סיכום => (21.6.24) חוצה יו"ש מקטע 3 - ממצפה שלושת הימים אל תאנת שילה

96 views

Skip to first unread message

SABA Amit

unread,

Jul 14, 2024, 6:34:20 PM (2 days ago) Jul 14

to יאיר אלמקייס איתמר שבי שומרון חוות גלעד מורה דרך סיני 6623 גדסר 55, אלקנה סוקולובר, מדרשת שומרון אביטל הס‎

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' חוצה יהודה ושומרון מקטע 3 - ממצפה שלושת הימים אל תאנת שילה

התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת בהעלותך, טו' סיון תשפ"ד (21.6.24) בשעות 06:00-13:30

בהדרכת - יאיר אלמקייס, מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון

הסבר על הסדרה => https://groups.google.com/g/amitimtiyulim/c/hSqg4uofWYI/m/jSabM1ksBAAJ

תמונות באדיבות ד"ר זאב רוטקוף (לחיצה על תוית i תפתח חלון מידע) => https://photos.app.goo.gl/aH1dNyQAqqRMrCSr8

תמונות באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/UpGccZBmaqTTFk9W7

כתיבה, ירון בוצר : botzer...@gmail.com

מזג האוויר ממש הביל, המסלול תלול ומאתגר, יש לקום לפנות בוקר, והנעליים החדשות לוחצות....

אספתי את כל התירוצים, ארזתי אותם יפה בשקית, השלכתי לאשפה, ויצאתי עם חברי להנות מארצנו המדהימה!

במסגרת הפרויקט החלוצי ופורץ הגבולות בו התאחדו מדרשות ובתי ספר שדה רבים להוצאת סדרת סיורים חדשנית מצפון השומרון ועד דרום יהודה, יצאנו אל המקטע השלישי של המסע ממצפה שלושת הימים אשר על פסגות איתמר אל מיקום היישוב המקראי תאנת שילה אשר בבקעה.

מצפה שלושת הימים

את סיורנו אנו פותחים לאחר תפילת שחרית והקפצת רכבים במצפה שלושת הימים.

האור הרך של הבוקר חושף סביב תצפית היקפית מהמרהיבות שיש לארצנו להציע (ויש לנו הרבה כאלו!).

רכס הגדעונים שעל פסגתו הגבוהה אנו ניצבים פרוש תחתינו ממזרח למערב, ועליו בתיו וחוותיו של היישוב המתפתח והמקסים איתמר. הרכס מכוסה בכרמים ירוקים הלוגמים את שפע האוויר הזך סביב ואת האווירה הקסומה, ועם סוף הקיץ יבצרו ויהפכו ליין משובח בשפע היקבים הנמצאים על הרכס.

מצפון לנו הרי שכם אשר תבליטם עיצב את ההיסטוריה של עמנו, והבקעות הפוריות אשר ביניהם המכוסות עדיין בקרעי ערפל הבוקר.

ממזרח הבקעה הלובשת עם תחילת הקיץ שלל צבעי חום פסטל, ופסגותיה הבולטות מבין הערפילים עדיין צבועות בגווני תכלת רך.

מדרום לנו הרי שומרון התמירים המעצבים את הנוף ליופי ותפארת, וחדי העין אף מצליחים לאתר הרחק מצפון מעל קו ענני הנוצה את צלליתו של הר החרמון.

מדריכנו, יאיר אלמקייס, מנהל מרכז וסיור שומרון, ומגדל כרמים על רכס זה מקבל את הרבים רבים אשר הגיעו לסיור זה בחיוך, ופורט את הנוף המופלא לפרטיו.

אנו נמצאים על רכס הג'דוע, אשר קיבל את שמו מקבר שיח' הנמצא על אחת מפסגותיו, והוא בתורו ככל הנראה קיבל את שמו מהשופט גדעון.

צורתו של הרכס היא של רכס תלול ומוארך בעל פסגות שטוחות ורחבות, והוא נראה כרכס גדוע, כך שגם צורתו מתאימה לשמו.

מצפה שלושת הימים הנמצא בנקודת גובה 866 (כשמה כן היא בגובה מרשים של 866 מטרים מעל פני הים), זוהתה כמרכז תיירות לפני זמן רב, ושמה נובע מגובהה הרב, ממנו ניתן לראות את שלושת הימים: המלח, כנרת והתיכון, אך זאת רק בשלושת הימים בעלי הראות הטובה ביותר בשנה...

מצפון מערב לנו הר עיבל והר גריזים שאת פסגתו מעטר היישוב הקסום הר ברכה, ותחתם עמקי המכמתת ושכם. מצפון מזרח מתנשא הר כביר ובראשו היישוב השליו אלון מורה, ומעבר לו רכסי טמון וגדיר.

מדרום מערב למיקומנו על רכס הגדעונים גבעה 777 הידועה גם בשם גבעת ארנון, ומעברה נפרשת ליופי הבקעה.

מדרום כאמור הרי שומרון, ועשרות היישובים הנפלאים של עמנו השב למולדתו.

תופעה מעניינת המעצבת את הנוף היא הרכסים הארוכים והבקעות ביניהם, אשר לוכדות את העננים ומגבירות את שפיעת הגשם. בזכות תופעה זו נצבעים הרי שומרון בירוק של חקלאות שופעת, וטבע פראי.

הגבולות בין שבטי ישראל נוטים להיצמד אל הנחלים הגדולים המעצבים את תבליט השטח, וגם אנו נצמדים אל תבליט השטח ומנצלים את הבוקר הקריר להליכה מהירה לכיוון גבעת ארנון.

מצפה דוד יצחק

ההליכה מעל הנוף כובש הלב חוצה כרמים ופסגות, ואנו נעצרים מעל מרחבי ארצנו במצפה אשר הוקדש לזכרו של דוד - יהודה יצחק, בן בית אל אשר נפל בקרב בג'נין.

המצפה היפה כולל בור מים מרענן הנגיש בעזרת סולם מתכת, סככה עתירת צל, ועצי פרי שניטעו לרווחת המבקרים.

מדריך מדרשת שומרון, אלקנה סוקולובר מצייר קווים לדמותו של חברו דוד אשר נפל לפני כשנה בקרב בג'נין.

דוד היה איש של מעשים ושל צניעות. בחייו הקצרים עסק רבות בידיעת הארץ והכיר היטב את דרכי ורכסי השומרון, גם דרך הרגליים וגם ברכיבה על אופנוע.

דוד עסק בהתנדבות בעזרה לחלוצי איתמר, והקדיש ימים ולילות רבים של שמירה ועזרה בעבודות חקלאיות בחווה של איתמר הניצבת על רכס הגדעונים. כל זאת בצנעה ובהחבא, בפעילות אשר נחשפה לרבים רק לאחר נפילתו.

דוד אהב לרכב על אופנועו ברחבי השומרון, ולאחר נפילתו יצא לזכרו מסע אופנועים עצום בו השתתפו רוכבים רבים מרחבי הארץ, ובו הושב באופן סמלי האופנוע שלו מאיתמר אל ביתו אשר בבית אל.

יהי זכרו ברוך.

יאנון

אנו גולשים אל ואדי יאנון הנמצא מצפון לגבעת ארנון. הואדי צהוב מרב שילפי שיבולים, ומתוכם מציצים עשרות ראשים שחורים של כבשים המלכחות את הצהוב צהוב הזה.

תאנים המפיצות ריח משגע וסברסים עמוסי פרי מנקדים את דרכנו בואכה מרגלות הכפר הבוסני יאנון.

יאיר מבאר כי עם תהפוכות העיתים באירופה, כאשר כבשה האימפריה האוסטרו הונגרית את בוסניה העדיפו מוסלמים בוסנים רבים להתרחק מהשלטון הנוצרי שאך הגיע לפתחם, ולחפש את מזלם ברחבי האימפריה העות'מאנית. חלקם מצאו דרכם אל השומרון בו הקימו יישוב זעיר כאן על שיפולי רכס הגדעונים.

היישוב הוקם בסוף המאה ה19, ועד היום בנייתו מתכתבת עם הבניה האירופית, חלונות רבועים ברובם הגדול, ובניה באבנים מסותתות היטב המשתלבות זו בזו ליצירת קירות יפים ואחידים.

שמו של כפר זה משמר את שם העיר המקראית ינוח הנזכרת כעיר גבול בין שבטי אפריים ומנשה. הזיהוי מסתמך על תיאור גבולות השבטים המקראי, והתיאור של אוסביוס הממקם את ינוח בסמוך לעקרבה.

אנו ממשיכים מספר דקות בין כרמי שקדים שפריים עדיין ירוק ועומד להבשיל לקראת סוף הקיץ, ובין כרמי זיתים שחלקם בעלי גזע מסועף ומשורג המעיד על גילם הניכר, אל גבעה סמוכה בה ממוקם כפרון בת של יאנון בשם חירבת יאנון.

חום היום עולה ובנוחות רבה בכניסה לכפר מפכה לו עין יאנון מבית מעיין רבוע הבנוי אבן גיר ובטון אל בריכה צרה ובה מים קרירים וצלולים.

אני מנצל את כובע המטיילים לשאיבת מים מהמעיין, התרעננות והרטבת החולצה, אשר יחד עם הרוח המזרחית מייצרת מזגן משובח שאינו דורש חיבור חשמלי.

בין הבתים המעטים של חורבת יאנון מסתתר מסגד הכפר, מבנה רבוע, בעל שער רבוע מעוצב בקשת חלקית ושטוחה המתנשאת מעל מפתח השער, ומעברו השני בוסתן קטן המוביל אל פתח המבנה.

השער נעול, אך יאיר מגלה כי מבנה צנוע זה הינו במקורו צלבני, וכי תחת שטיחי המסגד ניתן לאתר פסיפס צלבני עתיק.

בהחלט מרכז המשיכה של כפרון זה הינו המעיין, ובדרך החוצה מן הכפר אני מתדלק שוב את 'המזגן' וממשיך בעקבות טור המטיילים המיוזע אל העמק הרחב ובו כרמי זיתים עתיקים ומרשימים.

נראה כי תושבי המקום נוהגים לנסוע למרחקים ארוכים שכן שבילי העמק והחלקות בו מגודרים בגדרות העשויות מצמיגים ישנים, חלקם אף משולבים היטב בגדרות הבנויות מאבני גיר, מלט וצמיגים...

חורשה קטנה אך עתירת צל מדרום ליאנון מציעה נופים נהדרים של הבקעה, וגם שרידי קבר שיח' הנושא את השם נבי נון. מבנה קבר השיח' רבוע, בו בולטות מספר קשתות שמן הסתם תמכו אי אז במבנה מפנימו ועתה חשופות לעיני כל. בחדרון הקטן אשר בתוך המבנה חצוב פיר אנכי עמוק מאוד, שיש אשר טוענים כי ניתן להרגיש אוויר חם העולה מתוכו, אני לא הבחנתי בתופעה זו, ונראה כי פיר זה מכיל בתוכו בעיקר מוות ופציעה למטיילים לא זהירים.

נוף הבקעה, הצל המשבח של החורשה, והמזגן אותו אלתרתי בעין יאנון מתאימים ביותר להפסקה ארוכה, ואנו למדים מפי מדריכנו מעט על האזור.

קבר השיח' משמר את שמו של נון אבי יהושע, וזאת בהתאמה לנחלת שבט אפריים שאנו נמצאים בשוליה. יש להדגיש כי מדובר במסורת עממית מאוחרת יחסית, ואין מדובר בזיהוי ודאי של מקום קבורתו של נון.

ואדי יאנון אשר אנו ניצבים מעליו זורם אל עמק המכמתת (בו ממוקם כיום הכפר חווארה) וממנו אל נחל קנה ואל הירקון, כך שאנו למעשה נמצאים על מקורות הירקון...

הכפר הסמוך אלינו מדרום מערב - עקרבה משמר היטב את שמו ומיקומו של מחוז עקרבים מימי בית שני, ואת מיקום בירת המחוז הנושאת אותו שם.

על הרכס עליו בנויה עקרבה ניצב מבצר ארומה החשמונאי, החולש על הדרך לשכם העוברת בוואדי יאנון. למרות שאיננו מכירים את מבצר ארומה מהכתובים, הרי שהחפירות הארכיאולוגיות חשפו מבצר חשמונאי גדול, ובו 15 בורות מים עצומים, ואף שרידים מתקופת הברזל ביניהם יקב מסוג גבעון. מן הסתם בהתחשב בתקופה נבנה מבצר זה לא רק כדי לשלוט על הדרך לשכם, אלא גם כדי לשלוט במחוז עקרבים שהיה אותה עת מיושב באוכלוסיה שומרונית גדולה ועוינת. משערים כי את מבצר ארומה בנה המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון.

היקב מתקופת הברזל מרמז כי ארומה של החשמונאים היא היא ארומה המקראית בה ישב אבימלך, ומבואר כי בעלי שכם בגדו באבימלך ושדדו שיירות, כנראה אלו שעברו בדרך לשכם, וכך הפגינו כי אבימלך אינו שולט בארץ.

תאנת שילה

הבקעה קורצת לנו בשלל צבעי חום ותכלת, ואני מפעיל את מזגן יאנון ומצטרף אל טור המטיילים המיוזע היורד מזרחה בדרך הנוחה בה נסלל כביש איתמר - הבקעה.

הכביש באמת נח, אך מה שאנו באמת אוהבים הוא קוצים, מדרונות תלולים, ונופים מקראיים. יאיר מבין לליבנו ואנו יורדים מדרך האספלט ופונים אל השטח שלא השתנה הרבה מאז אותם ימים שאבותינו חצו את הירדן.

מזגן יאנון התייבש לו, ואני עובר למזגן הזיעה הטבעי העושה עבודה לא רעה יחד עם הרוח המזרחית. המצוקים כאן תלולים, אך מוצקים ונוחים למדרך רגל, ובמהרה אנו מגיעים אל ואדי קטן המוביל אל גבעה רמה ותלולה אשר בשיתוף פעולה עם החום מצליחה להתיש מטיילים רבים.

החום מעיק, ושרידי מקרר מחליד אשר ננטש ליד מאהל בדואי עזוב מעלה ערגות לגלידה, אך אני נאלץ להסתפק בצל משיב נפש של עץ קטן המתריס מול השממה.

אכן במדבר טוב צל עץ דל מעל הראש, מארגז גלידה בחלומות...

מסתבר כי העץ תחתיו חנינו נמצא למרגלות גבעה בה נמצאו שרידים רבים מתקופת הברזל, כולל שרידי מבנים וחומת סוגרים. השם תאנת שילה השתמר בשם שני המעיינות הנמצאים בואדי קטן הסמוך אלינו, ויחד עם תיאורו של אוסביוס ועם התיאור המקראי מזוהה גבעה זו בקלות עם תאנת שילה המקראית, עיר גבול בין אפריים ומנשה.

בואדי מולנו בולטים להם מעיינות תאנת שילה, התחתי הינו בית מעיין רבוע האוגם בתוכו בריכה קרירה, וסולם נח מאפשר גישה מגג המבנה אל המים הקרירים, בהם משחקי אור וצל יוצרים אווירה קסומה.

אך החגיגה האמיתית ממתינה במעיין העליון מרחק כברת הליכה קצרה במעלה הואדי, עץ תות ענק ותאנה עולת ימים מסתירים מאחורי צמרתם בריכת אגירה מבוטנת רחבת ידיים, המקבלת את מימיה מנקבה סמוכה. המעיין ממלא בריכת בטון פתוחה בגודל של חמישה מטרים על ארבע, ועוד שטח דומה נמצא בצילו של לוח בטון רחב ידיים.

הגישה לבריכה כמובן בקפיצה, אך מי שמעוניין יכול להעזר בסדרת מדרגות צרות המובילות בבטחה אל המים הקרירים.

מתחתית הבריכה מזרים צינור את את המים אל בריכה נמוכה יותר ורדודה שתוכננה מן הסתם כשוקת, אך מתאימה גם לבני אדם, לרחצה, התרעננות, או מילוי מים תחת צינור המרוקן את עודפי המים אל הואדי.

מלימודי באוניברסיטה אני זוכר כי חוק פיזיקלי קובע כי ככל שהפרש הטמפרטורות בין הסביבה למי המעיין גדול יותר כך גדלה גם ההנאה, ואכן השמחה רבה ואנו משתעשעים שעה ארוכה בבריכה, האמיצים מדגימים קפיצות אל המים, והחוקרים יוצאים לתור את נקבת המעיין.

לאחר שנחנו והתרעננו, אני טוען שוב את המזגן המשוכלל במי מעיין קרירים, ומצטרף אל טור המטיילים הנקי להפליא בדרך אל חוותו של יאיר כהן הסמוכה למעיין בה השארנו את הרכבים בבוקרו של יום מופלא ועתיר חוויות זה.

תודות:

ליאיר אלמאקייס על סיור מופלא ורב ידע בין אתרי ופסוקי התנ"ך הפועמים בדרכי ארצנו,

ליאיר כהן אשר בחווה הנפלאה שלו השארנו את הרכבים,

לאלקנה סוקולובר וברוך שרבף על היוזמה, התפעול והרעיון המדהים לסדרת סיורים זו,

לצוות מדרשת שומרון על תפעול וארגון הסיור,

לאיחוד כל המדרשות ומרכזי הסיור שאפשרו להוציא סדרת מסעות חשובה זו,

לעמית אררט ועידו מאושר על מסע מדהים בארצנו,

למועצת הבקעה על העזרה החשובה והרבה בהוצאת סיור זה,

לכח צה"ל אשר ליווה אותנו באהבה ובשמחה,

וליותר ממאה וחמישים העמיתים אשר באו ללכת בין הפסוקים ולהנות מחוויה ישראלית שורשית ומסעירה.