הסקר

[Yaakov Mayer]

לאחר תיקונים, עקב המשוב שקיבלתי, אני מפיץ את הסקר.

אשמח אם כל אחד יקדיש 2 דקות כדי לענות על הסקר, לשמור אותו במחשב בשם - סקר, ולשלוח אותו אלי לכתובת yuki...@gmail.com

 

נא להוסיף במייל גם את העיסוק שלכם היום (מטעמים טכניים זה לא יכול להיכנס לטופס של הסקר).

 

למותר לציין, שהתוצאות תפורסמנה בצורה כללית, וללא הזכרת שום שם.

 

תודה

 

יוקי

[אבנר‎]

יוקי שלום.

לא הצלחתי בדרך אחרת, מקווה שזה בסדר.

בכל מקרה, אני אנסה לתפוס את מוטי יעקבזון.

הוא נטול אינטרנט.

[Yaakov Mayer]

שלום אבנר.

תודה על מילוי הסקר.

לא כתבת מהו העיסוק הנוכחי שלך.

 

יוקי

בתאריך 15 ביוני 2010 20:24, מאת אבנר <avn...@013.net>:

[Yaakov Mayer]

שלום לכולם.

עד עתה קיבלתי 17 טפסים של הסקר בחזרה.

אם נוסיף גם את שלי שאני מקווה שאקבל, נגיע ל18.

לפי מיטב זכרוני, אנחנו הרבה יותר.

 

אנא עשו את המאמץ הקטן.

 

יוקי

[רון טלר‎]

שלום חברים,

 

כל אחד שיביט על "מי שמאחוריו ומצדדיו" בתמונה המצ"ב.

 

נשחזר סדר העמידה ונצלם תמונה מעודכנת יותר (ומוצלחת יותר?) כדי שנוכל לשחק עם הילדים והנכדים – מצא את ההבדלים...

 

רוני.

[רון טלר‎]

אני מביא עימי מצלמה טובה וצלם סביר...

 

---

[Yaakov Mayer]

צריך להביא מכנסיים קצרים וסנדלים תנכיות ?

בתאריך 19 ביוני 2010 23:17, מאת רון טלר <adv...@zahav.net.il>:

[Eitan Nordman]

 

 

Best Regards,

 

Eitan Nordman

T.H.+E. Design Group LTD.

P.O.B  57738

28 Gershon St. Tel Aviv, 61576 ISRAEL

Tel: + 972.3.696.9458

Fax: + 972.3.695.2615

www.vazu.biz

www.bowldog.biz

 

 

---

[Yaakov Mayer]

שלום איתן.

תודה על מילוי הסקר.

לא הבנתי מהו העיסוק שלך.

 

להתראות היום

יוקי

בתאריך 20 ביוני 2010 13:07, מאת Eitan Nordman <ei...@vazu.biz>:

[רון טלר‎]

שלום לכולם,

 

רצ"ב דוגמית. כל היתר יעלו בקרוב.

 

צילמתי מלכתחילה ברזולוציה (= גודל קובץ) מקסימלית על מנת לסייע לאלו שמחפשים רעיון מקורי לפוסטר בסלון...

 

היה כיף, חברים טובים.

 

רוני.

 

 

[אריאב יוסט‎]

תודה היה באמת מקסים ומרגש

בתאריך 21 ביוני 2010 01:50, מאת רון טלר <adv...@zahav.net.il>:

[neta...@012.net.il]

יש חשק ראשוני להמשך כלשהו...


----- הודעה מקורית -----
מאת: אריאב יוסט <ari...@gmail.com>
תאריך: Monday, June 21, 2010 1:58
נושא: Re: תמונת מחזור - "בימים ההם בזמן הזה"
אל: alef...@googlegroups.com

‭‮

[neta...@012.net.il]

בוקר טוב לכולם.
 
אחרי המפגש הייתה לי נסיעה, שלאורכה עלו בי הרבה מחשבות, ובעיקר זכרונות מהילדות.
בתחילת הערב, כשרק הגעתי לביה"ס הישן שלנו, הסתובבתי קצת בחצר ובמסדונות, ומכל פינה "עפו וזינקו" עלי "ים" של זכרונות....
לאחר מכן, כשהיה הסבב, שבו כל אחד תיאר ופירט את קורות חייו ואת זכרונותיו האישיים מבית הספר, הרגשתי שממש חזרתי לאחור בזמן.
 
ובעצם לא ממש ניכר השינוי בנו.
אם נסיר את  "השכבות" כמו שנאמר ע"י איתן, שכל אחד צבר עליו, את שיכבות הזמן ותלאות החיים שכל אחד צבר באופן פרטי במסלול חייו, מתחת לכל אלה, אתמול ניתן היה לזהות בברור ובודאות, את אותו הילד, שהכרנו והיינו אנו עצמנו פעם.
 
כשסיפרו החברים, על העונש הקולקטיבי לאחר שזרקו שיבולת שועל על המורה יצחק, הרגשתי מחדש את העוצמות המאימות שהיה למורה יצחק עלי כילד.
נזכרתי בתיק השחור המפוצץ שלו, נזכרתי בתחושה של "האני" הקטן מול "הוא" הגדול והעוצמתי....
שיוקי, התחיל לשפוך מידע על הסקר והמשמעויות השונות שלו, ניזכרתי בוויכוחים האין סופיים שלו עם המורים, שאני בד"כ לא הייתי שייך וקרוב לוויכוחים אלו.
שאלון וינשטוק דיבר, ניזכרתי במנהיגות החברתית שהיה לו בכיתה, והמשמעויות השונות שמנהיגות זו השפיעה עלי....
וככה בעצם כל אחד שדיבר, כמו שגם אמרתי בסבב אתמול, כל אחד החזיר אותי ריגשית ותחושתית למקום שבו הייתי.
 
וזו בעצם חוויה מאוד נעימה מצד אחד, ומצד שני אני שואל את עצמי, האם חוץ מהממדים הפיזיולוגים שהשתנו אצלנו, האם גם מבחינה ריגשית, ערכית מהותית ותחושתית, חל בנו שינוי כלשהו ?????
אני רציתי אתמול להאמין שכן, אבל ככל שאני חושב על כך, וזוכר את הקולות והרשמים שלנו, ואת המציאות חיים שכל אחד הביא עם עצמו, מסתבר לי, שלא חל בנו שום שינוי מהותי - נשארנו אותם הילדים בדיוק.
 
מתוח חבל דק של "חותם ונחתם"  בין הילדים של פעם לבוגרים של אתמול בערב.
הילדים שהרגשתי נוח בקרבתם בילדות, שמחתי מאוד לראותם אתמול.
הילדים שחששתי והתרחקתי מהם בילדות (מכל מיני סיבות שבד"כ כלל היו קשורים בכל מיני שטויות שאני יזמתי)אתמול ניגשתי לקראתם בזהירות מה.....
 
אז אין לי מסקנה כרגע, אבל אני יודע בוודאות, שתקופה זו של הילדות, היא משמעותית ומכרעת בעצוב הנפשי והתדמיתי של כל אדם, לכן כלפי ילדי הנמצאים בטווח גיליאים זה אשתדל  להתנהג קצת אחרת.   
 
היה כיף גדול לראות ולפגוש את כולכם

המשך חיים טובים לכולם
 
נתנאל
----- הודעה מקורית -----
מאת: neta...@012.net.il
תאריך: Monday, June 21, 2010 5:23
נושא: תשובה:  Re: תמונת מחזור - "בימים ההם בזמן הזה"
אל: alef...@googlegroups.com
העתק: alef...@googlegroups.com

‭‮

[Itzik]

 

 

רוני תודה רבה.

 

ותודה ענקית לארנון על ההפקה והעבודה הקשה להוצאת הרעיון לפועל בצורה כל כך מוצלחת .

 

היה מדהים.

 

יצחקי פלהיימר.

---

[yitshak shayovits]

---

בוקר טוב רון !

תודה על תמונה

 בכבוד רב 
ד"ר יצחק שיוביץ

    

שולח: רון טלר
נושא: תמונת מחזור - "בימים ההם בזמן הזה"

שלום לכולם,   רצ"ב דוגמית. כל היתר יעלו בקרוב.   צילמתי מלכתחילה ברזולוציה (= גודל קובץ) מקסימלית על מנת לסייע לאלו שמחפשים רעיון מקורי לפוסטר בסלון...   היה כיף, חברים טובים.   רוני.

---

Walla! Mail - Get your free unlimited mail today

[רון טלר‎]

טוב, אז בהמשך למייל של נטע מהבוקר מסתבר שהנסיעה חזרה הביתה – ובעיקר עבור אלו שנסעו הרבה... הצליחה להציף הרבה מאוד על מה שהיינו אז, על מה שאנו היום ועל מה לא..

 

הוסיפו לכך את השעה המאוחרת וקבלו מתכון בדוק לנוסטלגיה משתפכת...

 

אצלי, כאילו משום מקום ובאופן לא רצוני, התחיל להתנגן בראש אחד השירים היפים אך הפחות מוכרים של שלום חנוך – שיר שאני מרשה לעצמי להקדיש לכל אחד מאיתנו מכולנו ואני בהחלט ממליץ לקרוא אותו עד תומו.

 

רוני.

 

 

בזמן האחרון שלום חנוך לחן: שלום חנוך מילים: שלום חנוך בזמן האחרון לא רואים אותך יותר אולי אתה לא עובר פה אולי אתה לא עוצר כאילו התרחקנו או סתם הקשר מקוטע אז מה עובר עליך, תגיד, איפה אתה? לא חסר לך ככה, להגיד שלום לקבל קצת חיזוקים לעבור את היום אנחנו עוד יושבים פה על אותה המדרכה אותם האנשים עם אותם השמחה ימים כאלה עברנו כבר על גרועים מאלו התגברנו בעבר מתי נפרדנו לך תדע אבל שרדנו זאת עובדה אז מה אתה אומר איך צומחת העיר היום יש יותר רעש ויש פחות אויר פתאום יש פחד יש אלימות ברחובות וכל זה ביחד זה לא מבטיח טובות אז כל זמן שיש עוד כזאת פינה עם חברים כמו פעם כמו שבשכונה פה יש לך אוזן פה יש לך מילה אנחנו אוהבים אותך, אין שאלה ימים כאלה עברנו כבר על גרועים מאלו התגברנו בעבר מתי נפרדנו לך תדע אבל שרדנו זאת עובדה

 

[Yaakov Mayer]

בוקר טוב.

היה אתמול מפגש ממש עוצמתי.

החל מהדברים המרגשים על אורי, בהתחלה ובסוף, וכלה בסיפורים שלנו ושל המורים.

זה מדהים לראות שמורה יכולה לזכור דברים מלפני 36 שנים (מהמפגש לפני שנת הלימודים !!), וזה מראה עד כמה האנשים האלו השקיעו בנו את הנשמה. מבטי השמחה והגאווה שלהם, הם עדות לקשר הנפשי הבלתי ניתק.

גם ההבנה לנפש התלמיד, הייתה דבר מיוחד במינו. הסיפור של אריה רובינרוייט על ההערה הטובה ביומן, בעקבות כך שהוא זרק משהו על מישהו, היה בעיני פנינה אמיתית.

אני מסכים עם נתנאל שהיה אפשר לחוש באופי הישן של כל אחד. המצחיקנים נשארו כאלה, הנשמות הטובות נשארו גם כן (אני בטוח שאם מישהו היה צריך לנחש מי יעצור את הסבב ויתן לשבתאי טלר לדבר, הבחירה הטבעית הייתה דודי אלפר), היצירתיים נשארו יצירתיים וכו'.

בכל אופן, אני בטוח שכל אחד הוסיף על כך עוד הרבה דברים, אלא שאת הבסיס לא משנים.
הדהים אותי כמה דברים חסרי חשיבות אני יכול לזכור, וכמה דברים חשובים נשכחו.

 

יישר כח לכל המארגנים (שהיו ונשארו כאלה), עשיתם את זה בפשטות ובכישרון רב.

 

הלוואי שיהיה לכך איזשהו המשך, ובמיוחד השפעה מדרבנת לחיים שלנו.

 

יוקי

 

נ.ב. סליחה שאני מנג'ס עם הסקר, אבל אשמח להשלים אותו.

בתאריך 21 ביוני 2010 07:33, מאת yitshak shayovits <shay...@walla.com>:

[alon weinstock]

איזה יופי !

 

היה כיף ומאלף !

[alon weinstock]

ועכשיו קראתי את המייל של נתנאל, איזה יופי

מצטרף...

[Yoni Feuchtwanger]

אכן היה כיף ומרגש.

תודה שוב למארגנים.

להתראות.

יוני פויכטונגר

[beifus]

בול

אבי בייפוס

[משפחת שמואל ושושי אדלמן‎]

שלום לכולם   הנסיעה שלי היתה קצרה ככה שהמחשבות לא נתנו לי להירדם   כל זיכרון שעלה שם נתן לי איזה פלאש בק והחזיר אותי ממש לשם נזכרתי פתאום באריאב שמנחם אותי אחרי שהמורה יצחק כעס עלי בשיעור גיאוגרפיה במשחק הכדורגל ששיחקתי במסדרון עם זיו, משחק שקראנו לו משחק האאוטים כי המסדרון היה צר את טקס יום השואה שהעברנו במערכת הבית ספרית ברמקולים הלבנים שהיה כל כך מרגש כך שיכלנו מיד בהפסקה לרוץ ולצחוק על המורות שבכו מהטקס ואת קליפות התפוזים שהמורה יצחק הכין מהם יחד איתנו קליפות מסוכרות.(גיחס..) .. נשאיר עוד כמה לפעם הבאה   שמחתי שלרגע הנחנו את התארים המכובדים עו"ד , רב , וכו' בצד  ואפילו ד"ר שיוביץ חזר להיות המורה יצחק אני חושב שהדברים של אבא של אורי ז"ל היו כל כך נוגעים ותמציתיים יש משהו בתום של פעם שאנחנו מתגעגעים אליו.   הספקנו לעבור בחיים את השלב של לנסות להתווכח או לשכנע כל אחד על דרכו והגענו לשלב שבו ניתן לקבל ולראות את הטוב שיוצא מכל אחד מאחורי הקליפות שאיתן היטב לתאר.   יאללה שיהיה רק בריאות   שמואל   -------Original Message-------

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 5213 (20100621) __________ The message was checked by ESET NOD32 Antivirus. http://www.eset.com

[אבנר‎]

אני רוצה להודות לכולם, כולל מי שנעדר, (אלון גרינוולד יישפט על זה)

אני מצטער, אבל זה הולך להיות ארוך!!

היום בבוקר, התקשר אלי אייברי, אבא של אורי.

הוא היה כמובן מאוד נרגש, והודה לנו על  הזמנתם למפגש.

אייברי הדגיש שוב את הייחודיות שלנו, בתור המחזור הראשון, וכמובן את הדברים שנשאנו לזכרו של אורי.

דבר התורה של אריק, ממש ריגש אותם, אבל מעבר לכך, תשומת הלב, בדברי אליעד, פיני, יצחק ושאר החברים, בהחלט עשו את שלהם.

אני לא אכחיש, אבל כמה דקות אח"כ, בכיתי, גם בגלל האבדן, (שלצערנו, בשנים האחרונות, הפך לנחלת רבים מדי)וגם בגלל ההרגשה וההתרגשות לקבל מחמאות ממשפ' הריס.

המחמאות לא כוונו אלי אישית, אלא לכולנו!! כל אחד ואחד מאיתנו, הראה בערב המדהים הזה את כל מה שלימדו, חינכו, הכווינו, האכפתיות, ההקרבה של זמן יקר. (כנעני למשל מגיע מדגניה, שעתיים נסיעה) כל אחד מהיכן שמגיע. החלפת המיילים, שהיום אפשר לקרוא לה: די הזויה. כל הבדיחות האלה מלפני 30שנה,,,

בקיצור, תודה ע נ ק י ת!!!!!!!!! לכולם. לארנון, מפיק הארוע, ליצחקי, הקניין שלנו, פיני, הנחיה ונוסטלגיה, אלי יחיאלי, ללא שהחיינו אך עם מע' הגברה. אלון, על תיעוד הערב.

לאליעד, אתור נעדרים, זכירת שמות, ועצות טובות ומועילות, ליוקי, על הסקר. למשפחת הריס היקרה, על ההענות לבוא עם כל הצער והכאב. ולכל מי שמפאת גילי המופלג שכחתי.

כמובן וכמובן, והכי חשובים.

לאה, המדהימה, איך לא שכחת שום פרט!! בתור המורה המייסדת, ובתור מי שעיצבה את דמותנו מהרגע הראשון. תודה!!

עליזה, אין ספק שגאווה גדולה הייתה לספר לילדים שלי, שלימדת אותנו שנתיים, פשוט כיף!!

ואיך לא, יצחק, האחד והיחיד. כמו שחז"ל אמרו בפרוש למסכת סוכה,  "מה יש להגיד, במקום שאין מה להגיד"

יצחק היקר, עשינו את זה!! הראנו לך שמה שבישלת, יצא טוב. יצא מעולה. אלה הפרות שנטעת לפני כ"כ הרבה שנים, ותראה איזה יופי יצא לך.

והכי הכי חשובים ואהובים. אנחנו, מחזור א' של בי"ס יבנה.

היו שלום אחים יקרים שלי.

אוהב את כולכם.

אבנר

  

 

 

From: alef...@googlegroups.com [mailto:alef...@googlegroups.com] On Behalf Of alon weinstock

Sent: Monday, June 21, 2010 1:44 PM
To: alef...@googlegroups.com

__________ NOD32 5215 (20100621) Information __________

This message was checked by NOD32 antivirus system.
http://www.eset.com

[Chagi Weintraub]

אהלן,

מודה לכל המארגנים, כמובן, היה באמת מרגש

ורוצה לשתף אתכם בפרט שנודע לי אתמול בערב תוך כדי פרידה

שקצת הדהים אותי.

כזכור לכם (או שלא) יצחקי ואני היינו מתחפשים בפורים לתחפושות זוגיות

של הוא והיא (תמיד אני הייתי ההיא, אל תשאלו אותי למה), מין שיגעון של האמהות שלנו

אמא ותינוק, חתן וכלה, סבא וסבתא וכו,...

ששאלתי את יצחקי למצב משפחתו הוא אמר לי שגם לו, כמו לי

יש שני ילדים, וכמו אצלי, בן ובת

שניהם, במקרה, בדיוק בגילאים של הילדים שלי, 9 ו 13.

רק בהבדל קטן אחד, הפוך כמובן, אצלו קודם הבן ואח"כ הבת

ואצלי קודם הבת ואח"כ הבן.

נראה אותך, יוקי, מתרגם את זה לסקר.

חגי וינטראוב (ועדת קישוט)

 

2010/6/21 אבנר <avn...@013.net>

[Aryeh Abramovitz]

נתנאל אז כהיום אתה ניחן בעין חדה, אשר ככל כלי, יכול לשמש לרעה ולטובה.

אני מאד מזדהה עם דבריך, וגם מרגיש צורך להוסיף עליהם.

מהרגע שאבנר התקשר כדי להזמין אותי למפגש, נפתחה אצלי קופסא שממנה קפצו ועלו כל מיני שרצים.

באמת ובתמים היו לי תוכניות אחרות שהתבטלו ברגע האחרון, ועם זאת ההתמודדות עם הדמויות שחיו בזכרוני הביאו אותי להתייעץ עם חברים האם יש בכלל תוחלת בלהגיע. "ד"ר יצחק שיוביץ היקר" לא מתוך כוונה לפגוע שלחתי את הציטוט לפני המפגש, אלא כדי לשתף אתכם במקום אליו הביא אותי האירוע.

החלטתי לבוא בעיקר מתוך סקרנות, וגם הגעתי בגלל ההזדמנות לעשות "הכרת הטוב" אצל אלה שעלו לגביהם זכרונות טובים אצלי.

אז מה ראיתי, מה השתנה, מה זז ?

בעזרת המפגש השלמתי זכרונות שדהו עם השנים. זכרתי את המופע המרגש ביום השואה. ראיתי את החברויות שנשארו בין אנשים שפנו לדרכים שונות. ראיתי אדם שאמר שיש דברים שהוא היה עושה אחרת או לא עושה אותם היום. אדם שהיה ונשאר מרשים, בגובה, בדיבור, בנוכחות. כנראה לעולם לא אגיע לגובה דומה, וקולי לעולם יהיה טנור, אך משהו מהמקצב והדרמה נשארו אצלי כאחת הדוגמאות שהפנמתי ואליו אני שואף. אולי נשארתי חנון צפונבון, אך אני יודע להכיר טובה שלמדתי דבר או שנים אצלך, ד"ר שיוביץ.

לסיום, לגבי ה"השתדלות להתנהג קצת אחרת" כפי שאמר נתנאל. אני רוצה להמליץ בחום על הספר של חיים עומר "הסמכות החדשה" שמהווה דוגמת מופת לאופציה אחרת לסמכות כפי שחווינו כילדים, ואשר אליו נשוב באופן טבעי ולא מודע, ונכשל בו, מאחר והוא שבור ללא תקנה.

בידידות,

אריה

2010/6/21 <neta...@012.net.il>

[אריאב יוסט‎]

אריה היקר שלום

מלאכת החינוך היא אומנות קשה ומורכבת ואיננה נטולת טעויות או מעידות. אני בטוח שאתה מודע לכך היטב כמו כל אחד ואחד מאיתנו בחינוך ילדינו. לפעצים אומרים מילה או הערה לא במקום וכד'. לא פעם המחנך איננו מודע לכל מכלול הרגישויות של כל אחד ואחד (במקרה שלך, שערות ראשך ותלתליך) ובעיקר לא תמיד מודע המחנך לחוויות שעוברות על התלמיד לעיתים באשמתו של המחנך ולעיתים מחמת העובדה שהתלמיד מופנם וסגור (כמו למשל במראה שלך). ריגשת אותי  ולדעתי הפתעת את כולנו מאוד בידיעה  כי השנה בא נחתת לכיתתנו היתה השנה הקשה בחייך בשל מחלתה הקשה של אימך. איש מאיתנו לא ידע זאת ואולי גם המורה יצחק. אין לי ספק שאם היינו יודעים זאת ואם המורה יצחק היה יודע זאת יחסו אליך היה שונה והוא היה נמנע מלהסתבך בשערות ראשך.

למרות הסמכותיות הרבה שהיתה ביצחק אני חושב שהוא הקדים את מרבית המחנכים בני דורו בגישתו האנטי סמכותית והמכבדת. תודה על ההמלצה אני מבטיח לקרוא את הספר ואתה תנסה להתפייס איתנו וגם עם יצחק.

נהנתי מאוד לפגוש אותך ואפילו לשבת לידך  שוב לאחר שלושים שנה. 

ואגב אישתי סבורה שהחנונים מתגלים בסוף כאנשים הטובים וההמוצלחים ביותר. אתה הראיה

 

כל טוב ובהערכה רבה 

אריאב יוסט 

בתאריך 22 ביוני 2010 00:58, מאת Aryeh Abramovitz <aryeh.ab...@gmail.com>:

[Yaakov Mayer]

אם תרגמתי את המקצוע של יצחקי למסקנה המובהקת ש6% מבוגרי הממ"ד הם עמילי מכס, בערך 80 אלף פעמים יותר מבאוכלוסיה הכללית, אז מה שכתבת כאן, קטן עלי ...

בתאריך 21 ביוני 2010 22:27, מאת Chagi Weintraub <cha...@gmail.com>:

[זיו‎]

 שלום חברים...

 

גם הנסיעה שלי היתה קצרה יחסית, ותוך כדי האזנה לרשת האלחוט של מד"א המעדכנת באירועים השונים

 הציפו את מוחי מחשבות רבות..

הבנתי שבעצם לא משנה מה עשיתי בחיי והיכן הייתי ואיזה חברים רכשתי והיכן בניתי את המשך חיי. החברים האמיתיים שלי הם אתם..חברי הילדות.

וההוכחה לכך היא הקלות בה התחברנו לאחר ככ הרבה שנים וכל אחד מהעולם שלו כאילו נפגשנו אתמול או שלשום.

המפגש היה מדהים בעיני ,חזק בעוצמתו ואפילו אני ,שבמהלך שנות עבודתי בהצלת חיים, מעט קהו רגשותי וחוסני הנפשי התחזק לצערי מול אותן הטרגדיות בהן אני נתקל כמעט מדי יום,הצלחתי להתרגש מאד ואין ממני מאושר.

תודה ענקית לכל מי שטרח והביא להצלחת המפגש.

מצטרף בחיוב לכל הרעיונות שעלו על ידי החברים לאחרונה ומוכן לסייע בכל ובמיוחד  בתחום עיסוקי.

(יצרתי אי אלו קשרים בעולם הרפואה ב20 השנים האחרונות...)

 

יצחק ...לך אני חייב הרבה..תודה על כל מה שלימדת אותי...

מזל טוב נטע.

אליעד חברי..היית ונשארת גדול מהחיים.

 

אז שוב תודה לכולם

ולהשתמע....

 

זיו

 

 

בתאריך 21 ביוני 2010 15:03, מאת משפחת שמואל ושושי אדלמן <edelm...@neto.net.il>:

[אבנר‎]

Hi avery and sheila.

I saw that u pass the mail to Arnon.

He is the man  4 things like that.

I'm sure that he will put u'r  address in the list.

I'll talk with Arnon tomorrow bli-neder.

All the best

avner

 

 

From: alef...@googlegroups.com [mailto:alef...@googlegroups.com] On Behalf Of Avery Harris
Sent: Tuesday, July 20, 2010 11:08 AM
To: 'אבנר'; alef...@googlegroups.com
Subject: EMAIL addresses

 

Avner Shalom – When you get the chance –please send the EMAIL addresses of your classmates – Thanks-

 

And Thanks again for EVERYTHING –

 

Kol Tuv – Sheila & Avery

 

__________ NOD32 5294 (20100720) Information __________

[Avery Harris]

Thanks! – Kol Tuv – S&A