סיכום => (28.6.24) 'עמיתים לטיולים' - מסלול "הטבלות" בעקבות יוחנן - טיול מעגלי מהזריחה למיטיבי לכת-קשה !

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום => 'עמיתים לטיולים' - מסלול "הטבלות" בעקבות יוחנן

טיול מעגלי מהזריחה למיטיבי לכת-קשה !

התקיים בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת שלח, כב' סיון תשפ"ד (28.6.24)

בהובלת איתמר פרחי

תמונות באדיבות ד"ר זאב רוטקוף (לחיצה על תוית i תפתח עמוד מידע) => https://photos.app.goo.gl/PhHD4jLpmae7on68A

תמונות באדיבות ירון בוצר => https://photos.app.goo.gl/2knk4GQppsqquQ4p8

 כתיבה - ירון בוצר : botzer...@gmail.com  

ירושלים הרים סביב לה, ובהם עשרות מעיינות הפועמים אל תוך בריכות קרירות ויוצרים נקודות משיכה וחן מתאימות לחודשי הקיץ המהבילים.

באדיבות איתמר פרחי, המומחה לשבילי ירושלים ותולדותיה יצאנו לטיול של הפוגה מהחום, זחילה בנקבות מעיין עתיקות, והתעמקות בהיסטוריה שסערה לה בין פסגות הרי יהודה.

יער פדויי השבי

את סיורנו אנו פותחים בחניון של עין שריג שלפני מושב אבן ספיר ושל היער המוקדש לפדויי השבי בתקופת מלחמת העולם השניה, אירוע שכמובן מתכתב היטב עם זמננו, ומעלה תקווה לפדיון מהיר של החטופים.

בתקופת מלחמת העולם השניה, התנדבו יהודים רבים מארץ ישראל המנדטורית לשירות בצבא הבריטי כדי לסייע ולהכניע את המפלצת הנאצית אשר השתוללה באירופה.

רבים מחיילים אלו הועסקו בעבודות הנדסיות. לאחר תבוסות בריטניה בקרבות ביוון, בקלמטה ובכרתים, וכן במדבר המערבי אשר בצפון אפריקה נפלו יותר מאלפיים חיילים יהודים בשבי הגרמנים.

שבויים אלו סבלו התעללות קשה, עבודה במחנות כפיה וצעדות מוות, אך נגד כל הסיכויים רבים מהם שרדו עד ליום הניצחון על הגרמנים ושחרורם. רבים מפדויי השבי התגייסו לצה"ל ולחמו במערכות ישראל, ממלחמת הקוממיות ועד מלחמת יום כיפור.

פורום משפחות פדויי השבי אשר הוקם לפני כעשור למען תיעוד פועלם והנצחתם קידם והביא להקדשת שם היער הסובב אותנו לזכרם, ולהנצחת אירוע קשה זה בהיסטוריה של העם היהודי.

שביל צופה הדסה

איתמר המכיר היטב את שבילי ההר מנווט אותנו במעלה ההר אל שביל צופה הדסה החדש, למסלול בו נעבור היום כ15 ק"מ. המסלול קשה ותלול אך אל דאגה,  בית החולים הדסה נמצא קרוב מאוד אלינו...

השביל עובר בתוך יער אורנים שקיסמו מתעורר עם קרני השמש הראשונות, וצופה אל בית החולים הדסה התוחם את הבירה ממערבה, ואל מבנה נבי סמואל הרחוק, התוחם את הבירה מצפונה.

ההליכה ביער מחברת היטב אל הטבע השוקק של הרי ירושלים, אך לפתע בין עצי היער מתגלה לו מגדל שכמו יצא מאגדות דיסני, וקשה שלא לחפש את הנסיכה הכלואה בראשו וממתינה לנסיך שיחלץ אותה.

מגדל זה בנוי אבן גיר מסותתת היטב, מתנשא לגובה של כעשרה מטרים, ובסיסו הרבוע בעל אורך של כארבעה מטרים.

