז העיר העתיקה בולטות הכיפות הלבנות של בתי כנסת תפארת ישראל והחורבה אשר נבנו מחדש לא מכבר, ואולי מבטיחות התחדשות ובניה הצפויה בקרוב ממש מולן.

התצפית אל לב בירתנו ואל לב הוויתנו כאן בערב כה חשוב זה נוגעת עמוק בחדרי הלב, וישראל פותח בהצביעו אל הר הבית ואומר כי הר הצופים כשמו הינו נקודה אסטרטגית הצופה וחולשת מאז שחר הזמנים על ירושלים.
בשנות העשרים של המאה הקודמת נבנו על הר הצופים מרכזי השכלה ובריאות ששירתו וקידמו את מרחב ירושלים כולו, האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה.מכאן יצאו קול ההשכלה ובשורת הרפואה המודרנית שהגיעו אל מרחבי המזרח התיכון.

האור אשר קרן מהר הצופים נתקל במהרה בכוחות אפלים, ובימי מלחמת העצמאות הקשה מנשוא, ירושלים מנותקת בידי האויב משאר הארץ, והר הצופים נמצא במצור בתוך מצור ומנותק ממרכז היישוב העברי בירושלים על ידי שכונות ערביות עוינות.
הקשר היחיד אשר התאפשר אז בין הר הצופים למערב העיר בה התרכז היישוב היהודי היה רק בשיירות חמושות ומאובטחות.

ב13.4.48 (כחודש לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל) מתארגנת ברחוב הנביאים שיירה מאובטחת על ידי לוחמי ההגנה, אליה מצטרפים סגל אקדמי ורפואי, מהם מבכירי הרופאים ואנשי הרוח של אותם ימים.
השיירה המונה מספר אוטובוסים משוריינים, כלי רכב משוריינים ומשאיות אספקה יוצאת לדרכה ב8:30 בבוקר לכיוון הר הצופים, לאחר שהשלטונות הבריטים הודיעו כי הדרך בטוחה.

בשיח' ג'ראח ממתין ב9:35 לשיירה מארב פראי של ערבים מוסתים, ומטען חבלה מפוצץ את המשוריין המוביל. 
רב כלי הרכב נתקעים ללא יכולת לתמרן בדרך הצרה, ונקלעים לאש תופת, ורק מיעוטם מצליחים להיחלץ ממלכודת המוות. 
הקרב נמשך שעות ארוכות, אך השיירה נמצאת בעמדת נחיתות קשה, ולאחר הקרב מתברר כי נפלו בשיירת הדסה ע"ח (78 !) אזרחים ואנשי הגנה. 

בין הנופלים נמנים חיים יסקי מנהל בית החולים הדסה, בנימין קלאר חוקר הלשון העברית, משה בן דוד ממייסדי בית החולים הדסה, ועוד רבים וטובים.

סיפור אישי קשה נקשר בגורלה של חנה קסוטו שנרצחה בשיירת הדסה, חנה כלתו של קסוטו חוקר המקרא, אשר שרדה את השואה במחנה אושוויץ, בעוד שלושת ילדיה שרדו את השואה במקומות מסתור. בעלה ובת הזקונים שלה נספו בשואה. היא התאחדה עם ילדיה לאחר מוראות השואה, והופרדה מהם שוב בידי מרצחים.

הטבח הקשה בשיירת הדסה היה הפיגוע האזרחי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל מעולם, עד לטבח הנורא וחסר התקדים שפתח את מלחמת חרבות ברזל.

נפילת שיירת הדסה נצרבה היטב בתודעתם של תושבי ומגיני ירושלים בפרט ושל תושבי מדינת ישראל הקטנה של אותם ימים בכלל.
עם תום מלחמת הקוממיות, הר הצופים הוא עדיין מובלעת המנותקת מירושלים היהודית, ולפי הסכמי שביתת הנשק רק 120 שוטרים מורשים לשהות בו בכל עת.
התנועה אל הר הצופים עד מלחמת ששת הימים ממשיכה להתנהל בשיירות מאובטחות.

בכל עת שיוצאת שיירה שכזו, זיכרון שיירת הדסה מדריך את מנוחתם של מפקדי ירושלים, וכח כוננות חמוש עומד הכן למקרה שתידרש פעולת חילוץ.

תצפית עמק צורים

עם תחושת הימים הקשים ההם אנו פוסעים לכיוון עמק צורים אל תצפית על נחל קדרון ועירנו.
היום נצא בעקבות קרבות הצנחנים לשחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. אותה מלחמה החלה במבצע מוקד לחיסול חילות האוויר של מדינות ערב. מבצע שהצליח מעל המשוער והביא ליתרון עצום של ישראל עם פריצת מעשי האיבה.

למרות ההצלחה הגדולה מדינות ערב עדיין מאמינות לתעמולת השקר שלהן עצמן, ומלך ירדן המקבל דיווח כי מטוסים רבים מגיעים מסיני לכיוון ישראל איננו מבין כי אלו מטוסינו השבים ממבצע מוקד, וסבור כי אלו מטוסים מצרים היוצאים להפציץ את ישראל.
תעמולה רבה יוצאת מכיוון מצרים על נצחונות שלא היו ולא נבראו, וירדן מצטרפת למלחמה בבוקר פריצת מלחמת ששת הימים.

ירושלים של אותם ימים שכנה בקצה הפרוזדור הצא אשר שוחרר בקרבות קשים במלחמת הקוממיות, והיה קיים חשש כבד כי הירדנים יאגפו וינתקו בירתנו מן השפלה. לכן עם פריצת המלחמה יצאו מיד כוחות חי"ר כדי להרחיב את אחיזתנו בבירה ואת פרוזדור ירושלים.
חטיבת ירושלים יצאה להילחם בדרום העיר, שחררה את ארמון הנציב, והמשיכה לשחרר אזורים אסטרטגיים מדרום לבירתנו.

הצנחנים היו מיועדים לצנוח בנקודות אסטרטגיות בסיני, אך הצלחת מבצע מוקד והסתערות השריון המוצלחת אל עומק סיני אפשרו להעביר את הצנחנים למשימה אחרת, ואכן עם ערב היום הראשון למלחמה הצנחנים כבר הגיעו לפאתי הבירה ויצאו לקרבות באזור צפון העיר, כאשר מטרתם הראשונה היא להתחבר אל מובלעת הר הצופים, כדי למנוע טבח נוסף על ההר המבודד.

עם אור היום השני למלחמה גדוד צנחנים כובש בקרב גבורה את אזור גבעת התחמושת, ושני גדודי צנחנים נוספים פורצים מזרחה בשטח העירוני הצפוף המשתרע תחתינו. נקודת הפריצה השניה לאחר גבעת התחמושת היתה מלון לאונרדו ( ליד מיקומה כיום של תחנת הרכבת שמעון הצדיק). 
המרחק בין נקודות הפריצה הינו מעט יותר מ800 מטרים בלבד.

שני גדודים הינם בקרוב אלף חיילים, אשר זרמו אל השטח הצר הזה דרך שכונת בית ישראל, שגבלה אז ממערב לאזורי הפריצה כשכונת גבול. תצפיות הירדנים הבחינו בתנועה הרבה של הצנחנים, ופתחו לעברם בהרעשה ארטילרית כבדה שגבתה נפגעים רבים.
תושבי בית ישראל, בתושיה רבה יצאו ברכבים פרטיים, וברגל ופינו את הנפגעים הרבים אל המקלטים הציבוריים אשר בשכונה.

בין הנפגעים היה יוסף חגואל, אשר אליו נחפז החובש שלמה אפשטיין. יוסף מנסה לשכנע את שלמה להציל את חייו, אך שלמה החובש מתעקש באומץ לא להפקיר חייל בשטח וממשיך לטפל ביוסף, ולפנות אותו למקלט קרוב.
פצצת מרגמה הפוגעת בהם קוטעת את פתיל חייו של שלמה, אך לפני שנפל הוא מצליח להציל את חייו של יוסף חגואל. על גבורתו הוענק לשלמה אפשטיין לאחר מותו צל"ש הרמטכ"ל ולאחר מכן אות העוז.

השיר בלדה לחובש אשר נכתב על ידי אפי נצר בשנת 1956, הולחן לאחר מלחמת ששת הימים והפך למזוהה עם סיפור הגבורה של שלמה אפשטיין. לאחר שנים נולד ליוסף חגואל בן, ואביו של שלמה אפשטיין יהיה הסנדק של הבן אשר יקרא על שם החובש האמיץ - שלמה.

צפירת יום הזיכרון המהדהדת מן ההרים סביבנו מפסיקה לדקה של זיכרון והתייחדות עם הנופלים את סיפורי הגבורה, ודמעה מערפלת את מראה העיר המוארת תחתינו.

חובשים רבים הקריבו חייהם במלחמות ישראל כדי להציל פצועים. במלחמת חרבות ברזל נודע בין רבים אחרים סיפור הגבורה של הפרמדיקית עמית מן, אשר היתה כוננית בקיבוץ בארי עם פריצת המלחמה. היא סירבה להתפנות, ויחד עם אנשי רפואה נוספים הקימו תחנת איסוף במרפאת השיניים של הקיבוץ בה טיפלו שעות רבות בפצועים הרבים מספור. עמית נפלה קורבן לחיות האדם אשר טבחו בתושבי האזור, וכאשר אזלה התחמושת של כיתת הכוננות הגיעו אל המרפאה וטבחו באכזריות בצוות הרפואי.

שכונת בית אורות

אנו פוסעים לאורך רכס הר הזיתים מול נופה ממלא הלב של ירושלים בואכה הכניסה המזרחית אל שכונת בית אורות בה גרות כשלושים משפחות.
שכונה יפה זו מחדשת את ההתישבות היהודית על הר הזיתים, וקושרת את ימי בית שני בקשר חזק וחיבוק אמיץ עם ימינו אנו.

לאחר פריצת הצנחנים את קו הגבול דאז, פלוגת מילואים בפיקוד רב סרן גיורא אשכנזי נעה לכיוון מלון אמבסדור אשר בשיח' ג'ראח. הפלוגה מוצאת מחסה בין כתלי המלון ובעת שהצנחנים נחים קמעה, אשכנזי מספיק לכתוב מכתב לילדיו אשר גרים בקיבוץ הולדתו, ניר דוד.
את המכתב הם יקבלו לאחר נפילתו בקרב.

עקב הצורך הדוחק לפרוץ את הדרך אל הר הצופים אשכנזי מסתער ביום השלישי למלחמה בראש לוחמיו אל הר הזיתים, ממש בדרך העוברת מולנו, ונופל מאש האויב בעת ההסתערות.
עימו הסתער הקשר שלו, חנן פורת, אשר תאר לימים בלב כואב את העצב הרב שחש על נפילת מפקדו עצב אשר נמהל בצורה בלתי אפשרית בשימחה על שחרור ירושלים. 

המבנה אשר נמצא מולנו בראש שכונת בית אורות היה בבעלות אשה בעלת לאום שבדי שנהרגה במלחמת העצמאות, התגלגל לבעלות ערבי שחי כאן עד שנות השמונים, ונמכר לגואל האדמות ארווין מוסקוביץ.
חנן פורת ביקש להקים במבנה את ישיבת בית אורות ולהקדישה לזכרו של מפקדו, וכך היה.

בטקס החנוכה אמרה אשתו של אשכנזי כי הוא נולד לפני מלחמת העצמאות בהדסה הר הצופים, ונפל במקום בו נולד. 
לימים נכדו של גיורא אשכנזי יאמר כאן קדיש כאן בישיבה הקרויה על שם סבו.

אנו יורדים בדרך החוצה את הר הזיתים, חולפים על פני בתי שכונת בית אורות המטופחים והמעוטרים בדגלי הלאום מחממי הלב ונאספים בקצה השכונה המערבי.
מדריכנו מבאר כי בהר הזיתים דרות עוד מספר משפחות בבית החושן, ומשפחות רבות גרות בשכונת מעלה הזיתים הגדולה. גם בכפר השילוח שבו משפחות רבות אל הרכוש היהודי והפדוי, עוטפות באהבה את העיר העתיקה ממזרח, ומשלימות חיבוק יהודי חם לבירתנו.

דרכנו ממשיכה הישר אל תצפית פחות מוכרת מהר הזיתים אל הר הבית, הקרוב כל כך עד כי ניתן להרגיש כי מספיק להושיט את היד ולגעת בו....

אריאל מביט בערגה אל הר הבית ומצטט מהתנ"ך את הפסוקים בהם נמלט דוד המלך אל מדבר יהודה לאחר מרד בנו אבשלום, ואולי כמונו הביט מכאן אל ירושלים.
מלונו פרושה החומה המזרחית של העיר העתיקה, אשר השער הראשי בה הינו שער האריות, וגשר בנוי על הדרך המובילה אליו. מצפון לחומות העיר שוכן מוזיאון רוקפלר, אשר נבנה על ידי הבריטים כדי להציג את הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו בארץ.

מדריכנו מתמקד בצנחן נתן שכטר, אשר היה בלימודי רפואה בחו"ל עת פרצו הקרבות, ומבלי שקיבל צו גיוס עלה מיד על  טיסה והגיע כדי להגן על המדינה אותה אהב.
שכטר יחד עם חבריו הצנחנים נלחמו כדי לפרוץ את הדרך למוזיאון רוקפלר דרך המושבה האמריקאית.
הם הצליחו להגיע אל מלון ריבולי הסמוך למוזיאון, תוך לחימה עיקשת בעמדות מבוצרות רבות שהיו פזורות לאורך השטח העירוני הצפוף.
לפתע זיהו אוטובוסים עמוסי חיילים המגיעים אל הרחוב המוביל אל בית המלון, מבינים כי זו הפלוגה המסייעת אשר התקדמה כדי לחבור ולסייע להם, וקוראים להם להיכנס מיד אל בין קירות המלון לפני שהירדנים יבינו כי מדובר בחיילים ישראלים ולא בתגבורת ירדנית.

חיים רוסק, אשר שמע כי נותרו פצועים באוטובוסים רץ כדי לחלצם, ונפל מיריות שנורו על ידי הירדנים שהתבצרו על חומת העיר העתיקה. על גבורתו קיבל את צל"ש הרמטכל אשר עודכן לאחר מכן לעיטור העוז.
נתן שכטר, סטודנט לרפואה מטפל בפצועים הרבים שהגיעו אל אזור רוקפלר, ונהרג מפגיעת פצצה. בדרכו להגן על המולדת לא הספיק לעבור בבית הוריו, והם קיבלו את הידיעה כי הוא בארץ רק כאשר קצין העיר הגיע לביתם עם בשורת האיוב.

גן אורסון הייד

גן אורסון הייד משתרע על שטח עצום במורד מדרונו של הר הזיתים, ואנו פוסעים בשביל נח מרובד אבן גיר מסותתת המתפתל בינות עצי הגן.
גם מכאן התצפית נהדרת, ואריאל שב אל מוזיאון רוקפלר להמשך סיפור הקרב.
לפנות ערב ביום השני למלחמה, הצנחנים מתבצרים במוזיאון רוקפלר, ונמצאים תחת אש כבדה.

לפי הסכמי שביתת הנשק שנחתמו עם תום קרבות מלחמת הקוממיות נאסר להחזיק טנקים באזור ירושלים, אך אנו בכל זאת החבאנו יחידת טנקים במתקנים סודיים בהרי יהודה, בסטאף ובמחנה שנלר.

מפקד יחידת הטנקים אהרון קמארה ממתין לפקודה לצאת לקרב, אך זו לא מגיעה. לבסוף מחליט קמארה על דעת עצמו להוביל את הטנקים אל ירושלים, מסייע בפריצה אל ארמון הנציב ומגיע בדיוק בזמן לסייע לסיירת הצנחנים בפריצה מרוקפלר לכיוון הר הצופים.
פלוגה של ארבע טנקים בפיקוד רפי ישעיה יורדת מהמוזיאון בעלטת הליל ומנווטת אל כיוון אוגוסטה ויקטוריה. הלילה חשוך ואפל, ועקב טעות ניווט הטנקים ואחריהם סיירת הצנחנים פונים אל הכביש המוביל אל שער האריות.

פצצת תאורה מאירה את הלילה, והטנקים והצנחנים סופגים אש כבדה מעמדות הירדנים שעל החומות ואלו שעל הר הזיתים, אש משני כיוונים שגם כלי רכב משוריינים אינם יכולים להתמודד עימה.
הטנק נופל אל ערוץ הקדרון, רפי נפגע בראשו ומשקפיו נשברים, אך למרות שנפצע הוא ממשיך בגבורה לפקד על צוותו והם מחלצים את עצמם ושבים אל המוזיאון.למרות פציעתו שב רפי ולחם עד תום מלחמת ששת הימים. על גבורתו קיבל רפי ישעיה את עיטור המופת.

סיירת הצנחנים שהגיעה רכובה על ג'יפים יחד עם הטנקים נקלעה גם היא לאותה אש כבדה, סופגת נפגעים רבים ומתחילה בקרב חילוץ.
יעקב עילם, סטודנט לרפואה באזרחות וסגן צנחנים במילואים יוצא שוב ושוב לחלץ פצועים, ובפעם הרביעית שהוא יוצא לחלץ חבר הוא נפגע ונהרג.
חברו ישראל שינדלר גם הוא מחלץ פצועים, ואת הפצוע השני אשר עלה באש הוא מכבה בידיו החשופות, סופג כוויות קשות וכדי להימלט מצלף ירדני נתלה על הגשר אך מחליק ונופל, נוקע את רגלו אך למרות פציעתו מחלץ את עצמו. על גבורתו קיבל את עיטור העוז. ישראל שינדלר החלים מפציעתו, אך נפל במלחמת יום הכיפורים בקרבות הקשים בחווה הסינית אשר בסיני.

קרב החילוץ הקשה הסתיים רק באחת בלילה, ולמחרת יצאו שוב הצנחנים ממוזיאון רוקפלר להשלים את המשימה.

בלילה מוציאה ממשלת ישראל פקודה לשחרר את העיר העתיקה, והצנחנים יוצאים בשעה 8:00, עולים שוב לאוגוסטה ויקטוריה וכובשים אותה בקרב בו נפל כאמור רב סרן אשכנזי. 
לאחר כיבוש הרכס, הצנחנים שולטים באש ותצפית לכיוון העיר העתיקה ממקום רם, מאתרים את הכביש אותו בנו הירדנים על הר הזיתים תוך שימוש זוועתי במצבות(!), יורדים לאורכו ופורצים אל העיר העתיקה דרך שער האריות, ברגע היסטורי אשר בו עם ישראל כולו יחד עם הצנחנים שב אל סלע קיומו, והפעם לנצח נצחים.

תודות:
לישראל הראל על מסע מרגש וחשוב בעקבות מעשי הגבורה והמופתים של לוחמי מערכות ישראל, אז ובימינו אלו,
לעמית אררט ועידו מאושר על הזכות ללכת בעקבות גיבורים ולהוקיר את מורשתם וזכרם,
לעיר דוד על ארגון מסע הזיכרון החשוב, וערב השירה וההוקרה בהמשך הערב,
לשוטרי משמר הגבול אשר אבטחו אותנו באהבה, 
ולעמיתים הרבים אשר הגיעו כדי להוקיר, לזכור ולכבד.

תמונות באדיבות ירון בוצר:

סרטי הסיור באדיבות אברם מש:
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
עידו מאושר meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim
עקבו אחרינו: הדרכות עמיתים לטיולים בפייסבוק הדרכות עמיתים לטיולים בערוץ יוטיוב, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages