דחוף: כדי לצאת ידי חובתנו בסדר-פסח
Olek Netzer
ואוהדים - הייתי מעודד מאוד. צר לי שעליי לעשות זאת בעצמי - אולק נצר
רבים בינינו מחפשים דרך להתנגד למה שנראה ככורח להשלים עם המציאות שאין
בה תקווה לשלום, לצדק ולדמוקרטיה – כי אין בה תקווה ריאלית לשחרור ישראל
מתפקיד הכובש והמשעבד בשטחים.
שינוי המשטר הנוכחי ושינוי הרוח בעם לא תבוא ללא מאבק של התנגדות. המאבק
לא יכול שלא לעבור דרך שינוי בסדר החיים האישיים שלנו, בלי מעשים שיסמנו
לעצמנו ולסביבה שככה, בהשלמה שקטה עם שגרת החיים, אנחנו לא מוכנים
להמשיך.
זה מחייב אומץ. לשנות הרגלים של מסורת משפחתית הוא דבר קשה כקריעת ים-
סוף...
אבל לומר, בבחינת "והגדת לבנך", כי עתה, תחת שלטון הרשע הזה העושה את
מלאכת "גוש אמונים" אנחנו בני חורין?! – זאת כניעה, כניעה בתחום הקרוב
והיקר לנו ביותר. מי שמאמין כמוני יבגוד בעצמו ובמצפונו אם לא יתקומם נגד
השקר הנורא של העלמת השעבוד שלנו בחג החירות. המאבק על נפש-העם יכול
להתחיל גם עם גיוס האומץ הנדרש כדי להסתכן בכך שדודה זו או אחרת תזעם
ודוד אחר יתנפל עלינו.
הכי רצוי היה שכל אחד ימצא דרך ומלים המתאימות לו ולמשפחתו. כדי להקל על
מי שקשה לו, הנה הצעה אחת פשוטה:
בקריאת ההגדה יש קטע "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו
בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח – מצה – ומרור."
בקטע זה אפשר להיכנס ולומר, ולקרוא מהכתוב:
"מי שלא אמר ארבעה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו:
פסח,
מצה,
מרור,
ושעבוד.
שעבוד ישראל למדיניות הדיכוי בשטחים.
עבדים היינו, ומדוכאים היינו, ובני-חורין היינו בארצנו. והיום אין אנו
בני חורין. עַם המדכא עם אחר אינו בן-חורין בעצמו.
הבה נרים כוס לשחרור ישראל מהשטחים – משעבוד לגאולה."