סיכום סיור לאלוני ממרא – לכבוד פרשת חיי שרה, שהתקיים ביום חמישי כ' חשוון תשע"ח (9/11/17)
SABA Amit
סיכום סיור לאלוני ממרא – לכבוד פרשת חיי שרה, שהתקיים ביום חמישי כ' חשוון תשע"ח (9/11/17)
בעשורים האחרונים נולד לו בין סוכות לחנוכה חגה של חברון – שבת חיי שרה המושך רבבות בני ישראל לשמוע את קריאת סיפור רכישת מערת המכפלה במקום הקדוש עצמו.
לכבוד החג הממשמש ובא התקבל אישור צבאי מיוחד לעליה לאתר אלוני ממרא הנמצא ק"מ ספורים ממערת המכפלה אך מעבר לחומות החושך של הסכמי חברון המונעים כניסת יהודים לאתרים חשובים רבים בעיר.
אל הסיור אנו נאספים בשעת ערב מאוחרת בקריית ארבע, תוך שצינת הליל לא פוגעת בהתרגשות הרבה והפגישה עם המכרים משכבר הימים מושכת את רובנו להתגודד יחד לקראת החוויה הנדירה, עד להשלמת ההתארגנות לכניסה לאתר אלוני ממרא הסמוך כדי נסיעה של דקות בודדות מקריית ארבע.
מאות העמיתים מתחלקים בין האוטובוסים וכל קבוצה מלווה במדריך בכיר המנעים את הנסיעה הקצרה בהרצאה רבת ידע. אל קבוצתנו הצטרף דובר היישוב היהודי בחברון נועם ארנון אשר שמסביר שגבעת חרסינה על שם הקצין אהרון חרסינה אשר יזם בשנות השבעים את הקמת השכונה במקום אסטרטגי, מאז צמחה השכונה ועתה שוכנות בה שתי ישיבות, מתנ"ס, פארקים, מתחמי בנה ביתך, מתחמי מגורים למורי ובני הישיבות ועוד היד נטויה.
עוד ממשיך נועם ומלמד כי הדרך בה אנו נוסעים אל אלוני ממרא שימשה עד להסכמי חברון כדרך הראשית מקריית ארבע לכיוון ירושלים, ונזכר בערגה בתנועת היהודים החופשית לאורך דרך זאת שאף כללה טרמפיאדה בצומת הזכוכית הסמוכה למיתחם אלוני ממרא. לסיום תוך כדי שהסעתנו עוצרת בין המבנים המפוארים של לב חברון אנו למדים על השגשוג הכלכלי העצום של חברון הערבית המושג רובו ככולו ממסחר בן 5 מיליארד שקל עם עמנו, תוך כדי הפרה מוחלטת של הסכמי חברון הקובעים חופש גישה ליהודים אל אתריה המקודשים של העיר – מערת עותניאל בן קנז, אשל אברהם, עין שרה וכמובן אלוני ממרא.
הגישה למתחם אלוני ממרא נעשית דרך פשפש צר בגדר ההקפית המוביל את המוני מטיילים דרך דרדרת אבנים ואשפה הפזורה בכניסה המעידה על התחזוקה הירודה של המתחם, אל נקודה מוגבהת ממנה מתגלה האתר במלוא הדרו, שרידי חומת אבני גזית עצומות התוחמת מתחם מלבני רחב ידיים בגודל של כמגרש כדורגל בו בולטים שרידי קירות שחלפו ימי זוהרם, ריצוף אבן מסותת המכסה חלקים מן המתחם, באר החצובה אל פינתו הדרום מערבית, שער כניסה מפואר בפאתו המערבית ושרידי כנסיה ביזנטית בצידו המזרחי.
זרקור רב עוצמה שמוקם בידי המארגנים בעוד מועד מאיר את המתחם באור נאון לבן המוחזר בגוון צהבהב מהאבנים הבלות מזוקן ויוצר אוירה על זמנית המושכת את הסיירים להתקבץ בקבוצות קטנות סביב מדריכינו רבי הידע ולצאת לחקירת המתחם.
תוך כדי שיטוט מהיר בין השרידים הארכיאולוגיים אני קולט קטעי הרצאות מרתקות מפי הדוברים המלומדים ולבסוף מצטרף אל עמיתנו מאיר רוטר לסקירה מקיפה על ההיסטוריה והמורשת החבויה בינות לאבנים.
ראשית מתאר מאיר את מיקומה של חברון על דרך האבות הרי היא כביש 60 של היום, החוצה את ארצנו לאורכה, ועל כביש הרוחב החשוב המחבר את השפלה להרי יהודה, וממשיך בתאור האתר כפי שהוא מתבטא במקור החשוב ביותר: התנ"ך.
אלוני ממרא מוזכר בתנ"ך 8 פעמים אך רמז לחשיבותו אנו מוצאים עוד לפני כן בתחנתו השניה של אברהם בבואו לארץ, הקמת המזבח בסמוך לבית אל שלאחריה מצווה אברהם לראות את הארץ, מן הסתם מהר בעל חצור המתנשא מעל לבית אל. היות שרכס חלחול גבוה במקצת מהר בעל חצור ומסתיר את חברון, מעלה מדריכנו רעיון נפלא כי אברהם בהיותו ירא שמיים עוסק בציווי ראיית הארץ במיידי ולכן תחנתו הבאה הינה כאן באלוני ממרא!
עוד אנו יודעים מקריאה בספר בראשית כי לאחר נפילת לוט בשבי הגיע הפליט ליידע את אברהם לכאן, סיפור המתאים לדרך עתיקה המובילה מים המלח לאזור חברון. עוד מלמד אותנו המקרא כי מערת המכפלה נמצאת על פני ממרא ולכן סמוכה אליה. עתה כאשר אנו יודעים כי אלוני ממרא נמצא באזור בו אנו ניצבים ניגש מאיר לבחינת העדויות המאוחרות יותר לגבי המיקום של אתר זה, יוסף בן מתתיהו מזכיר אתר זה במרחק 3 ריס ממערת המכפלה (כ600 מטר), מגילה שנגלתה בקומראן המציינת את מיקומו של ממרא מצפון מזרח למערת המכפלה, וכמובן העיקרון כי הארץ משמרת קדושתה ועמים נוהגים לקדש אתרים שהיו קדושים לאלו מהם נחלו את הארץ – שהרי במיקום זה שכנה כנסיה ביזנטית ומסורת של קדושה הנשמרת עד ימינו.
עוד ממשיך מאיר ודן בזהות בוני האתר המשליכה כמובן על זהות בוני מערת המכפלה, האם הורדוס, נכדו אגריפס או שמה בנאי אחר? כמו כן ממשיך מורנו וחולק את קדושת העצים אשר צמחו כאן כפי שהיא משתקפת מדיווחיהם של עולי רגל לאורך הדורות אשר כמובן משמרת את קדושתם של האלונים שתרמו את שמם למקום...
לסיום מזכיר מאיר כי אתר זה שימש בתקופה הרומית כאחד משלושת הירידים של הארץ – ירידה של בוטנה, שעל חשיבותו יעידו יותר מ 200 מטבעות מרחבי האימפריה הרומית שנמצאו כאן, וחז"ל אף קבעו כי עקב העבודה הזרה שרווחה כאן אסור ליהודים לסחור ביריד זה, יריד זה מופיע שוב בזיכרון הקיבוצי של עם ישראל כאשר בשעה השחורה של החורבן ששטף את עמנו לאחר כישלון מרד בר כוכבא נמכרו המוני עבדים יהודים ביריד זה, מספרם היה רב כל כך עד שמחיר העבד היה נמוך ממחיר מספוא יומי לבהמה.
לאחר הסקירה המרתקת מוביל אותנו מדריכנו לסיור מלמד ברחבי האתר, אל הבאר העתיקה שככל הנראה שימשה כמאגר המים של המתחם עד שהורעלה בעיקבות מינהג נוצרי להטיל בשמים ומנחות אל תוכה, שער הכניסה המפואר למיתחם אשר ניתן לראות כי מבחוץ ניבנה מאבנים איכותיות כדי להרשים את הנכנסים למקום ואילו מבפנים חסכו בוני האתר עלויות והשתמשו באבני בניין פחות איכותיות, עוד מסביר מאיר כי לאחר התקופה הביזנטית ירדה קרנו של המקום ואבניו שימשו לבניה מישנית, שחלק ממנה נימצא בשרידי שומרה סמוכה, דבר המסביר את מצב הישתמרותו הלקוי של המקום.
בהמשך הסיור המאלף אנו חוברים אל ז'אבו ארליך לסקירת טכניקות הבניה של החומה החיצונית, אשר במקומות מסוימים זהה לזו ששימשה במערת המכפלה ובהר הבית, ורומזת על שלטון מרכזי משותף שהקים את האתרים.
הסיור במתחם המגוון והמרתק היה יכול להימשך עוד שעות רבות אך כוח הליווי הצבאי שלנו מבקש לסיים את הסיור ולשוב לקריית ארבע, נו טוב צריך להשאיר משהו לסיור הבא...
תודות גדולות להפקה למדרשת חברון ולחטמ"ר יהודה על מבצע האבטחה.
אלבום תמונות באדיבות: י.בוצר
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com עמית אררט - מצפה יריחו 052-7-90.60.90
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND
