סיכום => (2.7.21) 'עמיתים לטיולים' סיור לזכרה של הארכיאולגית ד"ר אילת מזר: מבנה האבן הגדול בעיר דוד וחומות העופל

[SABA Amit]

בס"ד

'עמיתים לטיולים', "עיר דוד" ותיירות הרובע היהודי 

סיכום => סיור לזכרה של הארכיאולגית ד"ר אילת מזר

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת פנחס, כב' תמוז תשפ"א (2.7.21)

בהדרכת מורה הדרך אורן ספיר - חוקר ירושלים

"אם הרחקתי ראות, היה זה משום שעמדתי על כתפי ענקים" - אייזק ניוטון 

לזכרה של ענקית הארכיאולוגיה ד"ר אילת מזר, שמעל כתפיה אנו רואים רחוק אל העבר, יצאנו לסיור באתרים מדרום להר הבית, בהם חשפה אילת מזר מבנים שנקראו בפי הארכיאולוגים "המבנים המונומנטליים מדרום להר הבית" ובפי העם ארמון המלך דוד, וחומת שלמה.

ארמון דוד

את סיורנו אנו פותחים בכניסה לעיר דוד, בה פוגש אותנו מורה הדרך וחוקר ירושלים אורן ספיר בחיוך רחב, וללא השתהות מוביל אותנו אל קצה רחבת הכניסה של עיר דוד לתצפית על הטראסות הענקיות שגובהן 18 מטרים ("מבנה האבן המדורג") התומכות במבנה שעמד בראש גבעת עיר דוד, ואשר סיקרנו ארכיאולוגים אשר חפרו שם עוד בשנות העשרים של המאה שעברה.

בשנות השישים קתלין קניון חופרת בחלק הצפוני של הטראסות ומגלה שתי אבנים גדולות הנושאות עיטור - כותרת פרוטו-איאולית, איחוי האבנים מגלה כי הן נושאות כותרת עמוד אשר מעטרת היום את מטבע חמישה שקלים, ואי אז לפני אלפי שנים עיטרה מבני ממשל בארץ ישראל של הבית הראשון.

מקור הכותרת מעורר סקרנות, והחוקרים אז סבורים שמקור העיטור מפיניקיה, אלא ששכחו כי בפיניקיה לא התגלו עיטורי עמוד שכאלו...(עיטור דומה התגלה במושבה פיניקית אך מתוארך לאחר מכן).

בעוד אנו צופים אל הטראסות, קבוצה גדולה של צעירים אוהבי הארץ מגיעה אל שערי עיר דוד בהמולה רבה ואנו מוצאים מקלט מההמולה ונהנים מצל משובח בקומת התצפית הממוקמת ממש תחתינו.

סיור מהיר מגלה שתי קירות אבני גוויל ארוכים ומאסיביים המאונכים זה לזה, רצפת אבן מהוקצעת הגובלת במשטח אבן פחות משובח, ושרידי מבנים שונים הפזורים בערבוביה בשטח, והכל מעל טראסות הענק התומכות ללא מענות בראש הגבעה מזה אלפי שנים.

אורן מגלה כי הטראסות תוארכו למאות ה12 עד ה11  לפנה"ס, ומעליהן התנשא מבנה כנעני בן אותה תקופה, אולי מצודת ציון הנזכרת בתיאור כיבוש דוד את ירושלים היבוסית.

כאשר הגיעה לכאן אילת מזר היה מבנה במקום בו אנו עומדים, ואילת אשר הבינה בחושיה החדים כי טמון כאן בנין חשוב חפרה סביבו, ועוצמת גילוייה הביאו להעתקת מבנה המשרדים ששכן כאן, והמשך החפירה.

החפירה גילתה פסיפס ביזנטי אשר דווח על ידי חוקרים קודמים מעט ממערב לנו, וזוג קירות גדולים מקבילים על סלע האם אשר ביניהם מילוי אבנים קטנות יותר. הקיר הענק אשר אנו צופים בו תחתינו מבמת התצפית. אורכו הכולל של קיר זה 33 מטרים, מצפונו חשפה קתלין קניון מערכת קירות מאונכים זה לזה המתחברת היטב אל קוי קיר המאונך לו, וממזרח לנו קיר ענק נוסף מאונך באורך 20 מטרים ורוחב 6 מטר (בנקודה הרחבה ביותר) היוצר שתי צלעות של שטח רבוע שנתחם אי אז בין קירות אלו שאנו רואים, וקירות משוערים אשר השלימו מתחם רבוע בן כאלף מ"ר.

למי שפחות בקיא בהנדסת מבנים של המאה העשירית לפנה"ס מבאר מדריכנו כי מדובר ביסודות של בניין אבן גדול, בין הקירות העצומים מילאו עפר כדי ליצור משטח מפולס עליו יקום הבנין, מה שאנו רואים תחתינו הם בעצם היסודות שלו.

אורן ממשיך להתעמק, ואנו עימו, בשרידים אשר סמוכים לקירות, והיו אז מתחת ליסודות הבנין, שני חדרים קטנים ורצפת אבן חרוצה וחצובה. שרידים אשר זוהו כבית תעשיה למתכת, ומעט מערבה להם רצפת סלע מיושרת ומוחלקת. חשיבות שרידים אלו ביכולת לתארך את זמנם, ומכאן את מבנה האבן המסקרן אשר הוקם מעליהם, ומכאן לאחר זמנם.

אורן מבין היטב את נפש מאזיניו, ומוביל אותנו אל לב שטח החפירות בואכה גרמי מדרגות המשמשים ספסלים נוחים לעת מצוא. תוך שאנו מתרווחים חולק עימנו מדריכנו את הממצא הארכיאולוגי המעט מבלבל בציור על לוח מחיק המבהיר היטב את שאנו רואים סביבנו.

מדריכנו מוסיף כי חפירותיה של אילת גילו מקום קטן בו נעשה תיקון ביסודות, מן הסתם שנים רבות לאחר שנבנה מבנה האבן הגדול, ובתוך בור התיקון נמצאו כלים אשר גם אותם ניתן לתארך.
הכלים מתוארכים למאה התשיעית או העשירית לפנה"ס, מבנה הטראסות המדורג וחדרי ייצור המתכת למאה ה11 לפנה"ס, ולא צריך להיות מתמטיקאי גדול כדי לתארך את מבנה האבן הגדול בתווך למאה ה10 לפנה"ס - מש"ל.

היות שאילת מזר כארכיאולוגית מנוסה ידעה כי המלך דוד ובנו המלך שלמה פעלו וחיו במאה העשירית לפנה"ס, זיהתה את מבנה האבן הגדול בעיר דוד כארמון המלך דוד, והציתה סנסציה שלא נרגעה עד היום בעולם הארכיאולוגיה, וגם מחלוקת שבעקבותיה עדיין מכונה מבנה זה בפי הארכיאולוגים בשם המסעיר... "מבנה האבן הגדול".

עתה פונה אורן לתנ"ך, ממנו אנו יודעים כי חירם מלך צור שלח חרשים אשר בנו את ארמון דוד, והפלישתים אשר שמעו כי דוד נמשח למלך עלו לירושלים להילחם בו. עוד כתוב כי דוד ירד אל המצודה, מכאן אולי ניתן להסיק כי הארמון נבנה במעלה גבעת העופל מחוץ לעיר המבוצרת וכי על דוד היה לרדת למען ביטחונו אל המצודה אשר בתוך העיר, אולי אותה מצודת ציון אשר תפס מידי היבוסים?

אבל עדיין נותרה תעלומה, מה עם הכותרת אשר בה פתחנו את סיורנו?

מסתבר מן המחקר כי כותרות אלו הופיעו כמאה שנה לאחר ימי דוד במאה ה9 לפנה"ס, וכי ככל הנראה מבנה ממשל מאוחר אשר הוקם בראש הגבעה נשא עיטור זה, וממנו נפלה הכותרת לתחתית הגבעה והמתינה אלפי שנים לקתלין קניון שתתהה על קנקנה.

עוד גילוי מעניין הוא טביעות חותם רבות אשר התגלו בעיר דוד, והפסוק מירמיהו "וירד בית המלך על לשכת הסופר" ממנו אנו מסיקים כי לשכת הסופר היתה סמוכה לבית המלך, מטעמים מובנים משרדי הממשל סמוכים אל המלך, ומן הסתם גם בימי דוד היתה לשכת הסופר סמוכה אל בית המלך ומכאן שפע הטביעות והחותמות.

חומת נחמיה

מסתבר כי עוד צפונות רבות למקום ומדריכנו חוזר אל מרגלות הטראסות, שם נחשפה בניה מימי בית שני, ביזנטית וערבית נרחבת.
חלק ממבנה אשר פורק סמוך לקיר המזרחי נתגלה כקו חומה מימי בית שני, שממשיך אל מגדל מדרומו שזכה לשם המקורי "המגדל הדרומי"... (המבנה הצפוני כונה "המגדל הצפוני").

תחת המבנה שפורק התגלו כלים מהתקופה הפרסית, מחלקה הראשון של השליטה הפרסית בארץ, וכן גופות כלבים ביסודות המבנה, האופייניים לתקופה הפרסית. חומה זו מיוחסת לנחמיה אשר בנה אותה עם שיבת ציון תחת חסות כורש מלך פרס, ומתוארת בתנ"ך. חומה זו נבנתה על ידי נחמיה בחופזה, על ידי אנשים לא מיומנים שגייס מכל הבא ליד, ובה שמונה שערים, המקשים על הגנתה (באותה תקופה בנו שער או שניים לכל היותר). חומה זו נבנתה בלחץ זמן ובצורה מרושלת ככל הנראה כדי לא להרגיז את השלטון הפרסי, וגם כדי לא לאיים עליו. אך למרות הבניה המהירה, חומה זו עדיין קיימת עד ימינו.

ממצא מעניין נוסף הוא חריץ עמוק במדרון בו נתגלו טביעות חותם רבות, ככל הנראה אתר שפוכת של ימי בית ראשון. נראה כי הטביעות המוקדמות נשאו בעיקר עיטור, ואילו המאוחרות בעיקר כתב, תהליך המעיד על הפצת האוריינות המהירה בימי בית ראשון בקרב עם הספר.

מדליון בעופל

נושאים מטען ידע כבד אנו מטפסים לכיוון הר הבית ואל מתחם העופל שבמרכז דודסון הסמוך להר הבית מדרום.

אורן מפנה מבטנו אל שרידי קשת רובינסון אשר שימשה כגשר בימי בית שני של עולי הרגל אל ההר, ומחדש כי לפני חודשיים הספיקה אילת, לפני פטירתה, להוציא לאור ספר העוסק בקשת, אילת טוענת כי קיים כאן מחלף תנועה מתוחכם יותר מאשר סברו עד כה. וסוברת כי אל קשת רובינסון הובילו מדרגות מדרום ומצפון, ובנוסף כבש ממערב, וכולם התנקזו אל ראש הקשת אשר הובילה להר הבית, מחלף מרשים ביותר שנבנה לפני יותר מאלפיים שנה!

עוד חידוש של ימינו הוא כי לאחר שמגפת הקורונה שככה מעט, מתחם העופל נפתח שוב יום לפני יציאת סיורנו, ואנו כמובן נסייר בו ונגלה חידושים מלהיבים מימי בית ראשון.

אנו נכנסים בלב רוטט לעומק מרכז דודסון, אל מול שערי חולדה, לאזור אשר נחפר בידי סבה של אילת, בנימין מזר. לפני 8 שנים שבה אילת לחפור כאן, ובאזור בו ניצב קיר אליו ניגשות אומנות, ותחתיו שרידי חדרים החלה לפנות את העפר. באופן מדהים אילת חשפה כאן אוצר מרהיב של 36 מטבעות זהב מהתקופה הביזנטית, ביניהן מדליון ענק עשוי זהב ועליו חרוטה מנורת שבעת הקנים, ועוד מספר סמלים יהודיים.

את המדליון נשאה שרשרת מעוטרת משני צידיה המרמזת כי אולי שימש המדליון לענידה על חפץ כלשהו, אולי אף ספר תורה.

חומת שלמה

עוד אנו מתאוששים מסנוור הזהב, מפנה אורן את מבטנו אל החומה התוחמת את העופל מדרומו, חומה ביזנטית אך תחתיה, חשובה ממנה לעין ערוך, יקרה מפז, נחשפה חומה רחבה באורך 37 מטר מן המאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה, חומה זו ככל הנראה היא הביצור אשר היה חסר לארמון דוד כדי להגן עליו מצפונו, ואילת מייחסת חומה זו לשלמה המלך!.

אנו פוסעים אל מבנה החומה שהשתמרה היטב במהלך 3 אלפים של שנים, ואל פיסת צל שהשתמרה היטב מהבוקר, הראשונה מרחיבה את הלב בהשתאות, והשניה מחייה את הנפש.
מסתבר כי בבית ראשון בנו היטב וממערב לחומה מתגלה מגדל שקיבל את השם המגדל הקטן, שכן הארכיאולוג צ'ארלס וורן לפני כמאה שנה, עם מצפן ביד אחת, עיפרון בשניה ונר בין השיניים, חפר כאן פיר עצום וגילה מגדל גדול יותר באורך כעשרים מטר במקום בו עובר היום הכביש.

בחינה מדוקדקת של המגדל מעלה כי חלקו העליון שופץ בתקופה הביזנטית ואבניו מוחלקות היטב ואילו חלקו התחתון אבנים מעוגלות יותר המוצבות בצורת ראש - פתין על מנת לייצב את המבנה. מגדל זה מתוארך למאה ה8 לפני הספירה, מצפון לנו, קרוב יותר להר הבית, וגם בחפירות חניון גבעתי התגלו שברי כותרת אשר אנו כבר מכירים היטב, זאת ממטבע חמשת השקלים, כלומר לפי הכותרות שאפיינו אז מבני שלטון, קריית הלאום השתרעה מכאן ועד חניון גבעתי ועד עיר דוד.

מחסני המס

אורן בידענות של בן בית ראשון מוליך אותנו מערבה בין שרידים וקירות בואכה חדר רחב ידיים בו שוחזרו כדי ענק (פיטסים) שגובהם יותר ממטר וקוטרם כ40 ס"מ, ואשר על אחד מהם חרוט עץ דקל, אולי כדי לסמן את תכולתו.

מדריכנו מתאר בחן רב את הממצא, תריסר פיטסים המונחים בצורה נגישה, כך שניתן בקלות להגיע אל כל אחד בנפרד וכנראה הכילו מוצרי חקלאות שונים, קירות עבים ורמים תוחמים את המתחם ובאמצעו עבר אי אז קיר ממנו נותר שריד קלוש, קיר אשר אולי חילק את המתחם לשניים.
על אחד הפיטסים התגלתה כתובת חלקית - "לשר האו" שאילת מזר זיהתה כשר האופים, אך יכול להיות באותה מידה גם שר האורוות או אוצר, או אולי משהו אחר, אך יש לנו רמז כי אולי פיטסים מסוימים היו שייכים לשרים כלשהם.

מגובה הקירות ניתן להסיק כי שכנה כאן קומה שניה, אולי מנהלית, ובאמצע החדר, אולי כדי שנבין את קשיי הארכיאולוגים בהבנת האתר, בניה של בית שני, מקווה טהרה אשר נחצב ישר אל תוך מתחם זה מימי בית ראשון.

כבר ניתן להסיק בוודאות רבה כי במתחם זה שכן ככל הנראה מבנה מס של אותם ימים, אשר שולם בסחורות חקלאיות ונאגר בתוך אותם פיטסים, סביב מבנה זה התנהלה פעילות פקידותית רבה ואכן בבור אשפה סמוך נתגלו עשרות טביעות חותם מימי בית ראשון, ביניהן החותמת המדהימה עליה מתנוסס שמו של חזקיהו בן אחז מלך יהודה!.

המחקר במבנה זה הסיק כי במהלך השנים נבנו בו שתי רצפות, על שניהן הונחו פיטסים באותם מקומות, וכי השתמשו בו לאורך 400 שנה!.

שער שלמה
 
אנו ממשיכים מערבה אל הקצה הדרום מזרחי של גן העופל, אל שרידים של מה שזוהה ע"י אילת מזר כשני תאי משמר בשער שמורים היטב, ואשר מעברו השני של השער נחשפו שרידי היסודות עליהם ניצבו עוד שני תאים שלא שרדו.

חוקרים רבים פיקפקו בעובדה כי מדובר בשער, וטענו כי מדובר בחדרים, אך אילת מזר במופת ארכיאולוגי חפרה בשטח הממוקם בין חדרי המשמר, ובו לפי הזיהוי אמורים היו לעבור באי העיר, וזיהתה רצפת עפר כתוש, המעידה כי עברה כאן תנועת אנשים רבה, וכך הוכיחה כי המבנה הינו שער, אך לא סתם שער, אלא שער העיר אשר בנה שלמה, ודומים לו זוהו במקומות שונים בארץ.

שער זה גם סמוך למבנה המס אשר בו ביקרנו, מטעמים מובנים, אך עדיין ישנה תעלומה, מדוע שער זה מוביל דרומה (דרום-מזרח) לכיוון נחל קדרון התלול ולא לכיוון צפון מערב הנוח יותר?

לכך מעלה מדריכנו מספר תשובות, אולי זהו שער אחורי שנועד לכניסת תשלומי מס, ושער נוסף היה קיים במקום אחר,
או אולי כאן קמה העיר שבנה שלמה, ובינה לעיר דוד תקופה מסוימת היה שטח ריק של כמאה מטרים, וכאן שכן שער נח למעבר בין שני חלקי העיר,
ואולי באמת הגיעה התנועה לעיר בימי בית ראשון מכיוון נחל קדרון התלול יחסית בגישה אל גבעת העופל, אך נוח מאוד לתנועה צפון-דרום.

עוד מימצא חשוב שהתגלה כאן, ממש עמוק צמוד לסלע האם, לוח זעיר בכתב יתדות המזוהה כשייך לעיר הכנענית ומקורו במאה ה14 לפנה"ס. באופן מפתיע בירושלים אין ולו ממצא נוסף מירושלים מתקופה זו, למרות שהיא מוזכרת במכתבי אל-עמארנה ובמקרא וכנראה היתה עיר שוקקת.

תם סיורנו, בו הלכנו בעקבות ענקי בית ראשון, דוד המלך, ובנו שלמה,

ובעקבות ענקית הארכיאולוגיה של ימינו, ד"ר אילת מזר.


תודות:

למורה הדרך וחוקר ירושלים אורן ספיר על הובלה מלאת חן, הומור, וידע בעקבות ימי בית ראשון וממצאיה המדהימים של אילת מזר,

לארכיאולוג דר' אסף אברהם ממצפה המשואות שיזם את האירוע ודאג לחבר את משפחת מזר לסיור,

לעמית אררט על פרויקט הענקים 'עמיתים לטיולים' המוביל אותנו אל חזית הידע המדעי,

לעידו מאושר המארגן והמתפעל סיורים מופתיים ומלאי עניין,

לאנשי הגן הלאומי עיר דוד ותיירות הרובע על האירוח הנדיב בחפץ לב,

ולעמיתים שבאו לכבד ללמוד ולהוקיר את פועלה של אילת מזר.

 

תמונות באדיבות ירון בוצר:

https://photos.app.goo.gl/W6yeV6pPHyx5GTAT8

בעמיתות,

ירון בוצר 054-4538158 botze...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND