סיכום => (19.4.24) 'עמיתים לטיולים' דרך עולי הרגלים ומורדות הר הצופים

[Amyt]

בס"ד

סיכום => דרך עולי הרגלים ומורדות הר הצופים
טיול מיוחד לקראת חג הפסח
טיול למיטיבי לכת - קושי בינוני
התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת מצורע - שבת הגדול, יא' ניסן תשפ"ד (19.4.24)

בהדרכת מורה הדרך, הדוקטורנט יוסף שפייזר

כתיבה וצילום - ירון בוצר https://photos.app.goo.gl/YbYyXWKcwFfP31KL9 וצילום של סבא עמית   https://photos.app.goo.gl/Rm6pLnXhnetyGANo6

חג החירות בפתח, והרוח של התחברות אל ארצנו אל מורשתנו ואל עמנו סוערת בלבבות.
לכבוד החג יצאנו בהובלת וביוזמת מורה הדרך הנפלא, הדוקטורנט יוסף שפייזר אל מסע של חיבורים, אל ימי בית שני, ואל דרך עולי הרגל העולה ממעלה אדומים אל הבירה, הממתינה להמוני עם ישראל שישובו לעלות בה ויחדשו את תפארת ימי קדם.

תחנת משטרת מחוז ש"י - יוצאים לדרך

את הבוקר אנו פותחים על הגבעה עליה מתנשא בניין משטרת מחוז ש"י. מלבד האצלת ריבונות ובטחון על אזור חשוב זה, משמשת תחנת המשטרה כאזור התכנסות נח ומלא הוד.
אנו מתכנסים מול השמש העולה ומאירה את היישוב המקסים מעלה אדומים, וחושפת את השכונות היפות המתכתבות בלובן בניינן עם הגבעות החומות לבנות של מדבר יהודה.

פנינו פונות מערבה, לכיוון הר הבית והגבעות החומות העוטות עדיין פלומה ירקרקה הזוכרת את ברכת גשמי החורף, וכראוי לסיור זה מתפללים בצוותא את תפילת השחרית לפני המסע החשוב אותו נעשה.

מדריכנו יוסף ניצב מעל הנוף המופלא העוטף אותנו בקסם קדום מכל עבר ופותח בברכו את הרבים אשר הגיעו לעלות לרגל, מודה לגורמים הרבים אשר התגייסו להוצאת סיור זה, ועזרו בתאומים המורכבים אשר נדרשו למען הוצאתו לפועל.

בין השותפים הרבים אשר הושיטו יד יוסף מציין את עמיתים לטיולים, בית ספר שדה כפר עציון, מג"ב- עוטף ירושלים, משטרת ישראל - תחנת שלם, וארגון רגבים.
בתקופת שנה זו, בימי בית שני מעט לפני חג הפסח גדשו מאות אלפי עולי רגל את הדרכים המובילות מכל קצווי המזרח התיכון אל בירתנו הקדושה.

היום נלך בעקבותיהם של עולי הרגל אשר הגיעו ממזרח, מבבל ואף מאזור שושן, ונפסע במקטע האחרון של דרך זו העולה ממעלה אדומים ועד להר הצופים ממנו הביטו אז נפעמים עולי הרגל אל הר הבית, התפעמות אשר גם אנו זוכים לה, במבט אל המקום בו ישוב ויבנה מקדשנו.

מורה הדרך יוסף שפייזר, פעיל ציוני נלהב, חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר, ודוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהווה, כותב בימים אלו דוקטורט העוסק בעורף הכפרי של ירושלים בימי בית שני, ואנו מסיירים בתחום השטח אותו חוקר יוסף.

הדרכים בימי בית שני היו סדורות, מאורגנות היטב, והקפידו בהם על טהרה.
עולי הדרך אשר הגיעו מארצות המזרח התקבצו ביריחו, עלו בסמוך לואדי קלט עד המקום בו נמצא כיום אזור התעשיה מישור אדומים, מערבית לאתר בו ממוקם מוזיאון השומרוני הטוב.

כאן התפצלה הדרך לשתיים, סעיף צפוני בו נעלה ברגלינו היום, וסעיף דרומי, שעבר בואדי אשר פרוש תחתינו, המשיך דרך עין חוד הוא המקום בו שוכן כיום הכפר אל-עזריה, וממנו בדרך סרפנטינות המגשרות בנוחות על הבדלי הגובה אל בית עניה ואל בית המקדש.

לסעיף דרומי זה קיים תיעוד היסטורי, ואף נחשפו ממנו מעט עדויות ארכיאולוגיות, עין חוד ששימש מן הסתם מקור מים כבר אז, הנמצא באל-עזריה וסמוך לו מבנה ממלוכי (המזוהה לעיתים עם עין שמש המוזכר בספר יהושע י"ח), בתחום הכפר אל עזריה נחשפו מקוואות ספורים וממצאים רבים אחרים אותם חשף הארכיאולוג הצרפתי סלאר.

כדי לחשוף את תוואי הדרכים העתיקות, מדריכנו ניתח היטב תצלומי אוויר, מפות מודרניות ועתיקות, וכן ממצאים ארכיאולוגיים אשר מעידים על תוואי הדרך. בין ממצאים אלו ניתן לראות לאורך דרכי עולי הרגל, מדרגות חצובות, מאגרי מים, מקוואות טהרה, מתקני קולומבריום (מתקנים לגידול יונים ששימשו לקורבן ולמאכל), וכן קברים מונומנטליים שהיה אי אז מנהג לבנותם לאורך הדרכים הראשיות.

חורבת קצר עלי

אנו יוצאים בדרכי אבות אל הגבעות הירוקות - חומות ממערב לנו, כשאת דרכנו מנקדים אלפי פרחי עולש סגולים הפוקחים לאיטם את פרחיהם מול הבוקר העולה.
ניכר מצמחי העולש מעוטי העלים ושדופי הגבעול כי תנאי הצמיחה כאן קשים, אך למרות זאת הם בעז והקרבה מתעלים על הקושי ופורשים פרחים גדולים ויפים המנקדים את פני הגבעות בסגול בהיר אופייני.

העליה האיטית חושפת היטב את יופיין של שכונות מעלה אדומים, ואת יופיו של מדבר יהודה המשתרע תחתינו, ובין שלפי שיבולים רבים אנו מאתרים בקלות שרידי חורבה רחבת ידיים הבנויה מאבני גזית.

יוסף מגלה כי מדובר בחורבה ביזנטית ושמה 'קצר עלי' ובה כנסיה, בורות מים, בריכת מים גדולה, אי אילו שרידי רעפים ושברי שיש המתגוללים בין טרשי הגבעה ואף לוח משחק המורכב ממטריצה של שבע גומות על שבע, .אשר נחצב אל אבן הגיר סמוך לכנסיה.
מתחם זה נבנה ממש על הדרך, ומעט ממערב לו קל לאתר מדרגות חצובות בסלע הגיר, ממש על התוואי הנח בו עוברת הדרך.

סביב לירושלים ישנן מספר דרכים בהן נחצבו מדרגות דומות לאלו, ביניהן דרך הקיסר היורדת מחורבת חנות, במעלה בית חורון, מדרגות אשר חשף פרופ' עמוס קלונר ז"ל בעיסאוויה ובנחל צופים ועוד.
מדרגות חצובות קשות מאוד לתארוך, שכן מלבד סלע חצוב אין בסביבתן ממצאים נוספים היכולים לסייע בתיארוך. מכיוון שלאורך דרכים אלו נתגלו אבני מיל רבות מהתקופה הרומית נטו אנשי המחקר לסווג אותן כדרכים רומיות.

הארכיאולוגים לבית טפר העלו סברה שונה וחשובה. דרכים מדורגות אינן בנמצא כלל בכל האימפריה הרומית העצומה, מלבד כאן בסביבת ירושלים.

ומן ההקשר המרחבי הזה, קל להסיק כי מדובר בעצם בדרכי עולי הרגל היהודים שנפרצו בימי בית שני, והמשיכו להיות בשימוש בתקופה הרומית, בתקופה הביזנטית כמו שרומזת הכנסיה הסמוכה לדרך, ואף בימינו, ואכן ממש מולנו נעים מספר בדואים עם זוג חמורים על המדרגות האלו שנחצבו לפני אלפיים שנה, וממתינות זמן כה רב לשוב לייעודן המקורי ולקבל את עולי הרגל העולים לבית המקדש.

במסכת שקלים, פרק א' משנה א' כתוב כי מאמצע חודש אדר (דהיינו מעט לפני הגעת עולי הרגל לכבוד חג הפסח), מתקנים את הדרכים, הרחובות, מקוואות המים, מציינין את הקברות (כדי למנוע טומאת מתים), ועוד פעולות חשובות לצרכי עולי הרגל.

בעולם הרומי היה נהוג כי בעלי אמצעים לפני מותם בנו לעצמם אחוזות קבר מונומנטליות בצידי הדרכים. מנהג זה ככל הנראה רווח גם בימי בית שני בארצנו, ולראיה הצורך העולה לסמן את הקברים. קברים מונומנטליים שכאלו לצד דרכים עתיקות ניתן לראות עד היום בקברי נחל קידרון, קברי המלכים, מערת הסנהדרין ברחוב שמואל הנביא וכן במערות הקבורה בפסגת הר הצופים.
 
גן לאומי מורדות הר הצופים

הדרך עולה במתינות ובנוחות לאורך קווי הגובה, וכמובן בעזרת מדרגות נוחות שהותירו אבותינו בחוכמה רבה.

אנו עוברים מעל קניון אותו חצב אחד מיובלי נחל אוג, ולאורך קווי הגובה טור המטיילים הצבעוני צובע בשמחה את הדרך העולה לבירה.
גם הפרחים מצטרפים לחגיגה ואלפי כתמות צהובות חוברות לפרחי העולש ומנקדות את הגבעות לכבוד עולי הרגל שאך זה שבו לגבולם.

הנוף סביב כה שליו ורגוע, ורק מבט קל בגיפיאס המורה כי אנו נמצאים היכן שהוא באפריקה מזכיר כי סביב לגבולותינו אורב לו הרוע.

יוסף עוצר לרגע ליד עמוד אבן ומגלה כי מדובר באבן מיל רומית. עמודים אלו הוצבו לאורך הדרכים הרומיות כדי לסמן את המרחק מהעיר הגדולה, ואבן זו היא תחנת אבני המיל השלישי מירושלים. אכן אנו קרובים ליעדנו.
מדריכנו נוטש את הדרך הראשית, ומוביל את טור המטיילים היישר דרך מעוק הואדי וזרזיף ביוב מעלה ניחוח הזורם דרכו, ושוב במעלה המערבי של הואדי, דרך שיחי קורנית אשר ריחם העז מפצה ומעלים את קודמו.

ככל שמתקרבים לירושלים האדמה מוריקה יותר, צמחי העולש בשרניים ועתירי עלים, וכרמים ובוסתנים מלבלבים ניכרים סביבנו.
מולנו בולט לו מגדל האוניברסיטה העברית המושל על סביבתו, וההגעה אל שער בגדר הביטחון מבהירה מדוע הלכנו בדרך עוקפת זו.

שוטרי מג"ב עוטף ירושלים ושוטרי תחנת שלם, בחיוך וברכה מאפשרים לנו לחצות את גדר הביטחון, ואנו נפרדים מהם בתודה וממשיכים לכיוון מורדות הר הצופים אשר במבט ממזרח נראה בהחלט כשמורת טבע יפהפייה המשמרת את הטבע הפראי של ההרים הסובבים את הר הבית.

ההליכה בגן הלאומי נוחה, שפע צמחיה עונתית פרושה על גבעות הגן, ובינות לשיחים, מתקשרים היטב אל מסענו ממתינים להם שני בורות מים אדירים שנחצבו אל סלע הגיר לצרכי עולי הרגל. בורות מים אלו נחצבו לצד הדרך העתיקה בתחום חורבה הזוכה לשם 'ראס תמים'.

הגישה אל הבור המערבי מביניהם היא דרך גרם מדרגות צר החצוב אל סלע הגיר, ובתוך מעבה הסלע מתגלה לו בור מים חצוב היטב, בצורה טרפזית שככל הנראה מקנה לו חוזק מבני.  עמית אררט העריך את קיבולת הבור בכ 850 ק"ב, בהחלט נפח עצום אם נתחשב כי אדם בתקופת בית שני צרך לצורך למחייתו חמישה ליטרים ליום.

הכניסה אל הבור השני היא דרך מערה קטנה השוכנת מספר מטרים ממזרח לבור הראשון, אשר מעברה מתגלה בור כפול, שני בורות ענקיים החצובים בזוית מאונכת זה לזה, בגודל מעט קטן מזה של הבור הראשון.
אנו שבים אל הגבעות היפות של הגן הלאומי, מולנו פרושים גבעות הרי יהודה החומות אל מול הרי הבירה הגבוהים המכוסים בירוק עמוק, נופי ירושלים אל מול מדבר יהודה, ופסוקי התנ"ך קושרים הכל ומכניסים את החוויה עמוק ללב.

מתחברים אל הרגבים

עימנו מטייל היום יהודה נעם, רכז השטח של תנועת רגבים במרחב ירושלים. ארגון זה שם לו למטרה לקבוע סדר יום יהודי וציוני בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם, לשם שמירה על אדמות העם היהודי, ואכן בעבודה קשה ובלתי מתפשרת עושה רבות לשם שמירת אדמות ארצנו.

יהודה מצביע אל הדרך אותו עברנו היום ואומר כי האירוע היום מרגש במיוחד שכן מזה שנים רבות זכינו לפתיחת גדר הביטחון וללכת ממש ברגלינו ממעלה אדומים ועד הר הצופים.
האירוע היום הוא אירוע של חיבורים, ביננו לעולי הרגל של העת העתיקה, בין מעלה אדומים לירושלים וביננו לארצנו.

יהודה מוציא את ספר התנ"ך וקורא מספר שמואל ב' את פרקים טו' וטז'.

בימי מרד אבשלום בדוד, דוד ברח אל המדבר ועבר במקום אשר שמו 'בחורים'. במקום זה קילל אותו שמעי בן גרא, צאצא שאול.
בחורים מזוהה על ידי מ' אבי-יונה עם 'ראס תמים', ולמרות שיש הצעות זיהוי אחרות, הרי שאתר זה נמצא בין ירושלים למדבר יהודה, והצעת הזיהוי טובה מאוד.

כאן מעלה יהודה רעיון נפלא, הרי דוד שיצא מירושלים הוא בן שבט יהודה, ואילו שמעי בן גרא שייך לשבט בנימין. כאן ממש במקום זה נפרדו בני השבטים בקללה ואיבה, ואילו אנו זוכים היום לשוב לאותו מקום באהבת ישראל, לחבר, לתקן ולאחות את הקרע.
מראש הר הצופים שיירות יהודים מהמזרח ראו לראשונה את הר הבית מולם בהתרגשות, ובעצם כאן מתחברת ירושלים המרכזית כל כך אל הפריפריה הרחוקה, ונקודה זו היא מרכז של חיבורים ואהבת הארץ ועם ישראל.

כמו שאנו רואים סביבנו, ישובים ערביים מאיימים לנתק את הקשר החשוב כל כך בין ירושלים למעלה אדומים, למדבר יהודה, ואל הבקעה ומאמץ רב של אנשי רשות הטבע והגנים, אנשי רגבים, ועוד רבים וטובים הביא לאישור שמורת טבע על מורדות הר הצופים כדי למנוע ניתוק הרה אסון זה.

למרות זאת ההכרזה על השמורה מתעכבת מטעמים בלתי ברורים, ואנו קוראים מכאן לנציגינו בכנסת, ולאוהבי הארץ להכריז על השמורה מיד ועכשיו!
גלומים בשמורה זו ערכי טבע ונוף ייחודיים, אך גם פרוזדור תיירותי שאין כמוהו בין ירושלים למדבר יהודה וכן ערך ביטחוני ואסטרטגי ברמה הלאומית.

אנו לא רק ממתינים למקבלי ההחלטות, כי אם היום ברגלינו ממש כבשנו את רגבי אדמה אלו, ואם היום הלכנו כאן עשרות, הרי שהדרך פתוחה וכולנו תקווה כי בשנים הבאות מאות ואלפים ילכו בדרך זו, יתחברו ויאהבו את הארץ ומורשתה, ויכבשו ברגליהם מסדרון היסטורי ואסטרטגי חשוב זה.

כאן המקום להודות לזאב הכהן ראש מרחב ירושלים ברט״ג על קידומו את הגן והעשייה המשותפת.

אם כבר נגענו בספר שמואל, אז ניגע שוב בסיפורו של אלקנה, אביו של שמואל שהיה עולה לרגל למשכן אשר בשילה, וסחף עימו אנשים בכל עיר אשר לן בה לעלות לרגל עימו. ואולי אנו היום זוכים לעשות כמוהו.

הר הצופים

אנו עולים דרך הגן הלאומי אל האוכף אשר בין הר הצופים להר הזיתים, חולפים על פני מערה בה שכן בימי בית שני מפעל לייצור כלי אבן - שאינם מקבלים טומאה, (לא נבקר בה שכן הכביש החדש המחבר בין ירושלים למעלה אדומים עמוס מאוד, ונמצא ביננו למערה), ואל התצפית הנפלאה אשר מאזור מצפה משואות אל מדבר יהודה.

לאחר התענגות ארוכה על הנוף המרהיב ועל הדרך החשובה אותה עברנו ממשיך יוסף.

במרחב זה אותו חצינו הוכנה תוכנית הבניה החשובה ביותר בעולם – E1 שאמורה לחבר ברצף יהודי את ירושלים אל מעלה אדומים. אויבינו גם הם עומלים קשות כדי להשתלט על שטח זה וליצור ניתוק בתוכנו.
למרות הבטחות רבות של נבחרי ציבור, עדיין לא קמה ונבנתה שכונה חשובה זו!

יוסף מגלה כי בעת שהיה חבר מועצת העיר ירושלים ביקש דוח ממשטרת ישראל אשר אישר כי באזורים בהם יש התיישבות יהודית, מספר אירועי הטרור הלאומני והפלילי פחותים בהרבה מאלו אשר אין בהם התיישבות יהודית.
וכמו שראינו ברצועת עזה, ככל שאנו מפקירים את חבלי ארצנו יותר, כך נוצרים בהם ארגוני טרור מסוכנים יותר ועוינים יותר.

גם כאן, בשכונות הירושלמיות אליהם אנו צופים לדוגמת עיסוויה ומ.פ שועפת אליהם לא מגיעה העיריה והמשטרה נכנסים אל הריק מיד גורמים פליליים, וגורמי טרור, ואם לא ניקח מיד אחריות על השטח, יצמחו באזורים אלו מוקדי טרור לא פחותים מאשר רצועת עזה.
השלטת ריבונות ישראל אינה מיועדת אך ורק לצרכי שלומנו, כי אם גם לרווחתם של התושבים המקומיים אשר סובלים רבות מנחת זרועם של גורמים פליליים וטרוריסטיים, ורוצים גם הם לחיות בשלווה ולהנות מאיכות החיים אותה מציעה מדינת היהודים לכל תושביה.

עם דברים אלו אנו פוסעים מספר מטרים מערבה, לתצפית אל הר הבית אותו כל כך השתוקקנו לראות, אל הכיפות הלבנות של בתי הכנסת תפארת ישראל והחורבה ששוקמו לא מכבר השולטות על העיר העתיקה ומעידות כי ניתן וצריך לשוב לבנות ולהתחבר, ומעלים תכנון לשוב ולסייר, כמו שעשינו לפני זמן מה, מהר הצופים דרך עמק צורים ונחל קדרון אל הכותל,  ולהשלים את העלייה לרגל ואת מסע ההתחברות החשובה אותו אנו עוברים יחד עם כל עם ישראל.

תודות:

למורה הדרך הדוקטורנט יוסף שפייזר על מסע התחברות חשוב ומעמיק אל ארצנו ובתוך ליבנו,

ליהודה נעם ולתנועת רגבים על דברי החוכמה והעבודה המופלאה והחשובה הנעשית למען עם ישראל,

לבית ספר שדה כפר עציון, ולאסתי צוברי על העזרה הרבה בהוצאה לפועל של סיור זה,

לשוטרי מג"ב עוטף ירושלים ותחנת משטרת שלם על קבלת הפנים הלבבית והסיוע בחציית גדר הביטחון,

לאנשי רשות הטבע והגנים ובמיוחד למנהל המחוז זאב הכהן,

לעמית אררט המחבר אותנו אל רגבי אדמתנו ואל עמנו ללא לאות במשך שנים רבות,

ולעמיתים הרבים שבאו ללכת, לחבר ולהתאהב בארץ מחדש.

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND