מפגש המשך לבוגרי חופשה ממלחמה

[shulti]

שלום לכולם

אנו רוצים לחדש ולתחזק הקשר בין ישראלים ופלשתינים שחוו יחד מפגש בגובה עיניים

אולי זה יכול להתרחב ולקרות גם כאן ועכשו

לכן קבענו את חמישי עד שבת 12-14/12/13

בבית ג'אלה מתוך כוונה לצאת שוב לשטח לחוש הפעם את המציאות בדרום הר חברון

אנא אשרו קבלת מייל זה

אשרו הגעה

פרטים נוספים בקרוב

[גיל מושקוביץ‎]

95% שאני בא.

נהיה בקשר

גיל

בתאריך 8 בנובמבר 2013 19:28, מאת shulti <shulti...@gmail.com>:

--
‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'חופשה מעימות להדברות 2011' בקבוצות Google.
‏כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל Vacation_from_Wa...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.

--

"זהו האושר האמיתי בחיים. להיות מנוצל על ידי מטרה שאתה מכיר בה כאדירה: להיות כח טבע במקום גוש חומר אנוכי, חולני ובעל טענות, המתלונן על כך שהעולם לא מקדיש עצמו לעשותו מאושר. אני בדיעה שחיי שייכים לכלל הקהילה וכל עוד אחיה תהא זו זכותי לפעול למענה בכל דרך שאוכל. ברצוני להיות משומש לחלוטין כאשר אמות משום שככל שאעבוד קשה יותר כך אחיה יותר. אני שמח בחיים עצמם ולמענם. החיים לגבי אינם נר רופס, הם מין לפיד נהדר שאני מחזיק בו ברגע זה ואני רוצה שאורו יהיה כמה שיותר בהיר בטרם אמסור אותו לדורות הבאים." ג'ורג' ברנרד שו

[אסנת דביר‎]

כנראה אגיע, האם אפשר יהיה להצטרף בשישי אחה"צ?

האם יש מישהו שמתכנן להגיע עם רכב מאזור הצפון/מרכז/י"ם?

2013/11/8 גיל מושקוביץ <gilp...@gmail.com>

[רוני קאופמן‎]

לצערי יש לי עבודה בסופש הזה...

בתאריך 9 בנוב 2013 13:26, "אסנת דביר" <asn...@gmail.com> כתב:

[איתי שמחוני‎]

אני לא מאמין יותר שקשר אישי בין אזרחים יהודים וערבים יכול להועיל במשהו לסכסוך הזה. זה לא מה שחוסם את האפשרות להסכם וגם אם כן תוכניות כאלה לא יכולות להיות בקנה מידה שישפיע על מספיק אנשים שיהוו משקל משמעותי בעניין. זה אולי לא יכול להזיק אבל זה לא פותר כלום.

[דור כהן‎]

עוד לא יודע אם אוכל להגיע או לא, אבל חשוב לי לענות על המייל שלך איתי.

אני תוהה אם שלום זה הסכם או משהו אחר..אולי מצב תודעתי או רגשי.

אני יודע שככל שאני פוגש יותר פלסטינים ומכיר יותר, ההבנה שלי מתחדדת על מה זה בעצם הסכסוך הזה.

אני לא בטוח שזה סכסוך כלל. אולי זה לא סכסוך אלא פשוט כיבוש? זו שאלה שאני שואל את עצמי. לי אין סכסוך עם אף אחד, אבל אני כן חלק, מלידה, מהכיבוש.

הסמינר שלנו בגרמניה היה התחלה בשבילי. למדתי הנחיה ועסקתי בתחום מאז קיץ 2011. מהמקום הזה של מנחה אני חושב שמפגשים עם פלסטינים הם הרבה פעמים הטריגר לעבודה שאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו, לא העבודה עצמה.  ועל הטריגר הזה חשוב ללחוץ מדי פעם כדי להתקדם עם עצמנו לעבר שלום כתודעה ולא כהסכם.

היעדר מפגשים עם פלסטינים הוא לא החסם בפני הסכם אבל המפגשים האלה עוזרים לכולנו להיות אורות גדולים יותר כדי להאיר את האמת שמעבר לספקות שמפריעים לאנשים להאמין בשלום כתודעה וכהסכם. מקווה שזה לא היה לירי מדי...

ב-9 בנוב 2013, בשעה 19:52, איתי שמחוני <etai...@gmail.com> כתב/ה:

אני לא מאמין יותר שקשר אישי בין אזרחים יהודים וערבים יכול להועיל במשהו לסכסוך הזה. זה לא מה שחוסם את האפשרות להסכם וגם אם כן תוכניות כאלה לא יכולות להיות בקנה מידה שישפיע על מספיק אנשים שיהוו משקל משמעותי בעניין. זה אולי לא יכול להזיק אבל זה לא פותר כלום.

--

[איתי שמחוני‎]

אז מבחינתי המשלחת הזו היתה הסוף, והמסקנות שלי היו הפוכות. אין לדעתי טעם בשלום, מה שצריך זה הסכם ושינוי עמוק במערכות החינוך של שני העמים האלה, ובמיוחד שלהם, בשביל לאפשר קיום של חיים זה לצד זה בלי מלחמה ובלי מטרות טריטוריאליות שיעוררו סכסוכים בין העמים. אין לי שום חיבה אליהם, אני לא אוהב את התרבות שלהם ואני לא חושב שנחוץ שאני אפתח משהו בסגנון בשביל שנפסיק להרוג אחד את השני. כמו שאני לא מנסה להיות חבר של השכנים שלי ואנחנו לא פוגעים זה בזה ואם יש בעיות חריגות יש משטרה.

[שחר כהן‎]

נכון מאוד!

 

ראה/ו חומר בנושא הקרוי: Track three diplomacy

 

בתאריך 9 בנובמבר 2013 19:52, מאת איתי שמחוני <etai...@gmail.com>:

אני לא מאמין יותר שקשר אישי בין אזרחים יהודים וערבים יכול להועיל במשהו לסכסוך הזה. זה לא מה שחוסם את האפשרות להסכם וגם אם כן תוכניות כאלה לא יכולות להיות בקנה מידה שישפיע על מספיק אנשים שיהוו משקל משמעותי בעניין. זה אולי לא יכול להזיק אבל זה לא פותר כלום.

--

[shulti regev]

שלום איתי

קשה לי להשלים שאדם צעיר (אגב האם עדיין אתה חי/פועל בקבוצה שעוסקת בחינוך?)

אומר/כותב

"אין..טעם בשלום"

"צריך שינוי עמוק במערכת החינוך...שלהם"

"אין לי שום חיבה אליהם, אני לא אוהב את התרבות שלהם"

מי זה בעולם האמיתי "אליהם" "שלהם"

האם קרה לך שהתייחסו אליך כך?

איך הרגשת אז?

במובלע את מדבר על תיקון, מקבל מוכן להשתתף

אבל למה בעיקר של האחר...

אשמח להמשיך להיות בקשר

בתאריך 9 בנובמבר 2013 20:18, מאת איתי שמחוני <etai...@gmail.com>:

אז מבחינתי המשלחת הזו היתה הסוף, והמסקנות שלי היו הפוכות. אין לדעתי טעם בשלום, מה שצריך זה הסכם ושינוי עמוק במערכות החינוך של שני העמים האלה, ובמיוחד שלהם, בשביל לאפשר קיום של חיים זה לצד זה בלי מלחמה ובלי מטרות טריטוריאליות שיעוררו סכסוכים בין העמים. אין לי שום חיבה אליהם, אני לא אוהב את התרבות שלהם ואני לא חושב שנחוץ שאני אפתח משהו בסגנון בשביל שנפסיק להרוג אחד את השני. כמו שאני לא מנסה להיות חבר של השכנים שלי ואנחנו לא פוגעים זה בזה ואם יש בעיות חריגות יש משטרה.

--

‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'חופשה מעימות להדברות 2011' בקבוצות Google.
‏כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל Vacation_from_Wa...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.

--

Shulti Regev
054-5633923
Come join us a game where there are no winners and losers
בואו הצטרפו אלינו למשחק שבו אין מנצחים ומפסידים

 

Stop the occupation!!!די לכיבוש

נלסון מנדלה-שמירת טינה היא כמו שתייה של רעל בתקווה שהוא יהרוג את אויביך

 ? חשוב על: מה עשיתי היום לסיום יחסי כובש ונכבש

[shulti regev]

במבט שני איתי

תודה שפתחת ועירערת על המובן מאיליו

שאלות לכולנו

האם חיבור בין בני אדם הוא רק ענין תועלתני? או אולי יש לו ערך בפני עצמו...

ובכלל האם למעשים האנושיים, הקטנים, יש חשיבות רק בתנאי שהם משנים את ההיסטוריה הגדולה?

איך בכלל צומח שינוי האם יש רק דרך אחת?

ובהקשר זה כדי לחקור סיכסוכים וכיצד נפתרו?

לחזור למחזות של אריסטופנס:   האכארנים,  השלום

וכן אני ממליץ לקרוא על שינוי, יאוש ותקוה את הקטע הבא

...חלק מהמגיבים באתר שלי נוטים לטעון שאיננו יכולים לשנות, שישנן מסגרות חברתיות

או רגשות אנושיים שהינם עמידים יותר מהסלעים הקשים ביותר ושכמותם לא ניתן להזיז.

אני איני מאמין בכך. לא האמנתי כך מעולם ולא אאמין כך היום כשאני נעשה מבוגר

יותר ועלי להרגיש צעיר יותר כל הזמן. אני סומך על הכוח המתמיר של בני האדם

ומאמין בו. על אף שלעיתים תוקפים אותי ספקות, אני מאמין גם באנושיות וביכולתה

להתגבר על מכשולים. בדרך כלל אין צורך לשכנע אותי בכך ואני מקבל הוכחות תכופות

לכך שאיני היחיד שחושב כך, דבר המחזק אף יותר את אמונותי אלה. לפני מספר ימים

זה קרה שוב. הגיעו לידי הצהרות של הרופא התוניסאי, מונסף מרזוקי, ממתנגדי

הדיקטטורה בתוניס, שבשנים האחרונות חי כגולה בצרפת ושחזר לא מזמן לארצו. הצהרות

אלו מחזקות את שכנועי, שבמוקדם או במאוחר, כפי שאמר סלבדור אז'נדה: "יפתחו

השדרות הרחבות בהן יעבור האדם החופשי".

מרזוקי*אומר: יש לי שתי טכניקות שעוזרות לי לשמור על יחס פסיכולוגי חיובי:

הראשונה

היא להגיד לעצמי שהזמן הגיאולוגי אינו הזמן של הציויליזציות, שזמן הציויליזציות

אינו זמנם של המשטרים הפוליטיים וזה של המשטרים אינו הזמן של בני האדם. יש לקבל

זאת. אם אני מתחייב לפרויקט שינוי המצב שקיים בתוניס מזה אלף וחמש מאות שנים, לא

אשיג את מטרתי בתוך עשרים שנה. עלי להשלים עם כך שאני פועל לטווח הארוך וכתוצאה

מכך איני מתייאש. האופק שלי אינו ששת החודשים הבאים או הבחירות הבאות לנשיאות, אלא

מאה השנים הבאות, אותן, כמובן, לא אזכה לראות.

הטכניקה השניה

מקורה בכך שאני איש הדרום. אני בא מהמדבר וראיתי את סבי זורע בו. איני יודע האם אתם יודעים מהי

משמעות הזריעה במדבר. זריעה באדמה חרבה ואחר כך המתנה. אם יורד גשם, יבוא זמן

הקציר. איני יודע האם ראיתם את המדבר לאחר הגשם. הוא הופך להיות כמו הירוקים

שבשדות אירופה! יום אחד אתם פוסעים באדמה חרבה לחלוטין, לאחר הגשם ומה שבא

בעקבותיו תשאלו כיצד יתכן שפע צמחייה כזה: פרחים וירק...כל זה פשוט מכיוון

שהזרעים היו טמונים באדמה...תמונת המדבר המוריק נצרבה בזכרוני כילד. כתוצאה

ממנה ברור לי שיש לזרוע! אפילו במדבר, יש לזרוע! וכך אני רואה את תפקידי. אני

זורע ואם מחר ירד גשם, טוב. ואם לא, לפחות הזרעים כבר שם. שכן, מה יקרה אם לא

אזרע? מה ישקה הגשם? מה יצמח? אבנים?

זהו היחס בו אני בוחר: לזרוע במדבר.

* כאן המקום להוסיף שהיום מרזוקי הוא נשיא תוניס, והוא שכתב את הטקסט הרבה לפני כן,

כך שלמעשה החזון שלו התגשם - זרע וגם קצר. תוספת חשובה של אבנר דינור (מקיבוץ מגוון שדרות)

בתאריך 9 בנובמבר 2013 19:52, מאת איתי שמחוני <etai...@gmail.com>:

אני לא מאמין יותר שקשר אישי בין אזרחים יהודים וערבים יכול להועיל במשהו לסכסוך הזה. זה לא מה שחוסם את האפשרות להסכם וגם אם כן תוכניות כאלה לא יכולות להיות בקנה מידה שישפיע על מספיק אנשים שיהוו משקל משמעותי בעניין. זה אולי לא יכול להזיק אבל זה לא פותר כלום.

--

‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'חופשה מעימות להדברות 2011' בקבוצות Google.
‏כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל Vacation_from_Wa...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.

--

[ayauerbach .]

הי

אשמח להגיע

עדיין לא יכולה לאשר הגעה סופית.

זה תלוי באם הלימודים יאפשרו לי.

איה

בתאריך 10 בנובמבר 2013 10:15, מאת shulti regev <shulti...@gmail.com>:

[שחר כהן‎]

נכון מאוד שולטי. אבל באותה מידה אתה יכול וצריך להפנות את השאלות האלה גם לפלסטינים. זה לא "one man show" של ישראל כאן וצריך פרטנר/שניים לטנגו...!!

בתאריך 10 בנובמבר 2013 10:15, מאת shulti regev <shulti...@gmail.com>:

במבט שני איתי

[רותם כהן‎]

תעשו את השיחות האלה במייל הפרטי בבקשה

בתאריך 10 בנובמבר 2013 23:16, מאת שחר כהן <shacha...@gmail.com>:

--

יום נעים,

רותם.

www.facebook.com/soundcoop

 

[שחר כהן‎]

אז זהו, שזה המקום היחיד בינתיים שבו חלקנו 'נפגשים' רעיונית. מי שלא נעים לו לקרוא על דעות שונות משלו, יואל נא להעתיק מגוריו למדינה טוטליטרית (לא קשה למצוא כאלה בימינו) ו/או ימשיך-נא לטמון ראשו בחול ויתעלם מהן!  אגב, א-פרופו ה'מייל הפרטי', לקראת ראש השנה שלחתי לשולטי ברכת שנה טובה ומלבבת כתפוח בדבש ל'מייל הפרטי' אך הוא התעלם מכך לחלוטין (נכון שולטי? מעניין מדוע יש לי תחושה 'מוזרה' שגם מזה תתעלם...) כך שלא נותר לנו אלא פורום נכבד זה! וטיפ חינם לסיום: מי שלא רוצה 'להסתכן' בכך שישמע תגובות שאינן לרוחו, רחמנא ליצלן, שלא ישלח מצידו דיעות ולא יביען וכד'. בכך 'נתרום' כולנו ל'שיח הדמוקרטי'...

בתאריך 11 בנובמבר 2013 10:14, מאת רותם כהן <rotm...@gmail.com>:

[טל כהן‎]

שחר תרגיע
--------------------------
From:shacha...@gmail.com
To:Vacation_f...@googlegroups.com
Sent:11/11/13 14:23
Subject:Re: מפגש המשך לבוגרי חופשה ממלחמה

אז זהו, שזה המקום היחיד בינתיים שבו חלקנו 'נפגשים' רעיונית. מי שלא נעים לו לקרוא על דעות שונות משלו, יואל נא להעתיק מגוריו למדינה טוטליטרית (לא קשה למצוא כאלה בימינו) ו/או ימשיך-נא לטמון ראשו בחול ויתעלם מהן!  אגב, א-פרופו ה'מייל הפרטי', לקראת ראש השנה שלחתי לשולטי ברכת שנה טובה ומלבבת כתפוח בדבש ל'מייל הפרטי' אך הוא התעלם מכך לחלוטין (נכון שולטי? מעניין מדוע יש לי תחושה 'מוזרה' שגם מזה תתעלם...) כך שלא נותר לנו אלא פורום נכבד זה! וטיפ חינם לסיום: מי שלא רוצה 'להסתכן' בכך שישמע תגובות שאינן לרוחו, רחמנא ליצלן, שלא ישלח מצידו דיעות ולא יביען וכד'. בכך 'נתרום' כולנו ל'שיח הדמוקרטי'...
בתאריך 11 בנובמבר 2013 10:14, מאת רותם כהן

Walla! Mail - Get your free unlimited mail today

[shulti regev]

שחר שלום וגם לרותם

ראשית אני בדעתך שקבוצה זו היא לברור דעות שונות בעקבות המפגש הישראלי פלשתיני

שנית שחר אינני מתעלם ממך

אני מתנצל שלא עניתי לברכה שלך

ואני מברך אותך בשנה נפלאה ושתזכה לאחווה עם כל הברואים גם עם אלה שקשה לך איתם

אמנם שאנו שונים, אך אינני רוצה לפגוע בך ובאף אחד, כי אני רוצה לחיות בשלום ובאחווה עם שונים.

עם זאת נושא הברכה שנשארה ב"אויר" הוא דוגמא למה שיש להשאיר למיילים פרטיים...

להת' בבית ג'אלה

בתאריך 11 בנובמבר 2013 14:23, מאת שחר כהן <shacha...@gmail.com>:

[shulti regev]

לצערי כבר מזמן לא נפגשנו

מה שלומך?

בתאריך 9 בנובמבר 2013 14:30, מאת רוני קאופמן <ron...@gmail.com>:

--

[גיל מושקוביץ‎]

שולטי, יש פרטים על המפגש? 

בתאריך 14 בנובמבר 2013 09:10, מאת shulti regev <shulti...@gmail.com>: