סיכום => (20.7.22) 'עמיתים לטיולים' סיור במזכרת בתיה

[SABA Amit]

בס"ד

סיכום =>  'עמיתים לטיולים' סיור במזכרת בתיה

התקיים ביום רביעי כא' תמוז תשפ"ב (20.7.22)

בשעות 18:00-22:00

בהובלת - מוטי קרמר

כדי להבין היטב את הדרך הכבירה אותה עברה הציונות כדאי לעצור רגע ממרוץ החיים ולהביט לאחור אל קו הזינוק. 

ואכן באדיבות תושב ותיק של מושבת העליה הראשונה מזכרת בתיה, מוטי קרמר, זכינו למבט מעמיק עתיר ידע וזיכרון אל היישוב בו הוא גר כמעט יובל.

התכנסות - גן הברון וכיכר המשוריין

אל סיורנו במזכרת בתיה אנו מגיעים דרך שער היישוב המתפתח עליו מתנוססת בגאווה שנת ייסוד המושבה - תרמ"ג (1883). נסיעה קצרה בדרכים המטופחות והמוריקות של המושבה מובילות אל חניה נוחה סמוך לכיכר המשוריין.

בכיכר ניצב משוריין המאזכר בעוצמת הפלדה את חשיבות המושבה (כמובן בין יישובים נוספים) אשר תמכה במהלך מלחמת הקוממיות במאמץ לפרוץ את הדרך לבירה בעזרת שיירות משוריינים, אשר חלקם עברו ממש בסמוך לכאן.

סמוך לכיכר נמצא גן הברון, שחזור מודרני המתרפק על זכר גן אותו נטעו פקידי הברון ויוצר פינת קסם עירונית בה הזמן עצר מלכת, ושלוות המאה ה19 נושקת לעיר היפה בשלל שבילי הליכה, עצי פרי וספסלי ישיבה נוחים.

על גדר הגן צוירו בכישרון רב תמונות תקופתיות אשר מביניהן מושך את עיני ציור בו מופיעה דמותו של הברון רוטשילד יושב תחת גפנים מניבות, בידו כוס יין ועל פניו מבט מרוצה. בהחלט יש לו על מה להתגאות.

מדריכנו מוטי קרמר, תושב ותיק של היישוב פוגש אותנו בפתח הגן בחיוך רחב, ופותח באומרו כי היום התכנסנו כדי לסייר במושבה מזכרת בתיה ובנוסף לרגל ארוע חשוב - פתיחת בית הכנסת המרכזי לאחר שיפוץ מקיף, בניין יפהפה, מלא היסטוריה ומורשת בו נזכה להתפלל היום במהלך סיורנו.

מזכרת בתיה צמחה עם השנים והיום מונה כ17 אלף נפש, אך המושבה הותיקה שכנה על שטח קטנטן בו נסייר היום.

בית העלמין של מזכרת בתיה

את סיורנו נפתח בבית העלמין, אשר אי אז שכן מטבע הדברים בפאתי המושבה אשר אך קמה לה, והיום נבלע בתוך העיר הגדלה.

אנו פוסעים בין גני המושבה המטופחים, ובין אתרים רבים בהם יד אוהבת נגעה והוסיפה ספריה ציבורית או שלט הנצחה, בואכה בית העלמין השוכן בצל עצי ברוש ואקליפטוס רבי שנים.

היות שכאן איננו מפריעים לאף אחד פותח מוטי את מכשיר ההגברה ואנו שומעים היטב את קורות היישוב אשר רבים ממיסדיו ובוניו נחים מנוחת נצח כאן.

מן ההיסטוריה ידוע לנו היטב כי 11 מייסדים הקימו את המושבה מזכרת בתיה, וזאת בעקבות יוזמתו של הרב שמואל מוהליבר.

הרב מוהליבר אשר הגיע להכרה פורצת הגבולות באותה עת כי יש לעשות ולבנות את ארץ ישראל הגיע במהלך פעילותו הציונית לפריז בה נפגש עם הברון בנימין רוטשילד ושכנע אותו להירתם למען הקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל אשר היתה אז חרבה והיישוב היהודי בה דל.

במבט לאחור פגישת הרב מוהליבר והברון רוטשילד הינה אחד האירועים החשובים אשר שינו לטובה את מהלך ההיסטוריה וקידמו את מימוש החזון הציוני ולימים את הקמת מדינת ישראל.

רוטשילד, מעשירי העולם אותה תקופה נרתם לרעיון הציוני ותוך זמן קצר נחתם הסכם עם עשרה מתיישבים ראשונים, יהודים מנוסים בעבודת האדמה אשר השאירו את משפחותיהם מאחור עד אשר יוקם היישוב ויצאו לארץ ישראל.

מדריכנו קורא קטעים מן ההסכם אשר נחתם עם אותם מייסדים בו בולט סעיף השומר על זכותם של המתיישבים לשמור את מצוות היהדות כהלכתה, ממנו אנו לומדים על אדיקותם הרבה.

היות שהכל היה על חשבון הברון הגיעו לבסוף 11 מתיישבים, כדי להבטיח מניין באם יחלה אחד מהמתיישבים.

כאמור אותם מייסדים הותירו את משפחתם בגולה, 101 נפש סה"כ.

לאחר הכשרה קצרה של המתיישבים במקווה ישראל נקנו על ידי הברון 2600 דונם סמוך לכפר הערבי עקיר, והמתיישבים שכרו מגורים בכפר הערבי הסמוך עקיר תוך הכשרת הקרקע לחקלאות ובניית הבתים הראשונים.

כעבור שנה נבנו מבני ציבור וארבעה בתים שנקראו קזרמות (שיבוש של המילים קזה ארמי - קסרקטין - בניין מוארך למגורי בעלי חיים ואדם), מבנים ארוכים בני שתי קומות שדמו לקסרקטינים צבאיים. כדי לסבר את אוזן השלטונות הטורקים אשר התנגדו לבניית מבני מגורים שוכנו חיות המשק בקומה הראשונה ואילו התושבים בקומה השניה, תוך שלטורקים נאמר כי בקומה השניה מאחסנים את מזון חיות המשק והציוד.

השמועה על ההתיישבות החדשה עשתה לה כנפיים וכאשר הוזמנו המשפחות להגיע ארצה (על חשבון הברון כמובן) התווספו לעולים הורים ואחים ולבסוף הגיעו למושבה 204 נפש במקום ה101 אשר תוכננו מראש בחוזה עם הברון רוטשילד. 

מוטי קורא את שמות המייסדים ומעיד כי כתושב היישוב הוא נתקל לעיתים קרובות בצאצאיהם הנושאים שמות אלו, ומעידים כי השורשים אשר היכו אותם מייסדים חלוצים העמיקו ונאחזו היטב באדמת הארץ הטובה.

הקשר האמיץ בין הרב מוהליבר למזכרת בתיה נמשך עד ימינו. בשנת 1990 התפרסמה בעיתונות כתבה המקוננת על מצבו הנורא של בית הקברות בביאליסטוק בכלל ושל קברו של הרב מוהליבר הטמון שם.

כתבה זו מסבה את תשומת ליבו של רב מזכרת בתיה אפרים זלמנוביץ ושל תושב המקום אחיעזר ארקין, המצליחים בסיוע של תושבים אחרים לאחר מאמץ רב לאתר את ניניו של הרב מוהליבר בארץ, מקבלים את הסכמתם ומצליחים להעלות את עצמותיו של הרב מוהליבר לקבר ישראל כאן בבית הקברות של מזכרת בתיה.

בשנת 1992 בטקס רב רושם נטמן הרב מוהליבר במזכרת בתיה ומעל מצבתו שוחזר לפי תמונות ישנות אותו מבנה אשר הוקם מעל מצבתו בבית העלמין בביאליסטוק ונקרא 'אוהל' הרב מוהליבר.

האוהל הינו מבנה רבוע שקירותיו בנויים מלבנים אדומות קטנות, ומעליו גג מקומר לבן. המבנה בעל קווים נקיים וזורמים וכאמור תחתיו שוכנת מצבת הרב, וסביבו שלטי זיכרון והנצחה לפועלו הגדול של הרב מוהליבר.

את הביקור בבית העלמין מסיים מדריכנו בסקירת דמותם ופועלם של בני המקום אשר נפלו במערכות ישראל, יהי זכרם ברוך.

באר האנטיליה

אנו חוזרים לרחובות המושבה, הלובשים גוון ייחודי באור בין הערביים העדין השוטף בין ענפי העצים ועל אבני המדרכה, אל רחוב המייסדים ואל המבנה המשוחזר של באר האנטיליה ממנה נשאבו מי המושבה בימי חלדה.

באר זו הינה מבנה אבן המחפה על באר עמוקה, לצידו גלגלי שיניים עצומים שהונעו בידי בהמה וסובבו שרשרת דליים אשר ירדו אל הבאר, התמלאו במים ועלו כדי לפרוק את מטענם הרטוב אל אמת מים קטנה עשויה עץ שמילאה בתורה בריכת אגירה עשויה בטון שמוקמה במקום מוגבה סמוך לבאר.

בתרמ"ג עת נוסדה המושבה כמו היום, בלי מים אין חיים, והדבר הראשון שנעשה היה חפירת באר אשר הגיעה למי תהום בעומק נכבד של שלושים מטרים.

גם אז כמו היום בקיץ הישראלי הארוך והלוהט היתה הבריכה מרכז שעשוע ופעילות לבני היישוב ובייחוד לבני הנעורים, אשר בתורם הקפידו על רחצה נפרדת, כמובן תוך מאבק ראוי לציון על שעות הרחצה.

בסמוך לבאר נבנה בית מרחץ ומקווה והמקום הפך למרכז חשוב של היישוב.

המושבה עם ייסודה נקראה עקרון בהשראת שימור השם של הכפר הערבי הסמוך, ולכבוד ביקור הברון רוטשילד במקום שונה שם היישוב למזכרת בתיה על שם אימו של הברון.

הקמת היישוב ותחזוקתו מומנה על ידי הברון, אשר דרש כי פקידיו ינהלו את המושבה, דבר אשר הביא לסכסוכים בין פקידי הברון למתיישבים שלעיתים אף התדרדרו לאלימות.

סכסוך אחד נסב סביב דרישת פקידי הברון לטעת פרדסים ומטעי עצי פרי, דרישה לה התנגדו בתוקף חקלאי מזכרת בתיה אשר היו אמונים על חקלאות פלחה, סכסוך אשר הדרדר עד אלימות.

אך הסכסוך הידוע מכל נסב סביב שנת השמיטה תרמ"ט. מכיוון שפרנסת המושבה היתה על חקלאות ביקש הברון מהרב מוהליבר פתרון שיאפשר עיבוד האדמות במהלך השמיטה ויחד עם עוד מספר רבנים אירופאים העלה הרב פתרון בדמות היתר מכירה זמני לקרקע כדי שניתן יהיה להמשיך בעיבודה.

לעומתם רבני ירושלים התנגדו בתוקף לעיבוד הארץ בימי השמיטה, וחקלאי המושבה האדוקים החליטו לציית הפעם לפסיקת רבני ירושלים, ואכן במזכרת בתיה שמרו את השמיטה והאדמה לא עובדה.

הסכסוך בין הברון ופקידיו לחקלאים סביב נושא השמיטה הידרדר במהירות, ורק העובדה ששנת השמיטה תמה לה עם חלוף 12 ירחים מנעה מהסכסוך להידרדר עוד.

ב1900 הברון רוטשילד העביר את ניהול המושבה לחברת יק"א של הברון הירש, אשר עם הזמן העבירה את הבעלות על הקרקעות לידי החקלאים עצמם ולניהול עצמי תוך התערבות פוחתת והולכת של הפקידות. כבר לא על חשבון הברון... לטוב ולרע.

בית משק הברון

המושבה ההיסטורית באמת היתה קטנה, והליכה של מספר דקות מובילה אותנו למרגלות בית אבן רחב ידיים בן שתי קומות, חלונות מעוגלים אשר עבודת הנגרות המשובחת שהושקעה בהם בולטת היטב וגרמי מדרגות שכמו יצאו מספרי ההיסטוריה ומובילים אל קומתו השניה של המבנה.

את התמונה העל זמנית משלימים רעפי מרסיי מקוריים אשר במאה השנים האחרונות איבדו מבוהקם ועתה צבעם נוטה לבורדו שחרחר עמוק המסגיר את גילם.

אל חצר המבנה רחבת הידיים מוביל שער רחב התחום משני עבריו בעמודי אבן מהוקצעים היטב.

בימי הברון רוטשילד שימש הבניין לאחסון התשומות החקלאיות, ומשרדים ומגורים לפקידי הברון, ואילו בימי הברון הירש עת הועברה הבעלות על השטחים לידי החקלאים נמכר הרכוש המשותף כולל מבנה זה.

מבנה זה משמש לצרכי הקהילה עד ימינו, ובעת שיפוץ בית הכנסת המרכזי התפללה הקהילה המקומית בבניין עתיק זה.

ראוי לציין כי עם עם השנים הוכרזו הרפתות הבנויות אבן מבנים לשימור, והיום חלקן משמשות כבתי קפה, מוזיאון ולעוד צרכים הרחוקים מייעודם המקורי.

בית הפקידות ובית הכנסת הישן

מארגני הסיור השקיעו רבות בהצלחתו ואנו עוצרים ברחבה נאה מול מבני הרפתות שהוסבו להם מזמן ומתכבדים במים קרים להפגת חום הקיץ ועוגיות משובחות, איזה כיף!

עוד צעדה קלה ואנו ניצבים מול בית הפקידות ההיסטורי אשר שימש עם השנים כבניין המועצה וכיום כמוזיאון המושבה, מבנה בן שתי קומות ומרתף קטן תחת מחצית שטח המבנה.

מולו מעבר לרחוב שכן בימי ראשית המושבה בית הכנסת הישן של מזכרת בתיה, מבנה בן שלוש קומות. בקומת הקרקע שכן בית ספר, בקומה שניה בית הכנסת ואילו בקומה השלישית עזרת הנשים, מסתבר כי נשות המושבה היו בכושר לא רע.

מבנה בית הכנסת היה אז הגבוה במושבה, ומספרים כי מעזרת הנשים צפו תושבי המקום בקרבות גבעת מע'אר בה ניצחו הבריטים בימי מלחמת העולם הראשונה את הטורקים ובעת נסיגתם דרך מזכרת בתיה השקו את הטורקים הנסוגים מים קרים, וכמו כן כיבדו גם את הבריטים הדולקים אחריהם במים, מה שבטוח כדי להיות בסדר עם שני הצדדים.

בניין בית הכנסת הישן התערער עם השנים ונאלצו להרסו. ב1927 נחנך בית הכנסת המרכזי היפהפה העומד על תילו עד היום לא הרחק מכאן והוא המרכז הרוחני של הקהילה עד ימינו.

סביב מבני הציבור הללו עומדים להם ארבעת מבני הקזרמות המאורכים בהם דרו ראשוני המתיישבים.

לזכר בית הכנסת הישן ומקימיו אנו מתכנסים בחצרו לתפילת מנחה מרגשת לפני המשך סיורנו.

בית הכנסת המרכזי

השמש השוקעת מאיצה צעדינו אל בית הכנסת המרכזי לתפילת ערבית יחד עם הקהילה המקומית. לאחר השיפוץ בית הכנסת שולט ביופיו על הרחוב הראשי, בחזית בהירה בת שתי קומות ומשני צידיו מגדלים נושאי צריחים הבולטים מעל חזית בית הכנסת.

פנימו של בית התפילה מחולק לשלושה חלקים, ומעליו עזרת נשים קטנה. הפעם למדו את הלקח מאותם ימים בהם עזרת הנשים הצריכה טיפוס אתגרי ובקומת הקרקע הופרד חלק נכבד לצרכיה של עזרת נשים נוספת רחבת ידיים.

ארון הקודש המתנשא מעל חלל בית הכנסת מעוטר באריות, ומאחוריו חלונות ויטראז יפים וציורי קיר עדינים. ריח צבע עדין העולה בנחיריים מזכיר כי השיפוץ הסתיים לא מכבר ואך יבש הצבע על מלאכה כבירה זו.

לאחר התפילה המשותפת עם מארחינו פורש מוטי את סיפור השיפוץ אותו עבר המבנה. מאמץ כביר של גיוס תרומות לצורך השבת מראה בית הכנסת לימי גדולתו, ובמקביל מאמץ שימור עצום בו נערך מחקר מדוקדק בו קולפו שכבות הצבע הרבות כדי לחשוף את ציורי הקיר המקוריים ולשחזרם בדיוק במצב בו היו עם חנוכת בית הכנסת. כדי להמחיש את המאמץ הותירו המשמרים פיסות קטנות של ציורי הקיר המקוריים המשתלבים היטב עם אלו המשוחזרים ויוצרים אווירה של חיבור ישיר בין אז לעכשיו.

עבודת נגרות משובחת הושקעה בשיפוץ ארון הקודש, הבמה וחלונות המבנה, זכוכיות חלונות הויטראז הוחלפו כולן, וכבלי מתח דקים וכמעט לא מורגשים הועברו לרוחב המבנה באוויר מעלינו כדי לייצבו.

מן הראוי להזכיר כי תחת הבמה בתקופה הבריטית לא היה ריצוף, גם כדי לחסוך בכסף וגם כדי להטמין סליק קטן תחתיה.

מוזיאון מוהליבר

הסיור כאן הוא פשוט תענוג היסטורי ואתרים מרשימים רבים נמצאים זה לצד זה. מול בית הכנסת שוכן מוזיאון הרב מוהליבר, רפת עתיקה משופצת וסביבה חצר עטורת מוצגים תקופתיים.

בתוך המוזיאון תמונות מכנסים ציוניים הקשורים בפועלו של הרב, חפצי קודש וריהוט אשר נתרמו על ידי צאצאיו, ומצגת על שלושה מסכים המציגה את פועלו הציוני הכביר, את מורשתו ותחנות חייו של הרב מוהליבר, עליו אמר הרצל שהוא הציוני המדיני הראשון. בביקורו בא"י עם מנהיגי חיבת ציון אות ייסד, הפגין אהדה לתושבי המושבות והמסר שלו שעדיף לחיות בארץ כפחות דתי מאשר בחו"ל ולדקדק בהלכות.

מוזיאון האומנות בקזרמת לוין

את סיורנו אנו מסיימים בקזרמת לוין, מבנה אשר עם השנים נתרם למועצה המקומית והוסב למוזיאון לאומנות בו תערוכות של אמני המקום המתכתבות עם המבנה העתיק.

מאמץ שימור רב הושקע במבנה וניתן לראות כיצד נבנו הקירות מלוחות עץ שהונחו זה על זה וביניהם אבנים וחול, את קרשי התמיכה המקוריים של גג הקומה אשר קרשים מודרניים תומכים אותם משני צידיהם, ומשקופי החלונות המחוזקים אל קיר המבנה ותומכים את הקיר אשר מעליהם. 

אוצרת המוזיאון ליאת כהן מובילה אותנו לסיור רב חן המשולב בסיפורי מורשת מקומית. הסיור עובר בין התמונות הרבות המעטרות את קיר המבנה, של האמנית תמר פרידמן ואנו זוכים למסע מודרך בין תחנות חייה אשר עיצבו את דרכה האמנותית וביניהם נופי מזכרת בתיה כמובן. ליאת מגלה כי במזכרת בתיה פועלים יותר משישים אמנים מקומיים ובמהלך חמש השנים בהן היא אוצרת מוזיאון זה היו כאן עשרות תערוכות.

ועם אווירה זו של נופי מזכרת בתיה ההיסטוריים, העכשוויים ואלו שצוירו בחן כה רב על בדי קנווס אנו מסיימים את סיורנו בעקבות ענקי הציונות אשר ציוו לנו דרך סלולה ורחבה ללכת ולהתמיד בה.

תודות:

למוטי קרמר על הובלת סיור מעמיק בין אתריה ההיסטוריים של מזכרת בתיה, תוך שילוב הווי המקום וחוויותיו כתושב המושבה,

לליאת כהן על סיור רב חן וידע בקזרמת לוין ובתערוכת הציורים המרהיבה של תמר פרידמן,

לקהילה החמה של מזכרת בתיה על האירוח,

לעמית אררט ועידו מאושר על ארגון סיור ציוני, מחמם לב ומלא תוכן מרתק,

ולעשרות העמיתים שבאו ללמוד להכיר ולכבד.

אלבום התמונות של ירון בוצר:

https://photos.app.goo.gl/V7s316u3wadhVNYT6

בעמיתות,

ירון בוצר botze...@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meush...@gmail.com
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ =>  groups.google.com/group/amitimtiyulim

עקבו אחרינו:  , כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.

להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND