הסבא, הסבתא איתי, והמשיך להתגלגל משם).
הסרט נעשה בשת"פ עם הצלם תמיר אלתרמן , המפיקה הילה מדליה, העורכת ג'אל אלקסיס ו
מוזיקה: רן בגנו
מוחמד פרא בן ה 7.5 הוא ילד מעזה, נכה
קטוע ידיים ורגליים בגלל מחלת ילדות שעבר בילדותו. מוחמד הגיע לתל השומר בגיל חצי שנה, שם נאלצו
לקטוע לו את ידיו ורגליו על מנת להצילו ממוות. מאז הוא וסבו אבו נעים חיים בתל השומר, כאשר כל משפחתם נשארה בעזה.
כידוע לכם את מוחמד אני מלווה מאז הגיע לבית החולים לפני שבע שנים, בשיתוף פעולה עם מתנדבים נוספים.
בנוסף, אני מלווה וסועד מאות ילדים פלסטינים חולים שמאושפזים בביה"ח לילדים ע"ש לילי ואדמונד ספרא בתל השומר.
שם מאושפזים כ 50 ילדים מהשטחים הכבושים ומעזה, חלקם תינוקות שנולדו עם מום בלב ורובם חולי סרטן שמאושפזים
תקופות ארוכות מאוד. לצערי רבים מהם חוזרים לביה"ח לאחר שחרורם כאשר המחלה פורצת שוב.
לאורך השנים ההישג הגדול ביותר מבחינתי , עבור מוחמד ואבו נעים ולאורך כל הפעילות ההומניטרית שלי במשך כ 20 שנה,בה אני עוסק 24/7/365
בהתנדבות מלאה כאדם פרטי היה בדצמבר 2015, כשהצלחתי בהסדרת תעודת הזהות הכחולה והאזרחות הזמנית א/5 במדינת ישראל עבור מוחמד
ועבור סבו אבו נעים. מדובר בצעד תקדימי וחריג מאוד להשגה עבור תושבי עזה מבחינה חוקית, ובודדים מעזה
קיבלו הסדרה כזו עד היום. (לפני ההסדרה, במשך שש שנים הייתי צריך להסדיר עבורם את אישורי הכניסה ושהייה בישראל מדי כל שלושה חודשים אישורים מורכבים ומסובכים
הקשים מאוד להשגה עבור תושבים מעזה).
מוחמד החמוד והמקסים סיים שנתיים בגן ספיבק ברמת גן. גן יעודי לילדים עם מוגבלויות.
והיום הוא לומד בביה"ס רגיל בכיתה א' בבית ספר ביפו בכתה דו לשונית.
אבו נעים עובד בתל השומר, ועוזר למשפחתו שנשארה בעזה.
הם גרים ביחידת דיור בבית הילד שנמצא בשטח בית החולים תל השומר.
ה
סרט באורך מלא
הוקרן לאחרונה
בה
קרנו
ת בכורה בפסטיבל סרטים חשוב בסאן פרנסיסקו וקיבל ביקורת מעולות "חובה לצפיה" ובימים
הקרובים יוקרן בטורנטו, נוי יורק, ואירופה.