סיכום => (10.9.21) 'עמיתים לטיולים' שופטים ומלכים בדרך לירושלים - אפרת: סובב שכונת הדגן, גוש עציון

43 views

Skip to first unread message

SABA Amit

unread,

Sep 17, 2023, 10:29:53 PM9/17/23

to נוה כסלו גולני 12 נוה דניאל מדריך בוגר גוש עציון, עידו מאושר עלי, ירון בוצר כפר יונה באר שבע, Amit Ararat (עמית אררט)‎

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' שופטים ומלכים בדרך לירושלים

אפרת: סובב שכונת הדגן, גוש עציון

עתיקות, נופים משכרים, בורות מים ורוח תנ"כית

טיול מעגלי למיטיבי לכת, דרגת קושי בינונית (כ8 ק"מ הליכה)

התקיים בערש"ק שבת שובה - פרשת וילך יום שישי ד' תשרי תשפ"ב (10.9.21)

בשעות 07:00-12:30

הדרכה: נוה כסלו

כתיבה וצילום: ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/3n2QNSkBosQRYq7Z7

כמה יפות הזריחות מעל גוש עציון, פס כתום העולה ממדבר יהודה וממנו נשלחות קרניים סקרניות התרות אמות מים ושרידי ישובים יהודיים מימי בית ראשון ושני. מיד לאחר מכן מציף אור השמש הזהוב בוסתנים וכרמים המפליאים בפריים עתיר הטעם, וצובע באור בוהק את עשרות יישובי עם ישראל המחדש ימיו במולדתו.

היישוב אפרת המחדש את שם היישוב התנכ"י אפרתה, ממוקם בלב חבל הארץ הטוב הזה שעל שם תנובתו נקראו שכונות היישוב, וביוזמתו של איש גוש עציון, נוה כסלו יצאנו לתור את המרחב המרהיב סביב שכונת גבעת הדגן.

חירבת אל-בירה

את סיורנו אנו פותחים עם סליחות ובתפילת שחרית סמוך לכניסה לגבעת הדגן, ולמרגלות שכונת גבעת התמר, מול זריחה העולה מעל בתי היישוב אדומי הגגות, ועם רוח סתיו נעימה המזכירה את האקלים הנוח השורר בגובהם הנישא של הרי גוש עציון.

מדריכנו נוה כסלו פותח בהציגו את סיפור הדרך בה ניפסע היום וללא שהות אנו פונים דרומה אל גבעה יפה אשר טרסות גבוהות מדגישות את קווי הגובה שלה.

שביל עפר מפנק עולה בנוחות בין הטרסות הרבות ובין עצי תאנה ותיקים אשר בהתרשמות מכמות הפרי שעל ענפיהם ועל הקרקע תחתם ניכר כי הם עוסקים שנים רבות במלאכת ייצור הפרי הדיבשי והעסיסי.

ריח התאנים וטעם פריים המתוק מתמזג עם מראה פאתי בית לחם וערפל הבוקר המתפוגג לאיטו בין הגבעות סביב, ואנו מגיעים חיש קל למרומי הגבעה עליה שוכנת חירבת אל-בירה.

נווה נעמד על שפת המצוק המשקיף אל דרך האבות, הדרך הראשית של ארצנו המובילה מבאר שבע דרך גב ההר ועד הגליל ופותח באומרו כי כאן נתגלו שרידים ארכיאולוגיים של בית חווה מהתקופה הערבית ושל יישוב ביזנטי, אך היום נדבר בעיקר על הדרך המתפתלת תחתינו, ומובילה מחברון אל ירושלים הבירה.

מדריכנו משיב אותנו לימי מלחמת הקוממיות בה שכנו ארבעה קיבוצים על אדמות שנפדו בגוש עציון. עם החלטת החלוקה על ידי האו"ם מיועד אזור גוש עציון למדינה הערבית, ובקרב אנשיו השמחה על החלטת האו"ם אינה שלמה, שכן מסתמן כי אזורם יוותר מחוץ למדינה המיועדת. כמו כן מתחדדת ההבנה כי יש לבצר את עמדות יישובי הגוש השוכנות על הרים רמים ושולטות היטב על הדרך מחברון לירושלים גם כדי להגן על גוש עציון אך בעיקר להגן על ירושלים מדרומה.

עם פריצת מאורעות מלחמת הקוממיות ניטש קרב על הדרכים והתנועה לגוש עציון מוגבלת לשיירות חמושות.

נוה מתאר בציוריות את המאורעות הקשים שליוו את הדלקת נר שלישי של חנוכה התש"ח (1947), חצי מתושבי הקיבוץ בעמדות שמירה, והחצי השני מתכנס אל חדר האוכל להדלקת הנרות, אך מסתבר כי שיירת האספקה לא הגיעה.

אותו יום השיירה אשר תקבל לימים את השם שיירת העשרה על שם מניין הרוגיה, יצאה מירושלים ברכבים אשר אז היו עדיין לא ממוגנים ועם נשק דל.

בעיקול הכביש תחתינו נפתחה על השיירה אש צולבת כבדה ממארב מכיוון חירבת אל בירה ובו זמנית מכיוון חירבת ע'ריב מצידו השני של הכביש ורק לאחר שעות ארוכות הגיעו שוטרים בריטים מבית לחם לסייע בפינוי הפצועים וההרוגים. ארוע קשה זה בו לראשונה נפלו לוחמים בדרך לגוש עציון חידד את ההבנה כי גוש עציון הינו מוצב קדמי חשוב, וכי המלחמה על הדרכים כאן ובשאר הארץ תהיה אתגר משמעותי ליישוב היהודי הקטן.

נחל הפירים

אנו יוצאים מזרחה אל העמק היפה והפורה המשתרע בין שכונת גבעת הדגן לשכונת הזית על הרכס ממול, פוסעים בין גפנים עמוסות פרי סגול הממתין לבציר, שקדים מאכזבים משהו המניבים פרי קטן ותפל מעט, וכמובן תאנים מתוקות, כמה טוב צפון בין גבעות אלו.

גם הנוף ממתיק את דרכנו ואנו נהנים מתצפית נהדרת אל שכונת הזית שלמרגלותיה שלל צורות גאומטריות של כרמים הנהנים משפע מי התהום בעמק ומרגבי האדמה הטובה הזו.

בעמק עובר נחל אשר קיבל את השם נחל הפירים (הביאר) על שם המוני הפירים הבולטים אל פני השטח ששימשו לחציבת אמת המים התת-קרקעית העוברת לאורכו ותחזוקתה.

ואכן ללא שהות העמיתים מוצאים וחוקרים פיר החבוי בתוך כרם ענבים נאה. אני מעט עסוק בחקירת טעם התאנים המשובחות אך עמיתי אמיר ליבנה יורד אל מעבה האדמה ומתאר חדר חצוב ומקומר הבנוי מעל אמת המים הצרה, חדר אשר קיבל את התואר חדר בקרה ושימש אולי בעצם כ"חדרו של אב הבית" בו אוכסן ציוד לתחזוקת האמה.

אנו ממשיכים לפסוע במורד הנחל בין תאנים מזנים שונים, בשלל צבעים, מרקמים וטעמי דבש מופלאים, העונות על חוק המטיילים, יאכל ובל יעבור... איזה כיף !.

נוה עוצר בשום שכל בצל גשר ובעוד אנו נחים מתאר את בעיית המים של ירושלים, עיר בעלת חשיבות עצומה אך מקורות מים מוגבלים, שתי מעיינות קטנים והסתמכות של תושביה בעיקר על בורות מים האוגרים מי גשמים, מאז ייסודה ועד ימי מלחמת הקוממיות.

לצרכי עולי הרגל הרבים נדרשת אספקת מים יציבה יותר, ובתקופה החשמונאית נבנית מערכת אספקת מים שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם אל הר הבית, תוך הסתמכות על תוואי הקרקע המתפתל ושמירת שיפוע אחיד ומדויק בן מטר על כל קילומטר.

בתקופה ההרודיאנית הטכנולוגיה משתפרת, והמלך הורדוס המגלומן משפץ את האמה הקיימת, בונה אמה חדשה המביאה מים מאזור ערוב ואמה נוספת ממעיינות גבוהים יותר בגוש עציון שעברה דרך נחל הפירים. בנוסף הורדוס מפתח בריכות ויסות ואגירה עצומות בסמוך לבית לחם שקיבלו בעת המודרנית בטעות את השם בריכות שלמה (אולי בריכות אלו נבנו כבר בתקופה החשמונאית ושופצו ע"י הורדוס) על מנת לאגור מים בחורף הגשום ולספק אותם בקיץ השחון, ברכות אלו היו בעצם מגדל המים של ירושלים. מבריכות שלמה אף יצאה אמה נוספת לאספקת מים למבצר ההרודיון.

הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס ששלט בארץ לאחר ימי הורדוס שיפץ את אמת הערוב, והותיר את מערכת המים שאת שרידיה אנו מכירים היום. מערכת אספקת מים זו שימשה עד התקופה הירדנית בה הניחו הירדנים צינורות ברזל לאורך האמה על מנת לשמר את אספקת המים לעיר.

ד"ר חזי הורן נעמד על תוואי האמה ומעלה רעיון נפלא, חדר הבקרה אשר ראינו קודם לפי הסברה הרווחת שימש לאחסון ציוד, אך לצורך זה די בצריף מעל הקרקע, אולי חדר תת קרקעי זה שימש בעצם לצורך הפניית מאגר מי התהום שנמצא בתת הקרקע של העמק לתוך האמה, כאשר חדר הבקרה הגדול משמש כמין משפך לתיעול עודף המים וניצול טוב יותר ומחוכם של פוטנציאל המים.

תל עיטם

אנו ממשיכים מזרחה לאורך הנחל שנהיה קניוני יותר ויותר ומציע נוף דרמטי המתכתב עם עוצמת ההתיישבות הניבטת מהרכסים משני צידיו, שכונת הדגן מצפון, ושכונת הזית מדרום.

דרכנו חולפת על פני שרידי קירות ענק הבנוים אבני גזית חומות שביניהן משובצות אבנים בסיתות הרודיאני בשימוש משני - מבנה מנזר הבנות (דיר-אל בנאת), שהיום נסתפק בתצפית אליו בלבד, שמעבר לקניון. אנו ממשיכים בין שלפי שיבולים בגובה המותן הזוכרים היטב את החורף שעבר וביניהם חצבים פזורים המנבאים את בואו של החורף הבא.

עליה חדה לכיוון צפון חושפת תחתינו את נחל ארטאס ומנזר מוקף גנים בעל אותו שם ומובילה אל תל נישא המשמר את שם היישוב המקראי עיטם.

התל עטור המוני קווי קירות הצופנים סודות עבר, ומערה עמוקה החצובה לעומק התל. הכניסה למערה החצובה בסלע יורדת בתלילות דרך שרידים קלושים של מה שאולי היה מדרגות קדומות ובין הרי אשפה מודרנית אל פתח חצוב בסלע בצורת קשת יפה.

המעבר מבעד לקשת מגלה כי מאגר המים ריק ממים אך קרקעיתו בוצית, ומעבר בן מספר מטרים המצריך התקדמות שחוחה ומדי פעם השענות מלאת בוץ על הקרקע מוביל אל אולם תת קרקעי רחב ידיים. שרידי טיח עדיין מחפים את קירות האולם ומעידים ללא ספק על היותו מאגר, בצידו הרחוק חצובה עוד קשת שמטרתה לא ברורה, ומימין לכניסה מנהרה ארוכה וצרה המספקת אתגר לאוהבי הז'אנר. האמיצים ההחוזרים מזחילה מאומצת במנהרה מדווחים כי מדובר במנהרה המובילה לשום מקום, אולי ניסיון של בוני המאגר להגיע אל מי תהום ?.

לאחר שנהננו מחקירת מפעל המים העתיק של עיטם אני שב לפני שטח כדי ללמוד מפי מדריכנו מעט על האתר.

נוה מצביע אל פאתי בית לחם הסמוכה אלינו ומזכיר כי מדובר במרכז נוצרי חשוב אשר משך אליו צליינים רבים. חלקם חיפשו קשר לאתרים תנ"כיים וזיהו את נחל ארטאס אשר בו מים רבים ובוסתנים עם הגן הנעול שבשיר השירים, ונתנו למקום את השם ביוונית שפירושו 'גן נעול' אשר בשיבוש התגלגל לשם המקום היום - ארטאס.

אותו הגיון המשיך מעט מערבה מכאן אל בריכות האגירה העצומות של הורדוס אשר קיבלו את השם בריכות שלמה, בהסתמך על תאור הגנים בשיר השירים.

אם נשוב מעט בתנ"ך אל יהושע ט"ו ורשימת ערי יהודה, המרחב אשר סביבנו נעדר מרשימת השמות, אפילו הערים תקוע ובית לחם. אך בתרגום השבעים (תרגום התנ"ך ליוונית) מוזכרות תקוע ביתר וגם עיטם - אשר זוהתה כעיר אשר שכנה על התל בו אנו נמצאים, בין השאר בהסתמך על שימור השם במעיין סמוך בעל השם עין עטן.

השופט שמשון ברח אל סעיף סלע העיטם, ולאחר מכן שתה מעין לחי. סעיף סלע העיטם מזוהה עם מצוק לא הרחק מכאן, ונוה מעלה את הסברה היפה כי עין אל קסיס - מעיין הנזיר הסמוך לשדה בועז הוא אולי עין לחי ומשמר את זכר נזירותו של שמשון.

מבחינה ארכיאולוגית יש כאן חורבה גדולה מימי בית ראשון, הרבה שרידי קירות, ביניהם בראש הגבעה כאלו התוחמים חדר רחב ידיים אשר אולי היה חדר ממשל, אשר כמו שאנו יודעים חיבבו נופים וגובה, וכמובן מפעל המים בו סיירנו קודם שמקור מימיו - נגר ששטף מאזור התל דרך תעלות ומילא את המאגר.

ואם כבר הגענו לראש הגבעה, אנו נהנים מתצפית יפה אל מנזר הארטאס הטובל בגנים ירוקים, אל פאתי בית לחם ואל היער העבות בו נמצאות בריכות שלמה, אשר את העליונה מהן ניתן לראות מכאן.

אנו ממשיכים מערבה בהליכה דרך בוסתנים יפים, אשר ביניהם שני בורות מים, אחד שופע מים והשני שופע בוץ... ובעליה תלולה אל הגדר ההיקפית של אפרת, והשלמת המסע דרך הבוסתנים ועצי התאנים הנהדרים הפזורים סביב גבעת הדגן בעוד טעימה אחרונה ומתוקה מטוב חבל הארץ הזה.

תודות:

לנוה כסלו על סיור מלא היסטוריה, ידע, וטעם טוב,

לחיילי גדוד כפיר שליוו אותנו עם חיוך,

לעמית אררט ועידו מאושר המאפשרים בהשתדלות אינסופית את סיורי העמיתים,

ולהמוני העמיתים שהגיעו לטעימה מחווית גוש עציון.