סיכום => סוכות תשפ"ב (24.9.21) 'עמיתים לטיולים' ברגל אל תל גבעון המקראי + היכונו לסוכות תשפ"ג (14.10.22) סיור נוסף לתל גבעון

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' ברגל אל תל גבעון המקראי

טיול למיטיבי לכת בדרגת קושי: קל-בינוני, באורך כ7 ק"מ בשטח

התקיים בסוכות, ביום שישי יח' תשרי תשפ"ב (24.9.21)

בשעות 08:30-12:30

בהדרכת מאיר רוטר

באישור בטחוני מיוחד ובאבטחת צה"ל ומג"ב

היכונו לסוכות תשפ"ג ביום שישי (14.10.22) סיור נוסף לתל גבעון, בהדרכת יאיר אלמקייס ובתפעול מסו"ל שומרון

לעמנו מנהגים יפים רבים, ומנהג נוסף אותו אימצנו אנשי אהבת ארץ האבות הוא לצאת מבית המדרש אל האתרים והמקומות בהם התרחשו סיפורי התנ"ך.

גם אם קשה הדרך ומצריכה השתדלות רבה אנו כמהים ללכת בין הפסוקים, לחוש את רגבי אדמת הקודש תחת רגלינו, ולחקור בידינו את האבנים שהיו עדות לקדושת סיפורי התנ"ך.

התכנסות

תל גבעון מצפון לירושלים, הוא אתר המוזכר פעמים רבות בתנ"ך, ובהקשרים שהפכו לחלק בלתי נפרד מתרבותנו גם אם רבים אינם יודעים לזהות גאוגרפית את מקום התרחשותם.

אל סיורנו אנו נאספים בעם רב, כשלוש מאות עמיתים אל כביש צר סמוך לגדר הביטחון העוטפת את האזור, כאשר מתנדבים עוטים אפודות צהובות מכוונים את התנועה הכבדה לחניות מאולתרות, ומוצאים מקום להמוני כלי הרכב הזורמים אל האתר.

מעלינו מדרום מתנשא המבצר של נבי סמואל החולש מגובהו על אזור צפון הבירה, למרגלותיו שכונת הר שמואל אדומת הגגות, ומעט נבדלת ממנה ממערבה גבעון החדשה המשמרת את שמה של גבעון התנכית.

ממזרח גדר ההפרדה אשר תיפתח לכבוד סיורנו בידי שוטרי מג"ב, ומעבר לה התל עליו שוכנים אוצרות הארכיאולוגיה של גבעון המקראית.

הארגון מופתי, ולמרות הבוקר הקריר והגשום קמעה, מחמם את הלב לראות את שיירות העמיתים הארוכות היוצאות ללא שהות מיותרת לדרכן.

טיפות גשם בודדת מלוות את צעדינו בין כרמי הזיתים ואנו הולכים בין הטיפות, ובין פסוקי התנ"ך בזהירות.

טור המטיילים העולה אל התל מסמן את נתיב צעדינו, ועד שיגיעו המאספים פותח מדריכנו מאיר רוטר, חוקר ארץ ישראל באומרו כי בגבעון שכן המשכן לפני מעברו אל הר הבית, וכי שמו של המקום נגזר בדומה למספר יישובים אחרים ככל הנראה מצורתו, גבעון על שם הגבעה אותה יוצר התל. אחד מחברי לדרך מעיר כי עדיין לעיתים נהוגה שיטה זו, בעיר גבעתיים לדוגמא.

מעיינות, בוסתנים ובתי בד

העליה בין הטראסות המייצבות את מדרון התל לקרקע המתאימה לעיבוד חקלאי נוחה יחסית, ועוברת בין בוסתני תאנים, רימונים, כרמי זיתים וגפנים, ואף אגוזי מלך המעידים בפריים הרב על איכות הקרקע.

מדריכנו מכיר היטב את האתר, ומוביל אותנו בין מתקנים אשר נחצבו אי אז אל מדרונות סלע הגיר, קולומבריום בו נחצבו גומחות רבות בהן יונים אוהבות לקנן, וממנו נלקחו יונים למאכל, להעלאה לקורבן ואף הפרשותיהן של היונים שימשו כדשן רב ערך.

על המדרון פועמים שתי מעיינות קטנים, אחד בתוך גומחה רבועה קטנה שנחצבה אל סלע הגיר ומאפשרת דליה נוחה של מים מבריכה שמצטברת בתחתית הגומחה, והשני בתוך מערה המצריכה זחילה דרך פיתחה ודרך עוד פתח חצוב בקיר סלע אשר בתוכה אל בריכה בה נקווים המים, אשר למרבה הצער גדושים בפסולת. מעל מערת המעיין חצוב למרבה הנוחות פתח המאפשר לשאוב מים בדלי למי שאינו חפץ בזחילה מתישה.

אך האתרים המעניינים ביותר הינם שני בתי בד החצובים אל צלע הגבעה. מכיוון שעונת מסיק הזיתים חופפת בחלקה לעונת הגשמים נבנו בעת הקדומה בתי בד רבים כאשר הם מקורים, על מנת למנוע ממי הגשמים להתערב בשמן המופק מן הזית.

אל בית הבד הראשון מוביל פתח צר אשר כל הנדחק דרכו מגלה מעברו חדר רחב ידיים שנחצב אל סלע הגיר. בדפנות החדר חצובות גומחות אחסון רבועות ובצידו גומחה בצורת צלב, אשר לא שימשה לצורך דתי, אלא לעיגון בורג הסחיטה ששימש למיצוי שמן הזית מתערובת הזיתים אשר נפרכה.

בית הבד השני מפואר ממנו ובעל פתח רחב המוביל אל אולם רחב ידיים שברור מצורת הגומחות הרבות מכל צידיו כי שימש כמערת קבורה אשר עם הדורות הוסבה לבית בד. התאורה כאן טובה עקב התמוטטות חלק מהתקרה ואנו מגלים כי גומחות הקבורה הוסבו לאחסון, אבני בית הבד פזורות להן עדיין במרחבי האולם, ואותה גומחה בצורת צלב לצרכי בורג הסחיטה חצובה לה בקיר המערה. 

מאיר נעצר תחת עץ רימון ושופע ידע כמו הפרות האדומים הרבים התלויים מעליו.

אנו נמצאים על במת ההר, חלק מישורי יחסית ברום ההר החוצה את ארץ ישראל. כאן רוחב במת ההר רחב יחסית -  כחמש קילומטר ולכן נבחרה עטרות הסמוכה אלינו להקמת שדה תעופה. 

תל גבעון מתנשא מעל במת ההר ופחות נתון להשפעת הסחף גם עקב הנגר המועט יחסית וגם עקב המסלע הקשה, לכן מדרונותיו תלולים יחסית.

קו המגע בין השכבה התת קרקעית האוצרת מים (אקויפר) נוגע בקו שכבה עוצרת המים (אקויקלוד) על מדרונות התל ולכן ישנם כאן מספר מעיינות השופעים כל השנה ומאפשרים התיישבות נוחה, כמו שאנו רואים בעמק החקלאי הנפרש לרגלינו, ובבתי הבד אותם סקרנו.

למרות שהממצאים אותם ראינו על מדרונות התל מספיקים בהחלט לכל אתר ארכיאולוגי ראוי, על ראש התל ממתינים לנו ממצאים מדהימים ברמה עולמית, ואנו ממשיכים במרץ בדרכנו אל השטח המישורי הנרחב בראש תל גבעון.

לגעת בנצח

על ראש התל מתגלים שלושה ממצאים רבי משמעות הנוגעים ישירות בפסוקי התנ"ך, ברכת המים של גבעון, מערכת המים של העיר (מים רבים אשר בגבעון), ויקב גבעון.

ברכת המים האדירה של גבעון חצובה לעומק המסלע. קוטרה כעשרה מטרים, עומקה יותר מעשרים ואל מעמקיה מוביל גרם מדרגות ספירלי בעל מעקה קטן ומדרגות שחוקות היטב מעידנים של שימוש. מי התהום היום אינם מגיעים לגובה הברכה ובתחתיתה היבשה משטח סלע רחב אשר בצידו המערבי חציבה נוספת לעומק אליה ממשיכות המדרגות, ככל הנראה בניסיון להגיע אל מי תהום אשר מפלסם ירד.

המדרגות עמוסות מטיילים, אך אדיבות רבה מאפשרת לעולים וליורדים לתור את ברכת גבעון בביטחה למרות הדוחק הרב.

מערכת המים של גבעון הינה פתח צר סמוך מספר מטרים ממזרח לברכה, המוביל אל גרם מדרגות תת קרקעי מאתגר מעט עקב מדרגות שחוקות היטב וחשכה המצריכה שימוש בפנס, לעומק של יותר משלושים מטרים במעבה האדמה ואל ברכה קטנה בגודל מספר מטרים בה נקווים מים לגובה של כמטר, ואשפה לגובה של שאט נפש.

מעבר לברכה פתח קטן המאפשר גישה ישירה למעיין מחוץ לעיר למרגלות החומה הגבוהה העוטפת את התל. בצפונה של הברכה קיר קטן המצריך מעט מאמץ כדי לחצותו, אך פנס בין השיניים ושימוש בכח שתי הזרועות מאפשר בנקל לחצות אותו וללכת בנוחות יחסית בנקבת המים בת מספר המטרים, בה זורמים היטב מים בתעלה חצובה רדודה, אל הנקודה ממנה נובע המעיין.

יקב גבעון הינו שטח מעוגל שגודר בידי חופרי האתר בקיר אבן נמוך ובו גומחות שנחצבו בקרקע לעומק של כמטר כך שתוכן רחב בהרבה מפתחם ושימשו כמו מרתפי יין בעת הקדומה, לצורך שמירת טמפרטורה קרירה המתאימה לאחסון היין.

מדריכנו ניצב מעל המעקה המגדר את ברכת גבעון, פותח את ספר התנ"ך וחולק עימנו מעט מהסיפורים אשר התרחשו ממש כאן!

גבעון יושבת על צומת דרכים חשובה, ובספר הספרים כתוב כי גבעון גדולה מן העי אשר מנתה 12 אלף תושבים, עיר ענקית במונחי אותם ימים. שטח העיר הבנוי כשישים דונם, גדול יחסית לערי ההר התנכיות.

מאיר חוזר על השפטים שהיכו בני יעקב את שכם, שהיו מעם החיווים, והגבעונים אשר הינם צאצאי החיווים זוכרים עדיין מוראות אלו ועת יהושע שב בראש בני ישראל אל הארץ כורתים עימו במרמה ברית שלום.

ברית מלכי הדרום ששמעו על הברית בין גבעון לישראל נזעקים ויוצאים למלחמה על גבעון. יהושע הנאמן למילתו, למרות הברית שנכרתה תחת טענות שווא, יוצא מן הגלגל, שלושים קילומטר מכאן לעזרת גבעון, מכה את התוקפים, ונעזר בחסדי שמיים כדי לרדוף אותם דרך מעלה בית חורון ואל השפלה כאשר היום עוצר מלכת "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

שרי הצבא אבנר בן נר ויואב בן צרויה נפגשים ממש כאן בברכת גבעון ומיישבים את הסכסוך ביניהם בקרב בין הנערים במימרה אשר הפכה לפתגם בשפה העברית - "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו".

גבעון ממוקמת בנחלת בנימין, וניתנת כעיר לשיכון לוויים בידי בני שבט בנימין. המלך שלמה העלה אלף עולות על הבמה בגבעון, את הבמה לא מצאנו אך מכיוון שהמונח עיר בימי קדם כלל את מרחב העיר והשדות סביבה לא מן הנמנע כי הבמה הינה ההר הנישא עליו שוכן נבי סמואל ונמצא במרחק אווירי של כקילומטר וחצי מכאן.

 רוצח גדליה בן אחיקם, ישמעאל בן נתניה נלכד במקום המכונה "מים רבים אשר בגבעון",  ככל הנראה התחבא במערכת המים העצומה אותה חקרנו לפני מספר דקות.

שבי ציון מתנחלים כאן ועוזרים בבניית חומות ירושלים, ביניהם מלטיה הגבעוני.

מדריכנו דן בשאלה המסקרנת, מתי הפכה גבעון לעיר ישראלית, כיצד הופרה בריתו של יהושע עם אנשי גבעון ומה היה עונשם שם מפרי הברית?

בדברי הימים נזכר אבי גבעון מאבותיו של שאול המלך, שהוא ככל הנראה הראשון אשר התנחל כאן, תוך הפרת בריתו של יהושע. בספר שמואל ב' מתואר רעב בזמן מלכותו של דוד המלך, וחקירה העלתה כי סיבת הרעב הינה שאול אשר פגע בגבעונים, וכגמול מוציא דוד להורג שבעה מצאצאי שאול.

בזוית מחקרית

במקורות חוץ מקראיים, גבעון נזכרת גם במסע המלחמה של שישק המצרי לארץ בשם קבעון (באות ק) הנמצאת בין בית חורון לצמריים (מזוהה גם היא באזור), ועיר זו מוזכרת גם בכתבי יוספוס פלביוס.

השם גבעון השתמר בשם הכפר הנושק לאתר - אל ג'יב וגם מיקומו מתאים לסיפורי התנ"ך, כך שחוקרים מודרניים אכן זיהו את גבעון כאן. על הזיהוי העיב מיקום בכתבי נוסע מהתקופה הרומית - אוזביוס שמיקם את גבעון ארבע מייל ממזרח לבית אל. הויכוח היה יכול להימשך שנים ארוכות אלמלא נחשפו כאן חרסים רבים עליהם כתוב בכתיב חסר "גבען", שהוכיחו מעל לספק סביר את זיהוי האתר.

ב1870 משלחת של הפי.אי.אף חופרת כאן וחושפת מספר קברים מתקופת המלוכה. שנים רבות לאחר מכן בתקופה הירדנית חקלאי מקומי נתקל בקבר שלא נשדד ומדווח לארכיאולוג הירדני דג'אני, שבתורו מוצא 500 כלי חרס מתקופת השופטים והמלוכה.

1956 הארכיאולוג פריצ'רד עורך חפירה מקיפה וחושף עיר שהתקיימה מהתקופה הכנענית ועד סוף תקופת המלוכה. עיר זו הוקמה מחדש בתקופה הפרסית ויושבה עד שלהי מרד בר כוכבא.

מהממצאים עולה כי בריכת גבעון נחפרה בשני שלבים, תחילה לעומק של 11 מטרים, ואליה תועלו מי הנגר הזורמים מעל גבעון בחורף למילוי הברכה, ואולי אם באותה תקופה היו מי התהום גבוהים מספיק חברו מים אל מים. בשלב שני העמיקו את הבריכה ל23 מטר, ככל הנראה בניסיון להגיע אל מי התהום.

בעוד מאיר מדבר על המים באופן דרמטי החלו ממטרים עזים של היורה לרדת עלינו. אך מטיילים למודי שטח כמו העמיתים תמיד מוכנים. מעילים, שכמיות ומטריות נשלפים מהתרמילים, וגם מי שלא מצויד תופס מסתור תחת אחד מעצי הזית הרבים הנטועים סביב, ואנו ממשיכים ללמוד על חפירות גבעון.

גבעון בברור היתה עיר ממלכתית בתקופת המלוכה, שכן סדר הגודל של מפעלי המים שלה עצומים. להמחשת הגודל מצטט מאיר מספר נתונים מחפירותיו של פריצ'רד:

23,000 שעות עבודה הושקעו בחפירת תל גבעון, 3000 טונות אבן ו5000 משאיות!

מפעל המים של גבעון הוא מתקן משלים לברכה, ופונה אל מעיין גדול הנמצא מחוץ לעיר סמוך לבסיס חומתה. כדי לגשת בביטחה למעיין זה  גם תחת מצור נחפרה מנהרה לעומק של 34 מטרים (!) המגיעה אל המעיין מתוך העיר, ונחצבו מדרגות.

מצידו השני של המעיין כמו שראינו ישנו פתח גישה מבסיס חומת העיר ששימש לעת שלום, והוצנע תחת לוחות אבן בעת צרה. בשלב שני נחצבה הניקבה אשר הגבירה את שפיעת המעיין.

ביקב גבעון הנראה מעט חיוור יחסית למפעלי המים המרשימים נתגלו ממצאים לא פחות מרעישים, שברי קנקני שפת צווארון שצורתם אופיינית לבית ראשון, ועל רבים מהם הכתובת המדהימה "גבען" המזהה את שם העיר. קנקנים אלו בנפח של 36 ליטר שימשו לאחסון יין, ובאתר נמצאו 63 בורות אגירה המסוגלים לאפסן כמות עצומה של 95000 ליטר יין.

גבעון שימשה בתקופת המלוכה עיר מחוז בה נאספו מסי המלך, בעיקר תוצרת חקלאית, וכמו בכל בירוקרטיה ראויה לשמה נחרטו על קנקני המס יעדם, "למלך" ועיר מחוז המס "גבעון". כמובן שנחרטו גם שמות משלמי המס, מחוז,עיר ומשפחה, וכאן נחשף עושר ארכיאולוגי של מידע שרק רשויות מס הכנסה יכולות לרכז.

בין שמות המשפחות שנחשפו על שברי הכדים "גדר" ו"נר" המוכרות לנו משושלת שאול המלך!

לפני שאנו מתפזרים עמיתנו יוסף שפייזר אשר ניצל את הביקור הנדיר כאן לסקר מהיר, גילה בשעת הביקור החטופה מספר מערות קבורה מבית ראשון אשר לא היו ידועות ואף חרס ועליו חותמת "למלך", מסתבר כי גבעון עדיין צופנת סודות רבים הממתינים לנו תחת הקרקע.

תודות:

לחוקר ארץ ישראל מאיר רוטר. על אף שזו לי פעם שניה בגבעון, הביקור מרתק, מגלה נקודות עניין חדשות ופורס מישורי ידע רבים. מאיר פשוט משתבח משנה לשנה.

לעמית אררט ועידו מאושר, על ארגון מדהים של הסיור, אירוח ללא דופי של המוני עם ישראל, וקיום גישה יהודית שוב ושוב אל אתרי התנ"ך.

לביס"ש עופרה על הסיוע החשוב בהוצאת סיור זה,

ולגדוד כפיר ומשמר הגבול על האבטחה והעזרה בהגעה לאתר.

אלבומי תמונות באדיבות:

סבא-עמית => https://photos.app.goo.gl/Xua9spTd7zbkkWC9A

בוצר-ירון =>  https://photos.app.goo.gl/4RngNwRmNgDxTs1j8

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com 

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND