סיכום => יום חפירה עם משלחת הסרטבה-אלכסנדריון

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => יום בחפירות הארכיאולוגיות  עם משלחת הסרטבה-אלכסנדריון / ירון בוצר botze...@gmail.com

ההשתתפות בחפירות התקיימה ביום ראשון יא' שבט תשפ"ה (9.2.25)
משלחת החפירות פועלת בימים אלו - ה' בשבט - יב' אדר (3.2-12.3.25)

תמונות מהחפירה:
באדיבות ירון בוצר 054-4538158 => https://photos.app.goo.gl/9dr5Kdh2ry6j8Kav6

מבצר אלכסנדריון 

החשמונאים נראים לעיתים כדמויות בלתי מושגות מן העבר הרחוק אשר הותירו לנו מורשת גדולה, השראה ואור גדול.

למעשה ברחבי הארץ קיימים מבצרים חשמונאים רבים,  וחקירתם מהווה קשר ישיר ובלתי אמצעי אל תקופת הזוהר של מלכי בית חשמונאי.

מבצר אלכסנדריון החשמונאי ממוקם בראשו של הר הסרטבה החולש היטב על הבקעה.

למי שאינו מכיר מדובר בהר חרוטי תלול מאוד הנמצא מעט מדרום מערב ליישוב משואה אשר בבקעה.

מלכי בית חשמונאי הבינו היטב את חשיבותו האסטרטגית של הר הסרטבה לשליטה על הדרכים העוברת למרגלותיו, כמו גם כמפלט מבוצר בשעת הדחק.

כדי לנצל היטב את פני השטח של הר הסרטבה נבנה על ראשו מבצר מרשים שכלל מערכת מים מתוחכמת, וכן כראוי למלכים אשר ביקרו במקום גם צויד האתר בחצר מפוארת הצופה אל נופה המשכר של הבקעה ואל הרי גלעד.

מבצר זה שימש גם את המלך הורדוס אשר בנה בו חצר תצפית מפוארת מזו של החשמונאים, והותיר את חותמו על המבצר.

למרות שבמבט ראשון נראה כי הסיכוי למצוא עדות ישירה לבית חשמונאי היא קלושה, יש לזכור כי ארכיאולוגים מצאו במערות מדבר יהודה מכתבים אותם כתב לא אחר מאשר בר-כוכבא (!) וכי אתרים רבים עדיין לא נחקרו כראוי ואולי כומסים תחת אבניהם גילויים מרעישים.

משלחת החפירות פועלת בימים אלו - ה' בשבט - יב אדר (3.2-12.3.25)

בחשיפת צפונות הסרטבה, ומתנדבים רבים מנצלים את ההזדמנות לגעת בידיהם בנצח קיומנו.

עולים אל הסרטבה

עם פתיחת שבוע החפירה הראשון השכמתי קום, צרפתי לקפה של הבוקר סופגניה ולביבה, ויצאתי לחבור אל המתנדבים הרבים שהעפילו אל הר הסרטבה לסייע במאמצי החפירה.

הגישה אל החניון הסמוך להר הינה בדרך משובשת, אך רכב היונדאי הנמוך שלי הצליח להעפיל אל חניון הנערים הנמצא ממזרח לסרטבה ללא מאמץ מיוחד, כך שאין בעיה להגיע לשם עם רכב רך תקין.

העליה אל פסגת ההר בו ממוקם מבצר אלכסנדריון תלולה יחסית, אך עוברת בשביל נח. העליה התלולה מתגמלת בנופי הבקעה הקסומים, ירוק עונתי המכסה את מדרונות הרים סביב ופריחה חורפית רבגונית.

הצעירים מבין המתנדבים כבר הולמים מעלה בכלי העבודה שקולם המתכתי מהדהד בין פסגות ההרים סביבנו ומאיצים את צעדינו כדי להשתתף בחגיגה.

ככל שמתקרבים אל הפסגה הנוף הופך לירוק יותר, הפריחה עזה יותר, והציפיה עולה על גדותיה.

מריצות, מעדרים ומסננות הפזורות בקצה השביל מעידות כי הגענו ליעדנו. סקירה מהירה של השטח מגלה כי מדובר בפסגה שטוחה יחסית ממנה נמשכת שלוחה קטנה לכיוון צפון מזרח. ערמות עצומות של אבני גזית וגוויל המפוזרות במערום על פסגת ההר ומכסות את מדרונו המזרחי מראות בברור כי שכן על ראשו מבנה גדול מאוד אשר התמוטט והפיל את אבניו לכיוון המדרון המזרחי.

ממבנה זה נותר בסיס מרשים מאוד ובו קיר בגובה של מספר מטרים במרכז ראש ההר השטוח. מבנה זה בנוי מאבני גזית בעלות סיתות שוליים, ובסגנון ראש פטין (אבן אחת ישרה וחברתה מאונכת אליה - כדי להגביר את יציבות המבנה) האופייני לבניית החשמונאים.

כעשרים מטרים במורד המדרון המזרחי אותרה חצר מפוארת, אליה ניגש, ונחפור מאוחר יותר. 

אנו מתקבצים סביב מנהל החפירה, הארכיאולוג ד"ר דביר רביב כדי להרחיב דעת לפני שניגש למשימת חשיפת העבר.

דביר מברך את המעפילים אל ההר,  ומגלה כי למרות שהחפירה רק החלה כבר נחשפו כאן כחמישים מטבעות מתקופתו של אלכסנדר ינאי, בן הדור השלישי למלכי בית חשמונאי.

בנוסף למטבעות אלו נחשף מסמר סנדל של קלגס רומאי המעיד כי בעת המרידות, אלו הגיעו גם לכאן.

מטבע מעניין נוסף שנחשף הינו מטבע הרודיאני מטביעת שומרון, תחילת מלכותו של הורדוס. מטבע המעיד על פעילות באתר זה גם בתחילת מלכותו של הורדוס.

בימי ממלכת אלכסנדר ינאי היה הר הסרטבה ממש באמצע הממלכה אשר התפרשה על פני יהודה, הגליל ועבר הירדן. כך שביצור ההר היה החלטה ברורה ומתבקשת

בעונת חפירה זו יחפרו מספר מתחמים בהר הסרטבה - אזור הקיר העצום שהיה אולי יסוד המבצר אשר ניצב כאן. בעיקר נתמקד בחלק המרוחק מעט מן הקיר אשר לא סבל משודדי עתיקות, ומאוחר יותר בעונה יבדקו גם אבני הקיר וידגמו מתוכם משקעים על מנת לתארך את בניית המבצר.

שיקול נוסף בחפירה במרחק מה מן הקיר הוא הרצון לחשוף את החומה ההקפית של המבצר, או להפריך את קיומה.

אתר שני שנראה כי שודדי עתיקות לא פגעו בו הוא השלוחה הצפון מזרחית שעל פניה נראית חפה מבניה בכלל, אך כדאי לחפור בה כדי לקבל תמונה טובה יותר של השטח ואולי דווקא שם, באזור בלתי מופרע זה יכול להיחשף ממצא מעניין.

אתר שלישי הוא החצר הפריסטילית (חצר מוקפת עמודים) הנמצאת על המדרון המזרחי של ההר. חצר זו נחפרה בשנות השמונים, אך תיעוד החפירה לוקה בחסר, ואנו ננסה להתעמק בקשר לסגנונות הבניה של השכבות החשמונאית וההרודיאנית המרכיבות אותה, להשלים מידע חסר, ולהעמיק מעבר לחפירות הקודמות. 

בימי החפירה הקודמים בעיקר סומנו שטחי החפירה על ידי שקי חול וסרטי סימון זוהרים, ואנו מצטוותים לקבוצות החפירה השונות.

החצר הפריסטלית

אני חובר אל הארכיאולוג ד"ר אחיה כהן תבור המוביל את מאמץ החפירה בחצר הפריסטלית, עומס על שכמי מעדר ומד מרחק משוכלל ויוצא עם חברי המתנדבים בירידה התלולה אל מיקום שרידי החצר.

מיד במבט ראשון ניתן לראות כי הנוף המרהיב כאן השתמר היטב, ולא צריך לדון הרבה כדי להבין מדוע בנו החשמונאים והורדוס אחריהם חצר מפוארת במיקום זה. 

השתתפות בחפירה ארכיאולוגית מעבר להיותה חוויה ייחודית גם מאפשרת להעמיק ידע, ואנו זוכים להרצאה מפי אחיה על אתר החצר.

אחיה מגלה כי בדיקת הממצאים שעלו בחפירות שנעשו כאן לפני 45 שנה העלה תריסר אוסטרקונים (חרסים אשר עליהם נכתב דבר מה) ובדיקה שלהם באמצעות מחשוב מתקדם אפשר לפענח את הכתוב והעלה כי מדובר בשמות שרובם יהודים ומוכרים לנו. אולי מדובר בפליטים בני המרידות של המאה הראשונה אשר מצאו מקלט בצל המבצר המרשים. מטבע מימי המרד הגדול שנתגלה בהר ואותו מסמר מסנדל הקלגס מצטרפים לפענוח זה ומחזקים את ההשערה כי מבצר אלכסנדריון שימש כמקלט לפליטי המרידות.

מהחצר נותרו בעיקר קווי המתאר שלה, ריבוע מרכזי אשר בו ניצבה חצר פתוחה, שהוקפה בעמודים. משלושת צידיה של החצר תמכו העמודים באכסדרות מקורות מפוארות. מן האכסדרה הדרומית הוביל גרם מדרגות רחב אל המבצר שנמצא מעלינו. מגרם מדרגות זה נותרו שתי מדרגות בלבד.שאר גרם המדרגות נבלע בשפוכת אבנים אשר קרסו מהמבצר מעלה.

 

החצר עצמה נבנתה על חורבות חצר חשמונאית קדומה יותר, אשר שבריה ועמודיה שימשו כחומר מילוי. כדי להתגבר על שיפוע המדרון מולא השטח כדי ליצור חצר מישורית, אך רעידת אדמה קדומה, כנראה זו אשר הפילה את המבצר גרמה לחצר לקרוס ועתה ניתן לראות בברור את הרצפה הישרה בחלקו המערבי של האתר, אל מול הריצפה (וקירות צידיים) אשר קרסו ונוטים עתה לכיוון מזרח. ראוי להזכיר כי העמודים החשמונאים שנתגלו ביסודות הרצפה עבים מאלו אשר שימשו מאוחר יותר בימי הורדוס.

כאמור החצר הוקפה עמודים אשר מעליהם הונחו כרכובים שבתורם תמכו בקירוי. עמודי הפינות היו צריכים לתמוך בכרכובים שהגיעו מאונכים זה לזה ולכן נוצרו בצורה אשר מזכירה את סמל הלב המודרני, ועם הגעת מטיילים למקום הביאו עימם סיפורים רומנטיים על המבנה אשר בנה הורדוס לרעייתו...

העמודים נבנו מפלחי אבן שהוצבו זה על גבי זה ולאחר מכן טויחו ונצבעו. ועתה מתגוללים להם חוליות הלב הללו סביב ומהווים מוקד משיכה עצום.

בשפוכת הרבה סביב ניתן לאתר כותרות דוריות ויוניות, ואחת ממטרות החפירה היא להבין באילו סגנונות בניה השתמשו החשמונאים ובאלו השתמש הורדוס.

מעמיקים אל העבר

 דיון מרתק בין דביר לאחיה חושף את השיקולים והגישה בהם נוקטים הארכיאולוגים על מנת לחשוף את השטח בזהירות, להגן על הממצאים, ובו בזמן לבצע עבודה יעילה ויסודית.

היום חלק מצוות המתנדבים יחשוף את בסיסו של עמוד הלב הצפון מערבי אשר מעולם לא הוזז ממקומו, ויעמיק מעט אל בור המים הסמוך לעמוד זה ואל מתקן נוסף מדורג הנמצא מצפון לעמוד שאולי הוא מקווה טהרה.

אני מקבל את הזכות לנקות את חלקה הדרומי של החצר הפריסטלית ואת חלקו של גרם המדרגות מצמחיה צפופה אשר השתלטה על האתר, במטרה לחשוף את תוואי הקירות לקראת סקירת רחפן שתהווה מיפוי מדויק מאוד של החצר כולה.

העבודה שוקקת סביב, ועל סף התהום ננעצים ברזלי זווית, ונקשרת רשת ברזל למטרת בטיחות. במרכז החצר מוצב מכשיר למדידת מרחק שתפקידו לתעד את מידות המבנה בדיוק רב, ומכשיר לגילוי מתכות משלים את הבדיקה של עפר האתר סביב.

שולחן פלסטיק נפרש בשולי האתר, ועליו כמובן מחשב, שרטוטים ושלל תמונות מהחפירה של שנות השמונים המראה כמה היה אתר זה שמור ומרהיב, וכמה נזק ספג מאז בשל הזנחה ושודדי עתיקות. לדעתי חובה להקים כאן בהקדם גן לאומי, כדי לשמר את עברנו, ולהנגיש את האתר לעם ישראל.

ההמולה סביב נותנת את אותותיה והאתר נראה יפה ונקי, ולפתע מאי שם מגיע בחור עם קנקן קפה מהביל .... באמת הגיע הזמן לנוח מעט ולהביט על תוצאות עמלנו הנהדרות.

החפירה נמשכת ולאט לאט עולים להם ממצאים, ידית של פיטס (כד בעל שתי ידיות) יין. באתר בעבר נמצאו שרידי פיטסים רבים, מן הסתם חלקם נלגמו על ידי הורדוס כאשר נח בחצר המפוארת והשקיף על הנוף, אך ככל הנראה רובם הגיעו ממחסן ששכן במבצר מעלה והתמוטט אל תוך החצר.

אבן בזלת חריגה המציצה מבין השיחים אותם אני מנכש היתה שייכת לריחיים חרוטיים ומלמדת כי אכלו כאן לחם טרי, חמישה אבני פסיפס לבנות מתגלות על שרידי הרצפה של החצר, 

ובשולי מתחם החפירה נערמת לה ערמה של צמחיה עפר ואבנים אשר פונו מהאתר וחושפים את מתאר החצר במלוא הדרו.

חוק ארכיאולוגי עתיק גורס כי הדברים הטובים ביותר מתגלים בסוף היום, ואכן חפירת אבן הלב אשר החלה בבוקר מסתיימת, חושפת את עמוד הלב עד בסיסו ששם ממתינה לנו הפתעה:

שכבת טיח קטנה אשר שרדה ועליה שרידי צבע שחור מציור קיר אשר עיטר את בסיס העמוד.

ממצא זה באתרו הינו נדיר ביותר, ומלמד אותנו מעט על העיטור בו כיסו אומנים קדמונים את החצר המפוארת הזו.

מבט באור אחרון אל השטח מגלה כי אכן העבודה הרבה אותה השקענו היום השתלמה, והאתר נקי ומוכן להמשך החפירה.

בשטחי החפירה האחרים נחפרה שכבת הקרקע העליונה, ובימים הקרובים יזכו המתנדבים להעמיק וגלות את צפונות הסרטבה!

בואו לעשות היסטוריה, ולהתנדב בחפירות הסרטבה!

חובה הרשמה מראש להתנדבות בחפירה => 

https://docs.google.com/forms/d/17cg6c3KoEfZ76TxxOmL_0Hd1hKK9Ph2R16tggRqMOYU/edit

למעקב אחרי התקדמות החפירה:

פייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61572501870632

אינסטגרם:

https://www.instagram.com/p/DFveuwUsu6i/?img_index=6&igsh=dWthMDlzd3ZuczE2

להצטרפות לקבוצת וואטסאפ של המשלחת:

https://chat.whatsapp.com/EmWCFALd8kIGnQto2dM9rs

תודה גדולה לכל צוות החוקרים על הזכות לגעת בנצח, ולעשות היסטוריה! - ירון בוצר 054-4538158

לברורים: ד"ר אחיה כהן-תבור 054-3224138 achi...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND