סיכום => (24.4.23) בעקבות לוחמים וחולמים: סיור לילי בהר הזיתים לקברי הנופלים במערכות ישראל

[SABA Amit]

בס"ד

עיר דוד ו-'עמיתים לטיולים'
סיכום => בעקבות לוחמים וחולמים: סיור לילי בהר הזיתים לקברי הנופלים במערכות ישראל
התקיים בערב יום הזיכרון - יום שני ג' אייר תשפ"ג (24.4.23)

בהדרכת המומחית להר המשחה - שרה ברנע

כתיבה וצילום - ירון בוצר, האלבום => https://photos.app.goo.gl/xdWD9E6oKyR1TXSZ9

הסרטת וידאו - אברהם מש => https://youtu.be/wU5CK_bDAYQ

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. 

- אברהם שטרן.

השמש המעריבה מעל בירתנו עם כניסת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מדגישה את הקו החד המפריד בין יופיה ושגשוגה של ירושלים אל מול הגבורה וההקרבה של חיילינו אשר אפשרו את קיום מדינת היהודים.

כדי להצדיע ולהוקיר את זכר הנופלים אנו מתאספים אל פסגת הר הזיתים לסיור בעקבות הנופלים הטמונים בבית העלמין אשר על ההר.

מדריכת הסיור שרה ברנע מכנסת אותנו אל מרפסת תצפית רחבה על ההר, הצופה אל השקיעה היורדת מעל הר הבית והעיר העתיקה, ונוגעת באור אחרון בדגלי הלאום הרבים שהוצבו על הר הזיתים.

שרה מעידה כי היא חוקרת את בית העלמין העצום שעל הר הזיתים מזה 22 שנה ועדיין מתרגשת לשוב ולבקר כאן, בעיקר ביום חשוב זה.

בהר הזיתים קבורים רבים אשר חלמו מדינה ופעלו להקמתה, אנשים שאנו בעלי חוב מוסרי לפועלם, והיום נלמד על פועלם ונוקיר אותו.

היום נחבר בין סיפורים אישיים של הנופלים, אל הסיפור הלאומי שלנו, שלא יכול להתקיים ללא הקרבתם וגבורתם.

קבר האחים של נופלי העיר העתיקה

מחר בבוקר יום הזיכרון יערך טקס ממלכתי ברחבה המקיפה את קבר האחים של נופלי העיר העתיקה במלחמת הקוממיות. 

גם אנו פותחים את סיורנו - מכונסים ברחבה זו, עם השמע הצפירה עוצרים בעמידת דום יחד עם העיר ירושלים כולה ומקדישים כבוד ומחשבה לנופלים.

שרה מפרה את הדומיה שלאחר הצפירה באומרה כי בהר טמונים יותר מ 150,000 מתים, ובעת המודרנית נטמנו כאן נופלים ממלחמת העולם הראשונה ועד ל25.2.48 שאז נותק ההר על ידי הפורעים הערבים ועברו לקבור בבית העלמין אשר נחנך בסנהדריה.

ב28.5.48, לאחר לחימה קשה ומלאת גבורה נפל הרובע היהודי תחת לחץ צבאי כבד מנשוא של הלגיון הירדני.

עקב היות הרובע אותם ימים במצור, ניתן אישור הלכתי, וחללי הקרבות בעיר העתיקה נקברו בקבר אחים, מול ישיבת שער השמיים.

עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים מגיעים חיילים רבים אל הר הזיתים לפקוד את קברי יקיריהם לאחר ניתוק של 19 שנים ומגלים כי ההר חולל בשיטתיות ובאכזריות חייתית על ידי הירדנים.

במקביל מפקד הרובע משה רוסנק והרב גורן מחפשים את קבר האחים ולאחר איתורו נערכת בכ"ו בתמוז תשכ"ז, בהר הזיתים הלוויה ממלכתית ל48 החללים אשר אותרו.

מעל קבר האחים הונחו מצבות לכולם המקיפות את המתחם בצורה רבועה, והנציחו את שמותיהם לפי סדר הא' ב'.

בין הנופלים כאן צעיר חללי צה"ל, ניסים גיני אשר שרת כקשר בין עמדות העיר העתיקה ונפל בן עשר שנים בלבד, ובני הזוג הרב והרבנית אורנשטיין אשר יצאו מביתם ליטול ידיים ופגז קטלם.

על כל מצבה כאן מונח דגלון הלאום, נר זיכרון ופרח.

לזכרם אנו שרים פרקי תהילים, ועם אמירת הקדיש - קשה שלא להזיל דמעה.

הליכה קצרה באפלולית העוטפת את ההר מובילה אל מקום מנוחתו של אברהם לייב הויזמן.

אברהם, יליד ירושלים, נפל בגיל 22 בקרב בסמוך למבצר הקסטל עת נלחם בשורות ההגנה.

שרה מציירת באריכות קווים לדמותו הקוראת אלינו מסמטאות היישוב הישן. אברהם  נינו של הרב זוננפלד נולד וגדל כחרדי בירושלים. 

האיש היה חרדי אדוק וכונה על ידי חבריו בשל כך רבן גמליאל, אך עסק בתחומים רבים, ביניהם כתיבת שירה.

היה פעיל בנוער האגודאי והרגיש שהוא רוצה ללמוד יותר על העולם, עבר ללמוד בישיבה בחדרה ובמהלך השנים עיצב השקפת עולם לה קרא סוציאליזם תורני.

השמועות על השואה המתחוללת באירופה הסעירו את נפשו והוא מתגייס להגנה, ובין שאר הפעולות משתתף בעליה לקרקע בכפר עציון.

בהיותו פעיל בתנועה הקומוניסטית פוגש ומתחבר עם משה לוי (מכונה מוסא), יהודי ממוצא עיראקי, אשר גם הוא מתגייס להגנה.

בליל שבת עת היות אברהם בחופשה מההגנה מגיע מוסא ומבשר על היעלמות הל"ה שיצאו לתגבר את גוש עציון.

ללא היסוס יוצא אברהם לסייע בחיפושים עם מוסא, ובהגיעם להר-טוב המון מוסת של יותר מ500 פורעים תוקף אותם, והורג את מוסא.

ביום ראשון שב אברהם להר-טוב, מחלץ את גופת חברו שעברה התעללות ומביא אותה למנוחת עולמים בהר הזיתים.

בי"ב בשבט בפעולת תגמול לפיצוץ בית קפה בקסטל שחלש על הדרך לבירה ואיים על התנועה היהודית, בפעולה נפגע אברהם מכדור צלף ונהרג. עקב לחץ המאורעות הוא נטמן כאן בחופזה יחד עם בקבוק זכוכית ובו פתק עם פרטיו, ורק לאחר שחרור ההר ב1967 מונחת כרית-מצבה צבאית על קברו.

חלקת ווהלין

אנו ממשיכים לפסוע בדומיה בואכה חלקת חסידי ווהלין. בה נטמן שמעון ניסני, ממוצא פרסי במלחמת הקוממיות, ועימו סיפור צובט לב מאותם ימים קשים של פורענות.

במלחמת הקוממיות ירושלים נצורה, ובית העלמין היחיד של העיר על הר הזיתים הוא מצור בתוך מצור.

לוויות יוצאות פעמיים בשבוע בלבד, תחת אבטחה.

ניסני שמר יחד עם שלושה מחבריו בעמדה בבתי מנדלבאום. הם נעצרו על ידי סמל בריטי ונמסרו לערבים אשר רצחו אותם. הוא מובא למנוחות יחד נפטרים נוספים ביניהם שלושה מחבריו אשר נרצחו עימו.

תוך כדי טמינת הנפטרים האשכנזים נפתחו יריות, ומסע הלוויה התפזר. גיסו של ניסני אשר תכנן לקברו ליד אביו הטמון בחלקה הספרדית למטה נאלץ לחפור בחופזה ותחת אש קבר בשולי חלקת ווהלין בו נטמן ניסני, ועקב לחץ המאורעות גם טמן עימו גופת ילדה קטנה.

לאחר שחרור ההר נמצא קברו של ניסני וזוהה בזכות הילדה אשר היתה טמונה עימו. 

על קברו הונחה מצבה צה"לית, יום לפני הסיור עמותת אלעד תלתה על הקיר מול מצבת ניסני לוח זיכרון לזכרה של הילדה רחל בת ויקטוריה חיים. טקס גילוי הלוח יתקיים ביום הזיכרון בנוכחות משפחת ניסני.

בצידה השני של חלקת ווהלין נמצא אוהל חסידות רחמיסטריבקה בו טמון הרב מרדכי טברסקי.

הרב אשר היה אדמו"ר החסידות עלה לארץ ב1906 והקים את החסידות כאן

 הרב היה איש ציבור אהוב מאוד בירושלים, עסק באומנות, ואף הגיש לגנרל אלנבי מתנה פרי יצירתו כאשר נכנס בשערי העיר.

במאורעות תר"פ נרצח הרב בדרכו חזרה מהכותל על ידי פורעים ערבים הובא למנוחות בהר הזיתים.

חלקת הקדושים

ירידה חדה וזהירה באפלולית הליל מובילה אל חלקת תש"ח, האחרונה ששימשה לקבורה לפני נפילת הר הזיתים בידי הפורעים הערבים.

שרה חולקת כבוד לטמונים כאן וחולקת עימנו את סיפוריהם. לאחר מכן אנו ממשיכים לרדת כמעט את כל גובהו של ההר אל חלקת הקדושים.

בולטת כאן מוקפת גדר חלקת הקבורה של אליעזר בן יהודה ומשפחתו.

מטרים ספורים ממנה ניצב קבר אחים רבוע מחופה אבן עליו לוחות הנצחה ומספר דגלי הלאום.

במהלך המרד הערבי 1936-39, כשבעים מחללי פרעות אותם ימים נטמנו בהר הזיתים, על מצבותיהם נחקק כי נפלו חלל על משמר העם.

קבר אחים נוסף נמצא בסמוך, והוא מוקדם יותר ובו נטמנו חללי תרפ"ט בקבר אחים.

מאורעות תרפ"ט נמשכו עשרה ימים קשים בכל רחבי הארץ ונרצחו בהם 133 יהודים.

16 היהודים אשר נרצחו בשבת בשכונת אשל אברהם שמול שער שכם, הובאו במוצאי היום הקדוש בלוויה שקיבלה את השם הלוויה החשאית, ובה באישון לילה נחצב קבר האחים כאן ליד קברו של אליעזר בן יהודה.

סיפור מדהים מאותם ימים הוא של שמואל צפניה, אשר היה עולל והובא לבית הקירור כאשר אמו נרצחה והוא נפצע, ונחשב בטעות למת.

עם פתיחת בית הקרור כדי להביא את הנפטרים להלוויה הוא פרץ בבכי, וחייו ניצלו.

שמואל שירת בלח"י ובאצ"ל וזכה לחיות עד גיל 92 ולראות בהקמת מדינת ישראל ושגשוגה.

לא הרחק משם טמון נתן שאול זילברשטיין, מורה דרך עברי אשר נורה בתרצ"ח.

שרה מגלה כי סביב ניצבות מצבות ריקות רבות אשר אנו יודעים מי טמון תחתיהם אך אין מי שיקים להם מצבה.

עם השנים גברה הרגישות לנושא זה ועמותת אלעד ועיר דוד לקחו על עצמם להקים מצבות לנפטרים אלו.

בסיוע של המשפחה הוקמה מצבה גם לנתן זילברשטיין.

שרה מציירת קווים לדמותו, נתן היה בחור ציוני, נכדו של הרב של קוסטופול (היום באוקראינה).

הוא היה מראשוני העולים מעיר זו והגיע לארץ ב1921. שנה לאחר מכן הצטרף לקורס מורי הדרך הראשון אשר נפתח בארץ וסיים אותו כמצטיין הקורס.

נתן הדריך רבים בשבילי ארץ-ישראל, אירח משלחות, וחנך עולים מקוסטופול עיר מולדתו ברזי ידיעת הארץ.

ליד ליפתא נפצע מפצצה שזרקו עליו מחבלים ונפטר מפצעיו.

פיינשטיין וברזני

מאיר ברזני ומשה פיינשטיין נידונו למוות על ידי שלטונות המנדט הבריטי עקב מאבקם למען עצמאות ישראל בארצו.

שניהם נכלאו יחד באותו תא כלא.

חבריהם הצליחו להבריח אליהם רימון רסס עימו רצו להתאבד ולהרוג את סוהריהם לפני ההוצאה להורג.

הרב גולדמן אשר ביקר אותם בלילה שלפני ההוצאה להורג התעקש להגיע וללוות אותם בהוצאה להורג.

השניים אשר לא הצליחו לשכנע את הרב שלא להגיע, וחששו כי יפגע פוצצו עצמם עם הרימון ומתו יחדיו באותו לילה בתא הכלא.

פיינשטיין לפני מותו השאיר לסוהר טוב הלב מר גודווין, אשר נטה אליהם חסד ספר תנ"ך ובו הקדשה:

"טוב למות עם נשק בידיים מאשר לחיות עם הידיים למעלה".

כשמלאו 60 שנה למדינת ישראל הסוהר הטוב גודווין על ערש הדווי, ובצוואתו מבקש מבנו למסור את התנ"ך למשפחות. מאז בכל שנה בטקס האזכרה - אליעזר פיינשטיין האחיין מציג את התנ"ך למשתתפים באזכרה וקורא את ההקדשה.

ראש הממשלה מנחם בגין העריך מאוד את פועלם של פיינשטיין וברזני, וראה בהם סמל לאיחוד ואהבת ישראל. שני לוחמים מעדות שונות אשר לחמו ומתו יחדיו, וביקש להיטמן יחד עם רעייתו לצידם.

מורת הדרך שרה - במהלך הסיור, התמקדה רבות במורשת הנופלים ובנקודות בהם פעלו רבות למען קירוב לבבות ואיחוד העם, ומבקשת כי מליל זיכרון זה נישא גם עימנו מורשת חשובה זו.

באזכרה הנערכת כאן מדי שנה מלבד קריאה בספר התנ"ך, נוהגים לשיר לזכרם את השיר חיילים אלמונים שנכתב על ידי מפקד הלח"י אברהם שטרן,

ואנו מסיימים סיור מרגש זה בשירה לזכרם של הנופלים, של אותו שיר אשר ליווה רבים מהלוחמים והחולמים על מדינה יהודית.

כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

תודות: 

לשרה ברנע על הובלת סיור חשוב ומרגש זה,

לעיר דוד ו'עמיתים לטיולים" על היוזמה והפקת ארוע ההצדעה והזיכרון,

ולמאות העמיתים שבאו לחלוק כבוד ולזכור את הלוחמים והנופלים אשר בזכותם קמה וקיימת מדינת ישראל .

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר meush...@gmail.com 052-7333933

דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND