סיכום => (28.2.25) 'עמיתים לטיולים' מורשת קרב חיצי הצפון

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' מורשת קרב - חיצי הצפון

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת תרומה - שבת שקלים, ל' שבט תשפ"ה (28.2.25)
בהדרכת: מורה הדרך ולוחם בגדוד המילואים 8207 חטיבת אלון 228 הנח"ל הצפונית - חגי שטרן

כתיבה וצילום: ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/XbLT3ftGjQB4niXM6

יותר מ90 שנה ניצב פסל האריה השואג מעל אתר קבורתם של שמונת גיבורי קרב תל חי, צופה אל החרמון ואל עמק החולה ושואג את שאגתו האילמת.

מזה יותר ממאה שנים, לוחמינו העזים כאריות משמיעים את שאגתם האדירה מול אויבינו המנסים לכלותינו, מגינים בגופם ונחישותם על ארצנו, וממשיכים בשרשרת הפלדה הארוכה של עוז וגבורה.

האירוע האחרון בשרשרת זו של הגנה על המולדת היה מבצע חיצי הצפון אשר נועד להסיר את איום החיזבאללה מעל יישובי קו העימות, להשיב את הביטחון והשלווה לאזור יפה זה, ולאפשר לתושבים לשוב לביתם לאחר שנאלצו לעזוב תחת מעשי האיבה האכזריים וחסרי התקדים אותם יזם האויב מצפון.

כדי להוקיר ולהודות לחיילינו יצאנו למסע אל גבול הצפון בעקבות לוחמי גדוד 8207 של חטיבת מילואים אלון.

מורה הדרך ולוחם החטיבה חגי שטרן מקבל אותנו אל מול אותו פסל היסטורי של האריה השואג שהוצב כאן 15 שנה לאחר הקרב על תל חי בשנת 1934. פסל גיר לבן בוהק המפנה שאגתו הנצחית אל מול החרמון המושלג, ומזכיר את גבורת הדורות שראשיתה בלוחמי תל חי, ועד לוחמי מבצע חיצי הצפון.

בית העלמין תל חי

מדריכנו מכנס אותנו אל מול קברי שמונת נופלי הקרב על תל חי, ופותח באומרו כי לאחר שנה של מוראות המלחמה אותה עברה הארץ, באופן סמלי באותו תאריך לועזי יצאו לוחמי הנח"ל של חטיבת אלון, יחד עם שאר חטיבות צה"ל מלאות העוז להסיר את האיום מעל גבול הצפון, והיום מדריכנו יחלוק עימנו באופן בלתי אמצעי את סיפורם, גבורתם והקרבתם.

אנו נמצאים באצבע הגליל, צורה אותה יצר הגבול המדיני בצפון הגליל, והמזכירה אצבע השלוחה צפונה.

כדי להבין כיצד נוצר גבול זה נשוב אל שיאה של מלחמת העולם הראשונה, בה מארס סייקס הבריטי וז'ורז' פיקו הצרפתי מחלקים ביניהם את אזורי המזרח התיכון אם וכאשר יכבשו על ידי בעלות הברית.

השניים נפגשו בשנת 1916 בארמונות אירופה המהודרים, חלקו קרואסון חם וכוס וויסקי, ועת עשן הסיגרים התרומם אל על סימנו בקווים ישרים וגסים את השטחים אותם יחלקו ביניהם המעצמות.

הסכם סייקס פיקו היה עם תבוסת האימפריה העות'מאנית בסיס לחלוקת מרחבי המזרח התיכון בין בריטניה וצרפת, אך הקווים הגסים בהם שורטט על המפה לא בהכרח התאימו לטופוגרפיה של השטח, ולתפרוסת היישובים והלאומים השונים.

בשנת 1920 הגנרלים ניוקומב הבריטי ופולה הצרפתי הקימו ועדה אשר שרטטה קו גבול חדש בין המעצמות אשר התחשב בדרישת הבריטים לשליטה על מקורות המים, וכן בבעלות הלאומים השונים על אדמות. 

ועדה זו כמובן כילתה כמויות נכבדות של קרואסונים, כוסות וויסקי, וסיגרים, ולבסוף לאחר מספר שנים שרטטה קו גבול מוסכם אשר התחשב בין השאר בארבעה יישובים יהודים קטנים (מטולה, חמרה, כפר גלעדי ותל חי) ויצר לאורכם את מתאר הגבול שקיבל לימים את השם אצבע הגליל.

לבטח אותם נכבדים ארופים לא העלו בדעתם כי קו הגבול אותו סימנו כדי לחלוק ביניהם את שטחי האימפריה העות'מאנית יהיה לימים קו הגבול המדיני בין ישראל ללבנון, אשר למרות תהפוכות ומלחמות קיים עד ימינו.

אנו נמצאים בתל חי, ב1920 יישוב זעיר ומבודד שנאחז באדמות הגליל במטרה מוצהרת לגאול את אדמת אבותינו.

אותה עת לאומנים סורים עוסקים במרד נגד הצבא הצרפתי אשר שלט באזור סוריה של היום.

שבטים בדואים שנמנו על המורדים שולחים מאות לוחמים לתל חי בחיפוש אחר כוחות צרפתים ומבקשים להיכנס אל החווה המבוצרת כדי לוודא שחיילים צרפתים לא מצאו בה מקלט.

המצב המתוח מדרדר במהירות ובקרב שפורץ נופלים שמונה ממגיני תל חי, ביניהם יוסף טרומפלדור.

מילותיו האחרונות של טרומפלדור (בשינוי קל) יציתו השראה בתנועה הציונית, ובדורות של לוחמים - "טוב למות בעד ארצנו".

אנדרטת הצנחנים בתל חי

גבול הצפון זכה עם השנים לשם המביע את המתחולל סביבו - קו העימות.

אויבנו ניצלו את חוסר היציבות של לבנון וניסו שוב ושוב לפגוע במדינת ישראל וביישובי הגליל.

אנו פוסעים אל הכניסה העורפית לבית העלמין של תל חי, שם ניצבת אנדרטה המורכבת משלושה לוחות שיש המנציחים את האירוע הקשה שהתחולל כאן במהלך מלחמת לבנון השניה.

למרגלות האנדרטה ניצב דומם ראש רקטה, ולצד האנדרטה הנצחה פרטית בה בולטים הכאב והאהבה שחיפשו פורקן ודרך אל הנופלים.

בקיץ 2006 ארגון הטרור חיזבאללה מציב מארב לסיור צהלי, הורג שלושה לוחמי צה"ל וחוטף שניים.

מיד פורצת מלחמה עזה, בה מומטרים על יישובי הצפון מאות רקטות, וצה"ל נכנס ופועל בדרום לבנון על מנת להסיר את האיום הכבד מעל יישובי הצפון.

במהלך המלחמה החטיבה הצפונית של הצנחנים נמצאת כאן סמוך לבית העלמין בשטח כינוס, ורקטה אשר פוגעת באזור הכינוס גובה את חייהם של 12 לוחמי צנחנים.

מלחמת לבנון השניה מסתיימת בהפסקת אש שלאחריה שב צה"ל אל אותו גבול היסטורי ששרטטו ניוקומב ופולה.

השקט שב אל גבול הצפון, אך מסתבר כי מדובר באשליה.

מצפון לגבול ארגון הטרור חיזבאללה עוסק בהתעצמות מהירה, ומכשיר חטיבת קומנדו מאומנת ומצוידת היטב בשם חטיבת רדואן. תפקידה של חטיבה זו היא לפלוש אל הגליל ולכבוש אותו.

ארגון הטרור השיעי אוגר נשק רב בכפרים הלבנוניים הסמוכים לגבול, מבצר את השטח הבנוי ומתכונן במשך שנים ארוכות לבצע את זממו.

עם פריצת מלחמת חרבות ברזל החמאס מבצע תוכנית דומה ושטנית בחבל עזה, ועולה חשש כבד כי החיזבאללה יבצע גם הוא את תוכניתו האיומה.

חטיבות צה"ל התאמנו במשך שנים להגן על גבולות המדינה, וכדי לעקוב אחר מלחמת המגן בה היה שותף גדוד מילואים 8207 ניסע אל מצפה בניה הסמוך למשגב עם, וצופה אל עמק החולה ואל דרום לבנון .

מצפה בניה

אני חייב לציין כי הצפון כולו כעת בשיא עונת הפריחה ולמרות השנה הקשה אשר עברה על התושבים האזור יפהפה. מעל עמק החולה בולט ראשו הלבן של החרמון, ובמקומות בהם ביקרנו לא ראיתי הרס ניכר, מלבד עדות לשריפות יער נרחבות שהותירו עצים מפוחמים.

העליה אל רכס רמים ואל משגב עם נוחה, הנוף מעתיר מיופיו, ובמהרה אנו מגיעים לגובה של כמעט 750 מטר אל מצפה בניה הצופה אל כתר החרמון הלבן הנמצא מעברו המזרחי של העמק ונדמה כאילו הוא עין בעין מולנו, מגובה רב אל המשבצות החקלאיות הפורות של עמק החולה, ואל בתי היישובים בעלי הגגות האדומים מטה בעמק.

ברור כי מטה בעמק בתים רבים ספגו הרס, אך צריך להודות ולהוקיר את חיילי צה"ל אשר הגנו בחירוף נפש על הגבול וממבט הציפור נראים יישובי הצפון יפהפיים כתמיד.

לעומת זאת מבט אל צידו הלבנוני של הגבול מגלה הרס רב אותו הביא חיזבאללה על לבנון, אזורים נרחבים הסמוכים לגבול חשופים לחלוטין ללא שיח או עץ ונראים כמו תלים ארכיאולוגים בהם לא נותרה אבן על אבן. יש לציין כי עמוק יותר מצפון לגבול ובפריפריה של הכפרים ניתן לראות כי ישנם עדיין ריכוזי בתים רבים העומדים על תילם.

מצפה בניה נקרא על שמו של רס"ן בניה ריין אשר עם פרוץ מלחמת לבנון השניה לקח יוזמה, וכח שריון מאולתר אשר הקים עסק בתעוזה רבה בחילוץ לוחמים תחת אש כבדה, ובהעברת אספקה נחוצה ללוחמים בשטח.

כח בניה הציל חיים רבים, אך ספג פגיעת טיל נ"ט במהלך הקרבות בהם נפלו בניה ריין וצוות הטנק עליו פיקד.

מדריכנו פורש את הנוף סביב לפרטיו. 

ממזרח לנו רמת הגולן והחרמון - הישראלי כולו. בעמק תחתינו כפר יובל ומעיין ברוך הסמוכים לאתר תל חי בו התחלנו את סיורנו, מצפון להם גבעה ועליה רחובות ארוכים ויפים של בתי מידות בעלי גגות אדומים היא המושבה מטולה.

מצפון למטולה מעבר לקו הגבול נמצאים שרידי הכפר אל-חיאם.

מצפון לנו ממש נושקים לגבול עיי חורבות שהיו הכפר אל-עדייסה, ומעט מצפון לאל עדייסה נושקות למטולה ממערבה חורבות כפר כילא.

יש לציין כי כפרים אלו יושבים ממש על גדר הגבול, ונמצאים במרחק הליכה של דקות ממטולה ומשגב עם.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל צה"ל נערך באופן מיידי כדי לבלום מתקפה הצפויה מצידו של החיזבאללה.

חטיבת הנח"ל הצפונית (חטיבת אלון) שעל לוחמיה נמנה מדריכנו נערכת גם היא כמובן על גבול הצפון.

לקוראים אשר אינם בקיאים במונחים צבאיים, מסגרות צבאיות באופן כללי מתחלקות כך: בחטיבה ישנם ארבעה גדודים, בגדוד ארבע פלוגות, ובפלוגה שלוש מחלקות.

חטיבת אלון הינה חטיבת מילואים, וכולם התיצבו עם פרוץ המלחמה כדי להגן על המולדת.

כמו רבים מאזרחי ישראל גם ללוחמי החטיבה ישנו מקצוע אזרחי, ומקצוע צבאי המלווה אותם בקווים מקבילים במהלך חייהם.

מדריכנו חגי שטרן הינו מורה דרך במקצועו האזרחי, ואילו בצבא משרת כלוחם בתפקיד קשר מפקד פלוגה (מ"פ).

תפקידו של הקשר הפלוגתי הוא להאזין למידע המופץ ברשתות קשר שונות ולעדכן את מפקד הפלוגה, כמו גם להעביר את פקודותיו של המ"פ.

עם גיוס גדוד מילואים 8207 שעל לוחמיו נמנה חגי, הוא מוצב בעמק החולה כחלק מתפיסת הגנת עומק של צה"ל שנועדה לתת ביטחון מירבי ולהגן על יישובי הצפון.

במהלך הזמן הארוך בו הגן הגדוד על יישובי הצפון לוחמי הגדוד הגנו גם על המושבה מטולה, וחגי חולק עימנו את שגרת הלחימה אותה חווה.

כאשר הגדוד עלה למטולה תושבי המושבה כבר פונו, ורק חברי כיתת הכוננות החמושים נותרו כדי לעבות ולעזור בהגנת היישוב.

מטולה נמוכה יחסית לכפרים הצופים עליה מגבול הלבנון, ולכן המושבה טווחה באופן מתמיד על ידי כלי נשק רבים, ביניהם טילי נ"ט.

טילי הנ"ט במקורם פותחו על מנת לפגוע בכלים משוריינים והם מסוגלים לשאת מטען חומר נפץ למרחק של מספר קילומטרים תחת הנחיה מרחוק המאפשרת פגיעה מדויקת.

טילים אלו למרות שפותחו לשימוש נגד כלים משוריינים משמשים עקב יכולתם לפגוע בצורה מדויקת וממרחק רב את ארגוני הטרור כדי לפגוע במטרות אזרחיות ובלוחמים.

השהייה תחת טיווח מתמיד במטולה מחייבת את הלוחמים להיות בדריכות תמידית, לשהות במחסות, וכל חציית רחוב הופכת למטלה מסוכנת המצריכה ריצה מהירה ושיקול דעת זהיר.

השהיה במטולה מתארכת מאוד, כאשר כל העת היישוב נמצא תחת הפצצות ואש טילים. כמו כן חוסר הידיעה כמה זמן תמשך השהות וההמתנה ליציאה לקרב בלבנון מעיקה על הלוחמים ומותחת את עצביהם.

כדי לשמור את החיילים דרוכים צה"ל מדי פעם מחליף משימות בין הגדודים, וגדוד 8207 יוצא להגן על מרחב כפר יובל.

טיל אשר פוגע בבית משפחת איילון גובה את חיי אם המשפחה ובנה, ופוצע את אב המשפחה. לוחמי הפלוגה בה משרת חגי, כמובן נזעקים למאמצי החילוץ והטיפול בנפגעים, ובפעם הראשונה במלחמה זו חווים מפגש קשה עם מוות ופציעה.

חגי מתמקד שעה ארוכה בגיבורות האמיתיות של מלחמה זו, הנשים אשר נותרו בבית לבדן חודשים ארוכים, תוך התמודדות עם גידול הילדים, הפעלת העסק המשפחתי, ודאגה אין סופית לאב המשפחה שנמצא בחזית.

אנו למדים על שגרתם של הלוחמים אשר במהלך התעסוקה המבצעית נדרשים גם לצאת לתרגיל גדודי. חגי מתאר בשפה ציורית את קשיי התרגיל הכוללים נשיאת משקלים גדולים של עשרות קילוגרמים (כאלו אשר אנו בדרך כלל מזמינים משלוח כדי להביא הביתה...)

לאורך עשרות קילומטרים של דרכים לא דרכים בשטח. 

התרגיל כמובן הינו בשטח והלוחמים נאבקים עם קור מקפיא, וגשם הממטיר על ראשיהם ללא הרף.

בתרגיל קרבי בדרך כלל עורכים אימון על יבש בו לא יורים בכלי הנשק אלא מבינים את הפעולות הנדרשות, ולאחריו תרגיל רטוב בו יורים. עקב ערפל כבד וגשם בזמן התרגיל הגדודי עלה חשש לפגיעה בחיילים עקב ראות לקויה ולכן בוצע רק תרגיל יבש, אך החיילים היו רטובים כל הזמן...

למרות התנאים הקשים מפקד הפלוגה לירון, והמג"ד יובל דגן הוכיחו מנהיגות והשראה והלוחמים הולכים אחריהם ללא היסוס וממצים את האימון עד תומו.

לאחר שחלק עימנו את הווי הלוחמים בעת ההגנה אנו ממשיכים לעקוב אחרי לוחמי הנח"ל במילואים בעת ההתקפה שהסירה את האיום מעל יישובי הצפון, ולשם כך אנו נוסעים אל קיבוץ יפתח.

קיבוץ יפתח - הקרב על בליידה

את דרכנו אל יפתח מלוות שקדיות בפריחה לבנה משגעת, וכליל החורש התורם את פריחתו הוורודה ליופיו של חבל ארץ זה.

מסתבר כי הגענו אל שער היישוב ביום היסטורי בו זכו תושביו המפונים לשוב אל בתיהם, ובשער היישוב ממתינה קבלת פנים חגיגית של שירים, נגינה וריקודים, ואנ מצטרפים לדקות מספר לשמחת השיבה הביתה של תושבי יפתח.

אנו נוסעים אל הגדר התוחמת את היישוב מצידו המערבי וצופים אל הרכס השולט על יפתח ועליו ממוקם הכפר בליידה, במרחק לא רב מגדר הקיבוץ.

רובו של הכפר נמצא בעמק מעבר לרכס שאינו נראה מכאן, ואילו בתיו המזרחיים של בליידה ממוקמים ושולטים על הרכס אשר מעל יפתח.

בתווך נמצא עמק קטן ומלבב, אשר שורת ברושים חוצה אותו לאורכו ומסמנת למעשה את קו הגבול המדיני הנראה כל כך שליו.

תושבת יפתח, מאיה מאיר מצטרפת אלינו וחולקת עימנו את סערת השנה האחרונה.

מאיה מתארת את שגרת החיים השלווים כאן לפני המלחמה, את ריצות הבוקר לבד ללא חשש לאורך קו הברושים היפה, שגרת קהילה שלווה בלב רכס רמים המרהיב , ואת הסיפורים משנות החמישים על קשרי מסחר וחברה עם בליידה הסמוכה.

לפני מספר שנים החל לקנן החשש בעקבות שמיעת קולות חפירה חוזרים ונשנים, אך למרות בדיקות של אנשי כוחות הביטחון לא נמצאו מנהרות חודרות מכיוון לבנון. והאיום המשיך לקנן תחת פני השטח.

מאיה מתארת כי כמו בבתים רבים בישראל עם פריצת מלחמת חרבות ברזל גויסו ילדיה למילואים, ולהבדיל מרב תושבי המדינה אותה הקפיצו ממקום העבודה על מנת לפנות את הבית...

במשך יותר משנה התארחו תושבי יפתח ביישובי עמק החולה, ושבו לכאן רק בימים האחרונים.

מאיה מתארת כיצד התגנבו מדי מספר שבועות לבית כדי לבדוק שהכל כשורה לוודא שמערכות המים והחשמל סגורות, ואין חדירת מי גשמים.

בתים אחרים אשר עמדו נטושים יותר משנה ספגו נזקים כבדים מחולדות ומזיקים אחרים, כמו גם מפיצוץ צנרת מים, חדירת גשם ושאר מרעין בישין.

למרות כל זאת בדרך נס לא טווח יפתח, והם לא ספגו כאן הפצצות. 

מוראות המלחמה הגיעו אל היישוב רק בעקבות שריפה גדולה שפרצה בעקבות הפצצה במטעי היישוב, כילתה 500 דונמים, ונבלמה במאמצי כיבוי עיקשים על קו הבתים.

כמו רבים אחרים בארץ, הבינו גם כאן כי על הקהילה לסמוך בראש ובראשונה על עצמה, ותושבי היישוב מתארגנים להגנה עצמית באם תידרש.

חגי משיב את מבטו המופנה אל בתי בליידה גבוה על הרכס, ושב אל שירות המילואים הארוך של 200 ימים ממנו השתחררו בסוף החורף אשתקד.

בקיץ מגויסת החטיבה שוב, ובסוף ספטמבר נערכים לצאת ולהסיר את איום החיזבאללה מעל יישובינו. הגדוד של חגי נערך לטהר את בליידה.

חגי חולק עימנו דרך מכשיר שמע נאום מעורר השראה של המג"ד, יובל דגן, חקלאי במקצועו האזרחי, אדם שורשי ומנהיג אמיתי.

המג"ד מדבר על חשיבות משימת חיצי הצפון בראי הדורות, והצורך הדוחק לפעול למען המדינה ועמנו. בליידה נמצאת ממש על הגדר של יפתח, ונשק רב נאסף שם במטרה לפגוע במרקם החיים העדין ולהחריב את הגליל.

על הלוחמים מוטלת המשימה לשנות את המציאות לטובה ולהשיב את הביטחון לגליל.

מדריכנו מתאר את המסע הלילי המפרך בו עם חגור מלא ומשקל רב איגפו במסע ארוך דרך ואדיות נסתרים את הרכס כדי להגיע אל בליידה מכיוון לא צפוי.

חגי מתאר כיצד הגיעו בזהירות אל בליידה, הסתערו... ו... גילו כי הכפר ריק מתושבים, ומחבלים.

או לפחות כך נראה במבט ראשון ...

מסתבר כי החיזבאללה השתמש כמעט בכל בית אזרחי, צבר תחמושת רבה בבתים, ביצר אותם וחפר פירים ומחסות תחת ובין המבנים. אם נשתמש בשפה ציורית - בקומה שניה חדרי ילדים עם ציורים תמימים, במקלחת רקטה, במזווה ארגז רימוני רסס, ובחצר פיר המוביל לבונקר מבוצר.

הכפר התמים של וילות יפות הבנויות על מגרשים נרחבים התגלה למעשה כמתחם צבאי מבוצר היטב.

היה צורך לטהר את הכפר בזהירות ובנחישות, ולהפיל את הבתים כדי להשמיד את המתחמים הממולכדים והמבוצרים הנמצאים תחתם.

הגדוד טיהר בית אחר בית לפי הספר, תוך שימוש באש ומודיעין לפני הכניסה לבתים, וטיהור תוך חיפוי הדדי. במהלך הטיהור נאסף חומר מודיעיני חשוב, נשק שלל רב, והושמדו מתחמים מבוצרים עצומים.

למרות שנראה לאחר טיהור בתים רבים כי הכפר ריק, לאחר טיהור של קבוצת בתים נוספת, וחציית כרם זיתים סמוך - לפתע סופגים הלוחמים אש עזה, ומכל עבר נשמעים פיצוצים ומורגש הדף מלא רסיסים.

לאחר בירור ברשת הקשר התחוור כי אלו לא כוחות צה"ל היורים על הכח בטעות, וכי בכרם הזיתים נתקל הכח במארב אויב מתוחכם.

כח הלוחמים משיב אש, והמג"ד מזניק סיוע אווירי של מסוק ומטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט).

הכח האווירי מסייע באיתור מיקום המחבלים, וכדי לא להסתכן בפגיעה בלוחמים ממילכודים בכרם הזיתים, אש נפתחת מהאוויר על המחבלים ומחסלת שלושה מהם.

תוך כדי חילופי האש מפונים לאחור ומחולצים שמונה פצועים, אחד מהם במצב קשה.

גיחה אווירית נוספת משמידה חוליה של ארבע מחבלים שהסתתרה בקרבת מקום, והקרב מסתיים בניצחון כוחותינו.

חגי מדגיש את הנחישות וההקרבה של חבריו לנשק, בן דוראני המקלען אשר קרע את רצועות הברך סירב להתפנות ושב ללחימה כשהוא כואב ופצוע, והמשיך להילחם עד תום מבצע חיצי צפון.

אור אזולאי (ביז'ו) אשר התגייס למרות בעיות גב קשות, ממשיך להילחם ואף מפנה על גבו פצועים מזירת ההיתקלות.

לאחר סריקה של הבתים מסתבר כי לא רק נשק רב אוחסן בבתים, אלא גם ציוד אישי איכותי מאוד עם שמות מחבלי הקומנדו אשר התעתדו להשתמש בו כדי לפלוש לגליל ולטבוח באזרחי מדינת ישראל השלווים.

חגי מתאר אירוע נוסף אשר נחרט בזכרונו, וגם בזיכרון המשותף של כולנו.

במהלך טיהור אחד הבתים נחשף פיר המוביל אל מתחם מבוצר תחת הקרקע.

האינסטינקט הראשון של הלוחמים היה להרוס את הבית ולקבור תחתיו את המתחם המבוצר המסוכן, אך מידע שהגיע הצביע כי בפיר מסתתר מחבל שהוא יעד מודיעיני.

המחבל קיבל בכריזה הצעה שאין לסרב לה, ואכן לא סרב.

זה היה השבוי הראשון של חיזבאללה, שתמונת מעצרו כיכבה במשדרי החדשות, ובוצעה על ידי לוחמי גדוד 8207 !

לשאלת העמיתים מדוע היה על לוחמים להיכנס ללבנון כאשר ניתן להרוס את הבתים מהאוויר משיב חגי כי בדרך כלל הפצצה מהאוויר הורסת את החלקים הרכים של מבנה, אך אינה גורמת לו לקרוס, ולעיתים קרובות הבונקרים תחת המבנה והמחבלים אשר בהם אינם נפגעים.

כמו כן, דרושים לוחמים בשטח על מנת לאסוף מידע מודיעיני חשוב ומציל חיים.

חגי מתאר כיצד במהלך השהות בבליידה צפה מלמעלה אל היישוב יפתח הנמצא למרגלותיו ונשלט היטב מקן הטרור של חיזבאללה, וכיצד הדהדה בראשו האימרה אשר התקבעה לאחר שחרור רמת הגולן במלחמת ששת הימים - "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים".

מלכיה - הקרב על עיתרון

נופי רכס רמים הדרמטיים, מרבדי פריחה צהובים, ראש החרמון הלבן השולט על הנוף ושמיים כחולים מלווים את דרכנו אל מלכיה, ובדרכי עפר אל רכס הצופה מערבה לכפר עיתרון.

הכפר עיתרון מתפרס על רכס גבוה השולט על מלכיה ממערבה ועל אביבים מצפון.

עיתרון כפר גדול הרבה יותר מבליידה, וככל הנראה תושביו עשירים יותר שכן הוילות שלהם רחבות ידיים ומהוות אתגר גדול יותר לטיהור על ידי חיילי הרגלים.

גדוד המילואים 8207 מגיע לקרב על עיתרון לאחר לחימה מתישה, אך עם מוטיבציה ונחישות גבוהים אשר לאחר נאום המג"ד הכריזמטי לפני היציאה לפעולה רק הולכות ומתגברות.

צה"ל הוא צבא בעל יוזמה גבוהה וכושר אלתור, ובשנים האחרונות על מנת להתמודד עם הלוחמה בשטח בנוי סיגל לעצמו שימוש בבולדוזורים ענקיים המחריבים את ביצורי האויב. כדי לנטרל מנהרות ובונקרים תת קרקעיים נעשה שימוש במכליות ומשאבות היכולות להזרים חומר נפץ נוזלי אל תוך ביצורי האויב ולפוצץ אותם בקלות יחסית.

הכח אשר הגיע לעיתרון לאחר יותר משנה של לחימה היה מלווה במעט כלים הנדסיים, אשר חלקם כבר היו תקולים ועם בעיות מכניות לאחר הלחימה הארוכה.

כמו בליידה ההסתערות על עיתרון מגלה כפר ריק לכאורה, וכמו בבליידה כמויות אדירות של נשק, תחמושת וביצורים המשולבים בוילות מפוארות.

לאחר שבוע של טיהור סיזיפי של כמות מבנים עצומה, והשגת שליטה על רב מרכז הכפר הצפוף, בשבת שאחרי שמחת תורה יוצא הכח לטהר מבנים חשודים נוספים בקסבה של עיתרון.

למרות מקצועיות הכח, כאן כל אשר יכל להשתבש אכן השתבש.

פלוגת חוד יוצאת לנטרל קו מבנים, ולפתע מוצפת רשת הקשר בבקשות עזרה מהחובשים הקרביים.

בירור של האירוע מגלה כי שני מחבלים בני עוולה ארבו לכח בחדר השירותים של אחד המבנים, ופתחו באש תופת ממנה נהרגו ארבעה לוחמים, בהם שדרת הפיקוד של הפלוגה.

נאור לוי, מפקד מחלקה תופס ללא שהות את הפיקוד על הכח כולו, ומנהל את מבצע חילוץ הפצועים, תחת חיפוי של אש מלוחמים אשר תפסו עמדות. חלק מהלוחמים פצועים וממשיכים להילחם, ביניהם אחד אשר ידו נפגעה קשה והוא תומך את הנשק אל מול קיר על מנת לחפות ולאפשר את החילוץ.

הלחימה המודרנית דורשת מהלוחמים הפעלה של נשקים רבים ומתוחכמים, וגם כאן רחפן הסורק את הזירה מאתר את מיקום המחבלים, מוודא כי אחד מהם חוסל, ועוזר במודיעין מדויק במאמץ לאיתור וחילוץ הפצועים.

מכיוון שלא כל הנעדרים חולצו הוכרז נוהל חטיפה ברשתות הקשר וכוחות רבים נזעקים לקרב.

היות שישנם נעדרים שלא חולצו במבנה (ואולי פצועים אשר עדיין בחיים) לא ניתן להרוס אותו על ראש המחבל, ורחפן נוסף עולה לאוויר מנחה את הכוחות אשר ירו לעברו מספר טילים.

הרחפן מעביר תמונות של המחבל כרות הרגליים והמדמם הנראה כמת, וכח נוסף מתחיל בטיהור המבנה ובחילוץ בגופות.

הקצין עמית חיות נכנס לבית כדי לחלץ את הנעדרים, מגיע אל המחבל, אך מסתבר כי הוא עדיין בחיים ועמית נופל מירי אחרון שביצע מחבל זה.

ירי רב מופעל לכיוון אותו מחבל ארור, על ידי לוחם היורה דרך סדק בקיר, ועל ידי לוחם נוסף המטפס על קיר ויורה אליו מלמעלה, הפעם מחסלים אותו סופית.

מאמצי חילוץ הגופות מבין ההריסות נמשכים אל תוך הלילה, ומתברר כי בקרב זה נפלו שישה לוחמים.

התחושות קשות, אך שוב מתבטאת כאן מנהיגותו של מפקד הגדוד הנוסך נחישות ומדגיש את הצורך לצאת מעיתרון כמנצחים.

ואכן לוחמי הנח"ל במילואים חוזרים לפעילות, וממשיכים לטהר את מרחב עיתרון העצום עד להסרת האיום הקשה הנשקף ממנו על גבול הצפון.

לאחר הקרב על עיתרון שם לב חגי כי הבטונדות אשר הוצבו לפני יותר משנה סמוך לצומת מצודת כ"ח כהגנה מפני צליפות וטילים הוסרו, וברור כי שב השקט והביטחון אל יישובי הצפון, בזכות נחישות לוחמינו.

בקרב הקשה בעיתרון נפלו שישה לוחמים.

הרב הגדודי אבי גולדברג אשר למרות שעיקר תפקידו הינו עורפי התעקש להתנדב ולצאת בראש הכח,

עוזר הרב גיא שבתאי אשר יצא בנחישות עם חוליית החוד,

עמית חיות אשר יצא בראש מאמצי החילוץ מילותיו האחרונות היו - אני הולך ראשון!

אליאב אביטבול אשר תרם כליה ולמרות זאת התנדב והתגייס, 

שאול מויאל, בן 47 ואב לעשרה אשר התנדב ויצא ללחימה,

וגלעד אלמליח, אב לחמישה אשר חבריו מספרים כי תמיד עסק בלימוד תורה, ותמיד היה עימו ספר פתוח.

יהי זכרם ברוך.

תודות:

תודה והצדעה ללוחמי צבא הגנה לישראל ובתוכם לוחמי המילואים מגדוד 8207 חטיבת אלון 228 הנח"ל הצפונית, המגינים כאריות על עמנו ומאפשרים בגופם את קיום מדינת ישראל.

לחגי שטרן על סיור חשוב, מרגש ומחבר כל כך אל גבורת לוחמינו,

לעמית אררט ועידו מאושר על שאפשרו סיור חשוב זה,

ולעמיתים הרבים שבאו לכבד וללכת בעקבות גיבורים.

סבא-עמית אררט 052-7-90.60.90
'עמיתים לטיולים' =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

*נשלח מהסלולרי