תקציר:
משמעותה הפשוטה של המילה "דין" היא כלל משפטי מחייב, להבדיל ממה שנמצא לפנים משורת הדין. מאמר זה מנתח שלושה מובנים אחרים של המילה דין, כולם בסוגיות בדיני הנזיקין במסכת בבא קמא: צדק מתקן להבדיל משיקולים תועלתניים; צדק מוחלט להבדיל מתפיסה המכירה בניואנסים; צדק המשקף את קביעת הנזק באופן עיוור לאינטרסים של הצדדים להבדיל מקביעת נזק המונחית משיקולי מדיניות. יחסי הגומלין בין "הדין" לבין מה שמעבר לו משתנים לפי ההקשר. שלב קביעת החבות מאופיין בשימורן של קולות שונים באופן המביע מסר בדבר האשמה בנפרד מן התוצאה הסופית, בעוד ששלב קביעת הנזק ממאן לסטות מן הדין ובוחר לעצב תפיסה עשירה שלו שכוללת בתוכה שיקולים שונים.
|
|
||||||||||||||||||||
|
||