חותם אישי:
האמצעי היעיל ביותר, הוא תג עם מסר שהאדם ישא על גופו, בצאתו ובבואו
במרחב הציבורי, קבוע, משהו כמו "כפתור" שאפשר להבחין במה שעליו ממרחק.
מובן שכל אחד צריך לשאת את המסר שבו היא או היא מאמינים ומוכנים לעמוד
מאחוריו (אני אישית, אילו היו לי אמצעים, הייתי מייצר ועונד "כפתור" עם
הכיתוב "התנועה לשחרור ישראל מהשטחים"). ביום שהעובדה, שאנשים עם מסר
כזה או דומה מסתובבים קבוע בציבור – ייקבע סימן חדש בתולדות המאבק על
נפשה וגורלה של הארץ הזאת. המשמעות שיבינו גם המתנגדים היא, שציבור
מתנגדי משטר ההתנחלויות בשטחים קם, לא משלים ולא נכנע, לוקח את העניין
הזה ברצינות אמיתית, אישית, ומוכן להתמודד עליו בנחישות. כיום אין הרגשה
כזאת ואין מציאות כזאת בישראל. את זאת אפשר לשנות.
עלונים:
"השמאל הלאומי" עושה מבצעים של תלייה לילית של פוסטרים. אבל כל אחד יכול
להדפיס "מיני פוסטר" על עמוד או חצי-עמוד רגיל במדפסת המחשב האישי, לתלות
על לוח המודעות של הבית המשותף והבתים בסביבה, בסופרמרקט, בבית הקפה,
לחלק לאנשים, וכד'. גרפיקה מתוחכמת איננה יתרון כלל, כי היא משדרת
שהגורם המפיץ הוא ארגוני או אפילו מסחרי, ואילו "מיני פוסטר" מתקבל כמסר
אישי לעניין. זה יכול להיות יעיל במיוחד כאשר קבוצה או ארגון מוציאה מסר
ושולחת לכל חבריה בדואל, וכל אחד מדפיס ומפרסם אותו בעת ובעונה אחת. כך
אפשר להגיב מייד לאירועים ולהשפיע על השיח הציבורי. למשל, לאחר פיגוע
רצחני כמו שהיה באיתמר – "הטרור בא מהשטחים". בדרך קלה וזולה זו אפשר לא
רק לכתוב סיסמא קצרה אלא גם לנמק ולהסביר ולהתייחס לתגובות של תומכי
הסיפוח.
שלט על מכונית: אמצעי זה מתואר כאן בכותרת נפרדת