המגדל בן שתי קומות, ובכל קיר של כל קומה נטוע לו חלון גבוה וצר שמעליו קשת זעירה.

למרבה הצער אם היו מדרגות שהובילו אל מרומי הקומה השניה הן נעלמו מזמן, ורק סולם עץ, ואי אלו חבלים מאפשרים לאמיצים לטפס מעלה אל ראש המבנה.

בעוד בעלי העוז מטפסים באומץ מעלה, אני נשאר קרוב למדריכנו. כדי לשמוע על תולדות המגדל, אלא מה?

ד"ר חזי הורן המטייל עימנו מסב מבטנו אל חבקי ברזל המחזקים את גג המגדל, ומעידים מעצם טיבה של טכנולוגית הבניה כי מדובר במבנה בן יותר ממאה שנים.

מבנה זה מופיע בציורים של האזור מתחילת המאה העשרים, ולפי מפות עתיקות ניתן בקרוב להסיק כי נבנה בין 1880 ל1900.

איתמר ממשיך ומבאר כי מקורו של מגדל חריג זה, ברוסיה, ובאיש הכנסיה הרוסית אנטון קפוסטין. מ1865 ועד מותו ב1894 שימש כראש המסיון הרוסי בארץ ישראל, ובתוקף תפקידו עסק בין השאר ברכישת אדמות ברחבי הארץ.

קפוסטין רכס שטחי קרקע נרחבים בחברון, עין כרם, הר הזיתים, בית ג'אלה ועוד.

קפוסטין היה גם איש מדע נלהב, ועסק בארכיאולוגיה ואסטרונומיה. כדי להיטיב לצפות בכוכבים בנה לעצמו מגדלים שכאלו אשר מהם ניתן לעלות ולהיטיב לראות את הכוכבים בלילה.

מגדלים דומים קיימים בחברון ובבית ג'אלה.

במלחמת העולם הראשונה, עת ניטשו קרבות עזים בין הבריטים לעותמאנים על השליטה במזרח התיכון עבר לתקופה קצרה קו הביצורים העות'מאנים מדרום לירושלים ובעין כרם.

בריגדה 179 הלונדונית אשר קיבלה את המשימה להשתלט על קווי העותמאנים באזור עין כרם התכנסה תחת מגדל בולט זה בניווט לילי אותו הוביל קצין יהודי בשם קיש, וממנו יצאה למשימתה אשר הוכתרה בהצלחה.

על הניווט המעולה קיבל קיש אות הצטיינות.

חזי מוסיף ומרחיב כי אותו קפוסטין רב המעללים הותיר לעצמו חצר קטנה בכנסיית העליה הרוסית אשר על הר הזיתים, אליה אסף ממצאים ארכיאולוגים רבים.

נמצא שם בין השאר שריון צלבני מלא, שדי מתאים למידותיו הטובות של חזי, גלוסקמאות ופסלים מהתקופה הרומית, ואף הובאה משם אל מוזיאון ישראל טבלת אבן עליה מצוין כי לתיבה הצמודה הובאו עצמות המלך עוזיהו, וכי אין לפתוח את התיבה. היות שעוזיהו חלה בצרעת האזהרה ברורה. 

למרבה הצער איננו יודעים מהיכן הביא קפוסטין את טבלת האבן הזו, ומן הסתם מדובר באתר בו נמצאים קברי מלכי שושלת בית דוד.

העיניים של עין כרם

דרכנו ממשיכה מעל עמק עין כרם הפרוש תחתינו ביופי רב, ומעל צריחי הכנסיה הרוסית שנצבעו בזהב ומנצנצים באור הבוקר, ואל הפלא ההנדסי של הכביש החדש אשר נסלל אל בית החולים הדסה, ותלוי על מדרונות ההר בעזרת עשרות עמודים.

לימיננו הבתים מכוסי הרעפים של מושב אורה, ומשמאלנו בתי הדירות של קריית היובל, ותחתינו הקסם שאין לעמוד בפניו של עמק עין כרם.

מדריכנו גם הוא מבחין בעמק הקסום, ומנווט בידענות של ירושלמי שורשי בין עצי היער אל שביל תלול אך נח היורד אל בתי עין כרם המתעוררת לה לאיטה.

בדרכנו מסב איתמר את תשומת ליבנו לגרפיטי של עיניים אשר חלקם הושחתו, ותחת צל עצי היער פוקח את עיננו אל סיפור שהיה.

תושבי עין כרם היהודים אשר נולדו והכירו היטב את קסם המקום החליטו לסמן שביל הליכה כדי להנגיש את פלאי השכונה הזו לעם ישראל. החליטו ועשו, ואת השביל סימנו בסימני העיניים הפקוחות.

מספר תושבים בעלי דת אחרת ראו בעיניים אלו סימן מבשר רע, וניסו למחוק את הסימונים.

לאחר דין ודברים, הוחלט לסמן את השביל גם בצורות של דג, שהוא מוטיב נוצרי,  ובמקום העין עם האישון להותיר רק את צללית העין, ועתה מסומן שביל קסום זה בשילוב של עיניים ודגים, לעיתים זה על גבי זה, ובא שלום לשביל....

מעיין מרים

השביל יורד בתלילות דרך סמטאות ציוריות, בין חומות אבן ומבנים עתיקים ומלאי חן, ומגיע אל מול מנזר סנט וינסנט.

מנזר זה כמו רבים הפזורים באזור שוכן בבניין אבן גדול ויפה אשר סביבו גן פורח וצבעוני, ואלמנטים עיצוביים המשרים רוגע.

כאן עוצר מדריכנו את מרוצת הסיור, ומתמקד בפועלם של הנזירים אשר מטפלים כאן באהבה בילדים בעלי נכויות קשות מאוד, חלק מהם ילדים יהודים. כדי לאפשר טיפול נאות בילדים אלו שחלקם מגיע ממשפחות שומרות מצוות מוגש במנזר זה אוכל כשר למהדרין.

הליכה קצרה, וירידה תלולה מביאה אותנו אל מעיין מרים, אתר מרכזי בעין כרם המקודש לנצרות.

מדובר במבנה אבן ירושלמית, המשמש כבית מעין גדול, שנפתח אל אכסדרה מקושתת שתחתיה זורמים מי המעיין בשלושה קילוחים אל שוקת קטנה.

כמו במקומותינו, באופן שאינו מפתיע איש מעל בית המעיין המקודש לנצרות, מיתמר לו צריח מואזין הנושא עליו את סמל הסהר.

ישנו סיפור נוצרי המקשר מעיין זה עם המקום בו נפגשה מרים אימו של האיש הההוא עם בת דודתה אלישבע, להתייעצות ואולי לקבוצת תמיכה בין נשים הרות.

מסופר כי היא שתתה מהמים כאן, ובעקבותיה המוני צליינים ממלאים בקבוקים, שותים מהמים, וחווים חזיונות והזיות, אולי גם בגלל, כמו שמציין שלט קטן, שהמים כאן חשודים בזיהום....

למעיין זה גם נקודה יהודית, בית המעיין שופץ על ידי הברון רוטשילד, ונקרא על שם סבתו מרי.

חזי, אשר וידא כי היציאה מנקבת המעיין הנמצאת בחורשה קטנה על הדרך בה הגענו פתוחה, ומוביל אחריו את חבורת האמיצים לזחילה מאתגרת מאוד על גחונם בנקבת המעיין. הזחילה מובילה לאורך של מספר עשרות מטרים אל בית המעיין, בו נאגמים המים לגובה של כחצי מטר, וממנו סולם עולה ומוביל אל היציאה.

כמובן שאנו כבר מתורגלים, וברגע שחבורת החוקרים נעלמת לה בתוך נקבת המעיין, אנו מוציאים דברים טובים ומשקאות, וחוגגים לנו בפרטיות...

מרפסת כנסיית הביקור

גרם מדרגות רחב ומפואר מוביל מהמעיין אל כנסיית הביקור, שמול שעריה פרוסה רחבה הצופה אל נוף העמק המרהיב.

שמה של הכנסיה נגזר מהאמונה הנוצרית שמרים באה לבקר את בת דודתה אלישבע בעין כרם.

הסיפור הנוצרי גורס כי אלישבע היתה נשואה לכהן בשם זכריה, שכאן באזור הכנסיה היה בית הקיט שלו. בנה של אלישבע הוא יוחנן, אשר נהג להטביל אנשים וקיבל את השם יוחנן המטביל.

עין חנדק

במקביל לשביל צופה הדסה עובר שביל נוסף למרגלות בית החולים, ואנו פוסעים בו בלב היער מערבה בין כרמים, יערות ונופים.

מסתבר כי מדובר בשביל עתיק יחסית שנקרא כיום שביל הדסה, שכן לאורכו קל לאתר אבנים אשר נדחסו תחת מכבש ליצירת שביל עמיד, טכנולוגיה אשר רווחה בתקופה הבריטית וקיבלה את השם 'סולינג'.

בין מדרונות הטרשים בולט לו שקע חריג בקרקע, אשר הירידה אליו מגלה בריכה קטנה הניזונה משני פתחי נקבות רחבים, אחת פורצת בסלע הגיר ממזרח ואילו השניה מדרום.

 ריח תאנים עז מרומם את הנפש, ורוחבן של הנקבות מגרש את החשש ואני מצטרף הפעם, חמוש בפנס לד אל משימת חקירת נקבות המים.

הנקבות כאמור נחצבו ברוחב לב ומאפשרות מעבר נח, להולכים וגם לבאים. 

המים קרירים ונעימים ובנקבה המזרחית מגיעים בשיאם לגובה המותניים, ואילו בדרומית לגובה החזה.

הנקבה המזרחית מתפצלת לשניים ואילו שכנתה ארוכה, חולפת תחת פיר המזכיר כי אור השמש עדיין מצפה לנו, ובהמשך ומובילה אל בריכת אגירה ארוכה. 

ההליכה במים הנעימים מרעננת וחוויתית, ובזכות עמיתינו הטובים עם העליה מן המים ממתין לנו קנקן מהביל וריח קפה משגע....

אינני יודע כיצד הוא עושה זאת, אך חזי תמיד מוכן, ומתרמילו חסר התחתית הוא שולף העתק של שרטוט אותו צייר חוקר הארץ מקאליסטר ב1902. בשרטוט נראית רק הנקבה המזרחית המפוצלת. נראה לפי צורת החציבה כי מדובר בפרויקט ימי בית שני.

מסתבר כי בבית המשפט של ירושלים מתועד סכסוך בין איכרי עין כרם על סוגיית הבעלות על הנקבה הדרומית אשר נתגלתה ב1920, וכך מושלם לעומקו התיעוד ההיסטורי של חקר עין חנדק.

יוחנן במדבר

הליכה קצרה על הכביש ההיקפי של מושב אבן ספיר מובילה אל פאתי מנזר יוחנן במדבר, להשלמת הסיפור הנוצרי של אזור זה.

המנזר הסמוך אל הצוק מזכיר מבצר ימי ביניימי עם קירות זקופים וגבוהים אשר מעליהם כיפה השולטת על השטח.

מרפסת המנזר צופה אל הסטף עמוס המטיילים, וגינתו מטופחת ופרחונית.

סמוך לפתח מנזר בוקע מהסלע מעיין, אשר עולי הרגל הרבים הממלאים ממנו בקבוקי מים מעידים על חשיבותו לנצרות, מעיין אשר נשפך במורד המצוק וממלא בריכה מתומנת, ובה מזרקה ודגי זהב.

הבריכה מוקפת גדר נמוכה, וקוצים מאיימים המופנים אל תוך הבריכה, אולי כדי למנוע מהדגים לצאת ממנה...

כאן יש לציין כי הספרה שמונה בעלת חשיבות וקדושה בנצרות, וכנסיה מתומנת קדומה שנחשפה על כביש חברון ירושלים סמוך לרמת רחל נחשבת לאחת הכנסיות הקדומות בעולם.

הסיפור הנוצרי גורס כי יוחנן קיבל את הבשורה בעין כרם, ואילו כאן סמוך למעיין התבודד והטביל אנשים, עד שיצא אל הירדן והטביל את האיש ההוא.

יוחנן נהג להטיף נגד המלך הורדוס, שלא נודע בסלחנות, אך משום מה הורדוס בחר לא להוציא אותו להורג אלא להשימו בכלא.

ליום הולדתה ביקשה בתו של הורדוס את ראשו של יוחנן על מגש כסף, מבקשה זו אף הורדוס לא יכל להתעלם, וראשו של יוחנן נערף ונקבר בסבסטיה, אשר נוספה גם היא לרשימת אתרי הצליינות.

שביל המעיינות 

אנו שבים אל הכביש ההיקפי של אבן ספיר, ומדרום למושב איתמר - ללא היסוס מאתר את התוואי הישן של שביל ישראל העולה (בתלילות חדה) אל שביל המעיינות ואל עין עוזי.

שביל המעיינות הוא שביל נהדר ונח המקשר בין מספר מעיינות שופעים, לחגיגת קיץ מושלמת.

קול המולת ההמונים מגלה כי הגענו במאמץ רב וזיעה רבה אל עין עוזי העליון.

מדובר במעיין נקבה, הממלא בריכה רבועה רחבת ידיים שאורכה כחמישה מטרים, ועומקה כמטר וחצי.

למרבה הנוחות מדרגות בפינת הבריכה מאפשרות גישה בטוחה, אך גם כאן ישנם אמיצים במיוחד אשר מעיזים וקופצים (מאוד מסוכן!) אל המים הרדודים יחסית.

לאחר העליה המתישה המים נעימים כפליים, ואנו מצטננים ונהנים שעה ארוכה במי הברכה.

השביל כשמו צופן מעיינות רבים, והליכה של דקה מביאה אל אחת מנקודות החן המרהיבות של הרי יהודה, עין עוזי התחתון. גם כאן נקבה ממלאת בריכה רבועה במי מעיין, אך בריכה זו נבנתה על המדרון הצפוני של הרכס, וצופה באופן פנורמי אל הרי יהודה שממערב לבירה ירושלים, המדהימים הפרושים תחתיה ומולה. לעניות דעתי, אף במלונות המשובחים ביותר באזור אין בריכת אין-סוף (אינפיניטי) שכזו.

הדרך חזרה חולפת על פני עין תמר, בריכה רבועה רחבת ידיים,  ומגיעה אל המעיין האחרון, עין שריג, הממלא בימים טובים בריכה מוארכת. למרות החורף הגשום מאוד משום מה מעיין זה יבש, ורק הבריכה המלאה בחלקה ועצי הפרי רחבי הצמרת סביב המעיין מעידה כי לא מכבר זרמו כאן מים רבים.

אנו מסתפקים בריח התאנה הנפלא, ובזכרונות המעיינות והנקבות הרבים בהם רחצנו היום, וכבר מתכננים סיור קיץ נוסף בין המוני המעיינות הפועמים להם בגב ההר.

תודות:

לאיתמר פרחי הנפלא, כירושלמי שורשי, על מסע מעמיק מלא חוויות מרעננות, נקבות מים עתיקות, ידע רב ונופים נפלאים.

לד"ר חזי הורן על הידע הרב שחלק עימנו והובלת הזחילה על הגחון בנקבת עין מרים, 

לעמית אררט שאינו מפסיק להפתיע ביוזמות חדשות ומקוריות לאחר שחזר ממילואים בעזה,

ולעמיתים הרבים שבאו להנות מהקסם של הרי ירושלים.

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND