'עמיתים לטיולים' בשפלת יהודה - מרחב לכיש אמציה
טיול למיטיבי לכת התקיים בימים ראשון ושני בחול המועד פסח, יח'-יט' ניסן תשפ"ג (9-10.4.23)
מי לא ניסה בילדותו לרדוף בחורף אחרי הקשת בענן ולהגיע למקום בו היא נוגעת בארץ.
עם הבגרות מבינים כי כל מה שיש לעשות הוא להמתין לאביב, וקשת הצבעים שוטפת את הארץ והפריחה מדהימה.
לכבוד חג האביב וביוזמת והובלת מורת הדרך הנפלאה נצה גאן יצאנו ליומיים של סיור מלא צבע, היסטוריה ונקודות חן בשפלה הגבוהה.
תל לכיש
את סיורנו אנו פותחים למרגלות תל לכיש, בזמנה העיר השניה הגדולה בממלכת יהודה.
רשויות המדינה הנגישו היטב את התל ועתה גשר גדול מוביל אל ראשו במסלול דומה לזה בו הונחה סוללת המצור האשורית.
מדריכתנו נצה פורשת בפנינו את העבר המרתק של האתר. אתר לכיש משתרע על 120 דונם למרגלותיו ועוד 70 דונם על ראש התל הנישא.
מאז שחוקר הארץ אולברייט זיהה תל זה עם לכיש המקראית חפרו באתר מספר חוקרים וחשפו בין השאר את סוללת המצור שהונחה בפלישת סנחריב מלך אשור ב701 (לפנה"ס).
מערה קטנה בכניסה לגשר המוביל מעלה היא אולי אותה מערה ששימשה את בוני העיר העברית במאה העשירית לפנה"ס כמגורים זמניים. עתה חסומה מערה זו לצורך שימור.
לעיר מקראית מבוצרת היו שער פנימי וחיצוני וביניהם רחבה למסחר ופעילות ציבורית, וגם עיר זו מתהדרת בשערים גדולים ומרשימים. ואנו עולים על הגשר הנח המוביל אל שערים אלו.
בשערי העיר נחשף ממצא מדהים, 22 אוסטרקונים (מכתבים על חרס). באחד החרסים המתוארך לשנים 586-590 לפנה"ס נכתב: "אל מַשֻאֹת לָכִש נַחְנוּ שֹמרִים כּכֹל האֹתֹת אשר נתן אדֹנִי. כּי לֹא נִראֶה את עֲזֵקָה".
משמע, לדעת יגאל ידין, הבנת מגיני העיר כי עזקה נפלה והפורענות נמצאת בדרכה אליהם. לדעת בני בגין, לעומת זאת, מי שכתב את ההודעה עמד במקום ממנו לא רואים את עזקה, כנראה במרשה.
כאן נחשפו שערים בעלי ששה תאים, שלושה מכל צד, ששימשו לשומרי העיר, מזבח 4 קרנות ואף סלע עם חור באמצעיתו שזוהה כאסלה.
ואולי הונח כאן כדי לטמא מקדש זה.
נצה מובילה במעלה התל על פני שורת כסאות המייצגים את מלכי יהודה ומספר שנות מלכותם. העיר הכנענית חרבה סביב 1130 לפנה"ס, ניבנתה מחדש ע"י המלך רחבעם.
חרבה ע"י סנחריב בשנת 701 וניבנתה שוב ע"י מנשה/ יאשיהו עד לחורבנה ב- 586 לפנה"ס.
אנו עולים אל במה מוגבהת - המקום בו שכן עד תקופת המנדט ארמון פרסי אחמני (עליהם נמנה כורש שהתיר לגולי בבל לשוב לארץ-ישראל) שמור היטב. סביר להניח שזה היה גם מקום ארמונות מלכי יהודה, ואולי גם קודמיהם.
הבריטים אשר חיפשו קשר לסיפורי המקרא פרקו לחלוטין את שרידי הארמון הפרסי, ולנו נותרו רק סיפורים מפנינה ארכיאולוגית זו.
גבעת גד
בביקור הקצר בתל לכיש בולט חוץ מההיסטוריה העשירה הנוף הבראשיתי של חבל לכיש, ואנו יורדים מן התל וממשיכים לפסוע בין כרמים ובין שדות שיבולת שועל, המתחלפים במהרה בשביל זהב מרופד חרציות העובר בצל יער אורנים יפה.
השפע האביבי פורץ מכל עבר ולחגיגה הצבעונית מצטרפים לשון הפר הכחולה, תלתן ארגמני וסביון ענק שכל הנושף על מצנחיו הלבנים נאחז לרגע בקסמי הילדות.
הדרך מתפתלת לה בין כרמים עד דלא ידע, ואנו לוגמים מהנוף המשכר בואכה גבעות גד וחורבת רסם א-רוסום.
בחורבה זו שרידים רבים החל מהתקופה ההלניסטית ועד הערבית, בדומה לחורבות רבות באזור הזה הנוח להתיישבות. אך כיום מיושבת החורבה במרבדים ורודים סגולים של עכנאי יהודה ומרבדים צהובים של חרדל, אנו רק אורחים לרגע, חולפים מול הנוף האביבי. כאן יש בורות רבים, מערות קולובריום ומערכות מסתור מימי בר כוכבא ואנו נזהרים בהליכה בשטח, כדי לא ליפול אל הבורות הנסתרים.
עוד מאמץ קטן ואנו מגיעים אל גבעת גד. אזור זה בנוי מסלע קירטון רך אשר התבלה עם השנים ויצר גבעות רכות ומתונות האופייניות לנוף השפלה, אך גבעת גד משום מה אזרה עוז, התנגדה לבליה ומתנשאת מעל השפלה בתלילות.
גבעה רמה זו זכתה בתקופה הערבית למבנה שיח' רבוע מחופה בכיפה שקיבל את השם שיח' עלי.
נצה מתארת את מיקומה הגיאוגרפי של השפלה והגאולוגיה השולטת באזור, ומתמקדת באוצר הטבע של השפלה, סלע הנארי.
סלע הקירטון כאן רך, אך השכבה העליונה הנרטבת מדי שנה בגשמים ומתייבשת בלהט הקיץ עוברת תמורה ומתקבל על פני הקרקע מסלע קשה.
במשך דורות רבים ניצלו המתיישבים כאן תכונה זו, חצבו חללים תת קרקעיים בקירטון הרך, והותירו את שכבת הנארי הקשה בלתי פגועה מעליהם כגג טבעי. בצורה זו נחצבו כאן מבני מגורים ומבנים חקלאיים רבים, בורות מים, מחצבות אבן שהעמיקו אל הקרקע בצורת פעמון, ומערות קבורה.
מיקום מבנים אלו תחת הקרקע סייע רבות להשתמרותם והסיור בחבל ארץ זה מאפשר להתרשם בצורה מוחשית מאורח חייהם של מתיישבי האזור בעת הקדומה בתת קרקע.
מערות חזן
אנו צוללים מפסגת גבעת גד אל הירוק האינסופי של השפלה, ואל מערות חזן, מערך מערות חצוב עצום בגודלו אשר למרבה הצער נסגר בזמן האחרון בגדרות. למרות שהמתחם התת קרקעי סגור ואיננו יכולים לתור את תת הקרקע, הרי שהאביב בשיא עוזו והפרחים אשר מעל הקרקע מספקים מוקד משיכה מצוין למנוחה והרגעות בחיק הטבע.
מערות חזן - תחת הקרקע חצובים בין השאר מקומות אחסון ושמו הערבי של המקום חזנה (מחסן בתרגום חופשי), ניתן לאתר לאחר גיור קל. הם התגלו ב1979 על ידי בחור בשם... אמציה הבן הבכור של מושב אמציה הסמוך.
מתחת לקרקע ישנם 35 חללים המחוברים ב220 מטרים של מחילות. תושבי האזור הפעילו את האתר כאטרקציה תיירותית במשך עשרים שנה לאחר גילויו, ולאחר מכן נטשו אותו. לאחרונה ניתנה החלטה להפוך את האזור לפארק, ואולי לאחר הכשרת המקום יוסרו הגדרות והאתר ישוב להיות אטרקציה מרכזית של הרפתקאות תת קרקעיות.
חניית לילה
ניתן להאמר כי בכל מסע הכיף הגדול הוא לשבת בערב סביב מדורת השבט, לחלוק מטעמים ולדבר זה עם זה, ללא מסכים ובלי ההפרעות של העולם המודרני.
ואכן אנו נוטעים אוהלינו בשולי היישוב המתחדש בני דקלים, צולים תפוחי אדמה על המדורה, פותחים בקבוק יין, ונהנים מהשלווה הקסומה של הטבע האינסופי.
בית הבד בכרמי קטיף
לאחר ארוחת בוקר מפנקת, וקיפול האוהלים אנו יוצאים אל אחת מפנינות הארכיאולוגיה הנסתרות בין בתי כרמי קטיף, בית בד ענק החצוב אל גבעות היישוב.
המקום סוחט מיד קריאת 'וואו' חרישית, ואכן מדובר במספר מבנים חצובים בגובה של כ4 מטרים ואורך של 15.
אבני בית הבד הענקיות עדיין פזורות סביב ומשמשות כספסלים אופנתיים.
המערה אינה משמשת מזה מאות שנים לייצור שמן אך עדיין משמרת תכונות של קרירות ואווירה נעימה המתאימה להדרכה.
אמציה הוקמה כהאחזות נח"ל ב1955, ואוזרחה על ידי אנשי בית"ר שנתיים מאוחר יותר.
היישוב העברי כאן קדום וממצאים מראים כי המקום יושב מימי בית שני ועד התקופה הביזנטית.
נצה מתארת בפרוט את תהליך הכנת שמן הזית כאשר עזרי בית הבד פזורים סביב לצורך הדגמה.
לכל גבעה יש סיפור
לאחר שהשכלנו ושימנו את מוחותינו אנו יוצאים מבית הבד אל השמיים הכחולים והמרחבים הירוקים ונכנסים לארץ הכרמים.
הליכה מהירה מותירה מאחור על צמד גבעות את היישובים אמציה וכרמי קטיף המתנשאים כנזר על ראשי הגבעות.
לכל גבעה כאן יש סיפור, ואנו מגיעים אל חורבת סלומה בה חפירה ארכיאולוגית פעילה חושפת את הסיפור המתחתר בסלע הגיר של גבעה זו.
לפני ארבעים שנה נחשפה כאן אחוזת קבר יהודית מימי בית שני, אשר בתקופה הביזנטית הוסבה לשמש כקפלה נוצרית.
נוצרה כאן מסורת נוצרית (וגם כתובות בשפות שונות המזכירות את סלומה) כי כאן טמונה סלומה, המיילדת של האיש ההוא.
אתר זה היה מאוד פופולרי בקרב עולי רגל בתקופה הביזנטית ולראיה חצר האתר אינה חפורה בסלע אלא בנויה אבני גיר מסותתות. באתר נתגלו חנויות ושרידים רבים של נרות חרס אשר מן הסתם נמכרו לעולי הרגל שפקדו את האתר.
הגבעה ממזרח ממתינה לנו ועליה - חורבת קצרה, בין מרבדים ורודים סגולים אינסופיים של עכנאי יהודה. הסיפור כאן מרשים יותר, של מצודה בעלת קירות אלכסוניים השולטת ממרום הגבעה על הדרך, אך עדיין לא נתגלו כאן מספיק ממצאים או כתובות הנותנות תיארוך או תוכן לסיפורה של מצודה זו.
המחלקה של פאני
אנו גולשים על קשת הפריחה הצבעונית אל דרך הפטרולים הישנה, ואל הנקודה של פאני.
נצה שופכת אור על הסיפור הקשה אשר התרחש כאן בעת מלחמת הקוממיות.
בגבעה זו אשר שימשה עמדה קדמית ישבה מחלקה של חטיבת הנגב, אז היה הגבול פתוח וללא שום מכשול, והמחלקה הגנה על השפלה מפני חדירת גורמים עוינים.
באפריל 49, ימי מלחמת הקוממיות הותקפה הפלוגה על ידי המון של מאות ערבים מהר חברון.
מדריכתנו חולקת את סיפור הגבורה בו נפלו כאן מפקד המחלקה בנימין בודנר (פני) וכיצד סמל המחלקה וניצולים בודדים הגנו על גופות הנופלים ועל הגבעה בקרב קשה עד שהגיעה התגבורת.
לימים סמל המחלקה יעקב סטרץ' יכתוב ספר המתאר את קרבות המחלקה בנגב ויקדישו לזכר מפקדו.
אנו מפטרלים בין שטיחים צבעוניים של פריחה חגיגית על דרך הפטרולים היישר אל בית לויה. האתר נמצא בשטח אש והגישה אל אתר מדהים זה מתאפשרת רק במועדי ישראל, והיום כידוע חג האביב.
באתר רחב ידיים זה ישנם שרידים שמורים יחסית החל מימי בית שני דרך התקופה הביזנטית ועד התקופה המוסלמית.
הממצאים כאן מרשימים מאוד, ביניהם בית בד עצום החצוב בסלע הגיר ולצידו מקווה טהרה, מחילות מסתור, שרידי אזור תעשיה, קולומבריום מרשים, אך הממצא החשוב ביותר כאן הינו רצפת כנסיה שמורה להפליא.
רצפת הפסיפס מציגה בצבעים עזים דוגמאות גיאומטריות, שלל בעלי חיים, ושני איורים גדולים של דייגים ושל ספינה השטה בימים.
מכאן המציאות מוכיחה כי היא יצירתית יותר מכפי שמישהו יכל לדמיין.
מסתבר כי הכנסיה המורמונית אשר מרכזה ביוטה ארה"ב מאמינה כי בימי בית שני לוי בשם להיא יצא ממקום בארץ ישראל בשם בית להיא לים סוף, ממנו הפליג בספינה לאמריקה והביא לשם את הבשורה המורמונית.
הכנסיה המורמונית מנסה נואשות לחבר את אמונתה אל קרקע המציאות, וגילוי הכנסיה באתר ששמו דומה לזה אשר בספריהם שלהב את אנשי הכמורה שם.
לזה הצטרף פסיפס האוניה שמתאים גם הוא לסיפור ההפלגה ומאז המורמונים משקיעים הון עתק בחפירת בית לויה ועוד אתרים בסביבה זו, ביניהם מערת ירושלים בה התגלו חריטות מעניינות ביניהן של לוי שברח כנראה מחורבן ירושלים ומתאים לסיפור המורמוני, מערה אשר שלהבה עוד יותר את חוקרי המורמונים.
חורבת עמודים
לכל גבעה יש סיפור וגם צבע, וכאן חרציות מולכות בצהוב עז מול מעט תורמוסים כחולים המורדים במלכות.
נצה מאתרת במהירות בלב הצמחיה, מעבר נוח אל מחצבה ענקית הפעורה לעומק סלע הקירטון הרך, פרושה על פני מספר דונמים ומספר עמודים בגובה של יותר משישה מטרים תומכים את תקרת הנארי הקשה ממעל.
רצפת המערה מכוסה בקמח קירטון לבן, כשר לפסח כמובן, ובצל מחיה נפש.
אלמנט ה'וואו' כאן כפול ומכופל ואנו מנצלים מקום מלא הוד קדומים זה להפסקת צהריים ארוכה.
חורבת עמודה
היציאה מאקלים המערה הנוח מגלה כי בחוץ כבר התעננו השמיים אך עדיין כל זווית של הגבעה כאן חושפת צבע פריחה אחר, וזווית ארכיאולוגית שונה.
המורמונים מיודעינו החוקרים אזור זה השקיעו ממון רב בחקירה, וערכו סקר חדשני של הגבעות בסיוע רחפנים ומצלמות תלת מימד.
הסקר הצביע על אתר חורבת עמודה כבעל פוטנציאל רב ואכן אתר זה נחפר במימון מורמוני נדיב.
החפירה גילתה שרידי מבנים רבים, ביניהם אחד מפואר שנבנה במאה הרביעית לפנה"ס וננטש במאה השניה לפנה"ס. מבנה זה אשר הוקם לאחר חורבן בית ראשון מיוחס לפלישה למרחב שנותר ריק של לא אחר מאשר....האדומים.
נראה כי כאן הוקם יישוב וארמון אדומי אשר ננטש בתקופה החשמונאית.
השטח כאן פשוט מדהים ושופע, ואנו ממשיכים לסייר בין שרידי אנשי קדם ובין צבעי האביב המעתיר ולהקשיב לסיפורי הגבעות.
תודות:
לנצה גאן על היוזמה והובלת סיור מושקע, מלא ידע, נקודות חן קסומות ושמחת חיים אביבית,
לעמית אררט על הפקת מסע צבעוני ומחבר לארץ,
ליהודה קלוש המאסף והמארח בבני דקלים,
לכל חברי ועמיתי שעזרו, סייעו ותרמו להצלחת המסע, בעזרה הדדית ובהקמת מחנה הלילה,
ולהמוני העמיתים שבאו לנגוע בקצה הקשת ולהנות מחוויה עמוקה של אהבת הארץ ומורשתה בכל גווניה.
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן עקבו אחרינו:
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה. להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND
