סיכום => (13.10.22) 'עמיתים לטיולים' הולכים לעזאזל !

85 views

Skip to first unread message

SABA Amit

unread,

Dec 3, 2022, 4:10:07 PM12/3/22

to מאור דרור אופניים, חזי הורן גימל‎

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' הולכים לעזאזל !

טיול למיטיבי לכת קשה וקשוח (במזג אוויר חם מאוד), אורך המסלול כ-18.5 ק"מ

התקיים בסוכות, ביום חמישי יח' תשרי תשפ"ג (13.10.22)

בהובלת:

ד"ר חזי הורן 050-6617136 hezy...@gmail.com

איש המדבר - מאור דרור 052-5114030 Mao...@gmail.com

כמו לוח הגיר בכיתת הלימוד גם מישורי המדבר זוכרים רישומי דורות רבים שחרטו את עקבותיהם עליהם.
שבילים עתיקים, מבנים שהישימון הגן עליהם מיד אדם, ומנהגי עבר המשתלבים היטב עם הנוף הלא נגוע.

התכנסות - בקעת הורקניה
במסגרת סדרת הסיורים מעלות ומורדות במדבר יהודה יצאנו בחול המועד סוכות תשפ"ג במעלה התלול אל ג'בל מונטאר אשר יש המזהים אותו עם מקום העזאזל בו הוקרב אחד משעירי יום הכיפורים, כדי להמשיך חקור את דרכי המדבר.
את סיורנו אנו פותחים בתפילת שחרית משותפת מצוידים בספר התורה אשר נתרם על ידי משפחת ד"ר עמית ונעמה הורן בין השאר לטובת המטיילים הזקוקים לו למען קיום מצוות כהלכתן בטיולי החגים.
עת אנו עוסקים בתפילה, נטילת לולב והושענות עולה השמש מעל הרי מואב, מאירה את המרחבים הלבנים של בקעת הורקניה ונוגעת ברכסים אשר ממערב לבקעה בגווני פטל עדינים.

חזי הורן ומאור דרור מדריכי הטיול מברכים את המוני הצועדים אשר נאספו לכבוד טיול זה, ואליהם מצטרף עמית אררט יו"ר 'עמיתים לטיולים' המברך בברכת מועדים לשמחה את העמיתים באומרו כי היום הזדמן לנו מזג אוויר נפלא לעונה וכי היום נזכה לפסוע ולחקור שבילים חדשים ולא מוכרים, ומסיים בבקשו מקהל המטיילים להנות וכמובן לשמור על כללי הבטיחות.

השמש כדרכה מימים ימימה ממשיכה לעלות, המרחב סביבנו לובש שלל גווני דבש ולבן המוכרים לכל מי שסייר בבקעה זו, וטור המטיילים הצבעוני משנס רגליים ופוסע אל תוך הקנבס הלבן.
אנו חולפים על פני חלקות בוץ סדוק הזוכרות את גשמי החורף אשתקד, ועקבות בעלי חיים השולטים בשטח לא נושב זה.
בקעת הורקניה היא בקעה צרה וארוכה שכיוונה צפון דרום התחומה בגבעות ממערבה וגבעות ממזרחה ומעברן במצוק ההעתקים הנופל בתלילות אל ים המלח. בשל צורתה הייחודית שימשה הביקעה כדרך חשובה וכן כקו גבול מבוצר בין ארץ ישראל המערבית והמזרחית.
מאור דרור איש השטח המכיר כל שביל באזור זה מוביל את דרכנו, ואילו ד"ר חזי הורן איש אשכולות רב פעלים מדריך וחולק עימנו ידע רב במהלך סיור זה.
חזי נעצר ברב רושם במרכז בקעת הורקניה, ומצביע אל תוואי הנוף המעצבים את האזור סביבנו. חזי משתף את סיפור הדרך בה נלך היום - נעלה ברכס מרסבא אל המונטאר, ההר הגבוה במדבר יהודה (עליה מצטברת של יותר מ500 מטרים!) דרך ואדי חשנה האתגרי במקצת אך שופע יופי מדברי, ונשוב בירידה תלולה דרך ערוץ נחל קומראן עילי ולאורת ירמיהו.
בבקעה זו נבנו במהלך הדורות מספר מצודות כדי להגן על הדרך החשובה וכן כדי לשלוט על הגבול הטבעי של מצוק ההעתקים.
על הדרך כאן חלפו מזה אלפי שנים שיירות גמלים שנעו מחצי האי ערב דרך הבקעה ואל מעברות הירדן ומשם לסוריה ומסופוטמיה, הביאו בשמים, נחושת, תכשיטים ובדים צפונה והשיבו עימם תבואה ויין דרומה תוך יצירת אוסף מטבעות מרשים.

ואדי חשנה
צללינו הארוכים נמתחים מערבה ואנו שועטים בעקבותיהם אל ערוצו הקניוני של ואדי חשנה המתחתר בין סלעי הקירטון הרכים האופייניים לבקעה זו.
נופי הנחל לא מאכזבים, וגם פעילות קדמונים נותנת את אותותיה ואנו נתקלים במאגורה גדולה שנבנתה אל מדרון הנחל כדי לקלוט את מי השטפונות ולאפשר חיים באזור צחיח זה אלפי שנים לפני שמקורות הניחו צינורות מים שופעים אל יישובי מדבר יהודה.
המאגורה הינה חציבה מרשימה של בור שגובהו כחמישה מטרים וקוטרו דומה אל סלע הגיר. הבור מטויח היטב בטיח עבה בעובי של מספר סנטימטרים, ובראשו פתח קטן אשר תחתיו נחצבו מאחזי ידיים ואפשר את מילוי הבור ממערכת סכרים עתיקה שאינה קיימת עוד ושאיבה ממנו.
תחתית הבור הפונה אל הואדי נחסמה בקיר עתיק אשר שודדי עתיקות פרצו, ומאפשר היום כניסה נוחה לחוקרים ומטיילים. מחפשי אוצרות אלו אף חצבו בכתלים בחפשם אחר חללים נסתרים!, בעוד אנו חוקרים את המאגורה המרשימה חולק עימנו חזי את השיטה בה מתוארכים מאגורות מים אלו על פי מרכיבי הטיח ההידראולי האוטם את קירותיהם. הטיח הביזנטי מאופיין באבקה ושברי חרסים אשר עורבבו לתוכו ואילו טיח מן התקופה הרומית מאופיין באפר אשר העניק לו גוון אפרפר.
טור המטיילים הצבעוני מתפתל לאורך קווי זרימת מי השטפונות העתיקים במעלה הואדי אל מאגורה עצומה נוספת אשר לידה נראית זו אשר בה ביקרנו לפני מספר דקות כמו מכונית מיני אל מול משאית.
מאגורה זו הנקראת על שם הואדי - מאגורת חשנה היא הגדולה במאגורות מדבר יהודה. המאגורה נחצבה (לפי הטיח כמובן) בתקופה החשמונאית-הרודיאנית עת בוצר האזור על ידי מלכי בית שני. שימוש משני נעשה בתקופה הביזנטית במאגרים עצומים אלו בידי נזירים נוצרים אשר הגיעו למדבר יהודה.
מאגורה זו הינה בגובה של כשבעה מטרים, ואורכה עולה על עשרים, אך חקירה מהירה מגלה כי ממנה מסתעפות עוד שלוש חציבות עצומות אל בטן ההר המגדילות את נפחה לגודל עצום שהספיק מן הסתם לצרכי אוכלוסיה גדולה שדרה כאן במשך כל ימי השנה.
ויש כאלו שאינם צריכים מאגרים עצומים, חזי מניף פרט של אכילאה ריחנית אשר מותאם לתנאי המדבר, ואינו מאכל החביב על הצאן ולכן משגשג כאן ואף מגוון את צבעי המדבר בפריחה צהובה יפה.
האכילאה קרויה על שם אכילס הגיבור מטרויה אשר השתמש בה לריפוי פצעי חבריו הלוחמים והיא משמשת גם את הבדואים למטרה דומה בטיפול בפצעים ובדלקות עיניים. האכילאה מאפיינת ערוצי מדבר סלעיים קשים וחזי מבטיח שזה יהיה הצמח (והשטח) אותו נפגוש היום הכי הרבה.
קניון חשנה הולך ונהיה צר ומספר מפלים מאתגרים את דרכנו, אך בסיוע הדדי, משיכות יד אמיצות ואף חבל קצר אותו שולף מדריכנו מתרמילו כולם צולחים את המכשול המאתגר.
מפל נוסף עמוס זיזי סלע גיר דוקרניים מהווה אתגר נוסף, אך ריח אכילאה וכתלה חריפה המרפדות את אזור המפל מנחמות מעט את הנעקצים, ושוב כולם צולחים את המכשול.
חזי המקפל את החבל ומאפסן אותו בתיקו מאותת כי הסתיים הקטע האתגרי ואפשר להוריד את הדריכות ולהנות בלב רגוע מנופה של בקעת הורקניה הנפרשת תחתינו.
קו הרכס אליו אנו מטפסים מספק עוד מאגורה גדולה אשר גגה קרס אך חלקה הפנימי שופע צל, ואילו נקודת הפסגה הסמוכה למאגורה שופעת רוח נעימה ומשיבת נפש. אני ממלא את תרמילי וכיסי בצל קריר ומיד ממשיכים בטיפוס הלאה אל המונטאר.
כמה צעדים במעלה השביל מגלים כי אמנם המאגורה קרסה לפני שנים רבות אך סמוך אליה ממוקם בור מים מתוחזק היטב, ואכן טוב דלי מים במדבר מספא במלון יוקרתי.
עם העליה הנוף צובר לו שכבות, ממזרח צבעי חום בערוץ בו מתפתל הואדי, אדמדם ולבן של בקעת הורקניה, ומישור אביך הבולע את מישורי ההצפה של ים המלח ומעברם הרי מואב.
מצפון לנו את צבעי המדבר שוברת בלבן בוהק מעלה אדומים ושכונות בירתנו ירושלים הקדושה, ומעל הכל ענני נוצה לבנים התוחמים את תמונת הנוף ומטילים כתמי צל המעצבים לרגע קט את הנוף ונמוגים כלעומת שבאו.

המונטאר
אנו נעצרים אל מול נוף צבעי הפסטל ונהנים מהרצאתו של מאור דרור איש השטח על תנועת הנזירות ששטפה את מדבר יהודה בתקופה הביזנטית. מאור אף מחדש, כי מהתרשמותו בשטח, נראה כי נזירים אלו התמקמו בקרבת מקורות המים הקדומים - רובם חשמונאים, שהותירו כאן מצודות עם בורות ומערכות מים מרשימות כפי שכבר ראינו בסיורנו.
פגר של נץ הנמצא על הדרך מספק לחזי הזדמנות להמחשת תכונותיו והתנהגותו של דורס יפה זה. כנפיו הפרושות של הנץ כהות מלמעלה ובהירות מצדן התחתון כדי שיסתווה היטב עם צבע השמיים הבהירים כלפי הטרף עליו הוא עט ממרום ואילו לציפור המביטה אליו מלמעלה הוא יבלע בגוניה הכהים של הקרקע. תאוריות חדשניות מדברות על השפעות אוירודינמיות המוסיפות כוחות עילוי ומשפרות את הדאיה, הודות להבדלי הגוון בין גב הכנף ותחתיתה.
הנץ מומחה בתמרון אווירי מהיר ובלכידת צפורים קטנות תוך כדי מעוף ולפיכך הוא בורך בזנב ארוך ובקצות אצבעותיו טופרים (שמם של צפרני הדורסים) מרשימים ביותר.
רגליו של הנץ מצוידות כאמור בטופרים חדים כסכיני גילוח המסוגלים לתפוס טרף תוך כדי מעוף, ואנו זוכים להדגמה של טופרים אלו כאשר הם בטעות נוגעים בבגדיו של חזי ומשאירים קרע עמוק בבד.
מכאן אנו עולים אל ראש המונטאר בשני ראשים, הראשון בדרך מאתגרת מעט העוברת על פני התהום ואילו השני בדרך נוחה יותר המספקת הזדמנות צילום יפה. אני כמובן בוחר את השביל הנוח בשביל הצילומים.
על פסגת המונטאר ממתינים לנו בני הזוג חנה ויעקב אגוזי אשר הגיעו עם רכב שטח עמוס משקאות קלים צוננים וכיבוד מתוק - איזה כיף, פינוק משיב נפש על גג העולם.
המונטאר בתרגום חופשי פירושו הצופה או השומר ואכן פסגת המונטאר מספקת תצפית היקפית מרשימה אל מדבר יהודה ואל תבליט הארץ אשר עיצבה את ההיסטוריה של ירושלים ושל אומתנו.
מכאן ניתן בקלות לזהות את הרי הזיתים והצופים ממזרח לעיר העתיקה, את נחל קידרון העוצמתי המתחתר מכיוון ירושלים אל מדבר יהודה בקניון אדיר, ואת ההרודיון.
תצפית 360 מע', בעין בוחנת אל הנוף המרשים תחתינו מזהה את מעלה, מישור וכפר אדומים, קידר, יישובי ואדי קלט -אלון ונופי פרת, בית לחם ואת כיפות בתי הכנסת החורבה ותפארת ישראל החולשות ביופיין וצורתן הייחודית על העיר העתיקה.
בעוד אנו מתמוגגים מול בירתנו העצומה הבוהקת בלבן קורא חזי מן התנ"ך את הפסוקים הקשורים בהקרבת השעירים ביום כיפור, אשר אחד מהם הובל מבית המקדש אל המדבר ולמקום אשר שמו עזאזל.
מכאן נובע שבית המקדש היה צריך להיות סמוך למדבר, והמסע (אשר חכמי המשנה הגדירו את מרחקו) הסתיים בעזאזל שבנחל קדרון או במצוקי נחל תקוע ולא במצוקים התלולים בצידו המזרחי של המונטר.
אז מה באמת נמצא כאן על פסגת המונטאר ?, על ההר נחשפו שרידים ביזנטיים נרחבים, ומסתבר כי הם נבנו במספר שלבים.
במאה הרביעית לספירתם קונסטנטינוס מנצר את האימפריה הביזנטית ושולח את אימו הלנה לאתר אתרים קדושים בארץ. ירושלים הופכת לבירתה הדתית של האימפריה והמדבר הופך להיות המדבר של העיר הקדושה, משכנה של תנועת נזירות ענפה. לירושלים ולמדבר מגיעים צליינים רבים.
במאה החמישית אבדוקיה, אשת הקיסר דאז, מגיעה לירושלים ובונה מבנים וחומות ואף מבקשת להיפגש עם ראש תנועת הנזירות המדברית של אותה עת אבטימיוס.
אבטימוס מסרב לפגישה ובתגובה שפשרה לא ברור די הצורך (אולי כדי להרשים אותו? או להוקיר אותו?) אבדוקיה בונה מגדל על פסגת המונטאר, מגדל החולש על מנזרו הגדול של אבטימוס הממוקם מתחתינו במישור אדומים.
במאה השישית סאבא, ראש תנועת הנזירות דאז בונה כאן מנזר שיתופי (קוינוביון) עצום עם חומות סביבו, שלא נותר ממנו הרבה, אך קל לזהות אחד מבורות המים שלו הפוער עדיין את פתחו סמוך אלינו על פסגת ההר.

נחל קומראן
לאחר שהחכמנו, ומילאנו בטננו בשפע מגדנות באדיבותה הרבה של משפחת אגוזי הגיע הזמן לרדת מגג העולם ולשוב מטה.
אולי משום שהשמש כבר ירדה מעט והאור עדין יותר, או אולי משום שקריר יותר והמשקפיים שלי אינם מכוסות אדי זיעה, הצבעים יפים יותר בדרך חזרה.
אנו יורדים בין צבעי הפסטל של המדבר דרך נחל קומראן עילי, נחל מרשים שכולו מיטב היצירה של מים בסלע הגיר. לטובת לוחות הגיר בנחל זה ניתן לומר כי רבים מהם בדיוק בזווית של שלושים מעלות בצל, בדיוק לפי התקן למטיילים עייפים.
לאחר כברת דרך ארוכה במורד הנחל מדריכנו עוצר מול מקבץ מערות שפנסי העמיתים החוקרים את עומקן מנצנצים מפתחיהן החשוכים.
פתחי רבות מהמערות תחום בבניה באבני גיר מסותתות, ומספר אבני פסיפס המתגוללות בשטח מעידות כי מדובר באתר שהוכשר ונבנה על ידי אדם, אך לפי הריח בתוך המערות רק כבשים ועיזים משתמשות בהן עתה.
אתר זה הוקם על ידי סאבא ראש הנזירות אותו הכרנו על פסגת המונטאר בשנות חייו האחרונות, והוא נקרא לאורת ירמיהו על שם ראש המנזר ששכן כאן.
מנזר זה הוא מסוג לאורה שפרושה שביל, שכן היה מדובר בסדרת מערות התבודדות בהן למדו והתפללו הנזירים כל השבוע, ורק בסופי שבוע הלכו בשביל אל הכנסיה המשותפת ושם עסקו בטקסים משותפים.
חזי מוביל אותנו מספר מטרים לאורך אותו שביל אל מפתח מפל ענק בנחל ממנו נשקפת בקעת הורקניה, וציוצי טריסטמיות וקאקים מהדהדים בין קירות קניון עצום זה.
על המצוק הצפוני אנו מאתרים בקלות את שרידי מאגר המים של המנזר, ולפי הממצאים בשטח - שרידי רעפים, עמודי שיש, סורג ואבני תנור מפוחמות, סמוך למאגר המים היו ממוקמים חדר האוכל, המטבח והכנסיה. השביל העתיק אשר השתמר היטב ממשיך לאורך מדרון נחל קומראן ויורד אל ערוצו בסרפנטינות אלכסוניות.
גם כאן אנו מתפצלים לשני ראשים, רב המטיילים ממשיכים בשביל הלאורה העתיק אל ערוץ הנחל, ואילו מיעוט המטיילים ובהם גם אנוכי בשביל על מדרון הנחל הצפוני, רודף אחר הזדמנויות צילום של טור המטיילים הראשון.
את סיורנו אנו מסיימים לאחר חציה נוספת של בקעת הורקניה הכל כך יפה, לאחר שהותרנו גם אנו את עקבות צעדינו על לוח המדבר.

תודות:

לחזי הורן ומאור דרור על הובלה בוטחת, שפע ידע ונופי בראשית מרהיבים,

לעמית אררט ועידו מאושר המובילים אותנו בין נופים ובין דפי ההיסטוריה המדהימה של ארצנו,

למשפחת ד"ר עמית ונעמה הורן על ספר התורה שאפשר לנו לטייל בחול המועד,

למשפחת הג'יפאי חנה ויעקב אגוזי על הכיבוד והחיוך הרחב על פסגת המונטאר,

ולמאת העמיתים שבאו לחלוק ולהנות מחווית מדבר יהודה המדהימה.

תמונות:

באדיבות יהודה שר שלום:

https://www.facebook.com/yehuda.sarshalom/posts/pfbid0HHotPsZVTjZvbwTvfS7Th3wAqFnsF4P11EZ2KVB4f9AGShuBJcfX3X8hHmmASuMCl

באדיבות ד"ר זאב רוטקוף: https://photos.app.goo.gl/gsBzbJU3J3bEYFMa7

באדיבות ירון בוצר: https://photos.app.goo.gl/EwXPFRYjwYdMySuY8

בעמיתות,

ירון בוצר botzer...@gmail.com

בחנוכה, ביום ב' (19.12.22) 'עמיתים לטיולים' שוב הולכים לעזאזל !, לפרטים ולהרשמה => tinyurl.com/2cmxx4xt