סיכום => (16.4.23) צפת הממלוכית
SABA Amit
מדרשת הגולן ו'עמיתים לטיולים'
סיכום => צפת הממלוכית
הסיור התקיים ביום ראשון כה' ניסן תשפ"ג (16.4.23)
בהדרכת ד"ר עמיחי שוורץ 052-2672829 Miko...@gmail.com
מומחה לימי הביניים, מרצה באוניברסיטות אריאל ובר אילן ובמסגרות שונות.
צפת היא פשוט יעד נפלא לסיורים. נופים משובחים, שפע מעיינות ואתרי טבע, היסטוריה מרתקת, סמטאות ציוריות ובתי כנסת עתיקים ומלאי קדושה.
אך הפעם זכינו בנוסף לכל אלו בסיור עומק איכותי של ד"ר עמיחי שוורץ, אל ההיסטוריה של צפת בימי הביניים, תקופה עלומה יחסית אך מלאת עניין, ובעלת חשיבות עצומה להבנת התפתחות העיר וההיסטוריה שלה.
מצודת צפת
צפת שוכנת על הר כנען וצופה אל מרחבי הגליל. כדי להיטיב לראות הרחק אל העבר אנו מתכנסים אל הנקודה הגבוהה בעיר - מצודת צפת.
עמיחי מתמקם בלב החורש עתיר הצל המכסה את שרידי המצודה, ולאחר הכרות מציג את המונח ימי הביניים.
מונח זה הינו שיפוטי, מישהו החליט שתקופה זו היתה תקופת ביניים בין תקופת זוהר מוקדמת למאוחרת. וקביעה זו כצפוי נקבעה על ידי בני אירופה שרצו להלל את תקופת הרפורמציה בה זכתה אירופה לפריחה תרבותית וכלכלית.
שאר העולם לא בהכרח עבר תקופת שקיעה באותם ימי ביניים, והיום נתעמק בהיסטוריה של צפת באותם שנים. בהרחבת העיר בתקופה הצלבנית ופריחתה וגדילתה של העיר בתקופה הממלוכית.
למרות שצפת מזוהה מאוד עם תקופת הקבלה שחלה בימי השלטון העותמאני הפעם נתמקד כאמור בתקופה מוקדמת יותר, הנמצאת לרב בין ערפילי ההיסטוריה.
העיר צפת המוזכרת בספר יהושע ממוקמת בדרום הארץ וכנראה מדובר בעיר אחרת ואילו כאן על הר כנען לא שכנה עיר מקראית.
העיר מוזכרת בספרי יוסף בן מתתיהו כעיר אותה ביצר בזמן המרד הגדול, ולמרות שלא נמצאו שרידים לכך מן הסתם הם נמצאים מתחת למצודת צפת. אזכור נוסף לעיר נמצא בספר טוביה, אחד מהספרים החיצוניים שמקורו בימי בית שני.
צפת מוזכרת בתלמוד כאחת מתחנות המשואות במסכת ראש השנה וכן בפיוט לאחר החורבן המונה את משמרות הכהונה שמצאו ביתם כאן.
מהגניזה הקהירית אנו מוצאים מקורות מהמאה ה11 בה מוזכרים עסקת מכירת חנות בטבריה אשר בעליה גר בצפת, ואת הכתובה הקדומה ביותר שנתגלתה אי פעם ובה רשומים בני זוג מהעיר צור שבנו את ביתם המשותף בצפת.
אבן-שדד המוסלמי כותב לפני התקופה הצלבנית כי שכן כאן מגדל בשם 'מגדל היתום' ותחתיו כפר קטן, והגיאוגרף אל מוקדסי הידוע בפירוט הגיאוגרפי שלו לא מזכיר כלל את העיר ומכאן שהיתה אז רק כפר נידח.
הצלבנים הגיעו אל ארץ ישראל ב1099, וטאנקרד ממנהיגי מסע הצלב כובש את צפת ותובע לעצמו את נסיכות הגליל.
טאנקרד עבר בינתיים לאנטיוכיה ויורשו בונה כאן ביצור קטן ב1101.
ז'אק מויטרי מונה את מבצרי הצלבנים בארץ ובתוכם את צפת, כחלק מקו ביצורים ארצי, וסביב המבצר קם כפר קטן שבין השאר נתן שרותים ליושבי המצודה.
לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטים מחזיקה צפת מעמד כשנה תחת הלחץ הצבאי המוסלמי, ולאחר כניעתה המוסלמים מרחיבים ומחזקים את המצודה.
לאחר פלישה צלבנית נוספת במאה ה13 המוסלמים מעבירים בהסכם את צפת לצלבנים, לא לפני שהם הורסים את המבצר כליל רק כדי שהצלבנים הפרנקים יבנו אותו שוב.
כאן צפת הפרנקית בשיאה, וחיבור שנכתב על ידי בנואה הבישוף של מרסיי שהגיע לכאן למסע צליינות ב1239 מתאר כיצד למד מהערבים כי צפת היא המפתח לשליטה בגליל ובארץ כולה. עם הידע האסטרטגי הזה יצא למסע גיוס כספים שהושקעו בבניית המצודה הגדולה ביותר במזרח התיכון.
הבניה החלה בדצמבר 1240, עמלו עליה אלף עבדים מוסלמים ומאתיים חיילים צלבנים והיא נמשכה קצת יותר משנתיים.
גובה החומה החיצונית (מתוך שלוש חומות) היה 44 מטרים (!) מעומק החפיר ועד ראש החומה, ועוביה 22 מטרים. איישו את המבצר 430 לוחמים מתוכם 50 אבירים. את אלו תגברו 300 בליסטראים. כל זאת בנוסף למאות בעלי המקצוע אשר שכנו בטירה ותחזקו אותה.
מרכז כח זה שלט על שטח עצום בגליל ותחת מרותו היו 260 כפרים, רובם מוסלמים.
שער המצודה הצפוני
אחרי שהתרשמנו כיאות מההיסטוריה המפוארת של האתר אנו יוצאים לחוש ולראות את שרידיו. מסע קל אל חלקה הצפוני של המצודה, בה נסלל רחוב יפתח על חפיר קדום, מגלה את שרידיו של המגדל האחרון ששרד כאן.
בעזרת תרשימים ותיאורים מעמיקים מקים עמיחי לתחיה את פארו של המבצר הצלבני, וממחיש בפרוט אילו משרידיו שייכים לתקופה הצלבנית ואלו הם בניה עותמאנית מאוחרת.
בחלקו הצפוני ביותר של המבצר, במקום בו נמצאת היום חניה עמוסה לעייפה שכנה לפני כאלף שנים רחבת הכניסה הצלבנית, 'ברביקן' בלטינית.
הברביקן הינו למעשה מוצב חוץ הנמצא מחוץ לשער החומה. בתקופה הצלבנית היתה כאן ככל הנראה רחבה מחופה עץ, ובתקופה הממלוכית שודרגה הרחבה לרחבת אבן לרווחת באי העיר, וכן אלף שנים לאחר מכן לרווחת בעלי הרכבים.
אנו מכתתים רגלינו במעלה המתלול הצפוני ומרגישים גם לאחר זמן כה רב את עוצמת הביצור ששכן כאן, יורדים אל חפיר נוסף ועולים אל תלולית קטנה.
עמיחי פורט את תוואי הקרקע בבהירות לחומה פנימית ראשונה, מעברה חפיר וחומה שניה, ואילו מסביב לכל הקומפלקס חומה עצומה שהחפיר שלה הגיע עד רחוב ירושלים (למי שלא מכיר את צפת, מדובר במרחק נכבד!).
תלולית זו עליה אנו מכונסים שימשה כבסיס לשני גשרים אשר חצו את החפיר הראשון, ואשר מגיני המקום יכלו להפיל בעת חרום.
אנדרטת נופלי צפת
עמיחי מכיר את המצודה לא פחות מבוניה, ואנו פוסעים בעקבותיו אל מרכז האתר, הנקודה הגבוהה ביותר בה נמצאת אנדרטה מרשימה לנופלי צפת, הניבטת אל נופו המרהיב של הגליל.
בשנת 1266 הממלוכים, עבדים לוחמים שהתמחו ברכיבה על סוסים ותפסו את רסן השלטון במצריים כבשו מצודה זו.
כמובן שעולה השאלה כיצד הצליחו להכניע מצודה אדירה זו?
הממלוכים ניסו תחילה לכבוש את המצודה בכח הזרוע, הפציצו אותה עם מכונות מצור שהטילו אבנים עצומות במשקל עשרות קילוגרמים, חפרו מנהרות כדי לחדור למצודה מתחתיה, אך הכל לשווא.
ביברס השליט הממלוכי הבין שיש להשתמש כאן ביותר מח ופחות כח, הבטיח חנינה וכבוד לכל מגיני המצודה אשר אינם נמנים על אנשי הצלבנים, ואכן אלו נכנעו לידיו.
ביברס המשיך והצעיד אותם סביב המצודה כאשר הם לבושים בבגדי פאר כדי להראות את הכבוד אותו נתן לנכנעים, ואכן הצלבנים חתמו על הסכם כניעה שאפשר להם מעבר חופשי אם יניחו את נשקם.
לאחר כניעת הצלבנים, ביברס שבכלל לא התמצא בדיני חוזים התעלם מחוזה הכניעה, ושחט את כל הצלבנים.
המוסלמים בחששם מהכח הימי של הצלבנים הרסו את כל מצודות החוף בארץ כדי למנוע אפשרות השתלטות מחדש, ואילו בלב הארץ ניסו לבנות ערי מבצר. בצפת חיזקו את המצודה והקימו סביבה ממלכה גלילית שנודעה בשם ממלכת סאפד.
ביברס בונה בלב מצודת צפת, ממש במקום בו אנו עומדים, מגדל עצום בגובה 60 מטרים ובקוטר של 30, תחתיו נחצב בור מים ענק שפתח באר צנוע מוביל אליו (הבור והבאר עדיין כאן!).
גרמי מדרגות חלזוניים עלו וירדו אל ראשו של המגדל.
סיור למרגלות המגדל מגלה את צורתו ואבניו, עדיין ניתן לראות את צורתו החלזונית של המגדל, ואת אבני הגזית העצומות מהן נבנה. עד 1837 ישב כאן בראש המצודה המושל העות'מאני.
עם המאות ורעידות האדמה קרס המגדל, ולאחר רעידת האדמה החזקה של 1837 שפגעה קשות בצפת ובמצודה שימשה המצודה כמקור לאבני בניין, והרס האתר העמיק והלך.
בור המים הממלוכי
עמיחי מכיר את אנשי ימי הביניים לפני ולפנים ומאתר בקלות את שרידי הביצור של המצד הצלבני הראשון, חומה מעוגלת ברוחב כמטר בנויה אבני גוויל, ולא הרחק ממנה נקבה נסתרת מעט המובילה בנוחות יחסית ממש אל מתחת לשרידי המגדל, ואל בור מים מטויח עצום בקוטר של כ15 מטרים וגובה של כעשרים, אשר פי הבאר הצנועה מעליו זוהר מראשו באור שמש עז.
בור מים זה נחצב בתקופה הממלוכית תחת המגדל האדיר ושימש כמקור המים לשעת חרום של המצודה. אמת מים אשר הביאה מים מביריה תספקה בימי שלום את המבצר. בתקופה הבריטית שימש הבור כמגדל המים של צפת, ועל מנת להכניס את המשאבות לתוך הבור נפרצה בתחתיתו הניקבה בה עברנו.
כיום נוהגים צעירי צפת לנצל את האקוסטיקה הייחודית של הבור, להתכנס כאן לאחר סעודה שלישית ולשיר שירי שבת, והכל באדיבות ביברס הממלוכי.
אנו יוצאים מהתקופה הממלוכית חזרה אל אור היום, ואל החומה הצלבנית המערבית, הגובלת למרבה הנוחות בחומה נוספת שנבנתה בתקופה הממלוכית וחיזקה את הגנות המצודה.
עמיחי מדגים בפרוט את האלמנטים השונים המאפיינים את סוגי הבניה, ובעזרת פלאי הסמארטפון חולק עימנו תמונות של ממצאים שכמותם התגלו כאן.
מערת שם ועבר
אנו הולכים בין הסמטאות מעוררות ההשראה של צפת אל ישיבת שם ועבר, אליה סמוכה מערה הנושאת אותו שם.
אברכי הישיבה מקבלים אותנו בחיוך ומשקה קר, ואנו נכנסים דרך גרם מדרגות מעוגלות אל אולם מבוא תת קרקעי קטן אשר ממנו מוביל פתח קטן אל אולם גדול יחסית חלקו חצוב בסלע, וחלקו נתמך בקשתות אבן יפות. אוויר נעים וקריר וכסאות נוחים ממתינים לנו בעוד מדריכנו מחלק בינינו תרשים של מערת שם ועבר, הכולל את חלקיה אשר אינם נגישים כיום.
בדרום המערה בולטות גומחות מחראב (גומחות תפילה מוסלמיות), בצפונה שער ברזל מגביל את הגישה אל אולם גדול בו לפי הכתובים נמצאים 16 קברי כוכים, ובמערבה שער נוסף חוסם את הגישה אל אולם נוסף בו יש מסורת כי יעקב אבינו בכה על בנו יוסף אשר נטרף, ויש האומרים כי עד היום המערה בוכה ותקרתה מטפטפת. נראה כי הכניסה המקורית למערה היתה מצדה הצפוני בו קברי הכוכים, ועם השנים והדורות הועתקה לצד המזרחי.
את השער הצפוני מכסה עיטור ממלוכי בשם אבלק, שהוא למעשה אריחים בצבעים מתחלפים, שחור לבן, או אדום לבן. מעל השער עיטור מלכותי בשם רנכּ, שהוא למעשה איור של מקלות הפולו, משחק כדור של פרשים, שהיה פופולרי בקרב הממלוכים. נושא מקלות הפולו נקרא ג'וקנדר, ואחד משליטי צפת הממלוכים, האמיר בלבאן נשא תואר כבוד זה.
עמיחי חולק עימנו ידע רב העוסק באתר צפתי חשוב זה. צפת הצלבנית והממלוכית הייתה למעשה עיר ענקית שקמה מחורבות קודמתה. עיר חדשה זקוקה למקומות קדושים, ואנו שומעים על מערת שם ועבר בפעם הראשונה במאה ה12 מפי רבי שמואל בן שמשון שערך מסע בגליל וכותב על רבי דוסא בן הורקנוס אשר נטמן כאן (רב אשר איננו מוכר לנו ממקורות אחרים).
ב1231 מזכיר מקור נוצרי את המערה כמקום בו טוביה, שעל שמו ספר טוביה, היה נוהג לטמון נפטרים.
הצלבנים זיהו את צפת עם בית אל, ויהודים את מערת שם ועבר עם יעקב אבינו כמקום בו למד תורה בדרכו לחרן. מוסלמים מזהים כאן את מערת הצער בה ביכה יעקב את יוסף.
ישנה כאן כתובת הקדשה למושל המחוז הממלוכי אשר שיפץ את המקום ב1412, וכאן נקברו חלק מנכבדי צפת הממלוכים.
צפת עיר מלאת השראה, וגם בתקופה הממלוכית העיר מקודשת למוסלמים הסופים (מוכרים מאוד בשל טקס הד'כר - הדרווישים המרקדים) שהקימו כאן מקומות תפילה משלהם, 'חאנקה' היה מקום תפילה ממוסד אותו מימן השלטון ואילו 'זאוויה' היה מקום הסתגפות והתבודדות.
נוסע עות'מאני תאר ב1650 שבע זאהיות בעיר צפת.
המסגד האדום
אנו שבים אל רחובות העיר, ואל רחוב ירושלים החוצה את החפיר של החומה החיצונית (זאת של ה44 מטר) על גשר נישא, ואל חצר המועצה הדתית.
כאן הסמטאות מלאות קסם וכל שער פותח צוהר אל תקופה קדומה. מסגד הארבעים מוזכר במפות קדומות של צפת, אך מקומו מעולם לא אותר. מסתבר כי משקוף שער הכניסה למועצה הדתית הוא שימוש משני של אבן מאותו מסגד, ולא סתם אבן אלא כזו אשר בה כתובת ארוכה משנת 1453 המהללת את בונה המסגד....
את מסגד הארבעים כנראה לא נאתר היום, אך מיקומו של המסגד האדום ידוע ואנו שמים פעמינו אל שער המבנה.
המסגד הינו מבנה רבוע מאסיבי הבנוי מאבני גיר גדולות ומסותתות בעלות גוון אדמדם במקצת שנתן למקום את שמו.
שער המבנה המתנשא לגובה של כחמישה מטרים מעוטר במוקראנאס, מן גומחות רבות המסודרות זו מעל זו ליצירת צורה חרוטית ייחודית לתקופה הממלוכית. תוספת חשובה מאוד שנוספה לשער ומציינת את שיוכו הנוכחי של המבנה היא מזוזה קטנה אך רבת משמעות.
ביברס לאחר שכבש את העיר מידי הצלבנים הרחיב את המצודה כל כך עד שהרס את הכפר הצלבני הצמוד אליה. נוצר צורך להקים יישוב חדש, והמסגד האדום היה לב יישוב זה.
בראש השער כתובת המהללת (מאוד ובאריכות) את פועלו של ביברס וכנהוג בכתובות אלו הן מאוד מתחשבות בחוקרים וגם כאן מצוינת שנת חקיקת הכתובת, 1274.
חצר המסגד רחבת ידיים, מוקפת אכסדרה מקושתת המעוטרת בקשתות מצולבות אופייניות.
מבנה המסגד עצמו רחב ידיים (כ30 על 30 מטרים) ונתמך בארבעה עמודים המחלקים את המבנה לתשעה ריבועים. מכל עמוד מסתעפות קשתות אל קירות המבנה בזווית ישרה, ובתוך כל ריבוע מהתשעה קשתות מצולבות. בראש הריבוע הדרומי בולטת לה כיפת המבנה המחליפה את הקשתות המצולבות.
המבנה נראה סימטרי מאוד, אך דבר אינו נחבא מעיניו של מדריכנו והוא מפנה מבטנו אל גומחות המחראב הלא סימטריות, המזרחית קטנה ואילו הראשית המערבית גדולה. הפרה זו של סימטריות המבנה מגלה כי במקורו היה מדובר במבנה מלבני ארוך יותר, וכי לאחר שנפגע (ככל הנראה ברעידת אדמה) שופץ וקוצר ליצירת מבנה רבוע.
כתובת מעל המחראב הקטן שנכתבה כמאה שנה לאחר ימי ביברס מהללת אמיר ממלוכי, אך גם מספרת על ההקדש שנועד לממן ולתחזק מסגד זה ומסגירה סוד ממלוכי.
מסתבר כי האצילים ממלוכים חששו מאוד מחילוט רכושם על ידי שליטים קפריזים, ומקלט המס אותו מצאו היה לתרום את רכושם להקדש המוגן על ידי הדת אף מפני השליטים החזקים ביותר, ולמנות את בניהם למנהלי ההקדש... וכל זאת עוד לפני שהמציאו את מקצוע ראיית החשבון....
מסתבר כי חלק רב מהבניה הממלוכית המפוארת הינו בעצם לא יותר ממקלט מס....
זאווית בני חאמד
אנו כבר מומחים ולא הרחק מהמסגד האדום אנו מזהים את עיטורי האבלק הממלוכים על קירות מבנה רבוע. מסתבר כי יש עדיין מה ללמוד ועמיחי מגלה כי גם סורגי החלונות הינם ממלוכים ומעוטרים במין תפוחים קטנים בנקודות המפגש של כל זוג סורגים.
כאן שכן הרובע הממלוכי הנמוך, ובחפירות השכבה היחידה כאן היא ממלוכית.
גם במבנה זה נמצאו כתובות מפורטות, כולל כמובן תאריך.
המבנה הוקם ב1372 כמבנה קבורה בו נטמן אמיר ממלוכי, וב1450 הסולטן כתב על קיר המבנה במיקום שנראה היטב מהמסגד האדום על ביטול מיסים, מן הסתם היה סולטן זה פופולרי מאוד.
בתקופה העותמאנית שימש המבנה כזאוויה סופית.
עמיחי מסיים סיור מרשים ומעמיק זה בסיכום של הידע אותו צברנו, אך מבחינתנו עדיין לא עת לסיכומים ואנו ממשיכים עוד שעות רבות לתור את סמטאות הקסם של צפת, לבחון יצירות אמנות בגלריות הרבות, לטעום ממסעדות העיר המשובחות, ולהנות מחווית צפת מרוממת הרוח.
תודות:
לד"ר עמיחי שוורץ על סיור יוצא דופן, מעמיק ומלא גילויים בצפת של ימי הביניים,
למדרשת הגולן ותמר גלבוע על הפקת סדרת הסיורים הנפלאה,
לעמית אררט המוביל אותנו אל פסגות ארץ כנען ומעמקי סודותיה,
ולעמיתים הרבים שבאו לחקור, ללמוד ולגלות את צפת מחדש.
תמונות:
https://photos.app.goo.gl/BujXDQ5noTrKvozA7
בעמיתות,
ירון בוצר botze...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND