סיכום => (4.6.19) המכון למורשת ירושלים - הפולמוס על תיארוך בתי הכנסת ה'גליליים' לאור חפירות בית הכנסת בח' ואדי חמאם

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => הפולמוס על תיארוך בתי הכנסת ה'גליליים' לאור חפירות בית הכנסת בח' ואדי חמאם

"מצפה המשואות" ו-המכון למורשת ירושלים מבית 'עמיתים לטיולים'  

הרצאה מאת פרופ' עוזי ליבנר החופר והחוקר של האתר

האירוע התקיים ביום שלישי א' סיון תשע"ט (4.6.19), בשעות 19:15-21:00

במרכז המבקרים "מצפה המשואות" - רח' מרטין בובר 14, ירושלים

לוח זמנים מקוצר (כל הזמנים לספירה הנוצרית)

מאה ראשונה: 0 - 100

מאה שניה: 100 – 200

מאה שלישית: 200 – 300

חורבן בית שני: 70 לספירה

התקופה הרומית: 63 לפנה"ס - 324 לספירה

התקופה הביזנטית: 324 – 638 לספירה

 
התכנסות -  במצפה המשואות

לאור ההיסטוריה העשירה של ארצנו נראה כי אילו יכלו האבנים לדבר היינו זוכים לשמוע סיפורים מדהימים מעבר לכל דמיון. ואולי פשוט צריך למצוא את האיש אשר ניחן ביכולת להקשיב ולהבין את הסיפורים החקוקים להם באבני הארץ?

בעשורים האחרונים בלי שהציבור הרחב יתן את דעתו על כך, גועש עולם הארכיאולוגיה סביב מחלוקת חריפה הסובבת את תארוך בתי הכנסת הגליליים. למחלוקת השלכות מרחיקות לכת על עקרונות יסוד בשיטת המחקר הארכיאולוגי ונדרשו נתונים חדשים ומבוססים על מנת להכריע בשאלה.

לצורך הרצאה ייחודית זו אנו שמים פעמינו בראש חודש סיון אל מצפה המשואות אשר בהר הזיתים בירושלים, המקום בו נהגו להדליק את המשואה הראשונה אשר העבירה את מועדי ראש החודש מהר להר באמצעות הבערת משואות עד לגולת בבבל.  אולי הפטנט הראשון של אומת ההיי טק, והיום משמר שם המקום מסורת עתיקה זו.

מרכז המבקרים של מצפה המשואות שוכן בלב חורשת אורנים נישאת ומטופחת, בין הר הצופים להר הזיתים. במקום מרפסת תצפית מרוצפת ממנה נשקף נוף מרכז הבירה, על שלל אתריה ההיסטוריים, שאליהם נוספה עתה גם נקודת חן זו.

פרויקט חשוב נוסף שהועבר לכאן ביום ירושלים האחרון, הינו פרויקט סינון עפר הר הבית. תחילתו בפעולת הרס שהתבצעה בהר הבית תוך סילוק שכבות העפר מן ההר, ובהם ממצאים חשובים, אל נחל קידרון. סופו בפרויקט מקרב לבבות בו עם ישראל עוסק בסינון העפר תוך גילוי ממצאים חשובים המאפשרים להושיט יד ולגעת בהיסטוריה של ירושלים.

לאחר התרעננות באויר ההרים הירושלמי, וספיגת הוד הקדושה העולה מנוף העיר, הצטרפתי אל עמיתי במרכז המבקרים הנמצא בבניין תת קרקעי מימי הבריטים שנקנה על ידי הנדבן מוסקוביץ, ועוצב בטוב טעם לאולם רחב ידיים. אנו נהנים מתערוכה נאה של ציורי עיר הקודש במאה ה-19 וכיבוד קל באדיבות מארחינו אנשי מצפה המשואות.

אסף אברהם – מנהל מרכז המבקרים מצפה המשואות

אל מול שקופית הפתיחה המסקרנת המציגה על המסך הענק מולנו משקוף עתיק בעל תחריט של עיטים האוחזים בזר, פותח מנהל האתר אסף אברהם באומרו כי מצפה המשואות נועד לשמש מבואה חינוכית ולימודית למבקרי ההר לפני הגיעם אל התצפיות המדהימות של הר הזיתים.

אסף מודה לעמית אררט, ממייסדי המכון למורשת ירושלים על שיתוף פעולה ייחודי זה בו מונגש מידע אקדמי לקהלים רחבים תוך ניצול במה ייחודית זו.

אסף מסיים בהצגת חזונו, בו לצד האוניברסיטה העברית השוכנת בסמוך על הר הצופים תתקיים פעילות לימודית באתר מצפה המשואות תוך הטמעתו כמרכז חשוב למבקרים בבירה החפצים בחוויה ייחודית וכן כמוקד משיכה לכנסים בפני עצמו.

עמית אררט – המכון למורשת ירושלים

אסף מעביר את הובלת הכנס לעמית המתאר את הקמת המכון יחד עם אריאל קופלד ואת נדודיו בין האכסניות השונות ברחבי העיר עם הגידול בביקוש להרצאות הייחודיות אותן מציע המכון, והצורך במשכן מרווח יותר לטובת באי הכנסים.

עמית מברך את המרצה, פרופ' עוזי ליבנר ומזמינו לפתוח בהרצאה.

פרופסור עוזי ליבנר – המכון לארכיאולגיה, האוניברסיטה העברית

סקירה היסטורית
 
עוזי פותח באומרו כי המחלוקת סביב תארוך בתי הכנסת הגליליים נמשכת מזה יובל שנים אך לטובת אלו שאינם בקיאים בסוגיות שעל סדר יומם של הארכיאולוגים נסקור בקצרה את תולדות מוסד בית הכנסת באופן כללי, ואח"כ נעבור לאלו ה'גליליים'.

בניגוד למה שניתן היה לחשוב, מוסד בית הכנסת מוכר היטב עוד מימי הבית השני ופעל במקביל לקיומו של המקדש בירושלים, והקדומים שבהם מוכרים עוד במאה השלישית לפני הספירה בתפוצה היהודית החשובה שבמצרים.

בארץ מזוהים שישה בתי כנסת עוד מן המאה הראשונה לספירה שפעלו עד לימי המרד הגדול או מרד בר כוכבא (135 לס'). מן התקופה שסמוך לאחר מרידות היהודים ברומאים, כמעט ולא מוכרים בתי כנסת. הקבוצה הראשונה של בתי כנסת המוכרת לאחר חורבן הבית, היא זו של הטיפוס ה'גלילי', כמו זה שבברעם.

באומרו זאת מציג עוזי תמונה של חזיתו המפוארת של בית הכנסת בברעם ומפרט כי בגליל מוכרים כ- 30 – 40 בתי כנסת בעלי קוים אדריכליים משותפים: מבנה המכוון לדרום (לירושלים), החזית הדרומית החיצונית מפוארת, הכניסה מכיוון דרום, חלל פנימי צנוע בעל גג הנתמך במערכת עמודים בצורת האות ח' היוצרת אולם מרכזי ושלוש סיטראות צרות סביבו, ספסלי אבן לאורך הקירות, המבנים נשאו קומה שניה מעל הסיטראות. השוואה של העיטור האדריכלי בחזיתות מפוארות של בתי הכנסת למקדשים מהתקופה הרומית שנתגלו באזור סוריה מעלה דמיון רב. היות שבמקדשים פגאניים נאסר על המאמינים להיכנס למקדש, הם נאלצו להתכנס לצרכי טקסים דתיים אל מול חזית המבנה, לכן נבנו מקדשים אלו (מקדש דושארה בסוריה כדוגמא) עם חזיתות בפאר רב. אלמנט אדריכלי זה חדר לאדריכלות בתי הכנסת הגליליים שנבנו בהתבסס על מיטב האדריכלות הרומית.

מחקר בתי הכנסת הגליליים

חלוצי מחקר בתי הכנסת הגליליים הינם זוג הארכיאולוגים הגרמנים קוהל ווצינגר אשר ב1905 הגיעו לחקור את בתי הכנסת ה'גליליים' וב-1916 פרסמו ספר הסוקר את תוצאות חפירותיהם תוך השוואת האלמנטים העיטוריים שנתגלו בהם למקבילים שנתגלו באזור הלבאנט (מחקר משווה).

היות שעל פי כתובות שנתגלו במקדשים ידוע תאריך בנייתם השוואת העיטורים הביאה את צמד החוקרים להסיק כי בתי הכנסת נבנו בין סוף המאה השניה ועד תחילת המאה הרביעית – תקופת המשנה והתלמוד. תיארוך זה התאים גם לתמונה ההיסטורית ממנה אנו יודעים כי היתה זו תקופת השיא של יהדות הגליל.

המחלוקת סביב תארוך בתי הכנסת הגליליים

הכל היה יכול להימשך על מי מנוחות אלא שבשנות ה-70 חופרים מהמסדר הפרנסיסקני הנוצרי שבו לחפור את בית הכנסת המפואר אשר בכפר נחום המכונה על שם פארו "ספינת הדגל" של בתי הכנסת הגליליים. כפר נחום הינו אתר נוצרי חשוב בצפון מערב הכנרת, שהמסורת הנוצרית קושרת לו - סיפורים רבים על ישו.

החופרים הרימו את רצפות בית הכנסת ולפי הקרמיקה והמטבעות שנמצאו תחתיה (למעלה מ- 25,000 מטבעות!), ואף תחת הקירות ושורות העמודים (תארוך סטרטיגרפי), הסיקו כי המבנה הוקם סביב המאה החמישית. תיארוך זה עמד בסתירה למסקנותיהם של קוהל ווצינגר שתיארכו את המבנה למאה השלישית ויצרו סערה בעולם הארכיאולוגיה.

לשאלת הקהל האם יכול להיות כי שופצה הריצפה מאוחר יותר עונה המרצה כי המטבעות נמצאו גם מתחת לעמודים והמבנה כפי שהוא ודאי הוקם בזמן בו נקטו החוקרים הפרנציסקניים, אך נרחיב על כך מאוחר יותר. לסתירה בין התיארוך הסטרטיגראפי שהציגו הפרנציסקנים, לתיארוך של החוקרים הגרמניים המובסס על מחקר משווה של העיטור האדריכלי יש השלכות מרחיקות לכת. ראשית, המחקר המשווה של עיטור אדריכלי או למעשה של כל ממצא ארכאולוגי או אמנותי הוא מיסודות המקצוע, ואם מסתבר שמבנה שנראה סגנונית מן המאה השלישית נבנה למעשה במאה החמישית, הדבר מציב סימן שאלה גדול על שיטת התיארוך הזו. גם מן הבחינה ההיסטורית התיארוך המאוחר קשה: שכן בתקופה הביזנטית סבלו היהודים מלחץ השלטון הנוצרי שאף הוציא חוקים האוסרים בניית בתי כנסת.

משלחת אמריקנית מאוחרת יותר נענתה לאתגר וחפרה ביסודיות מספר בית כנסת בגליל. מסקנותיהם היו שיש התאמה בין המימצא הסטרטיגרפי למסקנותיהם של מיודעינו קוהל ווצינגר.

בדיוק כשנראה כי המחלוקת שככה החלה הארכיאולוגית ג'ודי מגנס לפרסם ביקורות על חפירות המשלחת האמריקאית. לפי ניתוחה, יש לתארך את כולם למאות החמישית ואף השישית עמוק בתוך התקופה הביזנטית. הדבר הכניס את חוקרי הארכאולוגיה וההיסטוריה של עם ישראל לסחרור שהרי לפי תארוך זה אין כלל בגליל בתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד!.

חפירות ואדי חמאם

כדי לבחון את הסוגיה בעזרת נתונים חדשים, החליטה משלחת מן האונ' העברית לערוך חפירה חדשה באתר ח'רבת ואדי חמאם הנמצא למרגלות הר ניתאי שליד הארבל וצופה אל הכינרת.

סקר שבוצע באתר זה גילה בית כנסת גלילי שמעולם לא נחפר. ולפי הקרמיקה שנאספה באתר, נראה היה שהכפר ננטש עוד בתקופה הרומית. משלחת החפירה ביצעה שש עונות ארוכות של חפירה דקדקנית באתר בית הכנסת בפרט ובשרידי הכפר הסובב בכלל. החפירה העלתה ממצאים רבים השופכים אור על המחלוקת הנידונה אך גם על תולדות היהודים אשר חיו בכפר גלילי זה בתקופה הרומית. מסתבר כי מדובר בכפר יהודי גדול יחסית, כ-30 – 40 דונם שטחו הבנוי, ובו שתי שכבות המשקפות שתי תקופות התיישבות. הראשונה מתקופת בית שני מאה ראשונה לפני הספירה ועד לראשית המאה השניה, בה היה כפר גדול ומרשים אשר נחרב באלימות סביב שנת 130. הכפר ניטש לתקופת-מה ולאחר מכן נושב בשנית סביב ראשית המאה השלישית והתקיים עד למאה הרביעית לספירה.

במאה הראשונה לספירה (השלב הראשון של הישוב) נבנתה בלב הכפר טרסה גבוהה ונרחבת (5 מ' עומקה המירבי) ועליה מבנה גדול שרק מעט ממנו שרד. השרידים, ובהם פריטים אדרכיליים מעוטרים מבזלת, טיח קירות מצוייר, טיח מכוייר, וכן חדר צדדי קטן מוקף בספסלי אבן, מלמדים כי בימי הבית השני עמד כאן מבנה ציבורי מפואר – סביר להניח שמדובר בבית כנסת. יש בממצא זה תרומה חשובה למחקר בתי הכנסת מימי הבית השני ותפוצתם. כמו כל הכפר, גם המבנה המפואר הזה חרב בחורבן האלים של סביבות 130 לספירה ועמד נטוש למשך מספר דורות.

עם חידוש ההתיישבות באתר, במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, נבנה על גבי הטרסה הקדומה הנ"ל, במקום בו עמד בימי הבית השני המבנה המפואר, בית כנסת מן הטיפוס 'הגלילי'. בנייתו על גבי הטרסה הקדומה מסבירה את תכניתו יוצאת הדופן: בית הכנסת פונה לדרום מזרח, ולא דרומה כנדרש, והוא בעל מתאר רבוע בעוד בתי כנסת מסוג זה בד"כ מלבניים. בניית בית הכנסת על מקומו של המבנה הקדום, שכאמור זוהה כבי"כ מימי הבית השני, מלמדת כי אנשי המקום החזיקו במסורת בדבר ייעודו של המקום, וכנראה שייחסו קדושה לשרידיו של המבנה הקדום. בית כנסת היה בעל חזית מפוארת ועמודי גיר באיכות משובחת ושפע של פריטים אדריכליים מגיר באיכות גילוף מעולה. תיארוך המבנה התבסס על מאות ממצאים (כלי חרס ומטבעות) שנאספו מבורות הבדיקה שמתחת לרצפתו וסמוך לקירותיו, וכן על סמך מחקר עצמאי של העיטור האדריכלי ומקבילותיו.

השלב הראשון של בית הכנסת ה'גלילי' קרס לקראת סוף המאה השלישית לספירה, והקריסה הותירה מפולת אדירה של אבני בניה, פריטים אדריכליים ומאות רעפים במבנים שלמרגלות בית הכנסת ממזרח. תיארוך הקריסה התבסס בין היתר על מטמון מטבעות עשיר שהמאוחרים בהם מתקופת הקיסר גליאנוס – סביב 270 לספירה.

לאחר מכן, משוקם בית כנסת באופן צנוע יותר עם חזית חסרת עיטורים וספסלי ישיבה פשוטים מבזלת שבאו במקום ספסלי הגיר המעוצבים שקדמו להם. החידוש החשוב בשלב השני של בית הכנסת ה'גלילי' הזה, היה ריצפת פסיפס מפוארת מאוד!

 מריצפת הפסיפס המרשימה של השלב השני שרדו חלקים מעטים בלבד, אך השוואה לפסיפס המדהים מאותה תקופה שהתגלה בחוקוק הסמוכה מעלה כי במרכז הפסיפס היה כנראה גלגל המזלות, ואילו בסיטראות המקיפות אותו בצורת האות ח' מאוירות תריסר סצינות מקראיות. מהן מזוהות: חיל פרעה טובע בים סוף,  מגדל בבל (כולל תאור גרפי מפורט של בעלי מלאכה קדומים בעת עמלם),  ושמשון הגיבור המכה את הפלישתים בלחי החמור.

בשנת 363 לספירה ניזוק המבנה ברעידת אדמה גדולה והפסיפס המפואר הוחלף בחלקו בריצפת טיח פשוטה המעידה על משבר כלכלי אותו עבר הכפר היהודי. במחצית השניה של המאה הרביעית דועך הכפר, עד לנטישתו הסופית בשלהי אותה המאה.

לסיכום, קובע פרופ' עוזי ליבנר - את אבן הראשה בהרצאתו ומדגיש כי החפירה המדוקדקת בבית הכנסת מעלה התאמה בין התארוך העיטורי לתארוך הסטרטיגרפי בהתאם למסקנותיהם של צמד הגרמנים מתחילת המאה הקודמת.

יישוב המחלוקת

בדיון הנערך לאחר ההרצאה עולים הסברים למקורות המחלוקת. ראשית בית הכנסת בכפר נחום, מקור מחלוקת התארוך, יוצא דופן במיקומו מטרים ספורים מכנסיה נוצרית חשובה ולא סביר כי הנוצרים הביזנטים התירו ליהודים לבנות מבנה כה מפואר במקום שכזה.

אחת התיאוריות שהועלתה היא כי הנוצרים הקימו את בית הכנסת כאתר צליינות לצרכי עולי הרגל הרבים שפקדו את כפר נחום שביקשו לבקר בבית הכנסת בו דרש ישו. הם אף הקפידו לבנותו תוך שימוש בארכיטקטורה רומית כדי ליצור מבנה הנראה מקורי.

דוגמא נוספת לבעיית התארוך עולה מבחינה של בית הכנסת בברעם, שעדויות שונות מראות כי שופץ בתקופה הביזנטית, תוך שימוש מאסיבי בפריטים אדריכליים מבית כנסת מן התקופה הרומית, שסביר להניח שעמד באותו המקום ממש.

כאן תמה לה ההרצאה המעמיקה בה למדנו את צפונות העבר כפי שמגלות אותן אבני קדם, ובעברי על פני ערימות העפר מהר הבית הממתינות להן לסינון אינני יכול שלא לתהות אלו סודות וקולות מן העבר גנוזים בהן...


תודות:

לפרופ' עוזי ליבנר על הרצאה ייחודית ומאלפת, המנגישה את עולם הארכיאולוגיה הסוער לציבור הרחב.

לעמית אררט ולאנשי המכון למורשת ירושלים על ארגון כנס מופתי.

לאסף אברהם וצוות מצפה המשואות על אירוח ברוחב לב ועל הנגשת פנינת החמד הזו לצרכי הקהל הרחב.

ולעמיתים צמאי הדעת שהגיעו בהמוניהם ללמוד לחוות ולהתחבר אל מורשתנו.

תמונות באדיבות - י.בוצר

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND