סיכום => (23.2.24) 'עמיתים לטיולים' מרחב עמק הארזים

434 views

Skip to first unread message

SABA Amit

unread,

Feb 25, 2024, 11:09:10 AM2/25/24

to ירון בוצר כפר יונה באר שבע, Itamar Farhi, עידו מאושר עלי‎

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' מרחב עמק הארזים

טיול מעגלי למיטיבי לכת - דרגת קושי בינונית, הליכה בקצב מהיר !

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת תצוה, פורים קטן - י"ד אדר א' תשפ"ד (23.2.24)

הובלה איתמר פרחי

כתיבה וצילום ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/KpLhgSX4AGUahjke7

את איתמר פרחי הכרתי כמו רבים מחברי לדרך בסיורים במרחבי ארצנו המדהימה.

אך רק לאחר שהתחברתי אל דף הפייסבוק שלו ונחשפתי אל כישרון הכתיבה המופלא שלו, ואל החוויות חובקות עולם והסיורים הייחודיים אותם הוא מוביל באזור ירושלים בירתנו הבנתי שמדובר במדריך ואיש שטח יחיד במינו וכי אני חייב לחבור אליו לסיור, ואם אפשר ליותר מאחד.

לשמחתי הרבה במסגרת שיתוף פעולה עם 'עמיתים לטיולים' בו הוביל איתמר סיור ייחודי אל מרחב עמק הארזים, זכיתי ללכת בעקבות האגדה, ולהיווכח כי המציאות עולה על הדמיון !

עמק הארזים

את סיורנו אנו פותחים בבוקר ירושלמי נעים וקריר בחניון עמק הארזים, ומיד בזמן (כמו שצריך) יוצאים בעקבות מדריכנו בקצב מהיר, גומעים עשרה מטרים ומתקבצים סביב איתמר העולה על שולחן פיקניק המוצב בפאתי פארק עמק הארזים.

איתמר ממרום גובהו מביט אל המרחב סביב וסוקר את סיפור הדרך אותה נעבור היום.

עינות תלם, נחל לוז, שמורת אלוני שמואל ונבי למון, אנדרטת מגדלי התאומים, ולמי שירצה - טבילה לקראת שבת במעיין מי נפתוח. והכל מתובל בפריחה עונתית ויופי ירושלמי מתפרץ מזוויות פחות מוכרות של עיר הקודש.

אנו יוצאים לדרך בין שלוליות עמוסות בוץ ופריחה משגעת של רקפות ורודות ושקדיות לבנות, וחולפים על פני המבנים העתיקים של עינות תלם. את רובם בנו לפני כמאה שנים קבוצת יהודים שהקימו כאן יישוב, בית בד ומפעל סבון, וכל כך התרשמו מהברושים שפיארו את המקום, טעו וזיהו אותם כארזים, ונתנו לעמק וליישוב את השם עמק הארזים.

נחל לוז

איתמר פונה חיש קל אל ערוצו הפחות מוכר של נחל לוז ומוביל במעלה הנחל.

אנו חולפים על פני עין לילי, מעיין מטופח הממלא בריכה רבועה רדודה שנקרא על שמה של בת מבשרת ציון שהלכה לעולמה בטרם עת,

צופים אל גשר הרכבת המרשים המתנשא גבוה מעלינו, בו בקצב העתיד חולפת לה הרכבת המהירה והחדשנית אל הבירה, ומגיעים אל חורבת לוז, שרידי בית חווה צלבני עתיק הבנוי מאבנים מסותתות יפות עם בריכת אגירה, שמעליו מבנים פחות מפוארים הבנויים בצורה מרושלת מאבני גוויל. מולנו נפתח והולך דרך מפער הנחל נופה המרהיב של ירושלים המשגשגת על תשתיות התחבורה המרשימות המדלגות על פני עמק הארזים בגשרים עתידניים.

ההליכה לאורך מדרון נחל לוז חושפת נופים מוריקים, ודרך עפר נוחה בערוץ הנחל אשר אנו גולשים אליה בתלילות.

דרך העפר חולפת על פני כרמי שקדים הצובעים בלבן עז את ענפי העץ, ואלפי עלי כותרת שסיימו את מלאכתם, נשרו, ויצרו לרגלינו מרבד לבן המתאים לטיול מפואר שכזה.

היינו יכולים לטפס עם הנחל עד לכפר בית סוריק התופס את הגבעה מצפון מערב לנו, אך גדר הביטחון שהוצבה על מדרון הנחל מונעת מעבר, ואנו מסתפקים בחניה למרגלות עין פטלים שאולי אי אז שפע מספיק מים כדי למלא בריכה רבועה שנמצאת בערוץ הנחל, וכיום רק גודלה של הבריכה מעיד על עוצמת שפיעת המעיין בעבר.

נבי לימון

למרות שהגדר חוסמת את המשך העליה בנחל לכיוון צפון ומערב, הרי ממזרח הסיפור שונה. איתמר מבטיח טיפוס תלול, ומקיים. אנו מטפסים בדרך עפר נוחה אך תלולה בשולי יער ברושים יפה, (או אולי יער ארזים) תוך שהנוף נפקח לו תחתינו.

ממערב בולט לו הכפר בית סוריק הניצב על גבעה רמה שאת קווי הגובה שלה מדגישות טראסות יפות ומושקעות היוצרות מראה ציורי של חקלאות מדרגות. מדרום נשקף אלינו נופה של הכניסה לבירה וגשרי הרכבת החולפת לה ביעף אל מול גגותיה האדומים של מבשרת ציון ,והרחק באופק המראה הציורי של עין כרם וכנסיית המוסקוביה שצריחי הזהב שלה משקפים את אור הבוקר.

מאזור זה בו אנו נמצאים יצאה חטיבת הראל בליל 22 באפריל 1948 לשחרר את האזור ובפרט את ההר הקשוח של נבי סמואל. מסיבות שונות התעכבה ההתקפה והגיעה ליעדה לאחר עלות החמה. הלגיון הירדני אשר ניצב בעמדות מבוצרות ועם כח אש רב על ההר של נבי סמואל בלם את המתקפה והרג ופצע רבים מלוחמי הפלמ"ח.

מעבר לקו הרכס אנו צופים אל הואדי הקטן שנוצר על ידי נחל שמואל החוצץ ביננו לבין נבי סמואל, בו התרחשה טרגדיה נוראה זו.

בקרב קשה זה נפלו 38 לוחמים, יהי זכרם ברוך.

שמורת אלוני שמואל - הגבעה הקטנה עליה אנו ניצבים שכן אי אז קבר שיח' שקיבל את השם נבי לימון. עקב קדושתו נמנעו תושבי האזור מלכרות את האלונים הסמוכים למבנה הקבר.

מבנה קבר השיח' כבר מזמן איננו כאן, אך האלונים היפים שגובהם מגיע ליותר מ15 מטרים עדיין משגשגים וכמונו צופים אל ירושלים הגדלה וצומחת, ואכן מכאן ניתן לצפות הרחק מזרחה, ולגלות את גבעת שאול המקראית - תל אל פול שעליו נמצא שלד הבטון של הארמון אותו בנה לעצמו מלך ירדן, את חלקם העליון של מגדלי הגבעה הצרפתית, ואת מגדל האוניברסיטה שעל הר הצופים.

אנדרטת מגדלי התאומים

ההליכה דרומה על קו הרכס מספקת תצפית נפלאה אל ירושלים לה זוכות בדרך כלל רק ציפורים ברות מזל ואנו נהנים שוב ממבט אל אזור מערב הבירה, ערי פרוזדור ירושלים, וגם אל בתי הכפר בית איכסא הנמצאים על גבעה ממזרח לנו.

אנו גולשים מטה לכיוון עמק הארזים דרך יער מקסים ואבן גבול אשר קרסה ומזכירה כי עד מלחמת ששת הימים עבר כאן גבול מדמם, עובדה שקל לשכוח נוכח השלווה והיופי הקסומים העוטפים אותנו.

סמוך לחלקו הצפון מערבי של גשר הרכבת המגשר בחוכמה מעל עמק הארזים בנתה קק"ל אנדרטה לאות הזדהות עם קורבנות פיגוע מגדלי התאומים במנהטן.

האנדרטה המרשימה הינה כיכר בנויה אבן גיר לבנה בקוטר של כחמישים מטרים. במרכזה ניצב פסל ברונזה אשר בסיסו הינו חלק מתכת ממגדלי התאומים אשר הובא לכאן מניו יורק הרחוקה.

האנדרטה עצמה מתרוממת אל על וחרוטים עליה סימני הכוכבים ופסים של דגל ארצות הברית, וצורתה רומזת לקיר קורס המתחבר וממשיך אל דגל ארה"ב המתנופף לו ברוח הירושלמית.

מצד מערב פתוחה האנדרטה לתצפית יפה אל עמק הארזים. בשוליה המערביים של הכיכר הוצבו מספר לוחות מתכת שעליהם חרוטים שמות הנספים בפיגוע המחריד.

מדריכנו ניצב לרגלי האנדרטה, מודה לכל העמיתים אשר הגיעו לסיור הלא שגרתי, ומפרט את האלמנטים אותם מייצג פסל הברונזה, את ממדי האסון אותה חוותה ארה"ב, ואת הרצון להזדהות ולנחם שהביא להקמת אנדרטה זו.

בימים אלו קשה שלא להשוות את הטבח המזוויע אותו ביצע ארגון הטרור חמאס בתושבי ישראל, אל מול אותו טבח שביצע ארגון הטרור אל-קעידה בתושבי ארה"ב, ואת השינוי בהשקפת ותפיסת העולם אותו עברו תושבי שני המדינות.

מצפה גלעד

דרכנו מזרחה מתקרבת יותר ויותר אל לב הבירה, והפריחה מתעצמת לה כאילו גם הפרחים חשים את הקדושה הגוברת והולכת עם ההתקרבות אל לב העיר.

אנו חולפים בין מרבדי פריחה מרהיבים של כלניות אדומות, רקפות ורודות, כתמה צהובה, כדן לבן ומקור חסידה סגול, אל עוד אבן גבול, הפעם עומדת על תילה ושוב מזכירה כמה זכינו בכך שחוברה העיר יחדיו, וכמה השלום והשלווה תלויים בשליטתנו בכל גבעה ובכל עמק בארץ.

ויש המזכירים כי עדיין בארמון הנציב עדיין מסיירים להם מדי יום פקחי השלום, ושומרים על השלווה והשלום סביב אבן בדיוק כמו זו.

התצפיות כאן באמת יוצאות מגדר הרגיל, ובלב היער הוקם מצפה בשם מצפה גלעד, המנציח את זכרו של גלעד וייל.

המצפה הינו פינות ישיבה מעוצבות, טובלות בשפע ירק ופריחה צבעונית הצופות אל עמק הארזים.

אהבת הארץ כאן רק הולכת ומתגברת, והשביל המוביל אל שכונת רמות עובר בתוך גן קהילתי בו שולבו מיני תבלין וצומח האופייניים לארץ עם שלטי הסבר צבעוניים ומעוצבים המחברים לכל צמח פסוק תנכ"י מתאים, וקושרים שוב ושוב את רגבי ארצנו ושורשי הצמחים המעמיקים בה אל שורשי מורשתנו הנטועים היטב ועמוק באדמת ארצנו.

מי נפתוח

השביל יורד בתלילות אך בנוחות אל עמק הארזים, ועולה שוב אל בתי הכפר הנטוש ליפתא. בתים ציוריים אלו שרובם מהתקופה הערבית השתמרו היטב ורבים המחפשים פינה שלווה להרהורים או לנופש מגיעים לכאן מהעיר ההומה כדי להתנתק לרגע, ולהתחבר אל הרהורים עמוקים שבלב.

בין הבתים נמצא עין נפתוח, מעיין שכבה אליו מובילה ניקבה ארוכה. המעיין שופע בעוצמה וממלא בריכה רחבת ידיים במים זכים.

למרות היום הקריר יחסית, מספר מטיילים נכנסים לטבילה בבריכה המזמינה, מי הבריכה שוקטים וצלולים, מלאי השתקפויות יפהפיות, ואת היום הנהדר אנו מסיימים ברגע של התרגעות ומנוחה על שפת הבריכה.

תודות:

לאיתמר פרחי על סיור ייחודי ומושקע באזור פחות מוכר הנמצא קרוב ללב ירושלים,

לעמית אררט שממשיך לגלות בפנינו את כל פלאי הארץ,

לעידו מאושר עמוד התווך בעיצוב הטיולים,

ולעמיתים הרבים שבאו להנות מקיסמה הבילתי נדלה של ירושלים.