
בשנות השמונים כיכבו באולמות הקולנוע עלילותיו של הארכיאולוג אינדיאנה ג'ונס אשר תוך עלילה מסמרת שיער בת שעתיים בארצות אקזוטיות חשף אוצרות ארכיאולוגיים מופלאים. האמת היא שמחקר ארכיאולוגי אמיתי אורך הרבה יותר משעתיים אך הוא מעלה אוצרות לא פחות מעוררי השתאות מאלו שעלו על המסך הגדול.
להתרשמות בלתי אמצעית מגילויי השנים האחרונות בחפירות בית שערים הצטרפנו העמיתים אל חופרת האתר רונה אביסף בגבעת שייח אברק, תחת צילו של האלון הענק הגדל בחצר מבנה הבזיליקה (בין שאר הדברים שלמדנו עלתה גם השאלה: האם ייתכן שמבנה זה שימש בתקופת המשנה למשכן הסנהדרין?). נראה כי גם האלון כמונו מעמיק את שורשיו אל המורשת של ארצנו.
רונה פותחת את סקירתה בציינה כי את החפירות בבית שערים מנהלת ד"ר עדי ארליך מטעם מכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ורונה משמשת כסגניתה מזה העונה הרביעית, וכי הן מתרכזות בחפירת שטחה של העיר בית שערים אליה סמוך בית הקברות המפורסם. רונה ממשיכה וסוחפת אותנו אל ההיסטוריה של המקום הנזכר לראשונה בידי יוסף בן מתתיהו כשטח אחוזה שהוענק לברניקי (נכדתו של הורדוס ומאהבתו של טיטוס) התפתחותה כעיר קטנה בראשית התקופה הרומית וגדילתה העצומה לאחר הבאת רבי יהודה הנשיא לקבורה כאן. יהודים מכל העולם שחפצו לדור לעולמים בסמוך לרבי נטמנו כאן ואכן כתובות מעידות על מנוחים שהובאו לבית שערים מצידון, פלמירה (תדמור), תימן ואף ערב הסעודית.
רונה ממשיכה לתאר את דעיכת העיר עד להעלמות תושביה במאה החמישית לספירתם, חידוש היישוב במאה ה-13 ועד התקופה העות'מאנית. הסקירה מסתיימת באלכסנדר זייד אשר גילה את שרידי מערות הקבורה והצית מחקר ארכיאולוגי רב שנים, שהחל לפני כשמונים שנה בחפירותיהם של בנימין מזר ונחמן אביגד, אשר אנו מצטרפים אליו בשיאו.
מדריכתנו מעבירה ביננו ממצאים שעלו מעפר העיר: שברי נר הלניסטי ולצדו נר רומי שמור היטב ללא שריטה שעדיין ניתן לראות עליו את סימני הפיח, שרידי צמידי זכוכית מעוצבים ביד אומן, מקטרות עות'ומאניות וחרסים ממלוכים, אך תשואות התפעלות קוצרת סיכת שיער עשויה עצם, אשר יונה כץ מדגים את השימוש בה לעיצוב שפמו השופע...
רונה מקסימה את קהל השומעים בשפע הממצאים והגילויים וממשיכה להוביל אותנו במעלה הגיבעה אל שטח אותו חפרה וכאן היא חולקת מעט מהווי החפירה, השטח בו מתערבות שכבות מתקופות שונות קשה לפיענוח אך בחינה מעמיקה יותר מגלה בתוך עוגת השכבות, מפתן דלת כניסה לבית מהתקופה הרומית אשר עליו ניבנה בית מאוחר יותר, כנראה עקב שינויי המתאר העירוני במאה הרביעית, ומעל כולם מוטל שבר עמוד אבן ששימש לבניה משנית בתקופה העות'מאנית. במרכז הבית מושך את תשומת ליבנו בור עמוק, ששימש כמקווה או כבור איחסון וכמותו פזורים רבים באתר ביניהם אף בורות כפולים המחוברים בתחתיתם. מיד מומחה מבין העמיתים מאבחן את הטכנולוגיה: בור חלבי ובור בשרי... J
אנו ממשיכים אל שטח נוסף בחפירה שם מתארת רונה את מפח נפשם של החופרים, שציפו למצוא מבנים אך העלו מן האדמה כמויות עצומות של אשפה עות'מאנית (וגם הרבה שברי מקטרות בדומה לאלו שראינו), ככל הנראה אשפתם של עולי הרגל לקבר השייח. אולם בסופו של דבר נחשפו מספר אבני גזית גדולות ובעקבותיהן נחשף מן העפר מבנה ציבור שבהשוואה לבית אותו חקרנו קודם הינו בעל מידות ענק, בעל קירות גזית גדולים וריצפת אבן מסותתת. מתחת למבנה הציבור בשכבה קדומה יותר ניתן אף לראות קיר כפול מתחילת התקופה הרומית, האם זהו מבנה האחוזה של ברניקי? אולי נדע יותר במהלך עונות החפירה הבאות.
דרכנו יורדת מגיבעת שייח אבריק ואנו שמים פעמינו אל היישוב הכפרי בית זייד אשר כל תושביו צאצאי השומר אלכסנדר זייד ונושאים את שם משפחתו (איש אינו יודע איך מסתדר כאן הדוור...) בין הבתים הכפריים מובילה אותנו רונה אל חצרה של נכדת השומר טלי זייד, לבחינה של הגילוי המדהים מהעונה הקודמת: שער העיר!
השער, הבנוי אבני גיר מסותתות היטב, נחשף רק בחציו אך ניתן להעריך את רוחבו בכארבע מטרים ושרידי מבנה סמוך לשער מרמז אולי כי בתקופה הרומית הייתה העיר מוקפת חומה שממנה שרד מגדל השער ואולי זהו מקור השם בית שערים?
לסיום, אנו למדים את סוד הפעלתו של כבשן חרסים עגול מתקופה מאוחרת יותר, שנחשף מטרים בודדים משער העיר ובסיסו עדיין ניצב מולנו כמו מחכה לפועלי הייצור שיחזרו מחופשתם.
את הסיור המאלף מסיימת רונה בקול קורא למתנדבים המעוניינים לחבור בקיץ הקרוב לחפירת עירו של רבי יהודה הנשיא, לחלוק הרפתקה היסטורית, ואולי לשנות את הידוע לנו עליה...
תודה גדולה לרונה אביסף על מסע מקסים אל חוויותיהם של אנשי הארכיאולוגיה,
מזל טוב לסבא-עמית, שנעדר מהסיור לרגל ברית המילה של נכדו הרביעי,
ישר כוח ליובל פוקס על הארגון המינהלתי ותפעול הסיור,
ולעמיתים שבאו לגלות את צפונות תקופת המשנה.
להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND