סיכום => (12.11.21) 'עמיתים לטיולים' טיול עומק אל ואדי סמיה

[עידו מאושר‎]

סיכום=> 'עמיתים לטיולים' טיול עומק אל ואדי סמיה 

התקיים ביום שישי ח' כסליו (12.11.21)

בהובלת: ד"ר אהרון טבגר.

ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה (בראשית, י"ג: י"ז)

אחד האתרים להם שמורה פינה חמה בלבנו, ציבור אנשי ידיעת הארץ, הוא הר בעל חצור אשר יש רבים הסבורים כי הוא המקום בו ציווה בורא עולם את אברהם אבינו להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה וציווה לו ולנו את הארץ.

והיום אנו מהדרים באהבת הארץ במסלול רוחב נדיר, מעפרה, ראשון היישובים בשומרון המתחדש דרך הר בעל חצור ולאורך תוואי ואדי סמיה המוביל אל דרך אלון המקשרת בין יישובי הבקעה.

עמונה

את סיורנו אנו פותחים בתפילת שחרית בפאתי היישוב שהוחרב עמונה, אל מול הבקעה בה משתרעת העיר היפה עפרה ופסגות ההרים התנ"כיים המקיפים אותה.

הבוקר הקפוא מזכיר כי למרות שהגשם בושש לבוא אנו בעונת החורף ואף בגובה של כמעט 900 מטר, אך החוויה של התפילה מול נופי ארץ התנ"ך בהחלט מחממת את הלב ואת הנשמה.

לאחר התפילה ותדריך קצר אנו יוצאים בעקבות מדריכנו, הארכיאולוג הנהדר ד"ר אהרון טבגר צפונה לאורך קו הרכס אל שומרה תמירה (מבנה חקלאי שנועד לאחסון יבול ולשמירה על המטעים) השולטת על קו הרכס, בה תופס מדריכנו את ראש המבנה כדי להרחיב דעתנו ממקום נישא.

אהרון אומר כי היום אין צורך במפה, ספר התנ"ך ינווט את דרכנו. נטפס אל הר בעל חצור המשקיף אל הארץ ממרום גובהו 1016 מטר. על הר זה יש סבורים הובטחה לאברהם אבינו הארץ, נפרע אבשלום מאחיו אמנון, ושם נפל יהודה המכבי בקרב אלעשה. 

נקיף את ההר מצפון אל ואדי סמיה ונרד עם הואדי אל מערת הנמרים וחורבת מרג'מה, אתר מרשים מקופת בית ראשון ונתהה על קנקנו.

מדרומנו שוכנת עמונה, יישוב משגשג בן עשרים שנה אשר הוחרב לפני מספר שנים, ורק שלט הכניסה וכרם מניב נותרו להעיד על היישוב היפה שהפריח את הר הטרשים הזה.

ממערב לנו בית אל המשמרת את שמה של בית אל המקראית, והדרכים בהן אנו פוסעים עוברות על הגבול בין שבט אפריים ובנימין, בין ממלכת יהודה וישראל, ובמחוז גופנא של בית שני.

באזור זה ישנו ריכוז מרשים של קברי פיר המתוארכים לתקופה של לפני ארבעת אלפי שנים, קברים בהם נחצב פיר בן מספר מטרים בסלע הגיר המוביל אל חדר קבורה תת קרקעי חצוב. למרבה ההפתעה מלבד הקברים לא נחשף באזור יישוב מאותה תקופה, ואולי מדובר באוכלוסיה נוודית אשר מאוהליה לא נותר דבר אך קבריה החצובים בסלע נותרו כעדות אילמת לאנשי קדם אלו, או שמא חפירות עתידיות יחשפו עיר שכזאת וישפכו אור על טבעם של חוצבי קברי הפיר המסקרנים.

הר בעל חצור

אנו ממשיכים צפונה לכיוון הר בעל חצור אשר שתי פסגותיו שולטות היטב על האזור. על הפסגה המזרחית שוכן מתקן בקרה צבאי והיא סגורה בפני מטיילים, ואנו פונים אל תאומתה, המערבית.

ההליכה נוחה יחסית, ריח קורנית מנעים את הליכתנו לאורך הרכס, ונופים פראיים מרחיבים את צעדינו ורוחנו.

העליה אל פסגת ההר המערבית תלולה, אך קור הבוקר פועל הפעם לטובתנו ואנו מגיעים בנוחות ובלי להגיר זיעה אל פסגת ההר הצופה אל השומרון, ירושלים, מדבר יהודה ואף מספר קרני שמש המנצנצות במי ים המלח מצטרפות להן לחגיגה הנופית.

אהרון נעצר במרפסת תצפית יפה עטורת עצים רחבי צמרת, פותח את התנ"ך ומוביל אותנו לסיור מודרך בנופיו.

סיפור נקמת אבשלום בן דוד באמנון אחיו שהתרחש בבעל חצור אשר עם אפריים מפורטת בספר שמואל ב' פרק יג', ומדריכנו תוהה בקול מה פירוש המונח עם אפריים?

האם הצמידות לנחלת אפריים, עיר בשם זה, או בקרבה לעפרה המקראית? אהרון מנתח לעומק את תאור נחלות השבטים כפי שהוא מופיע בספר יהושע, וכפי שניתן לראות אותו בתוואי השטח ממש תחתינו, ומבסס את מיקום בעל חצור של ספר שמואל עם מיקומנו על ההר הנושא שם זה.

מי שמצליח להסיט את תשומת ליבו מהצפיה בנוף המדהים הפרוש מולנו יכול לשמוע את אהרון ממשיך ומתעמק בזיהוי מיקומה של בית אל והעי, גם הן לפי הפסוקים המפורטים במקרא, ותואי השטח אליו אנו צופים.

את הסקירה התנכ"ית מסיים אהרון בתארו מגילה חיצונית מימי בית שני הקושרת כאמור בפתיחה של סיכום זה את הבטחת הארץ לאברהם עם הר בעל חצור וארצנו הנשקפת מפסגתו ומתחברת היטב עם אותם פסוקים.

אך עדיין לא תמו פלאי הגובה ואנו פונים אל חלקה המערבי של הפסגה לתצפית אל הכפר טייבה המשמר את השם עפרה (עפרית הינה שד במסורת המוסלמית ושמו שונה בשל כך לטייבה), ראמון המשמר את השם סלע רימון, והדרך העולה מיריחו לבית אל ומסמנת את הגבול בין אפריים לבנימין.

הרחק מדרום באופק בולטים מגדלי ירושלים, וקרוב יותר חורבת א-תל, עיר מרשימה ומבוצרת המזוהה על ידי חלק מהחוקרים כעי המקראית אלא שתארוך המקום מוקדם יותר לימי יהושע ואינו עומד בקנה אחד עם זיהוי זה. קרוב ממנה לכיוון דרום נקודת גובה 914 בה נמצאו שרידים מימי ממלכת ישראל ואולי שם שכן מקדש ירבעם שהוקם על ציון בית אל של אבותינו.

ואם כבר דנו בבית אל, אנו צופים אל גגותיה האדומים של העיר, ואל גבעת הארטיס המזוהה על ידי חגי בן ארצי כבית אל המקראית.

ממערב לנו מצפה חרשה בולט מעל קו הרכס, וקרוב יותר הכפר ג'יפנא המשמר את שם גופנא של בית שני, שנתנה את שמה למחוז באותו שם ולהרים סביבה.

מצפון לנו הרי שכם, גריזים ועיבל, היישובים קידה ואחיה והחרוט של הסרטבה הבולט היטב מעל קו האופק.

ואדי סמיה

אנו נוצרים את הנוף התנכ"י בליבנו במצלמותינו וגולשים צפונה דרך אזור תעשיה אפור, בו בולטת מחצבה ענקית בה נכרות אבני גיר עצומות, בגודלן של אבני הכותל.

תוך מספר דקות של הליכה מהירה מראה אזור התעשיה המדכא מפנה מקומו לערוץ הנחל מלא היופי של ואדי סמיה, ואנו גולשים דרך הערוץ הרחק מאזור התעשיה ואל הנחל מלא החן.

פיתולי הנחל החותר בין גבעות הגיר החומות מודגשים על ידי טראסות בנויות מצד אחד, וסלעי גיר קדומים מצד שני, כרמי זיתים מנקדים ירוק את ערוץ הנחל ואת מדרונותיו, ושלוות עולמים מרחפת מעלינו.

לא ניתן לעמוד זמן רב מול עוצמת קדומים זו ואנו גולשים מטה אל ערוץ הנחל בתלילות, מי ברגלו, מי במקלו ומי על ישבנו...

הירידה אשר נראית קלה במבט ראשון מתגלה כהתמודדות בלתי פוסקת עם קרקע פריכה ובוגדנית, אך לאחר מספר החלקות אומנותיות רובי ככולי מצליח להגיע אל ערוץ הנחל ולנוח בצל עצי הזית העתיקים.

ההליכה בין כרמי הזיתים חושפת מספר מקומיים העוסקים במסיק הזיתים בסיוע מרבד המונח לרגלי העץ ומוסקים העולים בסולמות ומנענעים את ענפי העץ כדי להפיל את הפרי השמנוני אל המרבד. מוסקים מעט מתוחכמים יותר נעזרים במקל טלסקופי עליו מותקנת שבשבת חשמלית המנענעת את הענפים ומפילה את הפרי. גם זה סוג של היי טק...

המשך הדרך הינו על דרך עפר נוחה בין מצוקים טרשיים הנראים כבנויים מאלפי גושי אבן ענקיים, ובין מספר מחצבות הפוצעות את הנוף ומפרקות את מדרונות הנחל לקוביות של גיר באורך של מספר מטרים.

לפתע ערוץ הנחל מתעקל, המחצבות נעלמות להן, ומתגלה קניון מרשים בו הנחל מתפתל ומתחתר בשטח ליצירת מעוק בראשיתי ופראי, כמו שאנו אוהבים...

מעוק הנחל עמוס בולדרים, ומספר מפלים תלולים מאלצים אותנו לפלס דרך על מדרון הנחל, לעיתים על מדפי סלע צרים הנמתחים מעל התהום, ולעיתים אף לדלג מעל מרווח במדף הסלע בצעד זהיר, תוך שהלב מדלג אף הוא על פעימה...

ההליכה לאורך הנחל מאתגרת היטב את שרירי הרגליים, הידיים אשר נאחזות בזיזי הטרשים השחוקים, ועוד כמה שרירים שלא ידעתי על קיומם על כה, עד שמדריכנו נעמד על שפת המצוק מול פתח מערה קטן. מקום המתאים למנוחה, ולימוד של האזור.

מערת הנמרים

אהרון מגלה כי האתר החשוב שהוביל את ההתיישבות האנושית כאן לאורך העידנים הינו עין סמיה, הבולט בחורשה ירוקה במפתח הנחל מול החום המדברי סביב. מעיין זה הינו מהגדולים בבקעה ומשך אליו יישוב אנושי במשך אלפי שנים. היום משמש מעיין זה כמקור המים של רמאללה, וצינורות ברזל העולים מעבר לרכס מכיוון המעיין מובילים את המים מערבה לכיוון פסגות ורמאללה.

 לפי המחקר ההתיישבות סביב עין סמיה המשיכה ברציפות מ3000 לפני ספירתם, ועד לתקופה העות'מאנית, מלבד פער בן ארבע מאות שנה שהחל עת החריבו האשורים את ממלכת ישראל ב720 לפני ספירתם ואזור זה ניטש.

בסביבה יש מקבצים רבים של קברי פיר, הקורצים לשודדי עתיקות, אך למרות השוד חפירה ארכיאולוגית בשנות השבעים חשפה גביע כסף מעוטר במוטיבים מסופוטמיים.

מולנו מערה אשר פתחה קטן, אך חקירה מהירה מגלה שפתח זה מוביל לחדר רחב ממנו יוצא מסדרון המוביל לעוד התפצלות ומסדרון, והמערה רחבת ידיים (אורך כולל  168 מטר!) כוללת חדרים במפלסים שונים ודורשת זמן רב למחקר. למזלנו מערה זו נחקרה ומופתה על ידי המרכז לחקר מערות ואנו יכולים להנות מהגילויים מפי מדריכנו.

בשנות השבעים רועה צאן אשר טען כי נמר טרף מספר כבשים מצאנו הביא את הזואולוג גיורא אילני להגיע לכאן. נמרים לא מצא אך גללי נמרים שנמצאו על ידו הספיקו כדי לתת למערה את שמה המרשים.

מיפוי המערה העלה מלבד מערה מרשימה הכוללת מספר אולמות גם חרסים רבים אשר העידו כי אנשים דרו כאן, ועקב הנגישות הקשה למקום כנראה שימשה לצרכי מפלט.

תארוך החרסים מעיד על שימוש במערה בתקופת הברונזה, הברזל, התקופה הפרסית וההלניסטית, בין השאר בתקופה בת ארבע מאות השנים בה עמד אזור המעיין נטוש. נראה כי יהודים השתמשו במערה זו כמקום מפלט בתקופות המרידה ברומים, אך באופן מפתיע גם שומרונים מצאו כאן מפלט בשלהי התקופה הפרסית, כנראה מאותן סיבות.

חורבת מרג'מה

עוד הליכה מאתגרת על מדרון הנחל ואנו מגלים את הכתם הירוק של החורשה סביב עין סמיה במפתח הנחל, ומעט צפונה ממנו אנו מטפסים אל ראש חורבת מרג'מה המעניינת הצופה אל עמק קטן ומוריק,מושקה ופורה בעליל, סביב המעיין ובו שרידים עתיקים רבים ביניהם בולטים שרידי גשר אמת המים העות'מאנית שהובילה מים אל תחנת קמח ששרידיה גם הם שוכנים בעמק.

בראש החורבה שרידים של חציבה בסלע, ספלולים רבים ואף מספר מדרגות חצובות בסלע הגיר אשר אחד מראשי משלחת החפירות בעיר שומרון בראשית המאה העשרים הצטלם איתן.

אהרון מדברר את השרידים ומסביר כי המחקר המועט יחסית שנערך מגלה כי כאן שכנה עיר ישראלית גדולה, בה דרו בני אפריים, ובראשה מגדל שמירה אשר הוחרב עם הכיבוש האשורי.

ומיד עולה השאלה האם מקום כה גדול נזכר במקרא?

במחקר עד כה עלו שישה הצעות זיהוי לאתר זה:

דנו כבר על בעל חצור אשר עם אפריים, וחוקר הארץ אולברייט העלה סברה כי כאן היא העיר אפריים, אשר סמוך לה בעל חצור. (ולא גבול אפריים כמו שנשמע מקריאה ראשונה בטקסט).

זכריה קלאי מציע כי אתר זה הינו בעל שלישה הנזכר במלכים ב' פרק ד' ממנו בא איש נושא שעורים אל אלישע וסימל את תום הרעב, ואולי בקעה פוריה וחמה זו הינה מקום בו מבכירה השעורה מוקדם, כמתואר בטקסט.

 הרב יואל בן נון מזהה כאן את העי, שכן עיר זו היתה מיושבת בתקופת יהושע.

יואל אליצור מזהה כאן את גבעון, טענה המעלה תמיהה בשמיעה ראשונה שכן בגבעון הסמוכה לנבי סמואל נתגלו כתובות המזהות היטב את העיר, אלא שיואל אליצור טוען שהיו שני ערים בשם גבעון, וסיפור הבריכה אשר בגבעון בה נפגשו אנשי מפיבושת ודוד מתאים כאן יותר שכן אנשי מפיבושת הגיעו מעבר הירדן ואנשי דוד מחברון, והבריכה הנמצאת בדרך ביניהם הינה עין סמיה. כמו כן הרדיפה לאחר הקרב על הבריכה למדבר מתאים כאן יותר שהרי אנו על ספר המדבר. 

בנוסף רוצחו של גדליה בן אחיקם נתפס במקום המתואר כמים רבים אשר בגבעון, תאור זה מתאים למנוסה שלו מירושלים לכיוון עבר הירדן.

כריס מקיני מזהה את האתר כאחת מערי בנימין המתוארות במקרא, עמק קציץ, כנראה בקישור עם העמק כאן.

ד"ר שי בר מציע לזהות את המקום עם עטרות אשר בגבול אפרים ומנשה, בהתאמה לתאור המקראי של גבולות הנחלות.

אולי חפירה ארכיאולוגית תבהיר את האמת, ואכן חפירת הצלה נערכת ממש בימים אלו למרגלות התל ואנו יורדים מהתל לצד המוני אבנים שמן הסתם היו חלק ממבנים ששכנו בראש התל, חולפים על פני מה שנראה כמו שער העיר, ואל ריבועי חפירה הפעורים למרגלותיו. החפירה שעדיין בעיצומה חושפת שרידי בתים, וגם שרידי אמת מים המובילה אל התל, ומתכתבת עם האמה הירדנית העשויה בטון, ועם האמה העות'מאנית, ברור כי לאורך הדורות המים היו מוטיב מרכזי בהתיישבות כאן.

אנו חולפים על פני שרידים רבים הפזורים בדרך אל האוטובוסים הממתינים לנו, אך אלו יאלצו להמתין לסיור אחר שכן השבת מתקרבת, ואנו נוסעים חזרה לעמונה ונהנים מנופי הבקעה והשומרון, הפעם בנוחות מפנקת וממוזגת.

תודות:

לארכיאולוג ד"ר אהרון טבגר על מסע מעמיק מלא ידע וחן בין פסוקי התנ"ך ומחקרי הארכיאולוגיה,

לעמית אררט ועידו מאושר על עוד סיור משובח במרכז ארץ האבות,

לגדוד נצח יהודה על האבטחה, בחיוך ובשמחה,

ולהמוני העמיתים שבאו ללכת ולגלות בדרכי אבות.

תמונות:

https://photos.app.goo.gl/aEqroM42uS4KqAh77

 

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933  meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND